סג:
אלו טרפות פרק שלישי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
למה
ליה למיכתב איה ודיה. הכי נמי הוה מצי למנקט מראה
מכדי משנה תורה לאוסופי קאתי. כדאמרי' לקמן למה נשנו בבהמה
רס א מיי' פ"ב מהלכות
א) בכורות ו:, ב) גוזמא
קתני, ג) [צ"ל למינה],
דעות הלכה ד:
ודאה אלא חדא נקט וצריך לדקדק ומאי שנא דכתיב בויקרא
מפני השסועה שלא נאמרה בויקרא והיא בריה שיש לה ב' גבין
רסא ב ג ד מיי' פ"א
ד) [צ"ל למינה], ה) [עיין
דאה ובמשנה תורה כתיב ראה ולא כתיב תרוייהו בחד דוכתא
ובעופות לא אשכחן מידי לאוסופי אלא כתיב ראה דלא אכתיב
מהלכות מאכלות
תוס' לקמן סו: ד"ה כל],
וגבי איה כתיב בויקרא איה ובמשנה תורה כתיב תרוייהו איה ודיה
בויקרא הכי אלא דאה קרייה
בויקרא וכדי שלא יבא אדם להכשירה
ו) פסחים ג:, ז) לקמן
אסורות הלכה טו סמג
עשין סב טוש"ע י"ד סי'
קטז: [תוספתא פ"ג ה"ח],
וי"ל דהיינו טעמא דבשלמא דאה
במקום שקורין אותה ראה ויאמר
ח) ע"ז מ. ע"ש, ט) [ראה
פב ס"ב:
וראה לא רצה לכתוב שניהם במשנה
דאה אסרה תורה ולא ראה הלכך
מכדי משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי
רסב ה מיי' פ"ג מהלכות
רש"ש], י) [דברים יד],
❖
חזר וכתב ראה והיא היא: דאי
תורה אע"פ שמן הדין היה לו לכתוב
כ) [צ"ל אחר ד"ה מאי],
מאכלות אסורות
שנא הכא דכתיב דאה ומ"ש הכא דכתיב
הלכה יח [יט] ועיין במ"מ
במשנה תורה כל השמות דאתא
ס"ד תרי נינהו. וכי היכי דבהמה
ראה ולא כתיב דאה אלא ש"מ מין ראה
ובל"מ סמג לאוין קלב
לאוסופי ולפרושי משום דא"כ הוה
❖
לאוסופי אתא בעופות נמי מוסיף
טוש"ע י"ד סי' פו ס"א:
ודאה אחת היא ואכתי כ"ה הוו אמר אביי
תורה אור השלם
אמינא דדאה וראה תרתי נינהו
הוה ליה למיכתב הכא תרוייהו ולמה
כשם שראה ודאה אחת היא כך איה ודיה
1. וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה
ולאוסופי קא אתי אבל באיה ודיה
גרעה לדאה אלא שמע מינה לפרושי:
וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ:
אחת היא דאי ס"ד תרתי אינון מכדי משנה
רבינו גרשום
אין לטעות אע"פ שכתוב שניהם
כך איה ודיה. דכתיבא במשנה תורה
דברים יד יג
תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא הכא
2. נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט
דמדכתיב למינהו אאיה ובמשנה תורה
אחת היא ולא נכתבה אלא כדי שלא
(דשרית ראה ויקרא
גרסינן) מ"ש הכא דכתיב
וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה:
דכתיב למינה אאיה ומ"ש התם דכתיב
כתיב למינהו אדיה ש"מ חדא היא:
תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק
למינה אאיה כלומר מ"ש
איוב כח ז
עופות
❖
עשרים וארבע הויין.
כדפרישית שלא תהא אתה קורא איה
למינה אדיה אלא ש"מ איה ודיה אחת היא
בויקרא דכתיב למינה
אאיה ומ"ש במשנה תורה
כמה מינים יש כדפיר'
והוא קורא אותה דיה ויאמר לא זו
וכי מאחר שאיה ודיה אחת היא למה ליה
דכתיב ביה איה ודיה וכת'
לעיל דילפינן מנשר כפשוטה של
אסרה תורה אלא איה: ומאי שנא
למיכתב איה ודיה כדתניא רבי אומר אקרא
למינה אדיה ואאיה לא
הגהות הב"ח
ברייתא וכאן היה סובר המקשה
התם דכתיבא למינה אדיה. וגרעה
כתב ביה למינה דלמינה
אני איה דיה למה נאמרה כדי שלא תתן
(א) רש"י ד"ה מיני
לשון אוסופי הוא: ופליגא
דדומיא דרישא קתני דז' מאות מיני
למינה דאיה: אקרא אני איה. די
דגים טמאים. נ"ב ובמדרש
פתחון פה לבעל דין לחלוק שלא תהא אתה
דר' אבהו כלומר הא
דגים וח' מאות מיני חגבים מיירי
היה לי בקריאת איה שהרי היא עצמה
סוף פתיחה דאיכה רבתי
דאמרי' דראה ודאה אחת
קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה
בטמא וה"ה נמי הכא בעופות טמאים
דיה ולמה נאמרה דיה: לבעל הדין.
איתא להדיא דגים טהורים
היא ואיה ודיה אחת היא
וחגבים טהורים ואפשר
(וזו היא) פליגא דר' אבהו
והוא קורא איה לכך כתב במשנה תורה
דרישא ודאי בטמאים איירי אפילו
למי שרוצה לחלוק עליך ולדון ולהכשירה:
דרש"י פי' לפי סברת
סבירא ליה דראה זו איה
לפי ספרים דלא כתיב בטמאים
❖
שלא תהא אתה קורא איה. והוא
והראה ואת האיה והדיה למינה מיתיבי
המקשה דס"ד דעופות
1
דמדראה היינו איה מכלל
בברייתא דאילו בטהורים לא נפיק
היינו טמאים וה"ה דגים:
אומר איה אסרה תורה אבל זו דיה
דאיה לאו היינו דיה כלומר
למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות
א)
(דאמרינן) [דאי אמרינן]
מיניה מידי להאי חושבנא אבל בטמאי'
היא שמה לפיכך פרט הכתוב בכל
מפני הראה מאי לאו מדבהמה דהתם
ראה ודאה אחת היא ואיה
מוסף רש"י
קמ"ל שהרוצה לאכול דג בלא קשקשת
שמותיהם: מיתיבי. לרב דאמר לעיל [ע"א]
ודיה אחת היא והוו כ"ד.
לאוסופי עופות נמי לאוסופי לא התם
למה נשנו בבהמה.
אע"פ שאין בקי אם עתיד לגדל אחר
אבל אי אמרינן דדאה
כ"ד עופות טמאים הן וקחשיב דאה
לאוסופי הכא לפרושי ופליגא דרבי אבהו
טמאים וטהורים, מפני
היינו איה ודאי דיה מינא
זמן או משירן בשעה שעולה מן המים
וראה בחד ואיה ודיה בחד:
השסועה. בריה שיש לה
אחרינא (וא') דאם [לא]
דא"ר אבהו ראה זו איה ולמה נקרא שמה
אם לאו אם מכיר ז' מאות מיני דגים
מדהנך. דבהמה: הנך נמי לאוסופי.
שני גבין ושני שדראות,
כן [אלא] דארבעתן מין
ראה שרואה ביותר וכן הוא אומר נתיב לא
ולא נאמר בתורת כהנים
טמאים ויודע שאין זה מהם יכול
אחד בציר ליה חד ולא
וש"מ דאה וראה תרי נינהו וטפו להו:
2
(בכורות ו:). לפיכך מנה
הוו אלא עשרים ושלשה
ידעו עיט ולא שזפתו עין איה תנא עומדת
להתירו כי אין בטמאים יותר מז'
לפרושי. כל שמותיה. וה"ה דהוה בעי
הכתוב בטהורה. שבכל
אלא ש"מ דאה וראה איה
מאות מינין וכמו כן בא להשמיענו
למתני מפני האיה ודיה אלא חדא
בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל מדראה
מקום פורט את המועט
ודיה אחת היא: ומדראה
ב)
(דברים יד ה). במסורת.
איה ודיה אחת היא מכלל
גבי חגבים להתיר בלא קרסולים כי
מינייהו נקט: ופליגא. הא דרב חסדא
היינו איה מכלל דדאה לאו היינו ראה מכדי
שמסרו לנו אבותינו בטהור
דראה מינא לחודה ויהיו
בכך יתברר שעתיד לגדל לאחר זמן
אדרבי אבהו דכיון דא"ר אבהו ראה
(לעיל סב:). לעולם ישנה
משנה תורה לאוסופי הוא דאתא מאי שנא
עשרים וארבע: ארבעתן
ולפיכך היה סבור המקשה שגם בעופות
אדם לתלמידיו דרך
היא איה ואנן על כרחיך אשכחן
מינא חד בצר להו חד
הכא דכתיב דאה ומאי שנא התם דלא כתיב
קצרה. לפי שמתקיימת
אלא ש"מ דראה ודאה
בא לומר שאם יכיר כל אותן הנכתבים
דדאה וראה ואיה ודיה אחת היא
גירסא שלה יותר מן
איה ודיה אחת היא כלומר
דאה אלא לאו ש"מ דאה וראה ואיה אחת
בפרשה לא יכול להתיר שאר עופות
מדלא הדר כתבה במשנה תורה
הארוכה (פסחים ג:). ולא
ואינן אלא כ"ג: אף עופות
היא ומדראה היינו איה מכלל דדיה לאו היינו
הבאים בסימן א' או בב' או בג'
משום טרפות. שמא
אלמא לר' אבהו דאה וראה ודיה ואיה
נמי לאוסופי כלומר והיכי
מעוף טרפה היא, דאמרינן
אמרת דראה ודאה אחת
איה מאי שנא התם דכתיב למינהו אאיה
כיון שאלו סימנים מצויין כמו כן
חדא היא ובצרי להו: ה"ג עומדת
ג)
(לעיל נח.) ומודים בביצה
היא: לא משום נבלות ולא
בטמאים ואין מספר לאותן שצריך
ומ"ש הכא דלא כתיב למינהו אאיה אלא
בבבל ורואה נבלה בא"י: ופרכינן
טרפה שאסורה (לקמן
ד)
משום טרפות כלומר שמא
להכיר כדי להתיר השאר ולכך פריך
קטז:).
תרנגולת נבלה או טרפה
לר' אבהו מדקאמר דאה ט) היא איה
אדיה אלא ש"מ דאה וראה דיה ואיה אחת
היתה. של עוף פלוני טהור
הא כ"ד הוויין ותו לא שעל ידיהם אנו
מכלל דדאה לאו היינו ראה דקא ס"ד
היא תניא איסי בן יהודה אומר מאה עופות
א) לא איני אישתמוטי
מכירים האחרים ומשני כי קאמר אין
דר' אבהו נמי כ"ד עופות טמאין אית
כלומר מתיירא אני אם אני
טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן ה) תני
מספר אטהורות קאי ולא הוי כעין
מכזב איכא דמכיר אותו
ליה: ש"מ וכו'. ודר' אבהו פליגא
אבימי בריה דר' אבהו ז' מאות מיני דגים הן
עוף ומכחיש לו. כודרת
רישא דמיירי בטמאים:
אדרב כדאמרן והא פירכא בעלמא
ועגולגולת כלומר לשון
ודילמא
וח' מאות מיני חגבים ולעופות אין מספר
דעוף טמא נינהו. וא"ת
מיפריך כי אתמר דר' אבהו בבי
כודדת שצידה אחת כד
עופות כ"ד הוו אלא ולעופות טהורים אין
וצידה אחת חד כדבעינן
כיון דעופות טהורים
מדרשא ומקמי דתיקו לן האי ופליגא
לפרושי:
מספר תניא רבי אומר גלוי וידוע לפני מי
הוו רובא נזיל בתר רובא ולפי מה
דאמרן לעיל: מיני דגים. (א) טמאים:
שפירשתי דמרבה כמה מינים ניחא
שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה
מנה הכתוב בטהורה. איל וצבי וגו' :
א) נראה דצ"ל שאינו יכול
י)
לאשתמוטי כלומר מתיירא
ואף לפ"ה דלא מרבינן אלא מין נשר
כ)ישנה דרך קצרה. ואין לך עוד טהורה
מן הטהורות לפיכך מנה הכתוב בטהורה
הוא שמא איכא דמכיר אותו
י"ל מ"מ הא אמרי' לעיל מאה עופות
ובעופות אין לך עוד טמאה: מאי
גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם
עוף וכו'.
טמאים שהן במזרח וכולן מין איה הן
קמ"ל. הא ודאי פשיטא דאי הוו טפי
שעופות טהורין מרובין על הטמאין לפיכך
הלכך אפשר דיש בטמאים מינין הרבה:
הוה מני להו: במסורת. אם זכור
מנה הכתוב בטמאין מאי קמ"ל ו) כדרב
כודרת
הוא באדם כשר שאכלו או שמסר לו
הונא אמר רב ואמרי לה אמר רב הונא
רבו או צייד חכם שהוא טהור:
אמר רב משום ר' מאיר אלעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה א"ר יצחק
שבקי בהן. אותו חכם: אלא אינהו
עוף טהור נאכל במסורת נאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי א"ר
מי ידע בהו. כלום מכירן שלא יהא
ב
אחד דומה לזה והוא טמא: משום
יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן בעי ר' זירא רבו חכם או רבו צייד ת"ש
ג
נבלות. שמא נמצא בתרנגולת
דא"ר יוחנן והוא שבקי בהן ובשמותיהן אי אמרת בשלמא רבו צייד שפיר
נבלה: של עוף פלוני טהור.
אלא אי אמרת רבו חכם בשלמא שמייהו גמיר להו אלא אינהו מי ידע להו
ואנו יודעים שאותו עוף טהור
אלא לאו ש"מ ד רבו צייד ש"מ ז) ת"ר לוקחין ביצים מן העובדי כוכבים בכל
הוא ודבר שאנו יכולין להבחין
מקום ואין חוששין לא משום נבלות ולא משום טרפות ודילמא דעוף טמא
ולהביא ביצי אותו עוף לראות אם
נינהו אמר אבוה דשמואל ה באומר של עוף פלוני טהור ולימא של עוף טהור
דומין לאלו לא משקר: אית ליה
אי הכי אית ליה לאישתמוטי ולבדוק בסימנין ח) דתניא כסימני ביצים כך סימני
לאישתמוטי. ולומר של עוף אחר אמרתי
דגים סימני דגים ס"ד סנפיר
וקשקשת
אמר רחמנא
אלא אימא כך סימני
לך שאי אתה
מכירו והוא טהור:
עוברי
עוברי