ראשית
הגז פרק
אחד עשר חולין
קלו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ביתך
דרך ביאתך. תימה אמאי לא אמר שותפות דעובד כוכבים
דרך ביאתך. לבית אתה קובע מזוזה וכשהוא נכנס לביתו רגליה
טו א מיי' פ"ו מהלכות
א) לעיל קלב., ב) [צ"ל
כדקאמר בכל הני דלעיל : אלא ארצך ל"ל למעוטי חו"ל.
בארצם], ג) לעיל קי. מנחות
תפילין הל' יב סמג
דימינא עייל ברישא נמצא שהימין בכניסה הוא דרך ביאה: מתנות.
ל)
מד., ד) [לקמן קלח:],
עשין כג טוש"ע י"ד סי'
הזרוע והלחיים והקבה: זובחי. שנים משמע: אדרבה נילף נתינה
אע"ג דמצוה התלויה בארץ היא מכל מקום אצטריך למעוטי משום
ה) [תוספתא פ"י ה"א],
רפט סעיף ב:
טז ב מיי' פ"ד מהלכות
מתרומה. ולא תבעי קרא דהא קולא וחומרא לחומרא מקשינןז): הדין
דאתקש לבשר בחלב בחד קרא. רשב"ם:
ו) גיטין מז., ז) [יבמות ח.],
אי מה תרומה חייבין עליה מיתה
ח) [צ"ל ארצם], ט) עיין
תרומות הל' ח טוש"ע
עם הטבח. בפירקין דלעיל וזובחי
רש"ל ורש"א, י) [ויקרא
י"ד סי' שלא סעיף לה:
וחומש כו'. ואע"ג דבראשית
אורחיה דקרא הוא: ארצך. אשר
דרך ביאתך מן הימין מעשר אע"ג דכתיב
יז ג מיי' פ"י מהלכות
כב], כ) אין לו שם אחר
א
תביא מארצך ארצך משמע מיעוטא
הגז לא שייכא ביה אכילה ואין
כצ"ל ר"מ, ל) [ועי' היטב
בכורים הל' יד סמג
מעשר דגנך דילך אין דשותפות לא ב כתב
תוס' מנחות מד. ד"ה
עשין קמב טוש"ע שם סי'
ח)ארצכם לא משמע מיעוטא כולי האי
בתרומה חומש אלא באכילתה הנאת
❖
רחמנא מעשרותיכם אלא מעשר דגנך למאי
טלית], מ) [שייך לע"ב],
שלג סעיף י:
ולא ממעטא חוצה לארץ מיניה
ראשית ד] היא אכילתה:
יח ד מיי' פ"ב שם הל' ח
אתא למעוטי שותפות דעובד כוכבים מתנות
אף
מ) ראשית הגז ששיריה נכרין.
דמשמע כל מקום שיש להם ארץ אבל
סמג עשין קמב:
אע"ג דכתב רחמנא ונתן איכא למימר יליף
יט ה מיי' שם הל' א
ארצך משמע המיוחדת לך ולא לעובדי
תימה מנלן דבעינן ששיריה
תורה אור השלם
ע"ש:
נתינה נתינה מראשית הגז מה להלן
כוכבים: כי יפול הנופל. כל שראוי
נכרין אי מדכתיב ראשית בראשית הגז
כ ו מיי' פ"ג מהלכות
1. וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט
דשותפות לא אף כאן דשותפות לא כתב
ציצית הל' ד סמג עשין
ליפול הימנו ואפילו בשותפות: בתי
נמי כתיב ראשית ומה צריך למילף
ג
הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת
כו טוש"ע או"ח סי' יד
זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם
כנסיות. שאין חלק לאחד מהן בו
רחמנא מאת זובחי הזבח אלא טעמא
מתרומה ויש לומר דהא דבעינן
1
סעיף ה:
שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ
בתרומה שיריה נכרים משום דילפינן
שאף לבני עבר הים הוא ועוד שאינו
כא ז מיי' שם טוש"ע שם
דכתב רחמנא מאת זובחי הזבח הא לאו
וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:
סעיף ג:
בית דירה: ליתנהו להני כללי. דאמר
דברים יח ג
תרומה מחלה דחלה נקראת תרומה
הכי הוה אמינא לילף מראשית הגז אדרבה
כב ח ט מיי' פי"א מהל'
2. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל
ובחלה כתיב מראשית דמשמע ולא
רבא דמודי ר' אלעאי בכל הני דהא
נילף מתרומה אין ה"נ (א) מאת זובחי הזבח
רוצח הל' ב סמג עשין
פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא
כל ראשית:
תניא דפליג ר' אלעאי בבכורה ולא
עט טוש"ע ח"מ סי' תכז
מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
למה לי לכדרבא דאמר רבא הדין עם
א)
סעיף ג:
מרבי לה מבקרכם וצאנכם: ואמר ר'
נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא
כרבי
כג י מיי' פ"י מהלכות
הטבח בכורים אע"ג דכתיב 2 ארצך דידך אין דשותפות לא ד כתב רחמנא
וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר
חנינא מסורא ליתנהו להני כללי.
בכורים הל' טו סמג
יִבְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן
בכורי כל אשר בארצך אלא ארצך למה לי למעוטי חוצה לארץ ציצית
דרבא דהא תניא דפליג רבי אלעאי
ב)
ה
3
עשין קמג טוש"ע י"ד סי'
שְׁמוֹ שָׁם: דברים כו ב
3. בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר
שלג סעיף יב ופסק דניתן
אע"ג דכתב רחמנא כסותך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא על
במתנות ומדפטר במתנות על כרחך
ו
4
5
מישן:
בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיְיָ
פטר נמי בתרומה דאי ס"ד בתרומה
כנפי בגדיהם לדורותם ואלא כסותך למה לי לכדרב יהודה דאמר רב יהודה
כד כ מיי' פ"א מהל'
ג)
לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר
❖
מחייב היכי פטר במתנות א] לייתינהו
תרומות הל' יח:
בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ:
זטלית שאולה פטורה מן הציצית כל שלשים יום מעקה אע"ג דכתב רחמנא
במדבר יח יג
לחיובא מתרומה הואיל וגמיר גזירה
לגגך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא כי יפול הנופל ממנו אלא
4. גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל
ח
6
6
שוה דנתינה נתינה מסתברא דהא
אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ
גגך למאי אתא למעוטי בתי כנסיות ובתי מדרשות אמר רב ביבי בר אביי
הגהות הב"ח
ט
אגמרוה דלחומרא אית לן למידן:
אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ:
ליתנהו להני כללי דתניא בהמת השותפין חייבת בבכורה ור' אלעאי פוטרה
(א) גמ' אין ה"נ אלא
דברים כב יב
ט)אלא ש"מ בתרומה נמי פטור. דדייק
מאת זובחי: (ב) רש"י
5. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מאי טעמא דר' אלעאי דכתיב 7 בקרך וצאנך והא כתיב 8 בקרכם וצאנכם
דגנך והדר יליף מתנות או מתרומה
ד"ה אלא ש"מ וכו'
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ
דכולהו ישראל אמר רב חנינא מסורא ליתנהו להני כללי דתניא בהמת
בנתינה נתינה או כיון
או מראשית הגז בנתינה נתינה :
(ב)
לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי
דמתרומה יליף ר' אלעאי
בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ
ב] אי מה. כיון דמתרומה יליף רבי
השותפין חייבת במתנות ור' אלעאי פוטר מאי טעמא יליף נתינה נתינה
לראשית הגז כדאמרן לעיל
עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל
אלעאי לראשית הגז דאמרן לעיל
מראשית הגז מה להלן דשותפות לא אף כאן דשותפות לא ואי ס"ד בתרומה
למעוטי שותפות דעובד
תְּכֵלֶת: במדבר טו לח
6. כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ
כוכבים דנפקא ליה מרישי'
שותפות דעובד כוכבים נפקא ליה
מיחייב נילף נתינה נתינה מתרומה אלא ש"מ בתרומה נמי פוטר אי מה תרומה
דקרא ה"נ יליף לתרומה
וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא
מרישיה דקרא אי מה תרומה בחו"ל
מראשית הגז מסיפי'
בארץ אין בחוצה לארץ לא אף מתנות בארץ אין בחוצה לארץ לא אמר
תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי
לא אף ראשית הגז בחו"ל לא דבפ"ק
דקרא הס"ד ואח"כ מה"ד
יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:
רבי יוסי מנהרביל אין והתניא רבי אלעאי אומר מתנות אין נוהגין אלא
❖
אי מה תרומה:
דברים כב ח
דקדושין (דף לו:) קי"ל כל מצוה שאינה
7. וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְיָ
בארץ וכן היה ד) רבי אלעאי אומר ראשית הגז אין נוהג אלא בארץ מאי
תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין
אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר
טעמא דר' אלעאי אמר רבא יליף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה
בחו"ל דיליף מעבודת כוכבים שהיא
יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם
מוסף רש"י
בארץ אין בחוצה לארץ לא אף ראשית הגז בארץ אין בחוצה לארץ
מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ
חובת הגוף ונוהגת בכל מקום אבל
דרך ביאתך. לימין בבואו
וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ
חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ:
לא אמר ליה אביי אי מה תרומה טובלת אף ראשית הגז טובלת א"ל
לבית ולא מימין לצאתו
וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד
מנהרביל. שם מקום: אין. ודאי :
ג]
לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ כָּל
אמר קרא וראשית גז צאנך תתן לו אין לך בו אלא מראשיתו ואילך
(יומא יא: וכעי"ז מנחות
9
לד.). הדין עם הטבח.
הַיָּמִים: דברים יד כג
והתניא. בניחותא: תרומה טובלת.
אי מה תרומה חייבים עליה מיתה וחומש אף ראשית הגז חייבים עליו
8. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה
דינו של כהן לתבוע מן
אוסרת משום טבל דכתיבי) אשר ירימו
הטבח המתנות ואע"פ
עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת
מיתה וחומש אמר קרא 01 ומתו בו ויסף עליו עליו ולא על ראשית הגז
שאין הבהמה של טבח אלא
בעתידים ליתרם הכתוב מדבר באלו
מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת
❖
בו ולא בראשית הגז אי מה תרומה ראשון ושני אחריה אף ראשית הגז
משל אחרים (לעיל קלב.).
יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם
הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.): אין לך
וּבְכֹרֹת
בְּקַרְכֶם
ראשון ושני אחריה אמר קרא ראשית אין לך בו אלא ראשית בלבד אי
בו אלא מראשיתו ואילך. משהופרש
וְצֹאנְכֶם: דברים יב ו
מה תרומה מחדש על הישן לא אף ראשית הגז מחדש על הישן לא
9. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ
ונעשה ראשית הוא שלו אבל מעיקרא
שיטה מקובצת
וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז
אין והתניא היו לו שתי רחלות גזז והניח גזז והניח שנים ושלשה שנים אין
כ) אין לו אלא שם אחד דהאי ראשית
ה)
א] היכי פטר במתנות
צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ:
קרא יתירא הוא ואראשית דלעיל
מצטרפות הא חמש מצטרפות והתניא אין מצטרפות אלא ש"מ הא דר'
דברים יח ד
נילפינהו לחיובא מתרומה:
י
ב] אי מה כיון דמתרומה
01. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי
סמיך והוה ליה למכתב וגז צאנך:
אלעאי והא דרבנן אי מה תרומה גדל בחיוב חייב גדל בפטור פטור אף
יליף ר' אלעאי וכו'. נ"ב
וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא
מיתה. זר האוכלה במזיד: חומש.
ראשית הגז נמי גדל בחיוב חייב בפטור פטור וגבי תרומה מנלן ו) דתניא
נ"א בפירש"י כתיבת יד
וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ אֲנִי
בשוגג: ראשון ושני. מעשר ראשון
יְיָ מְקַדְּשָׁם: ויקרא כב ט
אי מה תרומה בחו"ל לא
ישראל שלקח שדה בסוריא מעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש חייב
כ
אף ראשית הגז בחו"ל
ומעשר שני: אין לך אלא ראשיתו.
וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ
לא כיון דאמרת דאי
משהביאה שליש ר"ע מחייב בתוספת וחכמים פוטרין וכי תימא הכי נמי והתנן
בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ
אין לך נתינה אחרת להפריש ממנו
ס"ד בתרומה נמי חייב
עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת
הלוקח גז צאן עובד כוכבים פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב מתני'
מדלא כתב ומגז צאנך ש"מ מתנה
הַקֹּדֶשׁ: ויקרא כב יד
לילף נתינה נתינה מתרומה
מכלל דכל היכא דמצי
דלא
ראשונה בלבד אתא ראשית לאשמועי':
יליף מתרומה לא שביק
תרומה מחדש על הישן לא. דכתיב היוצא השדה שנה שנה (דברים יד): היו לו שתי רחלות גזז. שנה זו והניח: גזז. שניה והניח עד
תרומה ויליף מראשית הגז
שהיו לו חמש גיזים אין מצטרפות דאגיזים של חמש צאן קפיד רחמנא והא לית ליה: הא חמש מצטרפות. אם היו לו חמש צאן
אי מה וכו'. ע"כ מצאתי
בפי' אחד מרש"י ז"ל
וגוזז השתים בשנה זו ושלש בשנה שניה דהשתא איכא גיזים של חמש צאן מצטרפות ואף על גב דחדש וישן הוא: והתניא.
כ"י וצ"ע: ג] אין ודאי
אידך דאפילו חמש אין מצטרפות קשיין אהדדי: אלא לאו שמע מינה. בהא נמי פליגי רבי אלעאי ורבנן לרבי אלעאי דמקיש
פטור: ד] הנאת ראשית
גז לתרומה אין מצטרפות ולרבנן מצטרפות. כל הני קושייתא לרבי אלעאי: הגדל בחיוב. כגון ישראל שלקח שדה מן העובד כוכבים
הגז היא אכילתה:
כדמפרש לקמיה: הגדל בפטור. ביד עובד כוכבים: בחיוב. לאחר שבאו ביד ישראל: בסוריא. ארם צובה שכבשה דוד ולא
שמיה כבוש ולא חלה בה קדושת הארץ וקלה קדושתה ויש קנין לעובד כוכבים להפקיע מיד מעשר לפיכך אין ישראל חייב לעשר אלא
על התוספת השני שלישים שגדלו אצלו טבל וחולין מעורבין אבל בארץ ישראל מעשר על הכל שאין קנין לעובד כוכבים בה להפקיע
מן המעשר [גיטין מז.] וחכמים פוטרין דכיון שהביאה שליש ביד עובד כוכבים כאילו נגמרה כולה בידו דקיימא לן (ר"ה יב: יג.) תבואה בתר שליש
אזלא: וכי תימא הכי נמי. דהגדל ביד עובד כוכבים פטור מראשית הגז אפילו בא ליד ישראל: הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים.
קודם שנגזזה: פטור מראשית
הגז. דצאנך בעינן
הוא: הא צאנו לגזוז. לקח וקנה עדרו של
ולא גיזותיך והכא
לאו צאנו דישראל
צאנך: חייב. ואף
עובד כוכבים
כשהיא עומדת
לגזוז
הואיל
והכל
שלו וקרינא ביה
על פי
שגדלו הגיזים
אצל
עובד כוכבים:
דלא