קמ:
שילוח הקן
פרק
שנים עשר חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הכי
א"כ. דאמן נמי מקשת להו ומתקח לךב) ולא לכלביך ממעט האם כמו
גרסינן וכן נמצא בספר ישן והתניא אם אפרוח
טרפה חייב
יז א מיי' פי"ג מהלכות
א) [תוספתא פ"י ה"ב
ע"ש], ב) [דברים כב],
שחיטה הל' יב טוש"ע
האפרוחים אם טמאה נמי מהתם אימעיט: והתניא אם אפרוחים
וקא סלקא דעתך דטרפה קאי אאפרוח ומשני הכי קאמר
ג) [כדאיתא לעיל סב.],
י"ד סי' רצב סעיף י:
טרפה חייב לשלח. קס"ד דה"ק אמן של אפרוחים שהן טרפות והאם ד) צ"ל בקן,
אפרוח שאמו טרפה אבל לספרים דגרסי אפרוחים טריפות אינו
❖
יח ב מיי' שם הל' יג יד
שני
מיושב: סדרי ביצים זה על גב זה מהו. פי' אי הוי חציצה ויכול
כשרה חייב לשלח ולא דרשינן תקח לך ולא לכלביך: מיעוט סימנים.
ועי' בכ"מ טוש"ע שם
סעיף ט:
של אפרוחין תחת האם: מהו. לחייבו
ליקח התחתונים קודם שילוח ואי לא
יט ג מיי' שם הל' יא
תורה אור השלם
הויא חציצה אסור ליקח עד שישלח
בשלוח האם כיון שבידו לגמור את
אם כן צפור למעוטי
עוף טמא ל"ל והתניא
טוש"ע שם סעיף ח:
כדאמרינן לקמן: מה ביניהן דלא
כ ד מיי' שם הלכה י
השחיטה תקח לך קרינא ביה וחייב
1. קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד
אם אפרוחין טרפה חייב בשילוח אמר אביי
טוש"ע שם סעיף ז:
עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט
נגע עלייהו. תימה הא דמחייב לעיל
לשלח או דילמא השתא מיהת כל זמן
הכי קאמר אפרוח שאמן טרפה חייב בשילוח
כא ה מיי' שם הל' יג
בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ
ברובדי אילן היכי מיירי אי אפילו בלא
שלא גמר בהם סימנים פטור מלשלח
טוש"ע שם סעיף
וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל:
בעי רב הושעיא א] א הושיט ידו לקן ושחט
נגע מן הצד כלל מאי משני הכא אף
יא:
ונוטל את האם בהיתר ואח"כ גומר
ירמיהו יז יא
מיעוט סימנים מהו מי אמרינן כיון דאילו
כב ו מיי' שם הל' יז
2. שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז
על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו
שחיטה: מטלית. פרוסה על הביצים
טוש"ע שם סעיף א:
וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה
שביק להו מטרפי בעינן לך ולא לכלביך
רובדי אילן משמע הא מן הצד נגעה
והאם רובצת עליה מי הויא חציצה דלא
כג ז מיי' שם הלכה ט
בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ
או דלמא כיון דבידו למגמר שחיטה תקח
טוש"ע שם סעיף ז:
אכתי תקשה דהא חייב ברובדי אילן
ליבעי שלוח דלא קרינא ביה רובצת או
דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ:
כד ח מיי' שם הל' טז
ישעיהו לד טו
לך קרינא ביה וחייב בשילוח תיקו בעי ר'
לעיל אע"ג דלא נגעה כלל ואי לא
לא: כנפים. נוצה תלושה: ביצים
3. כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר
טוש"ע שם סעיף יג:
מחייב לעיל אלא בנגעה מן הצד
מוזרות. שאין אפרוח בא מהן
ירמיה מטלית מהו שתחוץ כנפים מהו
ט [מיי' שם הלכה טו
לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ
❖
טוש"ע שם סעיף יב]:
דוקא אם כן מאי קאמר בסמוך
עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ
כדאמרי' במתני' דלא מיחייבי בשלוח:
שיחוצו ביצים מוזרות מהו שני סדרי ביצים
בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל
מעופפת איצטריכא ליה דאפילו כנפיה
מהו שיחוצו. אם תמצא לומר ביצים
זו על גב זו מהו זכר על גבי ביצים ונקבה
הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל
נוגעות בקן כיון דההוא נוגעים במן
מוזרות חוצצים ב' סדרי ביצים בני
הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם
שיטה מקובצת
על גבי זכר מהו ב תיקו בעי ר' זירא יונה על
❖
עַל הַבָּנִים: דברים כב ו
הצד אכתי תקשה ליתני רובדי אילן
קיימא זה ע"ג זה מהו אם נתכוין
א] וממתניתין ליכא
ביצי תסיל מהו תסיל על ביצי יונה מהו
וכ"ש מעופפת דהא ברובדי אילן
ליטול התחתונים מי הוו אמצעים
לאותובי עלה דרב:
אמר אביי ת"ש עוף טמא רובץ על ביצי עוף
מיירי נמי בנוגעים מן הצד:
חציצה ופטור מלשלח או לא: זכר לאו
הגהות הב"ח
טהור וטהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור
לא
בר שלוח הוא כדאמרינן לקמן אבל
(א) גמ' להודיעך כחו דר'
משילוח הא טהור וטהור חייב דלמא בקורא: קורא זכר רבי אליעזר מחייב
זכר דברי הכל פטור דהא אם כתיב
ג
אליעזר קמ"ל (ואמר ר'
אלעזר) תא"מ ונ"ב ס"א
וחכמים פוטרין: אמר רבי אבהו מאי טעמא דרבי אליעזר אתיא דגירה
ובקורא הוא דמחייב ר' אליעזר משום
איכא דאמרי אמר
דכתיב ביה דגירה כדלקמן: תסיל.
דגירה כתיב הכא קורא דגר ולא ילד וכתיב התם ובקעה ודגרה בצלה
ר"א: (ב) רש"י ד"ה אפי'
1
2
וכו' מפרש לה בנוגעות
עוף טהור ודומה ליונה: דלמא. הא
ג)
אמר ר"א מחלוקת בקורא זכר אבל בקורא נקבה דברי הכל חייב פשיטא
❖
מן הצד:
דתני בטהור וטהור חייב בקורא נקבה
קורא זכר תנן מהו דתימא רבנן אפילו קורא נקבה פטרי והא דקתני זכר
דמנהגו בכך ומודו בקורא נקבה אפי'
להודיעך כחו דרבי אליעזר קמשמע לן (א) ואמר רבי אלעזר מחלוקת בקורא
הגהות מהר"ב
אין הביצים שלה כדלקמן דהואיל
זכר אבל ד בזכר דעלמא דברי הכל פטור פשיטא קורא זכר תנן מהו דתימא
ודרכה הוא לגדלן והאם רובצת קרינא רנשבורג
רבי אליעזר אפי' זכר דעלמא מחייב והאי דקתני קורא זכר להודיעך כחן
ביה וכי רובצת על ביצת עוף טמא
א] גמ' הושיט ידו לקן
דרבנן קמ"ל תניא נמי הכי זכר דעלמא פטור קורא זכר ר"א מחייב וחכמים
ושחט מיעוט סימנין. נ"ב
פטור דכתיב תקח לך ולא לכלביך אבל
פוטרין: מתני' היתה מעופפת בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח
עי' ש"ך בי"ד סי' רצ"ב
עוף אחר בטלה דעתו ואינה בשלוח:
ה
ס"ק ט"ו ועוד נלע"ד
ובקעה ודגרה. מה התם דגירה מעליא
די"ל בגרגרת דכשר עד
אין כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה
ו
שנפסק רובו ומה דאמר
דבמינו משתעי קרא אף הכא דגירה
אחת חייב לשלח שנאמר קן קן מכל מקום ז היו שם אפרוחים מפריחים או
בעל האבעיא כיון דאילו
מעליא ב] אבל הקורא נקבה אפילו
שביק להו מטרפי וכו'
ביצים מוזרות פטור מלשלח שנאמר 3 והאם רובצת על האפרוחים או על
ר"ל שהעוף ע"י הכאב
אין הביצים שלה חייב לשלח דהאם
הביצים מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות ומה
מתנענע והולך עד שיפסק
קרינא ביה הואיל ומנהגו בכך אבל
הביצים צריכין לאמן אף האפרוחין צריכין לאמן יצאו מפריחין: גמ' תנו
רובו כנלע"ד: ב] רש"י
זכר דעלמא דברי הכל פטור והאם
ד"ה ובקעה ודגרה וכו'
רבנן רובצת ולא מעופפת יכול אפי' כנפיה נוגעות בקן ת"ל רובצת מאי
דגירה מעליא. כאן הס"ד
רובצת כתיב ולא האב רובץ ובקורא
ואח"כ מה"ד אבל בקורא
תלמודא מדלא כתיב יושבת אמר רב יהודה אמר רב ח היתה יושבת בין
הוא דמחייב ר' אליעזר משום דכתיב
נקבה וכו' ומנהגו בכך
שני רובדי אילן רואים כל שאם תשמט נופלת עליהם חייב לשלח ואם לאו
כאן הס"ד ואח"כ מה"ד
ביה דגירה לא שנא זכר ול"ש נקבה:
אבל זכר וכו' ובקורא הוא
פטור מיתיבי היתה יושבת ביניהן פטור מלשלח על גביהן חייב לשלח היתה
כחן דרבנן. דאפילו בקורא פטרי אי
א)ט
וכו' כצ"ל:
לאו דנקבה היא אע"ג דכתיב ביה
מעופפת אפי' כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח מאי לאו על גביהן דומיא דביניהן
דגירה אם בעינן ולא זכר: מתני'
מה ביניהן דנגעה בהו אף על גביהן דנגעה בהו אבל רובדי אילן פטור לא על
מפריחים. גדולים: גמ' היתה יושבת
גביהן דומיא דביניהן מה ביניהן דלא נגעה עלייהו אף על גביהן דלא נגעה
בין שני רובדי אילן. והביצים תחתיה
עלייהו והיינו רובדי אילן ה"נ מסתברא דאי סלקא דעתך רובדי אילן פטור
אבל הענפים סומכים ומגביהים אותה
אדתני היתה מעופפת אפי' כנפיה נוגעות בקן פטור מלשלח ליתני רובדי
באויר: כל. שאילו ידחה זה מזה תשמט
אילן וכ"ש מעופפת מעופפת איצטריך ליה דאפי' כנפיה נוגעות בקן פטור
האם ותפול עליהן חייב ואם נופלת
מלשלח והאנן תנן בזמן שכנפיה נוגעות בקן חייב לשלח אמר ר' ירמיה כי
לצדדין פטור: ביניהן. ביצה מכאן
קתני מתניתא בנוגע מן הצד איכא דאמרי לימא מסייע ליה היתה יושבת
וביצה מכאן: אפילו כנפיה נוגעות
ד) בהן פטור. ולקמן מפרש לה
ביניהן פטור מלשלח על גביהן חייב לשלח היתה מעופפת אפי' כנפיה
(ב) מן הצד: מה ביניהן אפילו נגעה
נוגעות בקן פטור מלשלח מאי לאו על גביהן דומיא דביניהן מה ביניהן דלא
בהן. ואשמועינן פטור דעל בעינן: אף
נגעה עלייהו אף על גביהן דלא נגעה עלייהו והיינו רובדי אילן לא על גביהן
על גביהן. דקתני חייב בדנגעה בהו
דומיא דביניהן מה ביניהן דנגעה בהו אף על גביהן דנגעה בהו אבל רובדי אילן
וממתני' ליכא לאותובי א]אדרב דבעי
פטור אי הכי
אדקתני סיפא היתה מעופפת אפי' כנפיה נוגעות בקן פטור
נוגעים משום דמתניתין במעופפת
ליתני
הא בין שני רובדי אילן רובצת
ביניהן דלא נגעה עלייהו אף על גביהן דלא נגעה עלייהו. מלעיל ושוב אין כאן נגיעה דאי נמי נגעה מן הצדדין
קרינא ביה: מה
אינה נגיעה דעל בעינן ואפילו הכי קתני חייב הואיל ועליהן רובצת: ליתני רובדי אילן. ואע"ג דיושבת במקומה תחתיה דפטור וכ"ש
מעופפת דאינה רובצת: מן הצד. שנוגעת בצידיהן ולא על גביהן: אף על גביהן דלא נגעה עלייהו. ושוב אין כאן נגיעה ואפילו הכי הואיל
ויושבת חייב דרובצת קרינא ביה: מה
ביניהן דנגעה
בהו. דאי לא
אף על גביהן דנגעה בהו. מלמעלה:
נגעה לא איצטריך לאשמועינן:
ליתני