י:
הכל שוחטין פרק ראשון חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ודילמא
אדנפיק ואתי בצר ליה שיעורא כו'. אין להקשות
ומאי שנא. הא ספק והא ספק: הלכתא כרב הונא. דחיישינן לעור.
סט א
א) ב)
ג)
היכי מוכח מהכא דאוקי מילתא אחזקיה דלמא הכא
ועל ידי היה מעשה והורה לי רבינו יעקב ב"ר יקר בעוף לאיסור:
ד)
מכלל דרב חסדא אפילו כשלא שיבר בה עצם. לאחר שחיטה מכשיר
טמא מספק דספק טומאה ברה"י ספיקו טמא דבכל ענין טימא
ה)
ע ב
הכתוב אפילו הוי רה"ר שיש בו הרבה
בני אדם ואפילו דבר שאין
מדאצטריך למימר הלכתא כרב הונא כשלא שיבר מכלל דפליג רב
ו) ז)
ח)
חסדא עליה: בעצם מפרקת. לאחר
בו דעת לישאל אבל קשה דתינח
היכא דליכא ריעותא אבל היכא
שחיטה שנגע בעצם הצואר והיא
ומאי שנא התם איתילידא בה ריעותא
עא ג
דאיכא ריעותא כגון סכין שנמצאת
המפרקת דכתיב ותשבר
בבהמה הכא סכין איתרעאי בהמה לא
ט)
פגומה וכן אחד משנים שנטמא ודאי
מפרקתו ולא סבירא לן כוותיה למתלי
איתרעאי והילכתא כוותיה דרב הונא כשלא
י)
א
ברה"ר דמטהרין שניהם מטעם חזקה
לקולא דההיא נגיעה דעצם מפרקת
שיבר בה עצם והילכתא כוותיה דרב חסדא
עב ד
כ)
כה"ג מנלן דאזלינן בתר חזקה וי"ל
לא פגמה לסכין טפי מעור אבל
כששיבר בה עצם מכלל דרב חסדא אע"ג
ל)
דה"נ יש ריעותא גדולה דאע"ג
שבירת עצמות א] בההוא ודאי תלינן:
דלא שיבר בה עצם אלא במאי איפגים אימא
❖
תליסר חיותא. שלא בדק בין זו לזו
דאישתכח שחסר לאחר שבעה אפ"ה
עג ה
בעצם דמפרקת איפגים הוה עובדא וטרף רב
לא מטהרים למפרע כל אותם שנכנסו
ולאחר שחיטת כולן נמצאת פגומה:
כמאן. ס"ל: כרב הונא ואפילו
יוסף עד תליסר חיותא כמאן כרב הונא
לבית בימי הסגר ומיהו קשה דהך
עד ו ז
תורה אור השלם
בהמה קמייתא. נמי טרפה דחיישינן
מילתא דמיא למקוה שנמדד ונמצא
ב ואפילו בקמייתא לא כרב חסדא ולבר
❖
לעור. ולשון בעיא הוא: לא כרב
1. וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת
חסר דשבקינן לחזקה דמקוה ומטמאינן
מקמייתא ואיבעית אימא לעולם כרב הונא
אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר
חסדא. ומשום עצם מפרקת דקמייתא
לגברא שטבל משום העמד טמא על
דאי כרב חסדא מכדי מתלא תלינן ממאי
אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים:
❖
טרפינהו לכולהו בתרייתא: מכדי
חזקתו והרי חסר לפניך וה"נ הוה
ויקרא יד לח
שיטה מקובצת
דבעצם דמפרקת דקמייתא איפגים דלמא
מיתלא תלינן. דהא ודאי נגיעת
לן למימר דשבקינן חזקת נגע ואזלינן
א] אבל שבירת עצמות
בעצם דמפרקת דבתרייתא איפגים אמר ליה
סכין במפרקת לא פגמה טפי מעור
בתר גברא דאוקמינן בחזקת טהרה
בכח בההוא ודאי תלינן:
מוסף רש"י
אלא
רב אחא בריה דרבא לרב אשי רב כהנא
לאו
שהרי אינו מכה עליו בכח ואפילו הכי
והרי חסר לפניך י):
ב] להראות לו את הסכין
עד אחד נאמן
דילפינן לקמן נ"ב לכל
מצריך בדיקותא בין כל חדא וחדא כמאן
משום דאמרינן אוקמיה אחזקיה. ואין
תלי ביה לקולא הלכך כי שחט בהמות
באיסורין.
חיותא דילפינן לקמן:
לומר דשאני הכא דאזלינן לחומרא
טובא תלי נמי רב חסדא במפרקת
כרב הונא ולמיפסל קמייתא לא כרב חסדא
ג] מושחטתם בזה ואכלתם
דבתרייתא ומכשר להו: למפסל
דמדאורייתא אין לחלק ועוד דאף
ומדלא בעי וכו' נ"ב נ"א
ולאכשורי בתרייתא אי הכי תיבעי נמי
דנהי דקמייתא מתכשרא
קמייתא. בעיא היא. האי דמצריך
לקולא מטמאין ליה לשרוף קדשים
בדיקת חכם עד אחד נאמן באיסורין
(גיטין
ג
דלחיותא חדא בדיק סכינו
בדיקה לאחר שחיטת הראשונה מיד
ולהביא קרבן אם נכנס למקדש וקא
ב:) אלא מפני כבודו
אלא לאחריני לא ימצא
אי הכי מעיקרא נמי לא האמר רבי יוחנן
של חכם.
משום דאי משכח לה פגומה טריף לה
מייתי מספק חולין לעזרה ועוד דאף
חכם אלא מדלא בעי חכם
לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני
(לעיל
לאחויי בין כל חדא וחדא
כרב הונא: לא כרב חסדא. ס"ל
לקולא מוקמינן הכא אחזקיה דאי היה
ט.) בית אפל אין
אלא לחיותא קמא לחודה
כבודו של חכם מנא הא מלתא דאמור רבנן
דלא חייש לעור ומצריך בדיקה שאם
נגע גדול ובסוף השבוע היה חסר
פותחין בו חלונות
ש"מ לאו בדיקה וכו':
אוקי מילתא אחזקיה אמר רבי שמואל בר
ד] דלמא עד דנפיק ואתי
לראות את נגעו.
תמצא פגומה יתקננה ויהיו אחרונות
ממה שהיה מטהרין וניחוש דלמא
בציר ליה שיעור הנגע
נחמני אמר ר' יונתן אמר קרא ויצא הכהן
כשרות עם הראשונה דאי לא בדק
אדנפיק ואתי בציר ליה שיעורא והיה
1
מכגריס: ה] חוץ מחוטמו
כשיעור שהיה כ) בסוף שבוע ונמצא
ושחיט ליה לאידך ומשכח לה פגומה
מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית
טהור דהבא אל הבית
(סנהדרין צב.) יצא ובא
אמרה רחמנא דרך ביאה
שהנגע עומד בעיניו ובעי הסגר שני
חיישינן למפרקת דקמייתא ואסירי
שבעת ימים דלמא אדנפיק ואתא בצר ליה
❖
לו דרך כניסתו.
ויש לחלק וכו':
אלא משום דמוקמינן ליה בשעת
בתרייתא ולית ליה הא דאמרן לעיל
שיעורא
אלא לאו משום דאמרינן אוקי
כהן
גדול ביום
הסגר אחזקיה:
מכדי מתלא תלינן כו' ואע"ג דמשנינא
אחזקיה מתקיף לה רב אחא בר יעקב
הכפורים יוכיח. תימה דבפרק
הכי דיחויא בעלמא הוא כלומר
רבינו גרשום
ודילמא
כגון שיצא דרך אחוריו דקא חזי
ידיעות הטומאה אמרינן
לעולם אימא לך כרב חסדא סבירא
מאי שנא דספק שהה
ליה כי נפק אמר ליה אביי שתי תשובות
הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו
ליה אבל רב כהנא ודאי כרב הונא
(יומא נב:) יכול ילך
כו' דטרפה ומ"ש בסכין
לתוך ביתו ויסגיר.
דאמרינן בחזקת היתר
בדבר חדא דיציאה דרך אחוריו לא שמה
אפילו כולו מבפנים חוץ מחוטמו
קאמר למפסל קמייתא כדאוקמינן
תלמוד לומר
עומדת וכו': והלכתא
טהור ה] והבא אל הבית אמר רחמנא
לעיל הלכתא כוותיה והשוחט אפילו
יציאה ועוד אחורי הדלת מאי איכא למימר
אל פתח הבית.
כוותיה דרב הונא בשלא
דרך ביאה אסרה תורה ויש לחלק בין
בהמה אחת צריך לבדוק הסכין אחר
(נדרים
שיבר כלומר דאמרינן
וכי תימא דפתח ביה כוותא והתנן בית
ד
נו:) תחת המשקוף.
בעור של צואר פגמה
כניסה ליציאה דאורחא דמילתא
שחיטה ואם שחט הרבה ולא בדק
אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו
מכלל דרב חסדא אע"ג
ביציאה כתלמיד
הנפטר מרבו ל):
בינתים ואחר כך נמצאת פגומה אף
(שם) עד שיצא
דלא שיבר הוא אומר
א"ל רבא דקאמרת יציאה דרך אחוריו לא
מן הבית כולו.
הראשונה אסורה: אי הכי. דמשום
כשרה כלומר אימא
דקיימי
שמה יציאה כהן גדול ביום הכפורים
בעצם דמפרקת איפגים:
הא דבעי למישחטיה קא בדיק הוי ליה
(שם) בצד
לעולם כרב הונא. ואפילו
ביה יציאה ותנן ה יצא ובא לו דרך כניסתו ודקאמרת
יוכיח דכתיב
בדיקה דקודם שחיטה ותיבעי חכם
המשקוף.
בקמייתא דאמר בעור דאי
❖
בית אפל אין
פותחין בו חלונות לראות את נגעו הני מילי היכא דלא
(שם)
כרב חסדא דאמר בעצם
להראות לו את הסכין דילפינן
ב]
דמפרקת איפגים מיכדי
איתחזק אבל היכא דאיתחזק איתחזק תניא דלא כרב אחא בר יעקב
מושחטתם בזה ואכלתם ו)
מיתלא תלינן דילמא בעצם
ומדלא בעי ג] למחוי לחכם ש"מ לאו
ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לתוך ביתו ויסגיר תלמוד לומר אל פתח
מפרקת דבתרייתא איפגים
רבינו גרשום (המשך)
אלא דמשמע כרב הונא
בדיקה דקודם שחיטה חשיב ליה:
הבית אי פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר תלמוד לומר מן
להסגיר אלא עדיין אומר
ומשום הכי טרף כולהון:
עד אחד נאמן באיסורין. דכל יחיד
הבית עד שיצא מן הבית כולו הא כיצד ו עומד בצד המשקוף ומסגיר ומנין
אני דלא אוקים מילתא
אמר ליה וכו' כרב הונא
ויחיד האמינתו תורה וזבחת מבקרך
אחזקתיה אמר אביי שתי
דמצריך בדיקותא בין כל
שאם הלך לתוך ביתו והסגיר או שעמד בתוך הבית והסגיר שהסגרו
ז
תשובות בדבר חדא דכתי'
חדא וחדא כלומר דצריך
ומצאנךז) ושחט את בן הבקר
ביה יציאה וכו' אלא תדע
לבדוק הסכין ואי לא
מוסגר תלמוד לומר והסגיר את הבית מכל מקום ורב אחא בר יעקב ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו
דאע"פ דלא ראה (תדיר)
בדק פסול אפי' קמייתא
כגון
להעמיד עדים בדבר ולא הצריכה
[אמרינן] דמוקים מילתא
דאמרינן בעור של קמייתא
אחזקיה ועוד אחורי הדלת
איפגים: לא כרב חסדא
תורה עדים אלא לעונש ממון או מיתת בית דין ולעריות דגמרינן דבר דבר מממון: האמר רבי יוחנן. תירוצא הוא: הא דאמור רבנן כו'.
דלא ראה כלל מי איכא
ולאכשורי בתרייתא.
במקומות הרבה סמכו על החזקה לאסור ולהתיר כי ההוא דלעיל: ויצא הכהן וגו'. דבעינן דניפוק מכל הבית ואח"כ יסגיר את הדלת ואע"ג
למימר כגון שיצא דרך
דאמרינן בעצם דמפרקת
דאיכא למימר דלמא עד דנפיק ואתי בציר ליה שיעוריה מכגריס ונמצא שלא היה נגע בשעת הסגר ואין הסגרו הסגר דכמאן דליתיה
אחוריו כו'. אלא תדע
דבתרייתא איפגים: אי הכי
ד]
דאוקים מילתא וכו' וכי
תיבעי נמי בדיקת חכם.
דמי: ועוד אחורי הדלת. אם היה נגע אחורי הדלת ביציאתו היכי חזי ליה: דפתח ביה כוותא. חלון בדלת קודם הסגר: אין פותחין. בית
תימא דפתח ליה כוותא
כלומר דמצריך בדיקותא
אפל שצריך לפתוח לו חלונות לראות הנגע פוטרין אותו לגמרי כדכתיב כנגע נראה לי בבית לי ולא לאורי שאם עמד במקום אפל
לא' לראות נגעו כלומר
אכל חדא וכו' עד אחד
וצריך שם להדליק את הנר אינו נגע: כהן גדול ביום הכפורים. כשהוא יוצא מבית קדשי הקדשים לאחר הוצאת כף ומחתה כתיב ויצא ועשה
דאתה יכול לאקשי לי
נאמן באיסורין. כלומר
דתדיר ראה ולא אוקים
בטבח עצמו סגיא אי הכי
עולתו וגו' באחרי מות : ותנן. במסכת יומא : יצא ובא לו דרך כניסתו. פניו כלפי לפני ולפנים כדרך שנכנס כך מחזר ויוצא דרך
מילתא אחזקתיה. והא תנן
מעיקרא נמי לא תיבעי
אחוריו: דלא אתחזק. כל זמן שלא ראה הכהן את הנגע במראותיו שהיה מקום אפל ואין מראהו ניכר אבל נגע שעומד אחורי הדלת
אין פותחין אלא תדע
כלומר השתא דאמרת
דאוקים מלתא אחזקתיה:
עד אחד נאמן באיסורין
וכבר הכיר שהוא נגע ואין צריך חלון אלא להעמידו בחזקתו פותחין: תניא דלא כרב אחא בר יעקב. דאמר דלא מוקי אחזקתו
א"ל רבא דקאמרת יציאה
ובטבח עצמו סגי מעיקרא
אלא ביצא דרך אחוריו דחזי ליה עד שעת הסגר דהכא קתני שאם הלך לביתו והסגירו הסגרו הסגר והכא ודאי איכסי נגע מיניה
דרך אחוריו וכו' כהן
נמי לא יהא צריך להראות
ומוקמי ליה אחזקיה: יכול. יהא לו רשות לילך לתוך ביתו ולחזור ולסגור הדלת ח): תחת המשקוף. מפתן העליון: ט) (הלך לביתו והסגיר.
גדול יוכיח דשמה יציאה
סכין לחכם: מנא הא
ומשום הכי אוקים מילתא
מילתא דאמור רבנן אוקים
על ידי חבל ארוך כגון שהיה ביתו סמוך לשם): בתוך הבית. תחת המשקוף: ורב אחא. אמר לך מהא לא תותבן דאיכא לאוקמי:
אחזקתיה. (אלא) [אבל]
מילתא אחזקתי' כלומר
כגון אי דלא קא חזי ליה לא
כדאמרינן לעיל העמד
אוקים מילתא אחזקיה. ודקאמרת אין פותחין לו חלונות לראות וכו' הני מילי היכא דלא איתחזקא שיש בו נגע אבל
טמא על חזקתו וכו' דכתיב ויצא הכהן מן הבית והסגיר את הבית שבעת ימים. י"מ דילמא איתבצר שיעוריה ליה מן
היכא דאיתחזק שיש בו נגע איתחזק כלומר שיכולין לפתוח לו חלונות ולא מצית מהכא למילף דאוקים מילתא אחזקיה:
הנגע ועכשיו אין בו דינו של נגע דהוא פחות מכגריס ולא צריך להסגיר אלא תדע דאוקים מילתא אחזקתיה דלא בצר
תניא דלא כרב אחא בר יעקב מה דאמרינן לזמן כלומר רב אחא בר יעקב לא ס"ל דאוקים מילתא אחזקיה. ובהא ברייתא
כלומר וצריך להסגיר. א"ל רב אחא ודילמא שיצא דרך אחוריו דקא חזי ליה כדנפיק דלא בצר כלל דמשום הכי צריך
(דאינן) [חזינן דאמרינן] דאוקים מילתא אחזקיה דאפי' הכהן הלך לביתו ולשם צוה להסגירו מוסגר [אלמא] דאמרינן
אוקים מלתא. ורב אחא בר יעקב דלא סבירא ליה דאוקים מילתא אחזקיה הוא סבר