ע:
בהמה המקשה
פרק רביעי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאי
מתני' הושיט הרועה את ידו. לתוך מעיה: טהור. טעמא
ט) טעמא דתנא קמא. וא"ת ומאי קבעי והא טומאה בלועה
כז א
א)
דתרווייהו מפרש בגמ': גמ' ק"ו. כלומר אפי' לר' עקיבא דאמר
ב)
היא ולא מטמא וי"ל דמשום דר' עקיבא מטמא לקמן
ג)
עובר במעי אשה אצטריך ליה הכא גבי בהמה ק"ו כדפירש
לקמן טומאה בלועה כגון עובר במעי אשה טמאה הכא
כח ב
❖
בקונטרס דאפי' ר' עקיבא מודה הכא א"נ משום דהיה לנו לטמאות
מודה מק"ו אם הועילה לו מחיצת אמו להתירו באכילה בשחיטתה
ד)
מוכל הולך על כפיו דבסמוך אפילו
אע"פ שהוא מת לא תועיל לו כשהיא
ה)
מתני' בהמה שמת עוברה בתוך מעיה
חיה לטהרו מלטמא: איתקש. נבלת
קלוט במעי קלוטה אי לאו ק"ו והשתא
ו) ז)
א] א
שיטה מקובצת
דאיכא ק"ו מוקי לה תנא קמא
טמאה לנבלת טהורה מי שאינו קרוי
ח)
והושיט הרועה את ידו ונגע בו בין בבהמה
לדרשא אחריתי: קלוט במעי
א] בהמה שמת עוברה.
ט)
נבלה בטהורה אינו קרוי בטמאה:
טמאה בין בבהמה טהורה טהור ר' יוסי
י) כ)
נ"ב עי' רש"י ותוס'
פרה ליטמא. הוה מצי לשנויי דלהכי
על כפיו. שאין פרסותיו סדוקות:
❖
בכורות כ"ב ע"א [ד"ה
הגלילי אומר בטמאה טמא ובטהורה טהור:
❖
מהלכי כפים בחיה. בתוך גופה של
אהני ק"ו דרב חסדא אלא דעדיפא
עד]:
גמ' מאי טעמא דתנא קמא אמר רב חסדא
משני: קלוט במעי קלוטה. וא"ת
בהמה חיה דהיינו עובר טמא במעי
קל וחומר אם הועילה אמו להתירו באכילה
תורה אור השלם
אמו: טמאתי לך. משום נבלה
ומאי פריך אין הכי נמי דאליבא דר'
רבינו גרשום
לא תועיל לו לטהוריה מידי נבלה אשכחן
1. וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה
דכתיב בסיפיה הנוגע בנבלתם יטמא:
יוסי הגלילי קיימינן דדריש אתין בפרק
והושיט הרועה את ידו.
אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה
קלוט. מת: במעי פרה ליטמא.
בהמה טהורה בהמה טמאה מנלן אמר קרא
ד' וה' גבי ובעל השור נקי
בבית הרחם: ונגע בו.
הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד
שהרי מהלכי כפים הוא: ומשני מהלכי
דדריש נקי מדמי ולדות ומשמע דמוקי
וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר
הָעָרֶב: ויקרא יא לט
במעי אמו. אם הועילה
1
2. וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו
כפים במהלכי ארבע. בעינן דהכי
לו אמו להתירו באכילה.
את להנאת עורו י)ואם כן סבר כרבי
היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה איתקש
בשחיטת אמו לא תועיל
בְּכָל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת עַל
שמעון דאסר קלוט כשיצא לאויר
כתיב הולך על כפיו בכל החיה ההולכת
בהמה טמאה לבהמה טהורה מה בהמה
לו מחיים בשאמו בחיים
אַרְבַּע טְמֵאִים הֵם לָכֶם
העולם דנפקא מאת הגמל בפ"ק
על ארבע שאין לאמו אלא ד' רגלים
אע"ג שהעובר מת בתוך
כָּל הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא
טהורה עוברה טהור אף בהמה טמאה
עַד הָעָרֶב: ויקרא יא כז
מעיה שכמה היא אינה
דבכורות וי"ל $ דניחא ליה
כגון טמאה שאין פרסותיה סדוקות:
3. אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע
עוברה טהור ור' יוסי הגלילי מאי טעמא אמר
טמאה מחיים כך לא
פרה במעי גמל. טמאה שעוברה מין
ליישב מילתא דר' יוסי דהכא אפילו
יהא עוברה שבתוך מעיה
בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ
ר' יצחק דאמר קרא וכל הולך על כפיו בכל
טהור: לא תטמא. במעי אמו דהאי
למאן דשרי קלוט א"נ הכא איירי
2
[מטמא] אע"פ שמתה:
בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ
מהלכי כפים בחיה טמאתי
החיה ההולכת וגו' מהלכי כפים בחיה
בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ
לאו מהלך על כפים הוא ור' יוסי פסיק
בראשו ורובו דומים לאמו דאפי' ר"ש
לך. כלומר עובר טמא
בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם
ותני בטמאה טמא: קלוט במעי
מודה בההיא דשרי כדמוכח התם:
טמאתי לך אלא מעתה קלוט במעי פרה
שהוא מהלכי כפים שאין
מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם:
חיה טמאה בכלל בהמה טמאה
❖
קלוטה. ואמו טהורה היא אלא שנולד
כ)
ויקרא ה ב
פרסות סדוקות בחיה
ליטמא דמהלכי כפים בחיה הוא מהלכי
טימאתי לך כלומר אף
להרבעה. דכל חד משמע
כך: ליטמא. במעי אמו ומתני' פסיק
כפים במהלכי ארבע והאי מהלכי ארבע
שהאם חיה טימאתי לך:
ותני בטהורה טהור: קל וחומר דרב
חידוש כלומר דמחמת דחיה בכלל בהמה
אלא מעתה קלוט במעי
במהלכי שמנה הוא פרה במעי גמל לא
גליון הש"ס
חסדא. אם הועילה לו אמו כו': אלא
שמענו שפיר איסור הרבעה ומיהו
פרה ליטמא. השתא
תטמא דמהלכי שמנה במהלכי ארבע הוא
תוס' ד"ה קלוט וכו'
דאמרת מהלכי כפים בחיה
איזה זה. נבלה שחלוקה בין נבלת
בלאו הכי ידעינן דאפי' בעופות גמרי'
דניחא ליה ליישב.
טימאתי לך קלוט במעי
הולך וכל הולך לרבות פרה במעי גמל קלוט
טמאה לטהורה: זו נבלת עובר.
הרבעה בהמתך בהמתך משבת
פרה ליטמא כו': מהלכי
❖
במעי קלוטה ליטמא דמהלכי ארבע במהלכי
דהא בנולדה ליכא לאוקמה דהא
ארבע במהלכי ארבע הוא.
כדאמרי' בשור שנגח את הפר' :
כלומר לא מצית אמרת
ארבע הוא להכי אהני ק"ו דרב חסדא מתקיף
נבלת טהורה מטמאה דכתיב [וכי]
ולרבנן
הכי דכתיב כל הולך על
ימות מן הבהמה אשר היא לכם וגו'
לה רב אחדבוי בר אמי חזיר במעי חזירתא לא ליטמא דמהלכי שמנה
גחון וכל הולך על כפיו
הגהות הב"ח
בכל החיה ההולכת על
אלא בנבלת עובר מיתוקמא שבטהור'
במהלכי שמנה הוא א] אלא אמר רב נחמן בר יצחק מהכא נפש כי תגע
3
(א) רש"י
ארבע בעינן שיהא עובר
טהור מקל וחומר ובטמאה טמא
בכל טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת
ואם שוין כשם שהעובר
דליכא קל וחומר דקם ליה ממילא
טמא כך תהא האם
❖
שרץ טמא וכי נבלת בהמה טמאה מטמאה ובטהורה לא מטמאה אלא
טמאה: והאי מהלכי ארבע
בטומאת נבלות מאחר שמת ולא
במהלכי שמנה. כלומר
איזה זה זה עובר שבטמאה טמא ובטהורה טהור ומאחר דנפקא ליה מדרב
דרשי' היקשא: אי לאו דר' יצחק הוה
דאם פרסותיה סדוקות:
נחמן בר יצחק דרבי יצחק ל"ל אי לאו דר' יצחק הוה אמינא כוליה
אמינא כוליה האי קרא לכדרבי אתא.
הגהות מהר"ב
אי לאו דרבי יצחק הוה
אמינא כוליה כו'. כלומר
לכדרבי הוא דאתא קמ"ל תניא אמר ר' יונתן נמתי לו לבן עזאי למדנו
דאמרי' לקמן אקרא אני
רנשבורג
הוה אמינא בנבלת חיה
חיה בהמה למה נאמרה כו' ועובר
נבלת בהמה טהורה שמטמאה ונבלת בהמה טמאה שמטמאה נבלת חיה
א] גמ'
טמאה או בנבלת בהמה
טמאה דטהור תיפוק לן מהיקשא
טמאה כוליה [לכדרבי]
טמאה שמטמאה נבלת חיה טהורה לא למדנו מנין נם לי כל הולך על
הוא דאתא לקמן קמ"ל
דלעיל ואע"ג דרבי מבהמה טמאה
כפיו בכל החיה ההולכת נמתי לו וכי נאמר וכל חיה והלא לא נאמר
דרבי יצחק: למדנו נבלת
נפקא ודרב נחמן תיפוק מחיה הא
בהמה (טמאה) [טהורה]
אלא בכל החיה למהלכי כפים בחיה הוא דאתא נם לי ומה ישמעאל
קיימא לן
פרשה
שמטמא כו'. כלומר מכי
אומר בדבר הזה נמתי לו וכי ימות מן הבהמה זו בהמה טמאה אשר
ימות מן הבהמה כדאמרינן
שנאמרה ונשנית מפני חידוש אחד
לעיל: גם לי וכל הולך על
היא לכם לאכלה זו בהמה טהורה ב למדנו חיה בכלל בהמה ובהמה
נשנית השתא דכתיב כל הולך על
כפיו בכל החיה ההולכת
בכלל חיה חיה טהורה בכלל בהמה טהורה חיה טמאה
בכלל בהמה טמאה
אפי' הולכת חיה על ארבע
כפיו דאפקנא מהיקשא דלא נקיט
ד)
טמא הוא לכם כל הנוגע
בהמה
דרשי' מבנבלת חיה טמאה ואמרינן
בנבלתה וגו': מהלכי כפים
לדרשה אתא לאתויי עובר: הכי
בחיה הוא. כלומר צריכא
לן למידרש שעובר טמא
גרסי' תניא אמר ר' יונתן נמתי לו לבן עזאי. (א) נמתי אמרתי למדנו
כו' דכתיב או בנבלת חיה
טמאה או בנבלת בהמה טמאה וכתיב
במעי טמאה אע"פ שהאם
וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הרי חיה טמאה ובהמה טמאה ובהמה טהורה אבל נבלת חיה טהורה לא למדנו שתטמא ומנין:
בחיים וכדר' יצחק:
בכל החיה. להביא חיה טהורה וכתיב בסיפיה הנוגע בנבלתם יטמא: למהלכי כפים בחיה. עובר טמא במעי אמו כדאמרן: נמתי לו
וכי ימות מן הבהמה וגו'. וכיון דפרט לך בהמה טהורה וטמאה הרי חיה טהורה בכלל לפי שלמדנו במקום אחר חיה בכלל בהמה ובהמה
בכלל חיה כדאמרינן לקמן ומעתה תהא לך חיה טהורה בכלל בהמה טהורה אם תצטרך ללמוד חיה טהורה מבהמה טהורה כלום:
וחיה טמאה בכלל בהמה טמאה. לכשתצטרך. ולקמן מפרש למאי הלכתא. וסידרה ה"ג ולמדנו חיה בכלל בהמה ובהמה בכלל חיה חיה
טהורה בכלל בהמה טהורה חיה טמאה בכלל בהמה טמאה בהמה טמאה בכלל חיה טמאה בהמה טהורה בכלל חיה טהורה: ה) חבל על בן
עזאי. הפסד וחבלה היא בעולם תלמיד ותיק כמותי אני בן עזאי שלא שמשתי את ר' ישמעאל. כל חבלהו) שבש"ס לשון חבלה והפסד הוא כמו
חבל על שמש גדול שאבד מן העולם גבי נחש: זאת הבהמה אשר תאכלו. ומפרש בתריה איל וצבי אלמא חיה בכלל
בהמה: זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה. והכי משמע מכל הבהמה אכול את המפרסת ומעיקרא
מתחיל לאישתעויי בחיה זאת החיה אשר תאכלו ומפרש סימני בהמה דקאמר מכל הבהמה כל מפרסת אלמא בהמה בכלל חיה ומעתה
תלמוד לכל הצריך לך: חיה טהורה בכלל בהמה טהורה כו'. והשתא מפרש לארבעה בבי דמתניתא למאי ניבעי להו: חיה טהורה
בכלל בהמה טהורה לסימנין. שלא מצינו סימנין מפורשים אלא בבהמה דכתיב ז) בויקרא כל בהמה מפרסת פרסה ח) ובמשנה תורה
מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה סימנין אבהמה קיימי ובחיה לא ידעינן אלא משום דאשכחן חיה בכלל בהמה כדלעיל
זאת הבהמה ומפרש איל וצבי ויחמור. והוא הדין נמי דאצטריך לן חיה טהורה בכלל בהמה טהורה לטומאת נבלות כדבעינן לעיל נבלת
חיה טהורה לא למדנו ונפקא לן מבהמה טהורה ולהרבעה נמי אצטריך דהא הרבעת כלאים בבהמה כתיב ולא בחיה אלא חדא מינייהו נקט:
ה"ג חיה טמאה בכלל בהמה טמאה להרבעה. וכדפרשי' דהרבעה בבהמה כתיבא ומשמע בין טמאה ובין טהורה וחיה מבהמה נפקא. והוא
הדין נמי דחיה טהורה להרבעה בכלל בהמה
טהורה אלא בכל
כללי
דברייתא מפרש חדא מילתא לאשמועינן דמכולהו איכא למילף:
בהמה