ראשית הגז פרק
אחד עשר חולין
קלה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ראשית
ראשית
הגז: ליפרוק וליתיב ליה. תימה אמאן קאי אי אמאן
הגז. כל הגוזז צאנו בין טלאים ובין זקנים ואפילו גוזזן
א א
א) ב)
מאה פעמים נותן ממנה מתנה לכהן ושיעורא מפרש
דעבר וגזז אטו קנסא הוא דקניס ליה משום דעבר וגזז
לקמן מחמש גיזות שיש בכל אחד מנה ופרס היה נותן משקל
לפדותו ובעלים שהקדישו נמי אמאי מיחייבי ואי אכהן לא הול"ל לפרוק
ג)
ב ב
חמש סלעים: נוהגין בבקר ובצאן.
דכתיב אם שור
וליתיב ונהי דהאי לא תקשי מה מרויח שפודה דמרויח שפודה בשוה
ג ג
אם שה: ובמועט. אפילו לא שחט
פרוטה אפילו שוה מנה דמחולל:
ד)
ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני
והא
$ בעי העמדה והערכה. וא"ת
אלא אחת: אלא ברחלים. דגז צאנך
ד ד
ה)
א
מה שייך העמדה והערכה
כתיב ועזים לאו גז איקרו כדמפרש
י)
הבית ושלא בפני הבית בחולין
ב
ה ה
ו)
בגיזה דהויא כמקדיש עצים ואבנים
בגמרא : מנה מנה ופרס. כל אחת
אבל לא במוקדשים חומר בזרוע ולחיים
ז)
וי"ל כיון שהיה מתחלה מחובר
מנה וחצי ובציר מהכי לא חשיב גז
ו ו
ח)
ובקבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים
ט)
בבהמה שהיא בת העמדה והערכה
שזו פחותה שבגיזות: כל שהן.
והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט
ז ז
י)
צריך העמדה והערכה וא"ת ולימא
בגמרא מפרש מאי היא: וכמה נותן
כ)
ג וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו
כשהעמיד והעריך ואחר כך עבר
ח ח ט
לו. בגמרא מפרש אהיכא קאי:
ל)
נוהג אלא במרובה וכמה הוא מרובה ב"ש
וגזז ופדה ויש לומר דבשעת פדייה
צואי. שלא נתלבן עדיין כולו:
י
אומרים שתי רחלות שנאמר יחיה איש
בעינן העמדה והערכה:
❖
שצבעו. ישראל זה: פטור. דקנייה
(א)
1
מ)
במקדיש
גיזה עצמה. ורבי
ט כ
עגלת בקר ושתי צאן וב"ה אומרים [חמש
בשינוי דהוה ליה כמזיק מתנות כהונה
ד
מני בר פטיש דלעיל
או שאכלן: לבנו ולא צבעו. אין
שנאמר] חמש צאן עשויות רבי דוסא
2
גליון הש"ס
אית ליה שפיר הך דרשא אבל רבא
❖
זה שינוי ואכתי בעיניה הוא: הלוקח
בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות
לית ליה דרשה דרבי מני בר פטיש
גמ' עד שצבעו.
גז צאנו של עובד כוכבים. במחובר:
מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז
דפטר מקדיש בהמה חוץ מגיזתה
פטור. דגז צאנך כתיב והאי צאן
וחכ"א חמש רחלות גוזזות כל שהן וכמה
תורה אור השלם
וכחישתה מדבעי בסמוך ואלא צאנך
תוס' ד"ה והא בעי
לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד
נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן
למאי אתא:
ה
1. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה
העמדה והערכה.
קרא ולאו אגיזין דידיה: שחופות.
עשר סלעים בגליל מלובן ולא צואי כדי
אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי
ורבנן
❖
לא שחור ולא לבן: זה נותן לעצמו.
ישעיהו ז כא
צֹאן:
לעשות ממנו בגד קטן שנאמר תתן לו שיהא בו כדי מתנה לא הספיק
בגמראכ) מפרש טעמא: גמ' בקדשי
2. וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח
ו
3
מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי
ליתנו לו $ עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב ז הלוקח גז צאנו של עובד
בדק הבית. דמותרין בגיזה אתא
יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיֹת
הגהות הב"ח
כוכבים פטור מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב
קרא למעוטינהו מחיובא דראשית
ח
וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי וּמֵאָה
(א) רש"י
צִמֻּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים
הגז: מדרבנן. תירוצא הוא: היכא.
לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות
ט
וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים:
דעבר אדרבנן וגזז אמינא ליחייב
אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו:
שמואל א כה יח
גמ' במוקדשין מאי טעמא לא אמר קרא צאנך ולא צאן הקדש טעמא
(ב) ד"ה
3. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ
להכי אתא קרא: והא קדשה לה. והיכי
3
ובדעבר וגזז
וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז
תיסק אדעתין דניחייב למיתב ליה
דכתב רחמנא צאנך הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז
(ג) ד"ה
צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ:
מידי דהקדש ולמה לי למעוטינהו א].
דברים יח ד
❖
הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב 4 ולא תגוז בכור צאנך אי בקדשי מזבח הכי
4. כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד
כל הקדוש בבעלי חיים טעון העמדה
נמי הכא במאי עסקינן בקדשי בדק הבית והאמר ר"א קדשי בדק הבית
בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר
י
והערכה היכא דאקדיש בהמה גופה
תַּקְדִּישׁ לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא
אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא בני
והיכי משכחת לה דניחייב דאיצטריך
הגהות מהר"ב
תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא
גיזה נינהו היכא דגזז ליה ליתיב ליה והא קדיש לה סד"א לפרוק וליתיב ליה
תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ:
קרא למעוטי והא אחר שגזז אינו
רנשבורג
❖
דברים טו יט
והא בעי העמדה והערכה הניחא למאן דאמר קדשי בדק הבית לא היו
יכול להעמיד הגיזה: הניחא למ"ד.
א]
א] רש"י
בתמורה : קדשי בדק הבית
בכלל העמדה והערכה אלא למ"ד היו מאי איכא למימר אמר ר' מני בר פטיש
שיטה מקובצת
לא היו בכלל כו'. איצטריך האי קרא
❖
משום ר' ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותיה סד"א ליגזוז
דלא נימא ניפרוק וניתיב ליה (ב):
א] והא בעי העמדה
וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש אי הכי קדשי מזבח נמי כחשי
והערכה. נ"ב עי' תוס'
הכי גרסינן סלקא דעתך אמינא ליגזוז
קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחישה קדשי מזבח נמי דאמר
בכורות דף כו ע"א:
מוסף רש"י
וליתיב ליה. כלומר יגזוז לכתחלה
ב] ורבנן ראשית הגז
חוץ מגיזה וכחישה אפ"ה פשטה קדושה בכולה ומנא תימרא דאמר ר' יוסי
מנה מנה ופרס.
וליתיב ליה דהא גז לא הקדיש: אי
הפסיק הענין. נ"ב עי'
והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפי' לר"מ דאמר אין
תוס' מנחות דף סז ע"א:
הכי. דבחוץ מגיזתה אוקימתה חוץ
(רשב"ם
כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל הקדיש דבר
מגיזתה שהוא מותר לגוזזה שהגיזה שלו
ב"ב קנ.) לא הספיק
שהנשמה תלויה בו קדשה רבא אמר במקדיש גיזה עצמה סד"א ליגזוז וליפרוק
ליתנו לו.
מאי דוחקך לאוקומה בקדשי בדק הבית
עד שצבעו פטור.
וליתיב ליה אמר קרא גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא
אפילו קדשי מזבח נמי (ג) ל) ובדעבר
3
וגזז: ומשני מכחש. הגיזה הניטלת
זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה אלא צאנך למאי אתא לכדתניא בהמת
כ
מכחשת הבשר ואסור לגוזזה: אפילו
השותפים חייב בראשית הגז ור' אלעאי פוטר מ"ט דר' אלעאי אמר קרא צאנך
הכי. דאמר חוץ מגיזתה קדשה נמי
ולא של שותפות ורבנן למעוטי שותפות עובד כוכבים ור' אלעאי שותפות
גיזתה דאיידי דקדושת הגוף חמורה
עובד כוכבים מנא ליה נפקא ליה מרישא דקרא ראשית דגנך ולא שותפות
3
(ב"ק
פשטה בכל המחובר בה אבל קדושת
עובד כוכבים ב] ורבנן ראשית (הגז) הפסיק הענין ור' אלעאי וי"ו הדר ערביה
צג:)
דמים כגון קדשי בדק הבית מאי דלא
(שם
ורבנן
סו.) העמדה והערכה.
אקדיש לא אקדיש: והלא במוקדשים.
כלומר בתחלת הקדש האומר רגלה של
זו עולה כולה עולה אף בתמורה כשיאמר רגלה של זו תמורה תהא כולה תמורה ופליג אדרבי
מאיר דאמר אין ממירין באברין ולא אברין בשלמין ובפרק בהמה המקשה היא מפורשת: ואפילו לר"מ דאמר אין כולה עולה. בפרק בהמה
המקשה מייתי לה בגמרא אבל במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו מוקמינן בתמורה דמודי ר"מ דקדשה כולה: רבא אמר. לא תטרח לאוקומי
(שבועות
מתניתין במקדיש חוץ מגיזה וכחישתה אלא במקדיש גיזה לבדה וטעמא דמתניתין לאו מגז צאנך יליף דהכא צאנך הוא
יא:) והלא במוקדשים.
אלא מדסמך נתינה לגיזה: סלקא דעתך אמינא ליפרוק וליתיב. קא משמע לן דאמר קרא גז תתן מי שאינו מחוסר אלא
(תמורה י.)
גיזה ונתינה והכא משום העמדה והערכה ליכא דכי כתיבא העמדה במקדיש בהמה עצמה כתיבא: השתא דאתית להכי לא גרסינן:
אלא צאנך. דמשמע מיעוטא למאי אתא למעוטי שותפות עובד כוכבים לרבנן או שותפות ישראל לרבי אלעאי: ולא של שותפות. דרוש הכי
צאנך המיוחד לך: למעוטי שותפות דעובד כוכבים. אבל דישראל מיוחד לך קרינא ביה הואיל ושניהם בני חיוב וכל ישראל קרוים בלשון
יחיד מ): ראשית הפסיק הענין. מדלא כתבינהו בחד ראשית ש"מ לא
איתקוש הילכך איצטריך לפרושי בה מיעוטא לשותפות עובד כוכבים:
ורבנן