העור והרוטב פרק תשיעי חולין
קיט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורב
במאי מוקי לה אי ביד קשיא רישא. ה"מ למימר לר' יוחנן
ורב האי במאי מוקים לה. שלא יהא אחד מאלו חלוק עליו: אי
טז א
א)
ב)
ביד. שבעצם הזה אין בו מוח אבל בשר יש בראשו האחד: קשיא
אי ביד אי בשומר קשיא סיפא ולאו קושיא גמורה היא דמקשה
ג)
רישא. דקתני הבית טמא אלמא יש יד לפחות מכזית: ואי בשומר.
לרב אלא פירוש בעלמא דמפרש מילתיה אליבא דכולהו תנאי:
❖
יז ב
ד)
ורבי
יוחנן אמר כולה
ביד וכת"ק. ה"מ למימר כולה בשומר
כגון בעצמות שיש בהן מוח והכניס
שני ראשיהן הריקנין לבית
ה) ו)
ז)
ומשום הכי הבית טמא דיש שומר
וכת"ק דלת"ק אפילו בשלשה עצמות
ח)
לעזי רש"י
לחצי זית ואע"פ שאין המוח בבית
שיש בכל אחד פחות מכפול מצטרפין
❖
ורב האי במאי אוקים לה אי ביד קשיא רישא
ט)
שומר מכניס ומוציא טומאה ומביאה
לכזית ושני עצמות דנקט להודיעך
רידונדי"ל. עצם הירך.
אי בשומר קשיא סיפא איבעית אימא בשומר
א]
קוש"ט [קושי"ש].
לבית. וא"ת עצם הזה הנכנס לבית
כחו דר' יהודה בן נקוסא אלא משום
איבעית אימא ביד איבעית אימא ביד והוא
קליפות, תרמילים (של
תורה אור השלם
אינו שומר למוח שהרי אין המוח
דאמר הש"ס לרב אי ביד קשיא
❖
פולים).
דאמר (כרבי יהודה) בן נקוסא ואיבעית
כנגדו אלא בראשו האחר ואנן תנן ז)
רישא קאמר דרבי יוחנן מוקי לה ביד
1. וְכִי יִפֹּל מִנִּבְלָתָם עַל
אימא בשומר והוא דאמר כתנא קמא ור'
כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ
ולא קשיא רישא הוא הדין בשומר
הנוגע כנגד הבשר מאחוריו דלא הוי
❖
טָהוֹר הוּא: ויקרא יא לז
יוחנן אמר כולה ביד והוא דאמר כת"ק ת"ש
שיטה מקובצת
ומשום דלרבי יוחנן א"ש בין ביד בין
שומר אלא מה שכנגד האוכל על כרחך
רבי יהודה אומר קולית שיש עליה כזית
א] איבעית אימא ביד
בשומר כת"ק דייק מעיקרא אליבא
שומר הוא שכל זמן שהקולית סתומה
דרב: ורבי יוחנן אמר כולה בשומר
איבעית אימא בשומר:
הגהות הב"ח
בשר גוררת כולה לטומאה אחרים אומרים
אוכל שבתוכה נשמר נפתחה אין מה
ב] אמר רבה דייקא נמי
והוא דאמר כאחרים. וביד לא בעי
שבתוכה נשמר: קשיא סיפא. דקא
(א) גמ'
דבשומר: ג] לה לתרוייהו
אפילו אין עליה אלא כפול גוררת כולה
א
❖
לזריעה
מר לטעמיה ומר לטעמיה:
מטהר ר' יהודה בן נקוסא ורב אמר
לאוקומי אע"ג דהוה ניחא טפי כדפירש
לטומאה ורב האי במאי מוקים לה אי ביד
ד] ות"ק מטמא בתרוייהו
בקונטרס משום דמשמע דבשומר
לעיל אין שומר לפחות מכפול הא
קשיא סיפא אי בשומר קשיא רישא איבעית
(אלא בחדא מוקי לה)
לכפול יש שומר וחצי זית יתר על
מיירי והא דמוקי לה ביד לרב כי
ור' יהודה מטהר בתרוייהו
מוסף רש"י
אימא ביד והוא דאמר כרבי יהודה ואיבעית
אלא בחדא מוקי לה וקאי
כפול. ואר' יוחנן נמי הוה מצי לאקשויי
היכי דליקום כרבי יהודה דהלכתא
כחד מינייהו: ה] לפיכך
על כל זרע זרוע.
אימא בשומר כאחרים ורבי יוחנן אמר כולה
מרבי יהודה בן נקוסא כל היכי
כוותיה לגבי ז] ר"מ דאחרים היינו ר'
אין שומר זה מכניס
מאיר: רבי יוחנן אמר אין זה
בשומר והוא דאמר כאחרים אחרים הא כפול
דמוקמת לה אי ביד אי בשומר מתנא
ומוציא ומצטרף כשאר
שומרין כל זה נמחק:
קא אמרי איידי דקאמר תנא קמא שיעורא
שיעור. אין להקשות הא א"ר יוחנן
קמא אי בשומר מוקמינן לה דמדנקט
ו] שייר בו גרגיר אחד טמא
לעיל יש יד לפחות מכזית
שני חצאי זיתים משמע דבד' וה'
קאמרי אינהו נמי שיעורא אמר ב] רבא דיקא
וכגון שיש בין השרביט
עצמות ובכל אחת פחות מכפול מודי
ושומר לפחות מכפול וא"כ ע"כ אחרים
וכו' כצ"ל ונ"ב כך מצאתי
נמי דבשומר עסקינן דקתני קולית שמע מינה
(לעיל קיז:) כדרך שבני
מוגה בקצת פירושי רש"י
לאו שיעורא קאמרי כדאקשינן ושנינן
הוא דטהור ור' יוחנן אמר יש שומר
איתמר רבי חנינא אמר זהו שיעור ור' יוחנן
אדם מוציאין לזריעה.
ז"ל כתיבת יד ובקצת
לפחות מכפול ומיהו לחד מינייהו
לעיל דהכא אתא לפרושי מילתא
פירושי רש"י ז"ל מצאתי
אמר אין זה שיעור אין זה שיעור והא קתני
פריך והדר מתרצי לה ג] תרוייהו מר
דאחרים דלא תטעה לאוקמיה ביד
כך שיש בו שרביטין
כפול איידי דקאמר ת"ק שיעורא קאמרי אינהו
הרבה וכגון שיש בין
לטעמיה ומר לטעמיה: איבעית
ולמימר דהוי דוקא ומהך מילתא לא
❖
(מנחות ע:)
השרביטין והפול כביצה
נמי שיעורא ת"ש רבי אלעזר בן עזריה
אימא ביד כו'. בין ביד בין בשומר
הוה שמעינן דסבירא ליה כאחרים
ואין במשמע לשון התוס'
מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני
ליכא לאוקמא דא"כ רב דאמר כמאן
דדלמא הא דאיצטריך ח] לאחרים דאין
שהיה להם כן בפי' רש"י
ז"ל דוק ותשכח: ז] כר'
רבינו גרשום
שרוצה במשמישן כדאמר רב אחא בריה
הא רב ביד מטהר ובשומר מטמא
זה שיעור משום דהכי הוה שמיע
יהודה דהלכתא כותיה
ות"ק מטמא בתרוייהו ד]ורבי יהודה
ליה מרביה דהשתא נמי דסבר ר'
דרבא בקולחא ומשום יד הכא נמי בקולחא
יהודה בן נקוסא אומר
לגבי דר"מ דאחרים:
ח] דדילמא הא דאיצטריך
היאך שני עצמות כו'
בן נקוסא מטהר בתרוייהו אלא
יוחנן הכי צ"ל כדפי' מדלא מוקי
ומשום יד ומאי במשמישן בתשמישן ת"ש
למימר לאחרים: ט] קס"ד
כלומר [כיון] דאין כשיעור
כחדא מוקים וקאים כחד מינייהו.
לה ביד והוי כפול דוקא כי היכי
דמקשה דמיירי: י] לקמן
דתנא דבי רבי ישמעאל 1 על כל זרע
על עצם אחד הבית טהור:
איבעית אימא ביד קאי והוא דאמר
דמוקי לה רב ביד למיקם כר' יהודה
גבי אוכל שחלקו דקא
ורב האי במאי מוקים ליה
זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין
❖
ב
(א)
סלקא דעתין דמיירי:
אי ביד קשיא רישא. כלומר
כרבי יהודה אבל בשומר אפילו רבי
אף ע"ג דמשמע דבשומר מיירי הכי
אי מוקים [שיש] עליהן
חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים
יהודה מודי: ואיבעית אימא בשומר.
נמי ה"ל לר' יוחנן לאוקומי ביד כי
שני חצאי זיתים בשר
בקליפתן בריה שאני בעי רב אושעיא
מוקי לה: והוא דאמר כתנא קמא.
היכי דלהוי כפול דוקא:
על העצמות קשיא רישא
רבינו גרשום (המשך)
שרביט שריקנו. פירש בקונטרס
דברישא חזינן דכחצי זית
שני
וביד אפילו תנא קמא מודי: ור'
מוקים לה ביד והוא דאמר
חשוב יד והוא סבר אין
יוחנן. מוקי לה ביד ואשמעינן תנא קמא דיש יד לפחות מכזית דאי
קופא קוש"ט ולא משמע כן דהא כתיב בכל הספרים שייר גרגיר
כתנא קמא דס"ל כזית אין
יד לפחות מכזית: אי
בשומר אפילו בד' עצמות נמי הוי מטמא דיש שומר לפחות מכפול
אחד בכל שומר טמא מכלל דשרביט לאו היינו קופא שהוא שומר
פחות מכזית לא: ואיבעית
בשומר. דמוקים [שיש]
אימא בשומר והוא דאמר
עליהן שני חצאי זיתים
אלא ביד קאי הילכך בעי חצי זית דניהוי מיהא כפול דמודי ר'
עצמו אלא הוא הקלח שהשומרים דבוקים בו שקורין ריי"ס שריקנו
כאחרים דסברי לה כפול
במוח שבתוכן קשיא סיפא
שייר
גרגיר אחד לכל שומר
יוחנן דאין יד לפחות מכפול כדפרישית לעילח) מדלא עריב ותנא להו
שהוציא האוכל מן השומרים טהור:
הוי שומר כרב: ור' יוחנן
דהוא סבר אין חשוב
ושומר טמא. וקס"ד המקשה דמיירי כשנגע טומאה בשומר וכל
בשומר לא מצי לאוקומה דקשיא ליה אם כן אפילו ד' עצמות נמי דיש
כולה בשומר כלומר כולה
שומר לפחות מכפול הא
ט]
מוקים לה בשומר והוא
כפול חשוב שומר ובסיפא
שומר לפחות מכפול: קולית. הוא עצם עליון של ירך ובו מוח תמיד
הגרגרין שבשאר שומרים מצטרפין לכביצה אלמא יש שומר לפחות
דאמר כאחרים: אחרים הא
לר' יהודה בן נקוסא
רדונדי"ל בלע"ז: גורר את כולה לטומאה. אותו זית גורר את כל
מכפול וקשיא לרבי חנינא דאמר הרי זה שיעור ואע"ג דאליבא דאחרים
כפול אמרי כלומר והוא
[דאמר] היאך שני זיתים
סבר יש שומר לפחות
כו' [הרי] דלא חשוב
הקולית לטומאה שאם היה עם כביצה אוכלין ונגע השרץ בה בכל
קאמר מ"מ פריך ה"ל לפרושי מלתייהו כמו שמפרש רבי יוחנן דאין
מכפול. איידי דקאמר
שומר פחות מכזית ואין
מקום שבה טמא: קשיא סיפא. דאחרים דהאמר רב אין יד לפחות
זה שיעור ולא לפלוגי אחרים אהך ברייתא ומשני בקולחא דנגע
ת"ק שיעורא כלומר כזית
מביא את הטומאה. ולר'
מכזית: אי בשומר קשיא רישא. דקאמר ת"ק כזית אין בציר מכזית
בקולחא ומשום יד ולא בשומר ולפי מה שפי' מייתי מינה שפיר
קאמרי אחרים נמי כפול
יוחנן קשיא סיפא דהוא
ולא אמרי דוקא אלא
אמר יש שומר לפחות
לא ורב אמר אין שומר לפחות מכפול הא לכפול יש שומר: ורבי
ראייה לקמן גבי אוכל י] דקס"ד דמיירי כגון שנגע בשומרים ומשום
סבירא להו אפי' פחות
מכפול ואנן חזינן בסיפא
יוחנן אמר לך כולה בשומר והוא דאמר כאחרים. דיש שומר מיהא
שומר ומצטרפין כל השומרים יחד ט)אבל לפירוש הקונטרס דגריס שייר
מכפול: מדקתני קולית.
דאין חשוב שומר לפחות
לפחות מכזית: הא כפול קאמרי. ורבי יוחנן אמר יש שומר לפחות
בה גרגיר אחד טמא צ"ל דלקמן ס"ד דמיירי בהרבה שרביטים
כלומר מאי שנא דקתני
מכזית: איבעית אימא ביד
קולית יותר משאר אלא
הוא דאמר כר' יהודה בן
מכפול: אמרי אינהו נמי שיעור. ולעולם לפחות מכפול נמי אמרי.
כדפירש בקונטרס לקמן דאי לא מיירי אלא בחד א"כ לא איירי מידי
בצירוף דלא איירי אלא בשומר אחד: הכא נמי בקולחא ומשום יד.
ש"מ בקולית שיש בו
נקוסא כו'. כלומר איבעי
וכל שכן דאי הוה מוקי לה ר' יוחנן ביד הוה ניחא ליה טפי הואיל
מוח איירי ומשום שומר
תימא מוקים לה כולה ביד
והוא דאמר כאחרים אלא משום דקתני קולית ולא נקט עצם אחר אי
ואם תאמר א"כ מ"ל ריקנו ומה לי לא ריקנו כיון דקולחא הוי יד
נגעו בה: איתמר ר' חנינא
והוא דאמר כר' יהודה בן
אמר זהו שיעור כלומר
נקוסא [דאמר] דאין יד
הוה מוקי לה ביד ודוקא כפול קאמרי אחרים הוה מקשינן ליה והא
ליותר מכזית דלמאי דס"ד מעיקרא ניחא דקמשמע לן דאף על גב
אין שומר לפחות מכפול
לפחות מכזית: ואיבעית
קולית קתני וסתם קולית שומר היא ואפילו הכי קאמרי אחרים כפול
דליכא כפול הוי שומר ויש לומר דקמשמע לן דאף על גב דליכא
הא כפול יש שומר: אין
אימא בשומר והוא דאמר
ורבי יוחנן הכי גמיר לה דאחרים לאו דוקא כפול אמרו כדאמר לקמן כזית במקום אחד אלא כאן גרגיר וכאן גרגיר הוי קולחא יד:
זה שיעור והא קתני כפול
כת"ק. כלומר דת"ק סבר
כלומר לאחרים: איידי
יש שומר לפחות מכזית
רבי יוחנן אמר אין זה שיעור הילכך מוקי לה בשומר: דיקא נמי
שומר דקאמר ת"ק כזית קאמרי
כרב דאמר אין שומר
דבשומר עסקינן מדקתני קולית. וסתם קולית יש בה מוח: אתמר רבי חנינא אמר. האי כפול דקאמרי אחרים דוקא קאמרי וזה הוא שיעור דבציר
אחרים כפול ואפי'
לפחות מכפול הא כפול
מכפול ליכא שומר כרב: אין זה שיעור. לאו דוקא קאמרי: רבי אלעזר בן עזריה מטהר. בשומר של פול דלאו שומר הוא כגון אותן השרביטים
לפחות מכפול יש שומר
יש שומר אע"ג דפחות
ומוציא ומכניס ומצטרף:
מכזית: ור' יוחנן אמר
שהפולים גדלין בהן קוש"ט בלע"ז מפני שהפולין גסין ואין צריכין לשומר דנוח למשמשן ולנקרן ה]לפיכך אין שומר זה מכניס ומוציא ומצטרף כשאר
ת"ש ר' אלעזר בן עזריה
כולה ביד. כלומר כולה
שומרין: ומטמא בשל קטנית. דשומר הוא דדקים הן ואין יכולין לנקרן וניחא ליה שיהו באותם שרביטין ואל יתערב בהן פסולת: במשמישן.
מטהר בשל פול. כלומר
ברייתא (מוקים לה כר'
שאם נטמא השומר לא
יהודה בן נקוסא ות"ק)
שממשמש בהן על ידי השרביטין. ורישא דהך מתניתין הכי שרביט שריקנו טהור שייר בו גרגיר אחד טמא ו]שיש שרביטין הרבה וכגון שיש בין
נטמא האוכל שבתוכו
והוא דאמר כתנא דיש יד
השרביט והפול כביצה ר' אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול דאין שומר מצטרף לו לכביצה ומטמא בשל קטניות. אלמא יש שומר לפחות מכפול:
שאין חשוב לו שומר שאין
לפחות מכזית: ת"ש קולית
בקולחא. הא דמטמא בשל קטנית לאו בשרביט ומשום שומר אלא בקלח נגעה טומאה ומשום יד דהשתא הוי האי יד יד לדבר חשוב שהוא יותר
צריך לו שהפול גם הוא
שיש עליה כזית בשר
יכול לטלטלו בלא קליפה.
כו' כלומר גוררת כולה
מכזית שהרי כל השרביטים מחוברין בו ובפול הואיל וגסים הן לא איכפת ליה דליהוי להו יד: בתשמישן. שמטלטלן באותו קלח ואותו
ומטמא בשל קטנית כלומר
לטומאה אפי' הטומאה
קלח תשמיש לאוכל: עדשים בקליפתן. אלמא יש שומר לפחות מכפול: בריה שאני. וכי קאמר רב שאין שומר לפחות מכפול כגון
בשל עדשין שאם נטמא
בראש הקולית מי שנוגע
חצי פול שאין ברייתו שלמה או בשר שיעור חצי פול ועור עליו
שמשלימו לכביצה. ולעיל נמי גבי שרביטין מצי לתרוצי בריה שאני:
הקליפה נטמא האוכל והא
בצד אחר טמא ורב האי
הכא דפחות מכפול וחשוב
במאי מוקים לה אי ביד
שני
לו שומר וכיצד א"ר חנינא
דמוקים שיש עליה כזית
זהו שיעור: בקולחא ומשום יד. כלומר מה ששנינו ומטמא בשל קטנית לאו בשומר אלא בקלח ומשום יד דיד מכניס
בשר וחשוב הקולית יד
קשיא סיפא דרב סבר אין יד לפחות מכזית ואנן חזינן בסיפא אפי' אין עליה אלא
הטומאה לאוכל. ומאי במשמושן בתשמישן שמטלטלו בידות. ת"ש דתנא דבי ר' ישמעאל על כל זרע זרוע אשר יזרע כו'.
כפול גוררת כולה לטומאה. אי בשומר כלומר דמוקמינן לה קולית שיש עליה כזית בשר במוח והוי קולית שומר
כלומר והא הכא דחטה ושעורה הוא פחות מכפול וחשוב שומר: בריה שאני כלומר אבל בשר אם יש בעור פחות מכפול
קשיא רישא דרב סבר אין שומר לפחות מכפול הא כפול חשוב שומר ומכניס ומוציא הטומאה לצד אחד קשיא
אין חשוב לו העור שומר ואין מכניס ומוציא את הטומאה: בעי רב אושעיא
רישא דברישא חזינן כזית בשר גוררת כולה לטומאה אבל פחות מכזית לא: איבעית אימא ביד כו' כלומר כולה