קלו:
ראשית הגז פרק
אחד עשר חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כרבי
אלעאי בראשית הגז. וה"ה במתנות כדפי' בקונט' אע"ג
דלא כר' אלעאי. דמקיש גז לתרומה: ממין על שאינו מינו. כגון
כה א
א)
ב)
שחורות ולבנות ואע"ג דחד פירא הוא: וב"ה אומרים תורמין.
דכולהו אמוראי בפרק הזרוע סברי שנוהג
כו ב
ג)
בחו"ל דהוו יהבי מתנתא בבבל אפילו הכי הלכה כר' אלעאי וה"נ
דכולו מין תאנים ות"ק פליג אדרבי יצחק ואמר לא נחלקו ב"ה בדבר
ד)
זה דתרי מיני נינהו: שחופות. פלנ"ש: מכר לו. ישראל לישראל:
קאמר כרבי יאשיה בכלאים ורוב אמוראין לית להו דר' יאשיה
ה) ו)
כז ג
ז)
זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו. הואיל
כדמוכח בפ' תולין גבי
ח)
כשותא בכרמא וכן נמי הא דקאמר
ולא שייר לעצמו מאותו המין כלום
דלא כר' אלעאי אי
מה תרומה ממין על
ט)
כר' יהודה בן בתירא בדברי תורה
אין עליו להפריש על אותן גיזים שמכר
י)
שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על
כח ד
כ)
וטובא אמוראי ותנאי סברי בפרק מי
ואע"פ שהצאן לא מכרם על הלוקח
שאינו מינו לא וגבי תרומה מנלן דתניא
ל)
שמתו דבעל קרי אסור
להפריש שלקח (א) ממתנות הכהן
מ)
היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות
כט ה
נ)
בדברי תורה וא"ת דרב נחמן בר יצחק
אלמא תרי מיני נינהו ואין מפריש
וכן שני מיני חטין אין תורמים ומעשרים מזה
קאמר הכא דנהוג עלמא כרבי אלעאי
מזה על זה דאי מפרשי הוה ליה שיורא
ל ו
ס) ע)
על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי ב"ש
גבי מוכר ותנןכ) לקח גז צאנו של חבירו
וה"ה במתנות ובפ' הזרוע
פ)
אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין
צ)
אם שייר המוכר חייב: סיפא דקתני
אמר דרב נחמן בר יצחק קניס גלימא
א
ק)
נמי מכר זכרים אבל לא נקבות זה
אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא
ושמא קודם דנהוג הוה קניס גלימא
ר)
נותן לעצמו כו': ה"נ דתרי מיני
פי' רב האי גאון דהא דאמר בפסחים
אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות ולבנות
נינהו. ולא הוי שיורא: אלא. ודאי
כל המצות כולן מברך עליהן
מכר לו שחופות אבל לא לבנות זה נותן
עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה היינו
שיורא הוא ואמוכר רמיא למיתב
לא ז
לעצמו וזה נותן לעצמו אלא מעתה סיפא
❖
בטבילת גר דלא הוי ישראל אלא
כולהו והא דקתני זה נותן לעצמו
דקתני זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו
כשטבל ולא מצי למימר וצונו אבל
וזה נותן לעצמו עצה טובה קמ"ל
וזה נותן לעצמו הכי נמי משום דתרי מיני
בשאר טבילות אף על פי שהוא טמא
אשמעינן תנא למוכר שלא יתן לו
ח
תורה אור השלם
נינהו אלא עצה טובה קמ"ל דליתיב ליה
מברך דנהוג עלמא כרבי יהודה בן
מן הנקבות המשומרות לו על הזכרים
ט
1. וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן
מהאי דרכיך ומהאי דאשון הכא נמי עצה
בתירא בדברי תורה וי"מ דאכל
שמכר משום דהאי דזכרים אשון קשה
❖
כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת
טבילות קאמר דאע"ג דנהוג עלמא
והאי דנקבות רכיך לפיכך יקנה מן
טובה קמ"ל דליתיב להו מתרוייהו הא
הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה
❖
כר' יהודה בן בתירא הרבה מהם
הלוקח כדי ראשית הגז של זכרים
קֹּדֶשׁ לַיְיָ: ויקרא כז לב
אוקימנא למתניתין דלא כר' אלעאי אי מה
מצמר הזכרים: ה"נ. גבי שחופות
היו מחמירין לטבול:
מוסף רש"י
תרומה בעינן ראשית ששיריה ניכרין אף
שהמתנות
נוהגות בין
ולבנות משום עצה טובה הוא דגיזת
פ)
כהני תלת סבי.
ראשית הגז ששיריה ניכרין אין והתנן
הגהות הב"ח
במרובה בין במועט
הלבנות טובה משל שחופות ויקנה מן
(ברכות כב.)
האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה
(א) רש"י
חטה ושעורה וחרצן.
ב
ג
כו'. וא"ת וליתני נמי הא דתניא לעילצ)
הלוקח כשיעור השחופות ויתן לו לכהן:
מתנות
(בכורות נד.)
לא אמר כלום הא כל גזיי ראשית ד דבריו
ששיריה נכרין. דאם אמר כל גרני
לקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור
במפולת יד.
מפריש
קיימין ותניא אידך לא אמר כלום אלא
(ב) תוס'
תרומה לא אמר כלום: אין והתנן.
זה חומר בזרוע ולחיים מראשית הגז
(ברכות כב.)
בניחותא: ה"ג ותניא אידך לא אמר
לאו שמע מינה הא רבי אלעאי והא רבנן
וי"ל דלא תני אלא דברים שזה נוהג
וטעמא דר' יאשיה לא
מבכור הוה ליה
כלום: כר' אלעאי בראשית הגז א].
וזה אין נוהג אבל זה פטור וזה חייב
שמע מינה אמר רב נחמן בר יצחק
ידענא מהיכא נפקא
למילף שכן יתום
לא קתני: פרט לטרפה שאינה
ליה דבעינן ב' מיני
וה"ה למתנות: אין דברי תורה מקבלין
האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי כר'
זרעים וחרצן שלישי,
עוברת. תימה מן הארכובה ולמטה
טומאה. במסכת ברכות דקתני
ומפולת יד נפקא ליה
אלעאי בראשית הגז דתניא רבי אלעאי
❖
נמי אינה עוברת ושמא דאין הכי נמי
גבי בעל קרי דצריך טבילה לדברי
מלא תזרע כלאים,
אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ
ה
משמע שזריעת הכרם
תורה: חטה שעורה וחרצן.
דאין נכנסת לדיר להתעשר ודוחקק):
עצמה תהיה בכלאים
(קדושין לט.) לילף
וכר' יהודה בן בתירה בדברי תורה דתניא
צאן צאן מבכור. וא"ת א"כ
שלשתן יחד כדאמר באותו ואת בנו ל)
פרט
הגהות מהר"ב
ר' יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה
ג"ש ל"ל דבלא ג"ש ממילא
הזורע כלאים לוקה ואוקימנא לאפוקי
ו
לטרפה שאינה עוברת.
מ)
רנשבורג
מקבלין טומאה וכר' יאשיה בכלאים דתניא
מדרבי יאשיה: חומר בזרוע כו'.
ידעינן דראשית הגז נוהג בטרפה
א] רש"י
דמהיכא תיתי למעט וי"ל דצאן לא
כדפרישית לה במתניתין: טרפה
רבי יאשיה אומר לעולם אין חייב עד
(בכורות נח:)
ז
הויא ג"ש אלא גילוי מילתא מה צאן
אינה בכלל מתנות דכתיב תתנו
נ)
שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד:
לו ולא לכלבו: ואי יליף. תנא
זה דינו בכך אף צאן זה דינו בכך
❖
חומר בזרוע [וכו']: וליתני חומר בראשית
דידן נתינה נתינה לילף כו' דהא
דבדלא צאן לא אפשר שלא לכותבו
(תמורה כט. וש"מ
הגז ח שנוהג בטרפות ט מה שאין כן במתנות
שכן
יתום.
שם)
מתני' כר' שמעון אוקימתא: ממעשר.
דאיצטריך לגופיה (ב):
אמר רבינא הא מני ר' שמעון היא דתניא
כל מעשר בקר וצאן ס): יש טרפה
לעזי רש"י
תימה דהיא גופה נילף שלא ינהוג
ר' שמעון פוטר את הטרפות מראשית הגז
שאינה עוברת תחת השבט. כגון
יתום בראשית הגז ר) בבכור ה"מ
פלנ"ש [פלבי"ש].
מאי טעמא דר' שמעון יליף נתינה נתינה
למימר נמי שכן צאנך מצאנך דבמעשר
נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה
חום-צהוב בהיר.
ממתנות מה מתנות טרפה לא אף ראשית
כתיב וכל מעשר בקר וצאן:
ומינה יליף שאר טרפות: בבכור
לפני.
בקונט' מגיה וגרס בפני ופי'
קדוש אפילו טרפה ובעי קבורה
הגז נמי טרפה לא ואי יליף נתינה נתינה
(מנחות ו.)
בפני הבית משא"כ במעשר
דהא קדישתיה רחם: מעשר וראשית
ממתנות לילף נתינה נתינה מתרומה מה
שבטלו וקשה וכי מפני שבטל מדרבנן
הגז לא בעינן זכרים ואין נוהגים
תרומה בארץ אין בחו"ל לא אף ראשית הגז
יש לבטל ג"ש אלא לפני גרסינן בכל
בטמאים אבל בכור אינו אלא
נמי בארץ אין בחו"ל לא אלמה תנן ראשית
זכר ונוהג בחמור. מעשר וראשית
הספרים ופירוש שמעשר מקודש לפניו
הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ אלא היינו
ולאחריו משא"כ בבכור וראשית הגז:
הגז אינו אלא במרובים מעשר
מה"מ טעמא דר"ש דיליף צאן צאן ממעשר מה
בעשרה ראשית הגז בחמש. ואינן
מעשר טרפה לא אף ראשית הגז טרפה לא והתם מנלן דכתיב כל אשר יעבור
קדושים מרחם ואין נוהגים באדם
1
אבל בכור נוהג ביחיד וקדוש
תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת ולילף צאן צאן מבכור מה בכור
מרחם ונוהג באדם. מעשר וגז אינן
אפי' טרפה אף ראשית הגז אפי' טרפה מסתברא ממעשר הוה ליה למילף
נוהגים אלא בפשוטין ואינן לפני
שכן זכרים טמאין במרובין מרחם אדם פשוט לפני הדבור אדרבה
הדבור אבל בכורות קדשו במצרים:
מבכור הוה ליה למילף שכן יתום שלקחו בשותפות נתנו בפני כהן
ה"ג אדרבה מבכור הוה ליה למילף
בקדושה
שכן יתום שלקחו בשותפות נתנו
בפני כהן בקדושה ובמכירה והנך נפישין. בכור וראשית הגז נוהגין ביתום אף על פי שמתה אמו קודם לידתו כגון זה פירש למיתה
וזה פירש לחיים אבל מעשר לא דגמר תחת תחת מקדשים דכתיב תחת אמו פרט ליתוםע) אבל בכור קדוש ואפילו יתום וירעה עד שיסתאב
ויאכל במומו לכהן. בכור וגז נוהגים בלקוח ובשותפות אבל לקוח פטור מן המעשר וכן השותפות דכתיב יהיה לך ולא של שותפות
וכן שנתנו לו במתנה במסכת בכורות בפ' בתרא : בפני. בכור וגז נוהגים אף שלא בפני הבית אבל מעשר לא כדמפרש בגמ'
דבכורות בפרק בתרא גזרה משום לקוח ומשום יתום. בכור וגז ממתנות כהונה הן ולא מעשר דנאכל הוא לבעלים כשלמים :
בקדושה