סז:
אלו טרפות פרק שלישי
חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דיקא
נמי דקתני תולעת שבעיקרי זיתים. מכאן מדקדק ר"ת
באביה. בעודה מחוברת שרץ הארץ היא ואסורה התולעת לאכול
רפד א ב ג
א)
ורבינו נתנאל וריב"א דאין הלכה כשמואל דאמר קישות
דכיון דמהלכת בתוך הקישות והיא מחוברת בקרקע הוי כמהלכת
שהתליעה באביה אסורה ובהלכות גדולות ובשאלתות ה) דרב אחאי
על גבי קרקע אבל התליעה לאחר מכאן מותרת עד שתצא לאויר:
להוציא זיזין שבעדשים. דמותרים דלאו על הארץ שורצין אלא בתוך
פוסק כשמואל מדאמר רב פפא לעיל
בפירקין ש"מ מדרב
ב)
רפה ד ה ו
ג) ד)
העדשה: זיזין. כוצונ"ש וכמין יתושין
הונא הא דאמר שמואל קישות
ה)
הן אלא שבעדשים זיזין שמן: כליסין.
שהתליעה באביה אסורה הני תמרי
באביה אסורה משום השרץ השורץ על
1
❖
מין קטנית צידרא"ש בלע"ז: ותניא
דכדא בתר תריסר ירחי שרי אע"פ
הארץ לימא מסייע ליה דתני חדא על הארץ
❖
ו)
אידך כל לרבות. דאסירי: בפירא.
שהש"ס עושה כאן דיוק מן הברייתא
להוציא את הזיזין שבעדשים ואת היתושים
א
שהתליעו תמרים עצמן: והא באביה.
דלא כשמואל היינו לכאורה אבל
שבכליסים ותולעת שבתמרים ושבגרוגרות
רבינו גרשום
אסירי וסיעתא דשמואל: אידי ואידי
לשמואל נמי יש ליישב ולפרש דתולעת
תורה אור השלם
ותניא אידך כל השרץ השורץ על הארץ
קישות שהתליע באביה.
באביה. כלומר הא דשרי נמי באביה
שבעיקרי זיתים היינו שבזיתים בעודן
1. וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל
כלומר במחובר (כלומר)
לרבות תולעת שבעיקרי זיתים ושבעיקרי
מחוברין בעיקרן ומיהו אפי' לשמואל
דכל כמה דלא נפקא לאויר לאו שרץ
כל זמן שהוא עומד
הָאָרֶץ שֶׁקֶץ הוּא לֹא
גפנים מאי לאו אידי ואידי בפירא והא
הארץ היא ולא תסייעיה: פירשה
אין לאסור אותן פולין שקורין פואי"ש
על האילן אסור דאמרי'
יֵאָכֵל: ויקרא יא מא
2. וְשֶׁקֶץ יִהְיוּ לָכֶם
מן הארץ שרץ לקישות:
ומתה. המתלעת לאחר תלישתה
באביה והא שלא באביה לא אידי ואידי
בלע"ז וחימצי שקורין שאווי"ם
שבכלוסין. מיני קיטנית:
מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וְאֶת
כשנמצאין בתוכן כגון יבחושין ובתחלת
דשריא לדברי הכל פירשה מתוך
באביה ולא קשיא הא בפירא הא באילנא
מאי לאו אידי ואידי
נִבְלָתָם תְּשַׁקֵּצוּ:
בפירי. הא דאיתלע באביה
ויקרא יא יא
תולדות של יבחושין הקליפה משחרת
הפרי לארץ ולא ריחשה שמתה מיד
גופא דיקא נמי דקתני תולעת שבעיקרי זיתים
3. כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל
אמרי' מפירא גבלא ומקום
בנפילתה: מהו. מי אמרי' כיון דלא
מבחוץ וכשמסירין הקליפה נשארים
ושבעיקרי גפנים ש"מ בעי רב יוסף פרשה
רביתא היא: ולא קשיא.
הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע עַד כָּל
היבחושין תחתיה אין לאוסרן ולא
הלכה לאו שורץ על הארץ הוא או
הא דאיתלע פירא גופיה
מַרְבֵּה רַגְלַיִם לְכָל
ומתה מהו מקצתה מהו לאויר העולם מהו
מותר הא דאיתלע אילנא
מתסרי משום השרץ השורץ על הארץ
דלמא לא בעינן שריצה. שורץ היינו
הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ
ב תיקו בעי רב אשי לגג תמרה מהו לגג
גופיה אסור: פירשה ומתה
לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ
רוחש ומנענע: מקצתה מהו. מי
כל זמן שלא ריחשה וגם בקונטרס פי'
מהו. כלומר התולעת
ויקרא יא מב
הֵם:
גרעינתה מהו מתמרה לתמרה מהו תיקו
לעיל גבי קישות שהתליעה באביה
הויא ככולה או דלמא בעינן כולה:
ג
4. גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים
שבפירי פירשה ממקום
רביתה ולא שרצה ומתה
אמר רב ששת בריה דרב אידי קוקיאני אסירי
לאויר העולם. פירשה מן הפרי תלוש
סָגוּר חוֹתָם צָר:
אסורה כיון דמהלכת התולעת בתוך
מהו מי אמרי' כיון דלא
איוב מא ז
הקישות והיא מחוברת בקרקע הויא
לאויר וקודם שהגיע לארץ קלטה בפיו
מאי טעמא מעלמא אתו מתקיף לה רב אשי
5. תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ
שרצה על הארץ מותרת
כמהלכת על גבי קרקע:
לבולעה אם תימצי לומר פירשה ומתה
או דלמא כיון שפירשה
יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי טִיט:
אי מעלמא אתו לישתכחו דרך בית הריעי
❖
קוקיאני אסירי. פי' הקונטרס
מקצתה אסור: לאויר
איוב מא כב
מותרת משום דאינה ראויה לרחוש
איכא דאמרי אמר רב שישא בריה דרב אידי
העולם מהו. כלומר דלא
אבל חיה דראויה לרחוש לא: לגג
תולעים שבכבד ושבריאה
שרצה על הארץ מותרת או
קוקיאני שרו מאי טעמא מיניה גבלי אמר רב
תמרה מהו. מתוכה פירשה לגגה מי
וקשיא לר"ת דלאידך לישנא דשרי
דלמא כיון דפירשה אסור:
לעזי רש"י
אשי פשיטא דאי מעלמא קא אתו לישתכחו
פירשה לגג תמרה מהו.
תקשי ליה מברייתא דבסמוך דואת
אמרי' היינו רביתיה או דלמא כשורץ
לא שרצה על הארץ אלא
כוצונ"ש [קוצונ"ש].
דרך בית הריעי והלכתא ד קוקיאני אסירי
על גבי דבר אחר דמי: לגג גרעינתה
נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבבהמה
לפירי עצמה פירשה: לגג
חרקים קטנים.
מ"ט מינם ניים ועיילי ליה באוסייה תולעים
מהו. אם תמצי לומר לגג תמרה
אע"ג דמינה קא גדלי אלא אומר ר"ת
גרעינתה מהו . שרצה
צידרא"ש
על הארץ: קוקאני. תולעי
[צידר"א]. אפונות.
דרני דבשרא אסירי דכוורי שריין אמר לה
כדבר אחר הוא גג גרעינתה מהו.
דבדגים איירי הכא והא דאמר כי ניים
ה
ו
הראש: אתא שחיט ושריא
גרביליי"ש [גרביילי"ש].
כל תולעים מגרעיני הפרי הן גדלים:
עייל ליה באוסיא אשכחן בדגים כי
רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול א"ל רב
ליה גרסי'. כלומר לבהמה
זחל זבוב הסוסים.
❖
שריא לדרנין לא שריא:
אישקרבו"ט. חיפושית.
מתמרה לתמרה מהו. ולא שרץ על
האי גוונא בפ' המוכר את הספינה
משרשיא בריה דרב אחא לרבינא מאי שנא
את החיפושית. מין שרץ:
דאמר רבה בר בר חנה
גבה אלא מזו על זו ב) מי אמרי' כיון
מהא דתניא 2 ואת נבלתם תשקצו לרבות את
ר' יוסי בן דורמסקית
חזינא ההוא כוורא דיתבה ועיילא ליה
דלאו היינו אמה שורץ קרינא ביה או
[אומר] לויתן דג טהור
מוסף רש"י
הדרנים שבבהמה א"ל הכי השתא בהמה
טינא באוסייה: לרבות דרנים
כו': אבלע לי. דכוורי:
דלמא אויר העולם בעינן. וכולהו
באביה.
בשחיטה הוא דמשתריא והני מדלא קא
שבבהמה. וא"ת ותיפוק ליה דאסירי
בתלושין בעי להו: קוקיאני. תולעים
הדרן עלך אלו טרפות
אסורה.
מהניא להו שחיטה באיסורייהו קיימן אבל
שבכבד ושבריאה: מעלמא אתו.
מידי דהוה אשוחט הבהמה ומצא
דגים באסיפה בעלמא מישתרי והני כי קא
בה דמות יונה דאסירא ו) משום
שבלעתן הבהמה עם האוכלים ותחלתן
שרצו על הארץ: מינה גבלי. לשון
דליתיה לא בפרסה ולא בפרסות
גבלן בהיתרא קא גבלן ת"ר הולך על גחון
3
ויש לומר דשאני עובר משום דמקרא
גדלי. מן הבהמה עצמה הן גדלין
זה נחש כל לרבות השילשול ואת הדומה
ולאו שרץ הארץ נינהו: מינם ניים
דוכל בהמה אישתרי ולית ליה למשרי
לשילשול על ארבע זה עקרב כל הולך לרבות
ועיילי ליה באוסייה. כשהבהמה ישנה
אלא היכא דאיכא פרסות דבקרא
(לעיל נח.)
את החיפושית ואת הדומה לחיפושית מרבה
הדרן עלך אלו טרפות
נכנסים בחוטמה ומשם לקנה ריאה
דוכל בהמה כתיב פרסה אבל דרנים
רגלים זה נדל עד כל לרבות את הדומה ואת
וכבד הלכך לא משתכחי דרך בית
שבבהמה נבראין מן הבשר עצמה
הדומה לדומה תניא ר' יוסי בן דורמסקית
הרעי: דרני. תולעים הנמצאים בין
והוה אמרינן דחשיבי כבשר ולא
אומר לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה
עור לבשר כשמפשיטין הבהמה ובלע"ז
דמי לחותך מן הטחול ומן הכליות
4
גרביליי"ש: אסירי. וטעמא מפרש
אפיקי מגנים תחתיו חדודי חרש אפיקי
דהתם איכא חסרון ואסירי לקמן
5
לקמיה: דכוורי שרי. וטעמא כדמפרש
מאותה שלמה ולא חסרה אבל
מגנים אלו קשקשים שבו תחתיו חדודי
חרש
רבינא: אבלע לי. דכוורי בתוך
הכא לא נחסר דבר:
אלו סנפירין שפורח בהן:
הדגים תני אותם שלא אראה ואקוץ
הדרן עלך אלו טרפות
הדרן עלך אלו טרפות
בם: בשחיטה משתריא. ואלו שגדלו
בתוכה עד שלא נשחטה באו מאיסור
אבר מן החי ושחיטת הבהמה לא אהניא לדידהו שהרי יש להם חיות לעצמן. ואע"ג דשליל מותר בשחיטת אמו מכל בבהמה תאכלו נפקא לן
לקמן אבל ג) הכא באיסורייהו קיימי: שילשול. תולעת ארוכה כנחש הן והן הנמצאין באשפה: חפושית. אישקרבו"ט: נדל. מאה רגלים
קורין לו: דג טהור הוא. שהרי יש לו סנפיר וקשקשת כדמפרש: אפיקי מגנים. חוזק מגינים: אלו קשקשים. הסגורים וחתומים בו בדוחק:
תחתיו חדודי חרש. חידודים של חרשים: אלו סנפירים. שחדודים ומחתכין כחרסין ובהן הוא בוקע את המים בחודן שלא יעכבוהו בפריחתו.
פשטיה דקרא לשון ד) מורי תחתיו חדודי חרס במקומו
זהרורי
שמש:
הדרן עלך
אלו טרפות