קלה:
ראשית הגז פרק
אחד עשר חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבנן
לא לכתוב לא וי"ו ולא ראשית. וא"ת לרבנן נמי תקשי לא
ורבנן לא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית. רבנן אמרי לך אי ס"ד
י א ב מיי' פ"א מהל'
א) (עירובין מ) גיטין
תרומות הל' כ טוש"ע
מז. [תוספתא תרומות
לכתוב צאנך ולא ראשית ואנא ילפינא מדגנך דשותפות עובד
איתקוש למידי לא נכתוב לא ראשית לאפסוקינהו ולא וי"ו למהדר
פ"ב ה"י], ב) [עירובין
י"ד סי' שלא סעיף יא:
כוכבים פטור מראשית הגז דמדאמרי רבנן לעיל ראשית הפסיק הענין
ערבינהו אלא ודאי אפסקינהו ולא תקשינהו להכי כי היכי דאייתר לך
יא ג מיי' פ"ד שם הל' ח
לו: וש"נ], ג) דישראל,
משמע הא לאו ראשית הוה ילפינן מרישיה דקרא וי"ל דרבנן לדבריו דר'
צאנך לשותפות ישראל (א) אבל דגנך [דברים יח] למעוטי שותפות עובד כוכבים
ד) [מנחות סז.], ה) [יומא
טוש"ע י"ד סי' שלא
יא: ע"ש מנחות לד.],
סעיף לה:
אלעאי קא אמרי לדבריך דבעי למילף
מתרומה וצאנך [שם] לשותפות העובד
❖
יב ד מיי' פ"ו מהלכות
ו) [מכות כג:],
מרישיה דקרא הא ראשית הפסיק
כוכבים בגז אבל לשותפות ישראל
ורבנן לא נכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ראשית
בכורים הל' ו' טוש"ע
הענין: ואב"א שותפות עובד
לא אייתר קרא: תרומה קדושת הגוף
י"ד סי' של סעיף ב:
ורבי אלעאי איידי דהאי קדושת דמים והאי
יג ה מיי' פ"ד מהלכות
כוכבים בתרומה רבנן חיובי מחייבי.
שאסורה לזרים וראשית הגז קדושת
גליון הש"ס
קדושת הגוף פסיק להו והדר ערבי להו
בכורות הל' א טוש"ע
מתוך פ"ה אחרון משמע דמדגנך
דמים ממונא בעלמא וקדושה לאו
גמ' ואלא ביתך למאי
י"ד סי' שכ סעיף ב:
ואיבעית אימא שותפות עובד כוכבים
יד ו מיי' שם טוש"ע שם
דוקא: פסיק (ב). אורחיה לאפסקינהו
ליכא למעוטי שותפות עובד כוכבים
אתא. עי' מנחות דף מד
❖
בתרומה רבנן חיובי מחייבי דתניא ישראל
סעיף ג:
ע"א תוס' ד"ה טלית
א)
דסברא הוא לחלק בין של עובד
והדר עריב להו למילף פטורא
וברשב"א בחידושיו שבת דף
ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות
❖
כוכבים לגמרי בין של שותפות אבל
דשותפות דעובד כוכבים מהיקשא
קלא ע"ב ד"ה הואיל:
טבל וחולין מעורבים זה בזה דברי רבי
בגז אין סברא לחלק שבכל בהמה
דתרומה והדר אייתר צאנך למיפטר
א
תורה אור השלם
שותפות דישראל: ואיבעית אימא
רבן שמעון בן גמליאל אומר של ישראל
ובהמה יש לעובד כוכבים חלק בה
1. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ
הגהות הב"ח
שותפות עובד כוכבים בתרומה רבנן
ולא קרינא בחדא מינייהו צאנך ותימה
חייב ושל עובד כוכבים פטור עד כאן לא
וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז
(א) רש"י ד"ה ורבנן
חיובי מחייבי. חלקו של ישראל ולא
דא"כ מה איצטריך לרבנן קרא דצאנך
צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ:
פליגי אלא דמר סבר יש ברירה ומר סבר
ב)
וכו' לשותפות ישראל אלא
דברים יח ד
הא מדגנך דרשינן ולא של עובד
מצי למפטר שותפות דעובד כוכבים
דגנך: (ב) ד"ה פסיק
2. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם
אין ברירה אבל ב שותפות דעובד כוכבים
כוכבים וילפינן בגז דשל עובד כוכבים
בראשית הגז בהיקשא דתרומה הילכך
להו אורחיה: (ג) ד"ה
חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה
דברי הכל חייבת ואי בעית אימא תרוייהו
טבל וחולין וכו' ומן הישן
פטור וכיון דשל עובד כוכבים פטור
צאנך למעוטי שותפות עובד כוכבים
כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ
שבו על הישן שבו דכי
לר' אלעאי מצאנך נפקא שותפות דעובד
במדבר טו כ
אֹתָהּ:
של שותפות נמי פטור כדפרישית שאין
אתא ודגנך למעוטי דיגון עובד
3. וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר
היכא דאיכא חדש וישן
כוכבים מאי טעמא דלא מייחדא ליה
סברא לחלק (ד) צ"ל דלאו סברא הוא
כוכבים כגון עובד כוכבים שלקח
בחולין הכי נמי איכא
אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת
חדש וישן במעשר כצ"ל:
לישראל נמי לא מייחדא ליה ורבנן עובד
שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ
כלל דאפילו ידעינן דשל עובד כוכבים
שדה של ישראל ומירחה הלוקח אותה
ג)
(ד) תוס' ד"ה ואיבעית
לֹא תְלַקֵּט: ויקרא יט ט
פטור מ"מ לא ידעינן דשל שותפות
תבואה מן העובד כוכבים פטור
כוכבים לאו בר חיובא הוא ישראל בר
4. כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד
אימא וכו' שאין סברא
❖
פטור בשותפות עובד כוכבים והשתא
מלעשר ואף על פי שגדלה בשדה של
לחלק אלא צ"ל:
בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר
חיובא הוא אמר רבא מודה רבי אלעאי
תַּקְדִּישׁ לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא
מדגנך ילפינן בגז דשל עובד כוכבים
ישראל כדאמרינן במנחות בפרק רבי
בתרומה אע"ג דכתיב דגנך דידך אין
1
תַעֲבֹד בִּבְכֹר שׁוֹרֶךָ וְלֹא
ישמעאל (דף סז.) מירוח העובד
פטור ואיצטריך צאנך לשל שותפות
תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ:
דשותפות לא כתב רחמנא תרומותיכם אלא
מוסף רש"י
ג
כוכבים פוטר אי נמי דגנך ולא דגן
אך לפי' קמא בקונטרס דדגנך אתא
דברים טו יט
דגנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים
5. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה
טבל וחולין מעורבים.
עובד כוכבים ולאשמועינן דיש קנין
ולא דיגון עובד כוכבים צ"ל האי
אין לך כל חטה וחטה שאין
עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת
חלה אע"ג דכתיב ראשית ואיכא למימר
לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע
סברא דאי לא תימא הכי לרבנן מנא
חציה טבל וחציה חולין,
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת
נילף ראשית ראשית מראשית הגז מה להלן
שחלק העכו"ם פטור, ואף
מיד מעשר וחלקו של עובד כוכבים
להו דשותפות עובד כוכבים פוטר
יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם
לאחר שחלקו התבואה
וּבְכֹרֹת
בְּקַרְכֶם
דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב
פטור שאם חזר ומכרו לישראל אינו
בראשית הגז אימא צאנך למעוטי של
ד
הלוקח מן העכו"ם צריך
דברים יב ו
וְצֹאנְכֶם:
חייב לעשר אבל חלקו של ישראל
עובד כוכבים אבל שותפות עובד
רחמנא 2 עריסותיכם אלא טעמא דכתיב
6. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת
לעשר, וישראל צריך לעשר
כוכבים חייב: אמר רבא ומודה
את שלו מיניה וביה ולא
חייב ואע"ג דמצאנך משמע להו ולא
בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
עריסותיכם הא לאו הכי הוה אמינא נילף
ממנו על טבל גמור ולא
דברים ו ט
רבי אלעאי בתרומה. נראה דסבר
שותפות עובד כוכבים לא משמע
7. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי
מטבל גמור עליו, מפני
ראשית ראשית מראשית הגז אדרבה נילף
כלישנא בתרא דאין סברא למעט של
להו מדגנך למעוטי של שותפות עובד
שמפריש מן הפטור על
בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר
מתרומה ה"נ אלא עריסותיכם למה לי כדי
ד)
החיוב ומן החיוב על
עובד כוכבים טפי משל ישראל
כוכבים דדגן כמאן דפליג דמי שהרי
נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת
הפטור, אבל כי מעשר
עריסותיכם פאה אע"ג דכתיב שדך דידך
לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל
דללישנא קמא דלית לן למעוטי מחד
חולקין אותה במדה וקרינא ביה דגנך
❖
מיניה וביה מעשר שלם
הָאָרֶץ: דברים יא כא
אין שותפות לא כתב רחמנא ובקצרכם
קרא אלא שותפות עובד כוכבים ולא
בחלקו של ישראל אבל צאן כל בהמה
3
נמצא מעשר מן החיוב
שבו על החיוב שבו ומן
את קציר ארצכם אלא שדך ל"ל למעוטי
שותפות ישראל לא הוה צריך בכל הנהו
ובהמה יש לעובד כוכבים חלק בה
הפטור שבו על הפטור שבו
שיטה מקובצת
דמייתי קרא לרבות שותפות ישראל:
ולא קרינא בחדא מינייהו צאנך:
שותפות עובד כוכבים בכורה אע"ג דכתיב
. של ישראל
(גיטין מז:)
א] וצאנך למה לי. נ"ב עי'
שלקחו שדה. שקנו שדה בשותפות:
חייב. לאחר שחלקו הוי של
ביתך
כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך
4
ישראל טבל גמור ומעשר
תוס' בכורות דף ב' ע"א:
טבל וחולין מעורבין זה בזה. ואפילו
דידך אין דשותפות לא ה כתב רחמנא 5 ובכורות בקרכם וצאנכם אלא
ב] ואני שמעתי שאין לו
ממנו על אחר ומאחר
לאחר שחלקו לא אמרינן יש ברירה
עליו, דיש ברירה, ושל
תקנה לפי שאין ברירה
בקרך א] וצאנך למה לי ו למעוטי שותפות עובד כוכבים מזוזה אף על גב
עובד כוכבים פטור.
וחלקו של עובד כוכבים הלך לו וזה
שאם בא להפריש נמצא:
דכתיב ביתך דידך אין שותפות לא כתב רחמנא למען ירבו
ג] ומן הישן על הישן
לגמרי, ולת"ק אין ברירה
6
7
חלק המגיע לישראל וטבל גמור הוא
ואפילו חלקו בספיקא הן
שבו וכי היכי דיש חדש
וישן בחולין: ימיכם וימי בניכם $ ואלא ביתך למאי אתא לכדרבה ה) דאמר רבה
אלא אין ברירה וגם זה שנשאר חציו עומדין (שם).
דרך
טבל וחציו חולין דיש קנין לעובד
כוכבים בא"י להפקיע חלקו מיד מעשר. ואני שמעתי שאין לו תקנה לפי ב] שאם בא להפריש נמצא מפריש מן הפטור על החיוב. ולי
נראה שיש לו תקנה בשני צדדין אם יש לו טבל ממקום אחר מפריש על זה לפי חציו שאין חייב אלא חציו ואם אין לו טבל אחר מפריש
מיניה וביה לפי כולו כגון אם יש לו עשרים מפריש שנים מהן שאם אין מפריש אלא אחד לא נפטר לפי שזה שהפריש יש חציו שאין שם
מעשר חל עליו לפי שהוא פטור ועומד אבל כשמפריש שנים הרי השם חל על האחד ופוטר את העשרה המחוייבין והא ליכא למימר דילמא
שניהם המופרשין בחלקו של עובד כוכבים גדלו ואין שם מעשר חל עליהם דתניא בגמרא דראש השנה (דף יב:) גבי חדש וישן המעורבין
דקי"ל [תרומות פ"א מ"ה] אין תורמין מזה על זה וקתני צובר את גרנו לתוכו ונמצא תורם מן החדש שבו על החדש שבו ומן הישן ג]שבו על הישן שבו
(ג) וכי היכי דפריש חדש וישן בחולין איכא נמי חדש וישן במעשר הכא נמי נמצא תורם מן החיוב שבו על החיוב שבו ומן הפטור שבו על
הפטור שבו ואפילו למאן דפליג עליה דההוא הכא מודי דהתם הוא דאיכא למימר אין בילה לא נבללו יפה ושמא אין חדש במעשר לפי חשבון
הנותר בחולין ואין ישן במעשר לפי חשבון הנותר בחולין אבל הכא יש בילה דהא בכל חטה וחטה יש לעובד כוכבים ולישראל חלק כיון דאין
ברירה וכי אפריש מיניה וביה יש במעשר מן החיוב כפי החיוב ומן הפטור כפי הפטור. ובתוספתא דדמאי (פרק ה הי"ד) מצאתי דטבל וחולין
שנתערבו אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון כלומר מפריש ממקום אחר לפי חשבון טבל זה המעורב ואם לאו נוטל מן
החולין כפי תרומת מעשר שבטבל ואיני יודע מהו. ורבי ורשב"ג הכי פליגי רבי סבר אם יש לו טבל אחר מפריש על זה לפי חציו ואם הפריש
לפי כולו דנמצא מרבה במעשרות ומעשרותיו מקולקלים וזה מתוקן ועוד נ"מ שאין מפרישים מזה על טבל אחר ור"ש [ב"ג] סבר יש
ברירה וכיון שחלקו הרי חלקו של ישראל כולו חייב ואפילו הוא בא להפריש עליו ממקום אחר מפריש לפי כולו והשם חל על מעשרותיו
ומתוקנים הם ואם רצה להפריש מזה על מקום אחר מותר: ואי בעית אימא. לא תדחק למימר הדר ערביה דתרוייהו בין שותפות עובד
כוכבים בין שותפות ישראל לרבי אלעאי מצאנך נפקי דבעינן מיוחד לך ולא שותפות לא שנא דעובד כוכבים ולא שנא דישראל: ישראל בר
חיובא הוא. וכל ישראל נקראין בלשון יחיד ו) ולא מיוחד בעינן ובלבד שאוכל לקרוא בה צאן של ישראל: אמר רבא. אע"פ דפטר ר' אלעאי
בשותפות דראשית הגז מודה הוא בכל הני דאמר לקמיה כל חד וחד כדמפרש טעמא: תרומותיכם. משמע לשנים: אדרבה לילף מתרומה.
לחיובא דהא בתרומה נמי כתיב ראשית [דברים יח] ושותפות חייבת בה וקולא וחומרא לחומרא מקשינן (יבמות ח:): למה לי. קרא עריסותיכם לחיובא
בשותפות: כדי עריסותיכם. במדבר ניתנה להם תורה ושם נאמר להם כדי עריסותיכם של עכשיו חייב בחלה וכמה עיסת מדבר עומר לגלגלת
והעומר עשירית האיפה והחשבון עולה לחמשה לוגין צפוריים שהן שבעה רבעים ועוד מדבריות שהן מ"ג ביצים וחומש ביצה כדאמרינן בעירובין
בפ' כיצד משתתפין (דף פג:). איפה שלש סאין סאה ששת קבין הרי איפה י"ח קבין קב ד' לוגין הרי איפה ע"ב לוגין עשירית דידה כמה
הוה שבעה לוגין לשבעים לוג ולשני לוגין שהן י"ב ביצים עשירית שלהן ביצה וחומש הרי שבעת לוגין וביצה וחומש ביצה והלוג ששה ביצים
הרי מ"ג ביצים וחומש: ארצכם. של
אומר: בקרך וצאנך.
שנים הוא
כל
הבכור וגו' הרי כתיב
ובכורות בקרכם וצאנכם אפילו לשנים:
דרך