כסוי
הדם פרק
ששי חולין
פט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
יצא
זה שמחוסר תלישה כו'. מכאן נראה לפסול גט שנכתב
אם מחוט ועד שרוך. שלא רצה ליהנות מן הגזל: שרוך. רצועה:
מב א
א)
חוט של תכלת. לציצית: רצועה של תפילין. לקשור: בשלמא
על הקלף ואח"כ חתכו דהתם נמי דריש וכתב ונתן מי
ב)
רצועה של תפילין. איכא הנאה דכתיב ח) ויראו ממך: אלו תפילין
שמחוסר כתיבה ונתינה יצא כו' דטפי נראה חבור גט המחובר
ג)
שבראש. אות הן לכל כי שם ה' נקרא עליך: מאי היא. מאי
לקלף גדול מחבור עפר לעיר הנדחת דחשיב הכא מחוסר תלישה
ד)
מג ב
ה)
הנאה איכא: מה נשתנה תכלת.
ושם בפ"ב דגיטין כתוב
ו)
שהזקיקתה תורה לציצית: שהתכלת
באורך כל הצורך:
אם $ מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי
ז)
1
והתניא
תקע לא יצא נטל לא
דומה לים. שהחלזון מן הים הוא
ח) ט)
מצות לחוט של תכלת ורצועה של תפילין
❖
י)
יצא. ה"ל לאתויי מתני'
עולה אחת לשבעים שנהט) ומראית דמו
בשלמא רצועה של תפילין כתיב וראו כל
כ)
2
דומה לים וים אנו רואין שדומה
דלולב הגזול של אשרה
ל) מ)
עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ותניא
נ)
לרקיע ורקיע לספיר וספיר לכסא
ושל עיר הנדחת פסול אלא ניחא ליה
גליון הש"ס
ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש
להביא הך ברייתא דקתני בה שופר
הכבוד דכתיב י) ותחת רגליו כמעשה
גמ' מחוט.
אלא חוט של תכלת מאי היא דתניא רבי
❖
ולולב וא"ת דבפרק ראוהו ב"ד
לבנת הספיר והוא כעצם השמים
❖
מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל
אמר רב שופר של עבודת
אלמא שמים דומין לספיר וספיר הוא
נ)
הצבעונין מפני שתכלת דומה לים וים דומה
כוכבים לא יתקע בו ואם תקע בו
כסאכ) הכבוד דכתיב כמראה אבן ספיר
תורה אור השלם
יצא וכן בפ' מצות חליצה
דמות כסא וכשהקב"ה מסתכל בכסא
לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן
הגהות הב"ח
1. אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ
הכבוד שלו נזכר במצוה זו שהיא
אמר רבא החולצת בסנדל של עבודת
ספיר דומה לכסא הכבוד דכתיב ויראו
3
(א) תוס'
נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר
כנגד כל המצות: הנאכל. הגוזל
כוכבים חליצתה כשרה ולא אמרינן
בסנדל
את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו' וכתיב
לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי
❖
ואוכל קשה הוא לעשות תשובה:
דמכתת שעוריה וי"ל דהכא בעבודת
הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם:
כמראה אבן ספיר דמות כסא א"ר אבא
4
בראשית יד כג
כאפרכסת. טרמויי"א: לא מרבכם.
כוכבים של ישראל דאין לה ביטול אבל
2. וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ
קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים
לפי שאין אתם מרבין עצמכם אלא
דעובד כוכבים דיש לה ביטול לא
כִּי שֵׁם יְיָ נִקְרָא עָלֶיךָ
לעזי רש"י
אינן יכולין להחזירו שנאמר 5 בלעדי רק
ממעטין לפיכך חשק בכם כי אתם
מכתת שיעוריה וכי האי גוונא משני
וְיָרְאוּ מִמֶּJָ: דברים כח י
3. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי
טרמויי"א [טרימויא"ה].
אשר אכלו הנערים אמר רבי יוחנן משום
פרק לולב הגזול אהא
המעט ממעיטין עצמכם בענוה:
❖
אפרכסת.
יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו
נמרוד. מלך בדור הפלגה היה ולכך
דאמר רבא לולב של עבודת כוכבים
רבי אלעזר בר' שמעון כל מקום שאתה
כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר
נקרא שמו נמרוד שהמריד כל העולם
אם נטל יצא ופריך ממתניתין דלולב
ל)
וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:
מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי
שמות כד י
במלכותו על הקב"ה: מושב אלהים
של אשרה פסול ומשני באשרה דמשה
שיטה מקובצת
יוסי הגלילי בהגדה עשה אזניך כאפרכסת
4. וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר
ישבתי. שבנה לו שבעה רקיעים
וא"ת עבודת כוכבים דעובד כוכבים
א] ורבא אמר אפי' בעפר
עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן
6 לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם
❖
של נחשת ועלה וישב עליהם: תולה
מכי אגבהה הויא דישראל כדאמר
שריפתה נמי מותר:
סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל
וגו' אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל
דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת
ארץ. על זכות אותן שנחשבו לבלימה:
בפרק כל הצלמים גזירה
כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו
חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע
שבולם עצמו. סוגר את פיו ודומה
דלמא מגביה לה והדר מבטל לה וי"ל
מִלְמָעְלָה: יחזקאל א כו
רבינו גרשום
לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני נתתי
5. בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ
לו בבכורות פיו בלום ורגליו
כגון שהגביה השופר והסנדל על
כאפרכסת זו היא קופה
הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים
מבולמות: ומתחת. מי שנדרס תחת
גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי עפר ואפר
מנת שלא לקנותו דהא תנן במנעל
7
מנוקבת שעל גבי הרחיים
אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר
הכל הוא זרועות עולם: האמנם
שאין שלו חליצתה כשרה ולולב איירי
למשה ואהרן אמר ונחנו מה לדוד אמר
שמקבלת כל החטים
אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ
8
חֶלְקָם: בראשית יד כד
שמביאין לטחון. וכתיב
אלם. אומנות יפה היא האילום אבל
בי"ט שני ובסוכה הוה מצי לשנויי
ואנכי תולעת ולא איש אבל עובדי כוכבים
9
6. לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל
תולה ארץ על בלימה
צדק דהיינו דברי תורה אותו תדברון:
דמתניתין בי"ט ראשון ולא הוה צריך
אינן כן נתתי גדולה לנמרוד אמר 01 הבה
כלומר דבר שהוא כאין.
הָעַמִּים חָשַׁק יְיָ בָּכֶם
מישרים. כמישור ארץ חלקה שנוחה
לאוקמה באשרה דמשה אלא משום
שבולה עצמו כלומר
וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם
נבנה לנו עיר לפרעה אמר מי ה' לסנחריב
11
ששותק. ת"ל מישרים
לידרס: בעפר עיר הנדחת. קס"ד
דקתני אשרה דומיא דעיר הנדחת
הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
דברים ז ז
תשפטו בני אדם כלומר
אמר 21מי בכל אלהי הארצות וגו' לנבוכדנצר
אפר שריפתה: והא איסורי הנאה
דאפי' בי"ט השני ור"ת מפרש דכולהו
7. וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר
לענין תורה שהיא מישרים
אמר אעלה על במתי עב לחירם מלך צור
בעבודת כוכבים דעובד כוכבים וכאן
נינהו. דכתיב לא ידבק וגו' ובעיר
31
תשפטו צריכה שלא
הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר
תגיסו דעתכם עליה. אלא
אמר מושב אלהים ישבתי בלב ימים אמר
אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר
הנדחת כתיב: עפר עפרה. עפר
קודם ביטול והתם לאחר ביטול ולאחר
41
בראשית יח כז
לעפר עפרה כו' קרקע
וָאֵפֶר:
קרקעה: ורבא אמר. אפילו בעפר
ביטול נמי לכתחלה לא יטול ולא יתקע
רבא
ואיתימא ר' יוחנן גדול שנאמר במשה
8. וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת
שנשרפה עיר הנדחת עליה
עפרה נמי מותר שכסוי הדם מצוה
ולא יחלוץ דמאיס לענין מצוה לפי
א] מ)
יצא זה שמחוסר תלישה
כְּבוֹד יְיָ בְּשָׁמְעוֹ אֶת
ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם דאילו
כלומר שאינו חשוב
תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְיָ וְנַחְנוּ מָה
ולא הנאה שהמצות שנתנו לישראל לא
שהיה עליה שם עבודת כוכבים אפי'
באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואילו במשה
עיר הנדחת: רבא אמר
כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ:
ליהנות נתנו להם לא לשם הנאה נתנו
את"ל דשרי לכסות בעפר עבודת
שמות טז ז
מצות לא ליהנות ניתנו.
ואהרן כתיב ונחנו מה ואמר רבא ואיתימא
9. וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא
להם אלא גזירת מלך היא עליהם:
כוכבים לכתחלה כמו בשל עיר הנדחת
כלומר לא תימא דמעפר
ר' יוחנן אין העולם מתקיים אלא בשביל
עפרה מכסין אלא מעפרה
אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי
לא אם תקע יצא. דלאו הנאה היא
לא דמי כיסוי לחליצה דלענין כסוי
תהלים כב ז
ממש מכסין אלא מעפרה
עָם:
משה ואהרן כתיב הכא ונחנו מה וכתיב
לא חיישינן ממאי דמאיס והא דמשני
ולכתחלה מיהא לא יתקע משום דמאיס:
01. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה
ממש מכסין דמצוה אין
שיעורא התם תולה ארץ על בלימה אמר רבי
חשוב הנאה. יתיב רבינא
בסוכה באשרה דמשה ולא משני
לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ
51
וקאמר לה להא שמעת'.
בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם
אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה
בדעובד כוכבים וקודם ביטול משום
כלומר הא שמעת' דרבא.
פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל
דמכי נקצץ הלולב מן הדקל נתבטל
שנאמר תולה ארץ על בלימה רבי אבהו אמר מי שמשים עצמו כמי
הָאָרֶץ: בראשית יא ד
לולב ושופר שיעורא
11. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְיָ
בעינן כלומר לולב בעינן
ובפרק מצות חליצה דמפליג
שאינו שנאמר ומתחת זרועות עולם אמר רבי יצחק מאי דכתיב האמנם
61
71
ד' טפחים ושופר כדי
אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ
בין סנדל של עבודת כוכבים לסנדל
אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם מה אומנותו של אדם בעולם
שיאחזנו ויראה טפח לכאן
לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא
❖
של תקרובת עבודת כוכבים דאין לו
וטפח לכאן
יָדַעְתִּי אֶת יְיָ וְגַם אֶת
הזה ישים עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון
יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:
ביטול ולא מפליג (א) בנטל עבודת
שמות ה ב
יכול יגיס דעתו ת"ל מישרים תשפטו בני אדם אמר רבי זעירא ואיתימא
כוכבים גופיה בין אחר ביטול לקודם
21. מִי בְּכָל אֱלֹהֵי
מוסף רש"י
רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואמאי איסורי הנאה הוא אמר
ביטול ויש לומר מילתא אגב אורחיה
הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ
אם מחוט ועד שרוך
זעירי לא נצרכה אלא לעפר עפרה דכתיב ואת כל שללה תקבוץ אל
אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל
קא משמע לן דתקרובת עבודת
81
נעל.
יְיָ אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי:
כוכבים אינה בטלה עולמית וההוא
תוך רחובה ושרפת מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושרפה יצא זה
(סוטה יז.) לחוט
מלכים ב יח לה
31. אֶעֱלֶה עַל בָּמ¢ תֵי עָב
של תכלת.
דראוהו ב"ד קשה טפי דמפליג התם
שמחוסר תלישה קביצה ושרפה ורבא אמר מצות לאו ליהנות ניתנו
אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן:
רבא בין שופר של עבודת כוכבים
יתיב רבינא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב רחומי לרבינא שופר
(שם)
ישעיהו יד יד
א
לשל עיר הנדחת דבשל עבודת
41. בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד
בשלמא רצועה של
של עבודת כוכבים לא יתקע בו מאי לאו אם תקע לא יצא לא אם תקע
תפילין.
כוכבים גופיה היה יכול לחלק לפירוש
צֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי
יצא לולב של עבודת כוכבים לא יטול מאי לאו אם נטל לא יצא לא אם
ב
אֱלֹהִים יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ
רבינו תם בין אחר ביטול לקודם
(שם) אלו תפילין
וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי מוֹשַׁב
נטל יצא והתניא תקע לא יצא נטל לא יצא אמר רב אשי הכי השתא התם
ביטול ומיהו על כרחך צריך לאוקמה
שבראש.
אֱלֹהִים יָשַׁבְתִּי בְּלֵב יַמִּים
שיעורא
לאחר ביטול כדברי ר"ת לספרים
וְאַתָּה אָדָם וְלֹא אֵל
וַתִּתֵּן לִבְּךָ כְּלֵב אֱלֹהִים:
(מנחות לה: ועי"ש ד"ה
דגרסי רב יהודה דאי קודם ביטול
יחזקאל כח ב
קשר שהכוונה לתפילין של
הא רב יהודה אית ליה התם דבשופר של שלמים לא יצא משום דמצות ליהנות ניתנו אך נראה דרבא גרסינן ולא רב יהודה דהא
51. נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ
הקב"ה) אלא חוט של
תכלת מאי היא.
מפרש התם טעמא דבשופר של עיר הנדחת לא יצא משום דכתותי מכתת שיעוריה ולרב יהודה הוה ליה למימר משום דמצות ליהנות ניתנו:
תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה:
(סוטה יז.) מה
איוב כו ז
הדרן עלך
כסוי הדם
61. מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם
נשתנה תכלת.
(שם)
וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם
וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד: דברים לג כז 71. הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם: תהלים נח ב (מנחות מג:) שתכלת דומה לים. (שם) ורקיע לכסא הכבוד.
81. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם
(שם)
לֹא תִבָּנֶה עוֹד: דברים יג יז
(סוטה יז.) שופר של עבודת כוכבים
(ר"ה כח.) אם תקע יצא. (שם) לולב של עבודת כוכבים.
לא יטול. (סוכה לא:) אם נטל יצא. (שם) הדרן עלך כסוי הדם