גיד הנשה פרק
שביעי
חולין
קג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מר
סבר רבי יוחנן בהמה בחייה לאברים עומדת ואיסור אבר
ה"ג אכל אבר מן החי מן הטרפה ר' יוחנן אמר חייב שתים כו'. בהמה
קו א ב
א) ב)
ג)
ואיסור טרפה בהדי הדדי קא אתו. משמע דאי לאו לאברים
טרפה מחיים ואכל ממנה אבר בחייה: לריש לקיש קשיא. דהא
ד)
אפילו לדידיה מתרי קראי נפקי וליחייב תרתי: בשתי בהמות. אבר
עומדת דאיסור טרפה קדים לא אתי איסור אבר וחייל עלה א] אע"ג
ה) ו)
ג
❖
❖
מן החי מזו ובשר טרפה מזו: חייב
שתים. ואע"ג דבחדא אכילה
דאיסור מוסיף הוא דאסור
לבני נח ותימה דבפרק ג' דשבועות
ובחד התראה אכלינהו דהא תרי לאוי
ובפ' בתרא דיומא
איכא: בבהמה אחת. טרפה שאכל
גבי שבועה שלא אוכל נבלות וטרפות
אכל אבר מן החי מן
הטרפה ר' יוחנן אמר
הגהות מהר"ב
שיטה מקובצת
ממנה אבר מן החי פליגי ומפרש
קאמר רבי יוחנן בכולל דברים
חייב שתים ור' שמעון בן לקיש אמר אינו
רנשבורג
א] מ"ס בהמה בחייה לאו
ואזיל: במאי פליגי. אמאי פטור והא
המותרים עם הדברים האסורים
חייב אלא אחת בשלמא לר' יוחנן ניחא אלא
א] תוס'
לאברים עומדת: ב] טרפה
תרי לאוי נינהו: עם יציאת רובה.
אלמא אית ליה איסור כולל וא"כ כ"ש
וחייל אאיסור אבר מן
לר' שמעון בן לקיש קשיא אמר רב יוסף לא
החי ור"ל: ג] ואכול לא
בהולדה נטרפה: לאברים עומדת.
איסור מוסיף כדמוכח בפרק ארבעה
קשיא כאן בבהמה אחת כאן בשתי בהמות
תאכלוהו למה לי דכתביה
ובשעה שנולדה חל עליה שם איסור
אחין וי"ל אף על גב
בחלב טרפה הא בחלב
בשתי בהמות מיחייב שתים בבהמה אחת
❖
אבר ואיסור טרפה: לאו לאברים
שפירש רבי יוחנן מתניתין דהתם
כשרה נמי הוזהרו כל
פליגי בבהמה אחת במאי פליגי אמר אביי בכולל לדידיה לא ס"ל הכי:
חלב: ד] והאי ואכול
עומדת. ולא היה עליה איסור אבר
ומר
לא תאכלוהו משום לאו
סבר לאו לאברים עומדת ולא
כגון שנטרפה עם יציאת רובה מ"ס בהמה
עד שהפרישו ממנה והרי כבר טרפה
דנבלה אזהרינהו: ה] וה"נ
מוסף רש"י
אתי איסור אבר וחייל אאיסור
היא ואין איסור חל על איסור אבל
בחייה לאברים עומדת ואיסור טרפה ואיסור
אע"ג דאיסור אבר דבהמה
יבא איסור נבלה כו'
טרפה. וא"ת כמאן ס"ל אי כרבי
קדים אתי איסור טרפה
בשתי בהמות ליכא למימר הכי דזו
אבר בהדי הדדי קאתו ומ"ס בהמה בחייה
❖
ויבא איסור טרפה
וחייל עליה:
משום טרפה וזו משום אבר של כשרה
אלעזר דאמר לעיל כל
יחול על איסור חלב.
לאו לאברים עומדת ולא אתי איסור אבר
ואין כאן איסור חל על איסור: דכולי
שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על
חייל אאיסור טרפה ואיבעית אימא דכ"ע
עלמא לאו לאברים עומדת. וכיון
אבריו אם כן ליחייב נמי הכא טרפה
רבינו גרשום
בהמה בחייה לאו לאברים עומדת ובמיתי
דבשעת לידתה נטרפה איסור טרפה
משום אבר מן החי ואי כרבנן דאמרי
מיתיבי אכל אבר מן החי
איסור אבר מיחל אאיסור טרפה קא מיפלגי
קדים: ובמיתי איסור אבר. כשחתכו
כל שבשרו מותר כו' אם כן למה לן
מן הטרפה. כלומר אמרי'
לעיל אכל אבר מן החי
מר סבר אתי איסור אבר חייל אאיסור טרפה
וחייל אטרפה קא מיפלגי: מר סבר
טעמא דלאו לאברים עומדת וי"ל
ובשר מן הטרפה דברי
חייל. שכן איסורו נוהג בבני נח ומר
דדרשינן כל מין שבשרו מותר:
ומר סבר לא אתי איסור אבר חייל אאיסור
הכל חייב שתים והא הכא
דאיסור חלב ואיסור אבר
סבר לא חייל: ואי בעית אימא דכ"ע
[ס"ל לר"ל] דאינו חייב
טרפה איבעית אימא דכ"ע בהמה בחייה
אלא אחת: ובמיתי איסור
ואיסור טרפה בהדי
לאברים עומדת. ואיסור אבר קדים:
לאברים עומדת וכגון שנטרפה לאחר מכאן
(לעיל לז.)
אבר מיחל אאיסור טרפה.
הדדי קאתו. פי' הקונטרס דכשנולדה
וכגון שנטרפה לאחר מכאן. ורבי
כלומר בהא קא מיפלגי ר'
ובמיתי איסור טרפה חייל אאיסור אבר קא
יוחנן סבר איסור חל על איסור ואתי
חל איסור חלב דהא חלב שליל מותר
יוחנן וריש לקיש אי אתי
מיפלגי מר סבר אתי וחייל ומר סבר לא אתי
(זבחים
איסור אבר וחייל אאיסור
איסור טרפה וחייל אאיסור אבר
מכל בבהמה תאכלו וקשה דהא א"ר
ע.)
טרפה ר' יוחנן סבר אתי
וחייל רבא אמר א כגון שתלש ממנה אבר
ב] מחיים וריש לקיש סבר אין איסור
יוחנן בפ' בהמה המקשה
הדרן עלך גיד הנשה
איסור אבר וכו': אכל חלב
וטרפה בו מר סבר בהמה בחייה לאברים
טרפה חל על הבהמה עד שתשחט
תלש חלב בן ט' חי חלבו כחלב בהמה
מן החי מן הטרפה חייב
א]
שתים כו'. כדבעינן למימר
אינה עומדת איסור אבר ואיסור טרפה בהדי
דאיסור מיתלא תלי וקאי וכי פקע
א"כ איסור חלב קדים וי"ל דמ"מ
קמן: דחלב הותר מכללו.
איסור חיות אתי איסור טרפה וחייל:
איסור טרפה ואבר חיילי אאיסור
הדדי קאתו ומר סבר בהמה בחייה לאברים
כלומר אצל חיה:
כגון שתלש כו'. כגון חתך רגליה
חלב דקיל שהותר מכללו ובהדי הדדי
עומדת ולא אתי איסור טרפה חייל אאיסור
מן הארכובה ולמעלה רבי יוחנן סבר
קאתו לא נקט אלא משום טרפה ואבר
אבר אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אכל
מתחלה לאו לאברים עומדת וכשחתכן
ומיהו קשה דבסוף דם שחיטה
חלב מן החי מן הטרפה חייב שתים אמר ליה
אמרינן דבקדשים איסור חל
חלו שניהן ור"ל סבר מעיקרא הוה
ר' אמי ולימא מר שלש שאני אומר שלש
בה איסור אבר: חייב שתים. ואע"ג
על איסור דכתיב כל חלב לה' לרבות
איתמר נמי אמר ר' אבהו א"ר יוחנן ב אכל
דאיכא תלתא איסורי אבר וחלב
אמורי קדשים קלים למעילה דאתי
חלב מן החי מן הטרפה חייב שלש במאי
וטרפה אין לוקה אלא שתים ולקמן
איסור מעילה וחייל אאיסור חלב
מפרש אהי מינייהו קא פטר ליה:
ופריך למ"ד אף בקדשים אין איסור
קמיפלגי כגון שנטרפה עם יציאת רובה מ"ד
א"ל רבי אמי. לרבי חייא בר אבא
חל על איסור ל"ל כל חלב ומוקי לה
שלש קסבר בהמה בחייה לאברים עומדת
לימא מר שלש שהרי אני אומר משמו
בולדות קדשים וקסבר בהווייתן הן
דאיסור חלב ואיסור אבר ואיסור טרפה בהדי
של רבי יוחנן שחייב שלש: איתמר
קדושין ובהדי הדדי קאתו והשתא
הדדי קאתו ומ"ד שתים קסבר בהמה בחייה
נמי. כרבי אמי ד) כשנולדה חל איסור
אכתי לרבי יוחנן הא איסור חלב
לאו לאברים עומדת ואיסור חלב ואיסור
חלב דהא חלב השליל מותר דכתיב כל
קדים דחל במעי אמו ונראה לפרש
טרפה איכא איסור אבר לא אתי חייל ואי
בבהמה תאכלוה) ואמרינן
דדוקא נקט תלש חלב והוציאו ממעי
בעית אימא דכ"ע בהמה בחייה לאו לאברים
לרבות את הולד דכתיב כל: ומ"ד
אמו לחוץ הוא דמיקרי חלב והא דאמר
שתים קסבר לאו לאברים עומדת.
עומדת ובמיתי איסור אבר וחייל אאיסור
חדשים הוא דגרמי ולא אוירא אוירא
ואיסור טרפה וחלב חלו בעת לידתה
דבהמה הוא דלא בעי אבל אוירא
חלב ואאיסור טרפה קא מיפלגי מר סבר
דחלב ו) בעינן והשתא ניחא הכא
אבל איסור אבר לא בא עד יום
אתי חייל ומר סבר לא אתי חייל ואי בעית
שהופרש הלכך לא מצי חייל: מ"ס
דכולהו בהדי הדדי קאתו והא
אימא דכולי עלמא בהמה בחייה לאברים
אתי חייל. קסבר איסור חל על איסור:
דקאמר כשנטרפה עם יציאת רובה
עומדת וכגון שנטרפה לאחר מכאן ובמיתי
מידי דהוי אחלב. כלומר כי היכי דקים
הוא הדין נטרפה במעי אמה דלא
איסור טרפה מיחל אאיסור אבר קא מיפלגי
לן דאתי איסור טרפה וחייל אאיסור
מיחייב משום טרפה עד שיולד כמו
מר סבר אתי חייל מידי דהוה אחלב דאמר
חלב: דאמר מר. רבא אמרה בזבחים
חלב אלא לא אתי אלא לאפוקי נטרפה
מר התורה אמרה יבא איסור נבלה יחול
בפרק חטאת העוף : התורה
לאחר יציאת רובה וא"ת לרבא דאמר
ג
אמרה כו'. ואכול לא תאכלוהו
לעיל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה
על איסור חלב ויבא איסור טרפה יחול על
למה לי ג] דכתיב הא בחלב כשרה
בו ולאו לאברים עומדת דהשתא בהדי
איסור חלב ואידך אחלב הוא דחייב דהותר
הוזהרו כל חלב וכל דם לא תאכלו
הדדי קאתו משמע דאם נטרפה קודם
מכללו
אלא התורה אמרה כו' והאי
שנתלש האבר לא אתי איסור אבר
ואכול לא תאכלוהו ד] משום דנבלה אזהרינהו ואשמועינן דיחול על
וחייל על איסור טרפה א"כ
היכי משכחת לה שלש הכא לר' יוחנן
איסור חלב ואף על גב דאיסור חלב קדים משנולדה. וה"נ אע"ג
כיון דלאו לאיברים עומדת ואין איסור אבר חל על איסור טרפה
דאיכא איסור אברה] בהדי איסור חלב אתי איסור טרפה וחייל עליה:
וי"ל כגון שתלש ממנה אבר וטרפה בו דמיגו דאתי איסור טרפה
וחייל אאיסור חלב חייל נמי איסור אבר עליו ומ"ד שתים לית ליה
מכללו
האי מיגו אלא דוקא איסור טרפה דגלי קרא חייל ולא איסור אבר וא"ת לההוא לישנא דאמר לעיל דכ"ע לאו לאברים עומדת ולרבי
יוחנן איסור אבר חייל אאיסור טרפה א"כ היכי משכחת לה דלא מיחייב אלא שתים
באכל חלב מן החי ומן הטרפה וי"ל כגון שעם
יציאת רובה נטרפה ואיסור אבר שבא לבסוף נהי דחייל אאיסור טרפה דקיל
על איסור
חלב דחמיר דבכרת לא חייל:
חלקו