קיד:
כל הבשר פרק שמיני חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עד
קט א שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה. בפרק כל שעה
לאיסורא רבי שנאסרה עמו במעשר אבל קטנה לא ועוד מאי קא
א) ב)
אמרינן דלא מתוקמא דרבי אבהו אלא כר"מ
מותיב לקמיה בחלב אמו למאי אתא טובא איצטריך לאחותו קטנה.
ג) ד)
דלרבי יהודה איצטריך לדברים ככתבן ולר' יהודה נפקא לן מלכלב
ורואה אני את דברי ר' יוסף טוב עלם ז"ל שראיתי תשובת כתב ידו
קי ב
תשליכון אותו אותו אתה משליך לכלב
ואי אתה משליך לכלב כל
דאחותו גדולה ואחותו קטנה אמינו ממש קאמר שהן מין גדי כמותו
ה)
❖
ו) ז)
איסורין שבתורה וא"ת לר"מ נמי היכי
וגדולה זו היא זקנה שכבר נתעשרה
ח)
יליף מיניה דלא תאכלו משמע איסור
וקטנה זו היא גדייה שלא נתעשרה
היא עצמה בחלבה
מנין אמרת ק"ו ומה
ט)
הנאה מדפרט היתר הא איצטריך
עדיין והאי תנא היינו תנא גופיה
י)
במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה
רבינו גרשום
❖
קרא להקדים נתינת גר למכירת
דלעיל דאתיא ליה פרה ורחל מחד
נאסר פרי עם האם בשחיטה מקום שנאסר
להתעשר. במקום שלא
עובד כוכבים וי"ל דמסברא בלא שום
מקראי יתירי והשתא קא דריש לאידך
נאסר פרי עם פרי בשחיטה
פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי
קרא הוה ידעינן להקדים אלא השתא
וה"ק אחותו גדולה שנתעשרה כבר
שני בנים מותר לשחוט
תורה אור השלם
עם האם בבשול ת"ל בחלב אמו הא למה
ביום אחד אבל אותו ואת
דכתיב נתינה ומכירה ללמד בעלמא
מנין וע"כ נקט גדולה משום דסופו
1. לֹא תֹאכַל כָּל
בנו אסורין. מקום שנאסר
לי קרא הא אתיא לה אמר רב אחדבוי בר
איסור הנאה אי לאו דכתיב או להקדים
יליף לה מרבויא וקטנה לא מיתרביא
פרי עם פרי בבישול חלב
תּוֹעֵבָה: דברים יד ג
אמי משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא
2. לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה
ה"א דאתא קרא להשוותם וא"ת ולא
ליה מיניה משום דמסתברא כי רבי
עם הגדי. סוס בן סוסה
אחי פירדה יוכיח שאסור
לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
אחי פרדה יוכיח שאסור פרי עם פרי
ליכתוב אלא חד מינייהו או מכירה
קרא לאיסורא גדולה רבי דנאסרה
פרי עם פרי כלומר דסוס
תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר
דעובד כוכבים או נתינה דגר ולא
עמו במעשר דאילו מקרא יתירא קמא
ומותר פרי עם האם התם זרע האב הוא
בן סוסה אסור עם פרדה
לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה
שבא חמור על סוסה
יצטרך או להקדים כיון דידעי ליה
לא מצי לרבויי דאיכא למימר כי רבי
לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל
דקא גרים דהא פרד בן סוסיא אחי פרדה
וילדה פירדה שכן הסוס
גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
מסברא וי"ל דה"א דאתי קרא למעוטי
לאיסורא לא רבי אלא פרה ורחל
❖
יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם
אסור עם אחותו הפירדה
דברים יד כא
נתינה דעובד כוכבים וא"ת ויכתוב
דאסורין עמו בהרבעה אבל אחותו לא
שבת חמור היא משום
האם אלא אמר מר בריה דרבינא משום
כלאים ומותר עם אמו
נתינה דעובד כוכבים וי"ל דה"א
ולהכי אשמעינן קרא אחרינא לאחותו
דאיכא למימר עבד בן שפחה אחי משוחררת
שהוא סוס והוא סוסה
מוסף רש"י
גדולה וקטנה אתיא מביניא: ה)אי הכי.
דאתי למעוטי נתינה דגר דלא ליספו
דהא פרד בן סוסה אחי
יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם
דקטנה אתיא לה מביניא: אחותו
ליה אע"פ דלא קבל עליו ז) אלא
עד שיפרוט לך הכתוב.
פירדה יוכיח שמותר פרי
כדרך
עם פרי כו' כלומר חמור
האם התם גט שיחרור הוא דקא גרים דהא
גדולה נמי. לא תיבעי קרא ותיתי
לאכול נבלות כדי שימהר להתגייר
שפרט לך בנבלה.
שבא על סוסה וילדה
ודוקא נבלה בא"י שאין עובדי כוכבים
מביניא דאמו ופרה ודרוש הכי מה
עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח שמותר
פרד ובא גם עליה והוליד
מצויין שם ואם בא למוכרה לעובד
אמו שנכנסה עמו לדיר נאסרה עמו
פירדה שמותר פרד עם
פרי עם פרי ואסור פרי עם האם אלא אמר
פרדה ואסור פרד עם האם.
כוכבים צריך ליתנה בדמים מועטין
בבשול אחותו גדולה לא כ"ש מה לאמו
רב אידי בר אבין משום דאיכא למימר כלאי
(פסחים
כלאי זרעים יוכיח שאסור
נתינת גר קודמת אבל פשיטא שאם
שכן נאסרה עמו בשחיטה פרה תוכיח
כא:)
פרי עם פרי חטה עם
זרעים יוכיחו שאסור פרי עם פרי ומותר פרי
יש חפץ לאדם למכור קודם ימכרנו
מה לפרה שכן נאסרה עמו בהרבעה
שעורה ומותר פרי עם האם
עם האם כלום נאסר פרי עם פרי אלא ע"י
זה בעצמו לזרוע בקרקע
לעובד כוכבים ממה שיתננו אפילו
ובמעשר אמו תוכיח שמותרת עמו
וזה בעצמו לזרוע בלא
כדרך
האם דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו
שפרט
לישראל חברו:
בהרבעה ובמעשר וחזר הדין הצד
כלאים. כלום נאסר פרי
אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה
לך בנבלה. לא גרס לגר בנתינה
השוה שבהן שהם חלב כו' ואתיא
עם פרי כלומר אלא ע"י
קרקע בזריעה מה לפרי
לפרי עם פרי שכן שני גופים תאמר בפרי
ולעובד כוכבים במכירה כדפירש
מביניא בין אחותו גדולה ובין קטנה:
(קדושין נו:
עם פרי שכן שני גופין
אלא. קרא שלישי למאי אתא קמא
בקונט' בפסחים דא"כ הוה משמע
עם האם שכן גוף אחד משום הכי איצטריך
וכעי"ז ב"ק מא.) לגר
חלב וגדי תאמר בפרי עם
אשר בשעריך.
האם כלומר היא עצמה
דאיירי אליבא דר' יהודה דאמר דברים
לגופיה תניינא לפרה ורחל ואידך
קרא אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור
בחלבה: כל מקום שנאמר
למאי ו): היא עצמה בחלבה. שיצא
ככתבן ודר' אבהו לא מתוקמא אלא
באכילה שנאמר 1 לא תאכל כל תועבה
לא יאכל לא תאכל לא
כר"מ כדפרישית ואי גרס ליה יש
ממנה בעודה חיה מנין כו'. ואף מדרשה
תאכלו וכו' והכא בבשר
כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל
בחלב כתיב לא תאכל כל
זו נראין הדברים דלאחותו ממש מצריך
לפרש דלישנא דקרא בעלמא נקט ולא
(ע"ז
תועבה. אחד גר ואחד
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי
תלמודא או מקרא או מביניא דהא
משום דלהוו דברים ככתבן אי נמי
כ.) ת"ל לגר תתננה או
עובד כוכבים בין במכירה
אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום
אפילו להיא עצמה מצרכינן תלמודא
נקט הכי משום דנתינת הגר קודמת:
א
מכור.
בין בנתינה כלומר כתיב
רבי יהודה אומר דברים ככתבן.
לגר אשר בשעריך תתננה
שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו
אלמא לא נפקא לן מקרא דלגופיה
(שם) ת"ל
ואכלה או מכור לעובד
ואסור ליתן לכנעני עובד
כל מין גדי אלא אמו דווקא אבל
אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה
תתננה ואכלה או מכור
כוכבים שדי תתננה או
כוכבים מתנת חנם ועל זה מביאה
היא עצמה לא וה"ה אחותו גדולה
לנכרי.
ח)
מכור לגר ותתננה או מכור
במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך
לעובד כוכבים שבאמצע
וקטנה: פרי עם פרי בשחיטה.
בפ"ק דמסכת ע"ז וא"ת
שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולעובד
גר ועובד כוכבים שניהם
ששוחטין שני בני פרה אחת ביום אחד:
נתינה ומכירה והתנן שולח אדם לעובד
כוכבים במכירה דתניא 2 לא תאכלו כל
פרי עם פרי בבישול. גדי עם החלב:
כוכבים ירך שגיד הנשה בתוכה
נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה
אמר רב אחדבוי כו'. הכא לא אמרי
ושולח משמע בחנם ובפרק כל שעה
או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה
משמע דאתיא אפילו
מעיקרא דדינא פירכא כדלעיל משום
ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין
(שם) דברים ככתבן.
דמקשי על סוף הדין: אחי פרדה.
כר' יהודה ויש לומר דתניא בתוספתא
ט)
ת"ל לגר תתננה או מכור לעובד כוכבים
אם היה שכנו מותר מפני שהוא
שילדתה הסוסיא מן החמור והיה
(פסחים כא:)
או
כמוכרו לו: למה לי ש"מ לדברים
לה בן אחר מן הסוס הרי בן מותר
לגר בנתינה ולנכרי
בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי
במכירה.
ככתבן. משמע דאי לאו או הוה
עם אמו ואסור עם אחותו: התם
נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין
(ע"ז
זרע אב קא גרים. ואיסורא לאו
אמינא תתננה ומכור אגר דלעיל
כ.) או למה לי.
במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה
ואעובד כוכבים והכי נמי אמרינן בריש
משום פרי עם פרי הוא אלא משום
אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד
ב
איזהו נשך ובמרבית קאי
פרי עם שאינו פרי כלומר משום צד
כוכבים במכירה מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד
אכסף ואאוכל דבתריה ותימה דבפרק
אביהן שהוא חלוק אבל גדי בחלב
(פסחים כא:) להקדים
כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא לא תאכלו
קמא דקדושין איכא פלוגתא
אמו שניהם על שם אמן קראן הכתוב
נתינה דגר למכירה
דנכרי.
כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה
דתנאי גבי קימה והדור דשיבה וזקן
ואפ"ה אסרינהו. ותדע דטעמא משום
דאיכא למ"ד דלא קיימי אתרוייהו
חלוק האב הוא דהא זימנין דהוי
ומכור או למה לי ש"מ לדברים ככתבן
משום דכתיב מפני שיבה תקום והדרת
איסור איפכא דפרי עם האם אסור
הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים
ופרי עם פרי מותר: דהא פרד
פני זקן ויש לומר משום דאין לשון
במכירה ור"מ אמר לך האי או להקדים
(שם)
בן סוסיא. שילדתו מן החמור והוא
מפני נופל על והדרת ולא לשון פני
נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי
אחי פרדה שהיתה לה לסוסיא זו
נופל על תקום ואם תאמר דבפרק
יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד
עוד בת אחת מן החמור: עבד בן
הוציאו לו קאמר איסי בן
כוכבים לא צריך קרא סברא הוא זה אתה
שפחה. מותר במין אמו ואסור בבת
יהודה חמש פסוקים אין להם הכרע
(ע"ז כ.) סברא הוא.
מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה
חורין: ופרכינן התם גט שחרור
שאת מחר ארור משוקדים וקם ואמאי
י)
קא גרים. ולאו משום פרי עם פרי
להחיותו: (סימן שבת חורש וכלאי זרעים
לא קאי אלעיל ולתחת ועוד דאיסי
גופיה סבר בקדושין דקימה והדור
הוא דהא זימנין דהוי איפכא ומיתסר:
אותו ואת בנו ושילוח הקן): אלא מעתה
כלאי זרעים. חטין עם עדשין שאסור
קיימי אתרוייהו ויש לומר דהכא
מעשה
לזרוע זה עם זה: ומותר. לזרוע
ובאיזהו נשך ופרק קמא
(פסחים כא:) זה
קאי חד ודאי אלעיל וחד כל אחד עם אמו עם הקרקע: ופרכינן התם פרי עם פרי מי מיתסר.
דקדושין דאיכא תרי מילי
אתה מצווה להחיותו.
כלום נאסר פרי עם פרי אלא בזריעה דהיינו ע"י האם: הא חטי ושערי
ודאי אלתחת אית לן למימר דתרוייהו קיימי אהכא והכא
בכדא. שהניח בכד להצניע שם: כל שתיעבתי לך. כל שאסרתי לך
אבל התם אית לן למימר דקאי אחד דוכתא או אלעיל או
(שם)
לתעבו ולהתרחק ממנו: הרי הוא בבל תאכל. עולמית בכל ענינין שהוא
אלתחת
בין שבא בעבירה ובין שלא בא בעבירה כגון ע"י קטן או ע"י עובד כוכבים מאחר שתיעבתי לך אסור והאי הרי תיעבתיו לך להתרחק מבשולו שלא
לבשלם יחד: עד שיפרוט לך הכתוב שהוא מותר בהנאה כדרך שפרט לך בנבלה. שאע"פ שלא כתב לך אלא לא תאכל הוצרך לפרש בה היתר הנאה
הא כל מקום שלא פירש לך בה היתר הנאה הוי במשמע איסור הנאה מלא תאכל: מדכתיב מכירה ונתינה באמצע שמע מינה אחד מכירה
ואחד נתינה קיימי בין אגר ובין
אעובד כוכבים דאי דוקא
כתיב הוה ליה למכתב הכי
תתננה לגר ותמכרנה לעובד כוכבים:
מעשה