בהמה המקשה
פרק
רביעי חולין
עו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלא
מתני' רגליה.
לדידך מאי כו'. תימה דלמא סובר כמ"ד צומת הגידין הוי
האחרונים: ארכובה. מפרש בגמ': ט) צומת הגידין.
סז א
א)
ב) ג)
למעלה מארכובה הוא וסמוך לה והן אותן שלשה חוטין שנוטלין
דאגרמא ולבר דהיינו כשיוצא מן העצם אבל למעלה מן
צינקרו"ן: וכן שניטל. אפילו
מנקרי הבשר מתלולית העצם שקורין
הארכובה לא מיטרף משום צומת הגידין וי"ל מדפריך ליה עולא
סח ב
לא נחתך העצם: נשבר העצם. ולא
נחתך: אם רוב בשר קיים.
מכלל דהוה פשיטא ליה דצומת הגידין הוי דאגרמא ולגיו ועוד דרב
ד)
ה)
יהודה דקאמר בסמוך היכא דפרעי
מפרש בגמרא רוב עוביו ורוב היקפו:
ו)
מתני' בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה
שחיטתו מטהרתו. ומותר באכילה
טבחי והיינו דרבא בריה דרבה בר
א
סט ג
ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו ואפילו
רב הונא דקאמר עילוי ערקומא
ז)
ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה פסולה
שהוא עדיין יותר: הכא נמי מן
ח)
במקום שהבהמה מותרת הוי אבר
וכן שניטל צומת הגידין נשבר העצם אם
ב
הארכובה ולמעלה קתני. לעולא ניחא
אסור משום ובשר בשדה טרפה
ט)
ד
רוב הבשר קיים שחיטתו מטהרתו ואם לאו
ע ה ו
י)
כדאמרינן
להביא האבר
דמצי לפרש מן הארכובה ולמטה
אין שחיטתו מטהרתו: גמ' אמר רב יהודה
❖
כ)
והבשר המדולדלין: שלשה עצמות
מיד אף על גב דלא בכל מקום כשרה
אמר רב אמר רבי חייא למטה למטה מן
בירך. התחתון והוא עצם הנחתך עם
כמו
כנגד צומת הגידין מכל מקום
עא ז
הארכובה למעלה למעלה מן הארכובה באיזו
הפרסות כשמפשיטין הבהמה ואותה
כיון דמיתוקם למטה מיד ולמעלה
גליון הש"ס
ח
ארכובה אמרו בארכובה הנמכרת עם הראש
ארכובה נקראת ארכובה הנמכרת
מיד ניחא:
עב ט י
רש"י ד"ה ארבעה.
❖
עם הראש. ולמעלה הימנה עצם
מר
עולא אמר רבי אושעיא כנגדו בגמל ניכר
האמצעי וצומת הגידין בתחתיתו סמוך
אמר ליה עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא כנגדו בגמל ניכר היינו
❖
לפרק ארכובה הנמכרת עם הראש.
דקתני וכן שניטל צומת הגידין אלא לדידך מאי וכן שניטל צומת הגידין אמר
רבינו גרשום
והעליון הוא קולית התחובה באליה:
ליה רכובה בלא צומת הגידים וצומת הגידים בלא רכובה והא נחתכו קתני
גמ' למטה. דקתני מתני' כשרה:
נשבר העצם אם רוב
הגהות הב"ח
אישתיק לבתר דנפק אמר מ"ט לא אמרי ליה למטה למטה מן הארכובה
בשר קיים מן הארכובה
י) למטה מן הארכובה. סמוך לה מיד
(א) רש"י
ולמעלה: ברכובה הנמכר'
❖
למעלה למעלה מצומת הגידין הדר אמר ולא אמרי ליה ואמר לי נחתכו
קאמר דלא תימא ארכובה דמתניתין
כלה
עם הראש. מקום שחותך
רגל של בהמה זו
קתני הכא נמי מן הארכובה ולמעלה קתני רב פפא מתני הכי אמר רב
היא ארכובה העליונה שבין הקולית
היא ארכובה: עולא א"ר
ועצם האמצעי ומאי למטה דקתני
יהודה אמר רב אמר רבי חייא למטה למטה מן הארכובה ומצומת הגידין
הגהות מהר"ב
ג
אושעיא כנגדו בגמל
כשרה למטה הימנה ומכל עצם
ניכר כלומר לא רכובה
למעלה למעלה מן הארכובה ומצומת הגידין וכן שניטל צומת הגידין
רנשבורג
הנמכרת עם הראש אלא
האמצעי שבו צומת הגידין קאמר
וארכובה גופה כדעולא א"ר אושעיא ומי איכא מידי דאילו מדלי פסיק ליה
א] גמ'
אותה רכובה שהיא בסוף
דלמטה ממש ליכא למימר כשרה
הקולית בתחלת ענקירון
וחיה מתתי פסיק ליה ומתה אמר רב אשי טרפות קא מדמית להדדי א] אין
דהא אפי' צומת הגידין שהוא בשיפולו
וניכר בגמל בסוף זנבו
אומרין בטרפות זו דומה לזו שהרי חותכה מכאן ומתה חותכה מכאן וחיה
שזנבו קצר ואינה יכולה
ד
של עצם אמצעי קתני מתניתין טרפה
לכסותו: אלא לדידך מאי
ואלו הן צומת הגידין רבה אמר רב ב] אשי ה דאגרמא ולבר רבה בר רב
וכ"ש בגובהו הא לא אמרינן אלא
וכן שניטל צומת הגידים
הונא אמר רב אשי דאגרמא ולגיו רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר
ב] שם
למטה למטה מן הארכובה סמוך לה
והא למעלה מן הארכובה
ו
ג]
הנמכרת עם הראש באותו
רב אסי דעילוי ערקומא יתיב ההוא מרבנן קמיה דר' אבא ויתיב וקאמר
קאמר כשרה כדמסיים מילתיה ואזיל
ג] שם
מקום הוא צומת הגידים:
א] דארכובה הנמכרת עם הראש
דערקומא גופה אמר ליה רבי אבא לא תציתו ליה הכי אמר רב יהודה
והא נחתכו קתני והיאך
❖
יכלת לאוקומיה מתניתין
קאמר: למעלה למעלה מן הארכובה.
היכא דפרעי טבחי והיינו רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר רב אסי
ז
מן הארכובה ולמעלה
מיד קאמר טרפה דהיינו בצומת
אמר שמואל ח צומת הגידים שאמרו מקום שהגידין צומתין
אמר רב יהודה
רכובה בלא צומת הגידים
הגידין שהוא סמוך לה וכל שכן
והא נחתכו קתני דמשמע
לעזי רש"י
ועד כמה א"ל ההוא מדרבנן ורב יעקב שמיה כי הוינן בי רב יהודה
דנחתכו הכל רכובה וצומת
בגובהו. ולקמן פריך מאי וכן שניטל
❖
צינקרו"ן. עצם העקב.
הגידים. מ"ט לא אמרי
אמר לן שמעו מני מלתא דמגברא רבה שמיע לי ומנו שמואל צומת
צומת הגידין והא תנא ליה למעלה
ליה למטה למטה מצומת
הגידין שאמרו מקום שהגידין צומתין בו וממקום שצומתין עד מקום
מן הארכובה טרפה: כנגדו. של
הגידים כשרה. למעלה
למעלה מצומת הגידים
שמתפשטין וכמה אמר אביי ארבעה בטדי בתורא בדקה מאי אמר
אותו מקום דמתני': בגמל ניכר.
מוסף רש"י
ט
טרפה. וכן שניטל צומת
דקסבר רבי אושעיא ארכובה
אביי בליטי הוו צומת הגידים בליעי לא הוו צומת הגידים אשוני הוו
צומת הגידין.
י
הגידים למעלה מרכובה
דמתניתין היא ארכובה העליונה ושם
הנמכרת עם הראש: הכא
צומת הגידים רכיכי לא הוו צומת הגידים אלימי הוו צומת הגידים קטיני לא
נמי מן הארכובה ולמעלה
בולט עצם בירך הגמל והכי תניא
הוו צומת הגידים חוורי הוו צומת הגידים לא חוורי לא הוו צומת הגידים
קתני הכא נמי כשאני
בבכורות דאותה ארכובה
(לעיל
א' לא למטה למטה
מר מצומת הגידים למעלה
נז. ועי' איכה ג נג)
ניכרת בגמל דתנן זנב העגל שאינה
שהרי חותכה מכאן
למעלה מצומת הגידים
מגעת לערקום ארכובה הוי מום לפסול ותני עלה קפץ העליון ולא קפץ התחתון וכנגדו בגמל ניכר: היינו דקתני וכן שניטל. משום
ומתה חותכה מכאן
הוא יקשה לי מן
דתנא למטה מן הארכובה עליונה כשרה דהיינו נחתך עצם האמצעי איצטריך למיתני וכן שניטל דאע"ג דאם נחתך בגובהו כשרה היכא
וחיה.
הארכובה ולמעלה קתני
ולא קתני מצומת הגידים
דנחתך בשיפולו במקום צומת הגידין טרפה וכדמתרץ לקמן ואל תתמה שהרי חותכה מכאן ומתה וחותכה מכאן וחיה אלא לדידך דאמרת
רק למעלה במתניתין קתני
ארכובה תחתונה למעלה דקתני מתניתין למעלה מיד בסמוך משמע היינו ניטל צומת הגידין: אמר ליה תנא ארכובה בלא צומת הגידין.
כלומר למטה מן
כמו כ) נשבר העצם והגידין קיימין ותנא צומת הגידין בלא ארכובה: והא נחתכו. לגמרי משמע אלמא תנא ליה תנא ניטל הצומת ולמה ליה
הארכובה בעינן לאוקומי
מתניתין בקרוב לרכובה
למהדר ולמתנייה והא ליכא למימר תנא רכובה עם צומת הגידין והדר תני צומת הגידין בלא ארכובה דאם כן ניתני ניטל צומת הגידין
בין מלמעלה ובין מלמטה
וכ"ש נחתכו: לבתר דנפק. עולא: אמר. רב יהודה לנפשיה: מאי טעמא לא אמרי. דלמטה דקאמר הוא למטה מן הארכובה ומצומת
(לעיל מח:)
דזהו בצומת הגידים ולא
הגידין ולמעלה דקתני לאו למעלה מיד משמע אלא בגובהו של עצם למעלה מן הצומת והדר תנא וכן שניטל הצומת דאם נחתך בתוך
בעינן לאוקומי מתניתין
למעלה מן הארכובה
הצומת נמי טרפה: הדר אמר. שפיר עבדי דלא אמרי ליה: ולא אמרי ליה. בתמיה. וכי לא אמרתי לו טעם הגון רכובה בלא צומת
❖
(לעיל נה:)
ולמעלה ומצומת הגידים.
וצומת בלא רכובה ופרכיה מלישנא דמתניתין ואמר לי נחתכו קתני והכא נמי אי הוה אמרי ליה קא הוה דייק נמי לישנא ואומר לי מן
ולמטה מן הארכובה
הארכובה ולמעלה קתני דמשמע בסמוך והיינו בצומת הגידין: רב פפא מתני. לדרב יהודה הכי: למטה. דמתניתין לאו למטה מיד קאמר
ומצומת הגידים לפיכך
לא מוקמינן למעלה
דרכובה דמתניתין ברכובה עליונה מיירי הלכך למטה דידה דהיינו עצם אמצעי זימנין דטרפה כגון בצומת הגידין אלא הכי קאמר למטה
שיטה מקובצת
מן הארכובה ולמטה
מאותה רכובה ומעצם אמצעי כולו דהיינו בעצם התחתון ודאי כשרה: למעלה למעלה מן הארכובה. דהיינו בקולית ודאי טרפה כל מקום שיחתך:
א] ואזיל דבארכובה
מן הארכובה ברכובה
הנמכרת: ב] מהיכן מתחיל
וכן שניטל צומת הגידין. ובעצם אמצעי יש מקום שהיא טרפה כגון בצומת הגידין ויש מקום שהיא כשרה כגון למעלה מן הצומת ורכובה
הנמכרת עם הראש אלא
והיכן כלה כח חיות
ברכובה עליונה דבגמל
גופה איזו היא: כדעולא. עליונה: ופרכינן ללישנא דעולא ודרב פפא ומי איכא מידי דכי מדלי פסיק לה. למעלה מן הצומת הגידין בעצם אמצעי
הגידין:
ניכר ומצינן לאוקומי
כשרה: וכי מתתי פסיק לה. וכשמשפיל להו לחותכה בצומת טרפה: וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא ולמעלה מרכובה התחתונה כל מקום
דלא תיקשי וכן שניטל
שיחתך טרפה וכן ניטל צומת בלא רכובה דלא חזינן דהדר ביה רב ולקמן פסיק הלכתא הכי אפילו בנשבר העצם וכ"ש נחתך לגמרי: אלו הן צומת
צומת הגידים והיא רכובה
כדעולא. ומי איכא מידי
הגידין. מהיכן מתחיל והיכן (א)ב] כח חיות הגידין: דאגרמא ולבר. משיוצאין הגידין מן העצם ומהלכין בבשר שהעצם למעלה מן הפרק ערום
דאילו קא פסיק לה כלומר
בלא בשר כשתים וג' אצבעות והגידין אדוקין בו וממקום שמתפרשין ממנו ולמעלה מתחיל וכל זמן שהן צמותין וקשורין השלשה יחד קרי צומת עד
השתא דמוקמינן למעלה
מן הארכובה ברכובה
מקום שמתפשטין ומתפצלין זה מזה כדמפרש לקמן: דאגרמא ולגיו. אין נקראין צומת אלא מקום אדיקתן בעצם ממקום שנאדקין בו עד הפרק:
דעולא מי איכא מידי כו'
דעילוי ערקומא. עצם קטן הוא המחבר את הפרקים ומה שיש מן הגידין ולמעלה הימנו עד מקום שמתפשטין קרי צומת וכל מקום
כלומר דאמרינן למעלה מן
שיחתכו שם טרפה והאי שיעורא נפיש מכולהו שמתחיל מיד מן הערקום ולמעלה והוא למטה מסוף העצם האמצעי ואם נחתך בין עצם
הארכובה טרפה הא למטה
מן הארכובה כשרה אע"ג
אמצעי לאותו ערקום טרפה: דערקומא גופה. נחתכו גידין כנגד הערקום עצמו: לא תציתו ליה. דמחמיר טפי: דפרעי טבחי. במקום
דלמעלה מצומת הגידים
שפותחין הטבחין להפריש הבשר מן העצם כשמנקרין אותו צינקרו"ן ורוצין ליטול אותן גידין והיינו מעילוי ערקומא. לישנא אחרינא
ולבסוף קתני וכן שניטל
כשמפשיטין הבהמה משם מתחילין לפתוח ולהפשיט העור של רגלים אחרונים: צומתין. מחוברין יחד ונראין כגיד אחד: ועד כמה. ארכו
צומת הגידים טרפה שהיא
למטה: דאגרמא ולבר
של צומת: $ ארבעה בטדי. ארבע אצבעות: בליטי. קודם
הבשר: אשוני. קשין: רכיכי. לאחר שנכנסין לבשר נעשין רכין:
שיבלעו
בתוך
גידים של מעלה מן השופי
דזיגי דאגרמא ולגו בגידים
שבין בשר לעצם דעילוי
ערקומא שקורין בלשון כנען ט≈ יג ושעל הרכובה עצמה עצם קטן שעל הרכובה הגידים שעליו הן צומת הגידים.