גיד הנשה פרק
שביעי
חולין
צד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חיתוכא
דעובד כוכבים מידע ידיע. פירש בקונטרס דחיתוך
חתוכה נמי לישדר. עם גידה דליכא למיחש שמא ימכרנה לישראל
מ א
א)
ב)
דהא לא זבני מיניה דחיישי לטרפה: אלא במקום שמכריזין.
דעובד כוכבים בירך אינו עשוי כשל ישראל שהוא פורעה
ג)
שישראל מותר ליקח שם באותו מקום מן העובד כוכבים כיון שלא
כדרך שהגיד מונח ועל דא סמיך רבי בשולח ירך על יד עובד כוכבים
ד)
מא ב ג ד
הכריזו דלמאי ניחוש לה הטבחים ישראלים הם ולטרפה ליכא למיחש
לחבירו ולא עשה בו חותם
דכשרה היא אם חתוכה כדרך שישראל
ה) ו)
דהא לא הכריזו היום: שלימה נמי לא
חותכה אחר חטיטת גיד עכ"ל ותימה
לישדר ליה. עד שיטול גידה דאע"פ
דאם כן לוקמיה אף כשאין מכריזין
חתוכה נמי לישדר ליה דהא לא אתו למזבן
שמקומו ניכר איכא למיחש דלמא חתיך
וחתוכה לא לישדר ליה דלמא אתי
מיניה אלא במקום שמכריזין שלימה נמי
מב ה ו
לה עובד כוכבים ומזבין וסבור זה
ליזדבוני לישראל דכיון דחיתוך דישראל
לא לישדר ליה דחתיך ליה ומזבין ליה אי
מג ז
ז)
שנטל גידה: חיתוכא דעובד כוכבים.
מידע ידיע לא יחוש ישראל הבא לקנותה
ח)
בעית אימא במקום שמכריזין ואי בעית אימא
ט)
בירך אינו עשוי כשל ישראל שהוא
שמא טרפה היא דאם כן למה פתחה
❖
מד ח
במקום שאין מכריזין איבעית אימא במקום
י)
פורעה כדרך שהגיד מונח. ועל דא
וחתכה כדרך שעושין כדי ליטול הגיד
שמכריזין חיתוכא דעובד כוכבים מידע ידיע
סמיך רבי בשולח ירך לחבירו על יד
וכי תימא דחייש ישראל שמא אחר כך
מה ט
ואיבעית אימא במקום שאין מכריזין גזירה
עובד כוכבים ולא עשה בה חותם
נודע לו שהיא טרפה דא"כ מטעם זה
הגהות הב"ח
דכשרה היא אם היא חתוכה כדרך
נאסור בשולח ירך לחבירו ע"י עובד
שמא יתננה לו בפני ישראל אחר ואי בעית
א
(א) גמ'
שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד אבל
כוכבים שמא נזדמנה לעובד כוכבים
אימא משום דקא גניב ליה לדעתיה דאמר
❖
שלש (ב) רש"י
ירך אחרת שלא נודע לישראל שהיתה
באבר אחר שחיתוך עובד כוכבים
שמואל אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו
ב
טרפה עד אחר שניטל גידה והחליפה
וחיתוך ישראל שוין בו אסור עד שיהא
האי טריפה
דעתו של עובד כוכבים והא דשמואל לאו
❖
בו חותם: ואיבעית אימא במקום שאין
בזאת וי"ל דכולי האי לא חיישינן דלא
רבינו גרשום (המשך)
בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר דשמואל
מכריזין. ודקשיא לך חתוכה נמי לישדר
שכיח שיזדמן כך ליד עובד כוכבים אבל
הבריות אלא מכללא
הוה קא עבר במברא א"ל לשמעיה פייסיה
היכא דישראל שלח לעובד כוכבים חייש
דהא לא זבין לה ישראל גזירה שמא
דמעברא דאיקפד בשביל
מוסף רש"י
למבוריה פייסיה ואיקפד מ"ט איקפד אמר
ישראל במקום שאין מכריזין אע"פ
יתננה לו בפני ישראל ואותו הרואה
שמעיה דנתן לא"י
וכי מכללא מאי.
תרנגולת טרפה בכלל
שניטל גידה דלמא דלכךי) שלחה לעובד
שזה נתנה לו לוקח הימנו וכסבור ניטל
אביי תרנגולת טרפה הואי ויהבה ניהליה
ג
שחוטה מהאי קפידא
גידה: ואיבעית אימא. טעמא דמתני'
כוכבים לפי שנודע לו אחר ניקור
במר דשחוטה רבא אמר אנפקא אמר ליה
איתמר משמיה דשמואל
דטרפה היא: טרפה הואי ויהבה
דאמר חתוכה לא לישדר עם גידה:
(ברכות
אפי' איתמר משמיה
לאשקויי ואשקייה חמרא מזיגא וכי מכללא
❖
יב.)
מההוא קפידא מאי ודאי
ניהליה במר דשחוטה. וא"ת לעולם
משום דגונב דעתו. דעובד כוכבים
מאי למ"ד טרפה הואי א"ל אמאי תשהא
כן הוא ואינו דאיקפד אי
כסבור שישראל זה אוהבו מאד שתקנה
אימא לך דמותר לגנוב דעתו של עובד
לאביי תרנגולת כו' כלומר
איסורא למ"ד אנפקא א"ל לאשקויי אנפקא
וטרח בה ליטול גידה עד שנראית
כוכבים ואיקפד משום דאמר לו לעובד
אפי' דחזינן דאיקפד לא
רבינו גרשום
חייא משמע תניא היה ר' מאיר אומר אל
אמרינן משמיה בפירוש
ד
לעצמו ואח"כ נתנה לו והוא לא נטלו
כוכבים שחוטה היא ואיכא למיגזר שמא
דאסור לגנוב דעת הבריות
ניכר גיד הנשה בירך
יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו
ונמצא מחזיק לו טובה חנם: ח)פייסיה
יתננה לו בפני ישראל ויקנה ממנו וי"ל
אי משום דאיקפד לא
לישדר ליה דבמקום שאין
למבוריה. תן שכרו לבעל המעבורת:
דמ"מ איכא למידק מיניה דאסור לגנוב
איקפד לשמעיה בשביל
רגילין להכריז אין קונין
שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו
דגנב דעתו של א"י אלא
בשר על הכל מעובד
מברא. ספינה רחבה שעוברין בה
דעתו דאי שרי ליכא למיחש שמא יקנה
שאינו מקבל ולא יפתח לו חביות המכורות
א"ל לא ליבעי ליה כו' אי
כוכבים. אלא במקום
את הנהר: במר דשחוטה. בחילוף
ממנו ישראל דיחוש דלגנוב דעתו של
לרבא אנפקא חייא משמע
שמכריזין כלומר במקום
לחנוני אא"כ הודיעו ה ולא יאמר לו סוך שמן
כלומר שאינו מזוג ומיחזי
שרגילין להכריז כשיש
עובד כוכבים אומר כן:
שחוטה בחזקת שחוטה וחבירו בבכורות
מפך ריקן ואם בשביל כבודו מותר איני והא
כגזל גמור: ולא ירבה
טרפה לישראל: שלימה
ההוא טבחא דמזבין תרבא
אמר
בתקרובת. כלומר לא ישגר
נמי לא לישדר דילמא
עולא איקלע לבי רב יהודה פתח לו חביות המכורות לחנוני אודועי אודעיה
דאטמא במר דכנתא. ולי נראה דלשון
לו דורונות: לא יפתח לו
מחתך ליה כו' דבמקום
ואיבעית אימא שאני עולא דחביב ליה לרב יהודה דבלאו הכי נמי פתוחי
חביות כו'. כלומר הוא
שרגילין להכריז ביום
תמורה הוא. (ב) דהאי דטרפה לאו
מכר חביותיו לחנוני וחנוני
שאין מכריז קונה ישראל
מפתח ליה ת"ר לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין המתקשקש ולא ימלאנו
דוקא דטרפה בשחוטה לא מיחלפא
ו
עומד לפותחן למוכרן מיד
בשר מא"י ושמא מחתך
אלא כלומר טרפה שחוטה נתן לו במר
מים מפני שמתעהו ואם יש שם חבר עיר מותר ת"ר לא ימכור אדם לחבירו
ובא אוהבו לביתו ויבקש
לה ואין מקומה ניכר
ז
ממנו מכור לי יין מאותו
ומוכר אותה לישראל:
דכשרה שחוטה: ואשקייה חמרא מזיגא.
סנדל של מתה בכלל של חיה שחוטה מפני ב' דברים א' מפני שמתעהו וא'
חבית אל יאמר לו אם
איבעי' אימא במקום
והעובד כוכבים סבור שהיין חי: וכי
מפני הסכנה ולא ישגר אדם לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה ומעשה
לא בשביל אהבתך לא
שמכריזין ואי פרכת שלמין
מכללא מאי. מה לנו אי איתמר מכלל
הייתי פותחו וגונב דעתו
לא לישדר דילמא מחתיך
באחד ששיגר לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה והלך וזימן עליה אורחין
שהחנוני עתיד למוכרו:
לה ומזבין לה לישראל
אי בפירוש הא מהא כללא שפיר שמעינן
ואל יאמר לו סך שמן.
חיתוכא דעובד כוכבים
ונכנסו מצאה שהיא של יין וחנק את עצמו חואין האורחין רשאין ליתן ממה
ואמאי אשמעינן גמרא דלאו בפירוש
כלומר הפך של שמן יהיה
מידע ידיע: ואיבעית אימא
שלפניהם לבנו ולבתו של בעה"ב אא"כ נטלו רשות מבעה"ב ומעשה באחד
אתמר ומה יש לנו לגמגם בכלל זה:
בידו ואין בו כלום שהריק
מקום שאין מכריז ואי
השמן ממנו אל יאמר לו
פרכת חתוכה נמי לישדר
שזמן ג' אורחין בשני בצורת ולא היה לו להניח לפניהם אלא (א) כשלש ביצים
למ"ד טרפה הואי. איכא למימר דלאו
רוצה [אתה] לסוך שמן מן
דלא אתי למיזבן מיניה
בא בנו של בעה"ב נטל אחד מהן חלקו ונתנו לו וכן שני וכן שלישי בא
משום גניבות דעת איקפיד אלא משום
הפך הזה ואין בו כלום
גזירה שמא יתננה לו בפני
דאשהייה גביה עד השתא: אנפקא
וגונב דעתו: ואם בשביל
ישראל אחר כו': ואיבעית
אביו של תינוק מצאו שעוזק א' בפיו ושתים בידו חבטו בקרקע ומת כיון
כבודו. כלומר ישבו שם
אימא משום דקא גניב ליה
חייא משמע. משום יקרא דידיה איקפיד
שראתה אמו עלתה לגג ונפלה ומתה אף הוא עלה לגג ונפל ומת א"ר אליעזר
בני אדם וחולק לו כבוד
לדעתיה כלומר למה אמרי'
שעבר על דבריו: לא יסרהב. לא
בשביל בני אדם: לגין
שולח אדם ירך לעובד
בן יעקב על דבר זה נהרגו ג' נפשות מישראל מאי קמ"ל דכולה ר"א בן יעקב
המתקשקש. כלומר שאין
כוכבים שלימה אין חתוכה
יפציר בו הואיל ויודע שלא יעשה
היא ת"ר השולח ירך לחבירו שלימה אינו צריך שיטול הימנה גיד הנשה
בו אלא מעט יין: ואם יש
לא דגיד עץ בעלמא
משום דגונב דעתו להחזיק לו טובה
בו חבר עיר. כלומר תלמיד
הוא [משו"ה] משדר ליה
חתוכה צריך ליטול הימנה גיד הנשה ובעובד כוכבים בין חתוכה ובין שלימה
ט
בחנם כסבור שמן הלב מסרהב לו
חכם ודאי בשביל כבודו
שלימה כגונב ליה
א"צ ליטול הימנה גיד הנשה ומפני ב' דברים אמרו אין מוכרין נבילות וטרפות
הוא עושה ואין לו יכולת
לדעתיה דמקומו ניכר אבל
כן: ולא יפתח לו כו'. כל חביותיהם
למלאנו יין מותר: סנדל
אי משדר חתוכה גניב
לעובד כוכבים אחד מפני שמתעהו ואחד שמא יחזור וימכרנה לישראל
מגופות היו וכשבא אדם חשוב אצלו
של מתה. כלומר סנדל
ליה לדעתיה דסבר ישראל
פותח לו חבית להשקותו יין חזק
של עור בהמה שמתה
עצמו חתכה ונטל ממנו
אחר ולא יאמר אדם לעובד כוכבים קח לי בדינר זה בשר מפני ב' דברים
מאיליה בכלל סנדל בהמה
גיד הנשה והכל כשר:
ואם מכר חבית לחנוני שלמה ועדיין
אחד
שנשחטה שאין סנדל של
תרנגולת טרפה יהב ליה
היא אצלו לא יפתחנה לאורח הבא לו מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה הפסד גדול נפסד ע"י שהרי תשאר חבית זו חסרה
מתה טוב כשל שחוטה:
כו' כלומר בשכר המעבר
ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שימכרנה לו: אא"כ הודיעו. מכרתיה לחנוני ואיני נפסד: לא יביא לו פך ריקן ויאמר לו סוך שמן.
מפני הסכנה. שמא נשכה
וא"ל לאחר דשחוטה
נחש וישב הארס בבשר
כשרה הוות: אנפקא א"ל
מפני שיודע בו שאינו סך וגונב דעתו כסבור שיש בו שמן: ואם בשביל כבודו. של אורח להודיע לבריות שחביב הוא עליו מותר: המתקשקש.
(אדם). ושמן צף על
לאשקוייה כלומר יין חי
חסר. לפי שזה סבור שהוא מלא: שמתעהו. גונב דעתו: ואם יש שם חבר עיר. חבורת עיר שיש שם רבים וזה מתכוין להחשיב את האבל
פיה כלומר יין ומיעוט
א"ל שמואל לשמעיה
בעיניהן שיאמרו כמה חשוב זה שזה מכבדו כ"כ: מותר. דגדול כבוד הבריות: סנדל. של עור בהמה שמתה חיה מאליה אין עורה
שמן על היין: והניח
לאשקוייה ואשקייה יין
ט)
בפניהם כשלש ביצים.
מזוג. וא"ד אנפקא זהו
חזק כשל בריאה שחוטה: חיה שחוטה. בריאה שחוטה: הסכנה. שמא מחמת נשיכת נחש מתה והארס נבלע בעור: ושמן צף על פיה.
כלומר פת כשלש ביצים.
אספרגוס: דאי מכללא
כסבור שהכל שמן ומזמן עליו אורחים ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם: וחנק את עצמו. שלא היה לו מה להאכילם ובוש מהם: שעוזק.
שהוא עוזק כו' כלומר
מאי כלומר אמרת והא
שהוא כוסס: חתוכה צריך
דשמואל לאו בפירוש
סוגר כמו ויעזקהו : שלימה אין צריך ליטול. מפני שניכר שלא ניטל והאוכלה נוטלו: ובעובד כוכבים בין שלימה כו'. לקמיה מפרש
ליטול הימנה גיד הנשה.
איתמר דאסור לגנוב דעת
לה: אין מוכרין טרפה לעובד כוכבים. בסתם אא"כ הודיעו שהיא טרפה דתו ליכא גניבת דעת. ובמקום שאין מכריזין דליכא למיחש לשמא
כלומר כיון דהירך חתוך
ימכרנה לישראל או במקום שמכריזין
וביום שהכריזו הכי
מתוקמא לקמן :
סבר בר ישראל חברו שגיד
הנשה מנוקר ממנו ולא
אחד
יטלנו: אחד מפני האנסין.
כלומר שמא יעשה לו אונס לטבח ישראל ליתן לו יותר