יז:
הכל שוחטין פרק ראשון חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאן
שהוליך והביא. הוה מצי לשנויי הא דקיימא ארישא דסכינא
סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה. ואין בה חילוק בין
קכו א
א)
והא דקיימא באמצע: אבישרא ואטופרא. אבישרא
ב)
אוגרת למסוכסכת שאפי' כולם מסוכסכות פסולה דמסוכסכת היינו
משום ושט ואטופרא משום קנה: פגימת אוזן בבכור פגימת
ג)
שאין לפגימה אלא עוקץ אחד ועוקץ השני הוחלק במשחזת ומכשרינן
ד)
מום בקדשים. איצטריך תרוייהו פגימת אוזן בבכור לשחוט עליו
קכז ב
לה לקמן כי איכא חדא פגימה א] בשהוליך ולא הביא שלא פגעה
ה)
במדינה וקדשים איצטריך משום
השחיטה בעוקץ משהגיע לסימנין ח):
קכח ג
והוא דקיימא ארישא דסכינא. שכשהגיע
ערוה של נקבה דלא הויא בכלל
סכין שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה
א
בכור אי נמי איצטריך קדשים דלא
לעוקץ עדיין לא נחתכו העור והבשר
ו)
ושאין בה אלא פגימה אחת ב אוגרת פסולה
קכט ד ה ו
ז)
נימא פגימת מום ליפסול מעל גבי
שיקרע העוקץ את הסימן בירידתו
מסוכסכת כשרה היכי דמיא אוגרת היכי
ח) ט)
המזבח הויא פחות מחגירת הצפורן
אבל כאן שיש פגימות הרבה אפילו
י)
דמיא מסוכסכת א"ר אליעזר אוגרת משתי
❖
קל ז
כ)
כולן מסוכסכות עוקץ של פגם הראשון
והא דלא חשיב בהדייהו פגימת מזבח
רוחות מסוכסכת מרוח אחת מאי שנא משתי
ג
ולימא ד' פגימות הן מצינו למימר
מחליש העור והבשר והפגם השני בא
קלא ח
רוחות דמורשא קמא מחליש ומורשא בתרא
משום דפגימת מזבח בהדיא כתיב
לסימן וקורעו. ט) והא דתנן
תורה אור השלם
בזע מרוח אחת נמי חורפא דסכינא מחליש
ט
אבנים שלמות אע"ג
השוחט במגל קציר דרך הליכתה
1. וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ
מורשא בזע דקאים ארישא דסכינא סוף
דבקדשים נמי כתיב תמים לא משמע
בית הלל מכשירין (א) מפני שמגל
ד
קלב י
בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם
ממש בלא פגימה דבכמה מקומות לא
קציר עוקצי הפגימות כפופים מאד
סוף כי אזלא מחלשא כי אתא בזע כגון
הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ
ה
קלג כ ל
מאד ואין קורעים דרך הליכתם כלל
חיישינן אם נחתך ממנו הבשר או העצם:
וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם
שהוליך ולא הביא אמר רבא ג' מדות בסכין
ו
בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא
אבל עוקץ שאינו כפוף קורע אפי'
וכמה
אוגרת לא ישחוט ואם שחט שחיטתו פסולה
תֶחֶטְאוּ לַיְיָ לֶאֱכֹל אֶל
בירידתו שהסימן יורד ממנו ונכנס
ב]
הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל הָעָם אִישׁ
מסוכסכת לא ישחוט בה לכתחלה ואם שחט שחיטתו כשרה עולה ויורד
ז
לתוך הפגם: מסוכסכת כשרה.
שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה
❖
בסכין שוחט בה לכתחלה א"ל רב הונא בריה דרב נחמיה לרב אשי אמרת
וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם:
וכדמפרש ואזיל: משני רוחות. שיש
❖
שמואל א יד לד
לן משמיה דרבא מסוכסכת פסולה והא (אמר רבא) מסוכסכת כשרה לא
ב' עוקצים לפגם אחד לראשו ואחד
קשיא כאן שהוליך והביא כאן שהוליך ולא הביא אמר ליה רב אחא בריה
לסופו. ג] אוגרת לשון אגרה
שיטה מקובצת
הגהות הב"ח
בקציר מאכלה לשון אסיפה שאוגרת
דרב אויא לרב אשי דמיא לסאסאה מאי אמר ליה מאן יהיב לן מבשריה
א] כי איכא חדא פגימה
ח
(א) רש"י
הציפורן לתוכה בין ב' עוקציה:
מסוכסכת בשהוליך:
ואכלינן אמר רב חסדא ט מנין לבדיקת סכין מן התורה שנאמר 1 ושחטתם
ב] אפי' בירידתו
מרוח אחת. שאין לפגימה אלא עוקץ
בזה ואכלתם פשיטא כיון דכי נקב טריפה בעיא בדיקה לחכם קאמרינן והאמר
כשהסימן: ג] ואחד
היינו (ב) ד"ה
אחד והשני הוחלק במשחזת ואינה
לסופו ולשון אוגרת
רבי יוחנן לא אמרו להראות סכין לחכם אלא מפני כבודו של חכם מדרבנן
❖
כמו אגרה: ד] ואינה
דקיימא
אוגרת אלא ד] מסוכסכת הסכין י)
וקרא אסמכתא בעלמא הוא במערבא בדקי לה בשימשא בנהרדעא בדקו
אוגרת אלא מסכסכת
והבשר. ולשון סכסוך אנמשלי"ר בלע"ז
הסכין: ה] שחיטתו כשרה
לה במיא רב ששת בדק לה בריש לישניה רב אחא בר יעקב בדק לה בחוט
כמו
וסכסכתי מצרים
וכדקיימא ברישא: ו] אם
לעזי רש"י
השערה בסורא אמרי בישרא אכלה בישרא לבדקה אמר רב פפא צריכא
במצרים: מורשא קמא מחליש. עור
יש שם פגם המים נופלים:
י
ז] ואינו חוגר בו או
אנמשלי"ר
בדיקה אבישרא ואטופרא (ואתלתא רוחתא) אמר ליה רבינא לרב אשי אמר
ובשר לפני השני והשני בא ופוגע
דבר: ח] הא איכא
[אינמישלי"ר]. לסבך.
בסימן וקורעו: חורפא דסכינא.
לן רב סמא בריה דרב משרשיא משמך דאמרת ליה משמיה דרבא צריכא
צדדין שנכוין בצדי הסכין:
אטינבזש"ט
ט] התם בבכורות נפגם
[אטינביש"ט]. לרזות.
קודם שיגיע לפגם: מחליש. אטינבזש"ט
בדיקה אבישרא ואטופרא ואתלתא רוחתא אמר ליה אבישרא ואטופרא
הזובן בבכור או הערוה
ארישט"א. זקן השבלים.
בלע"ז כמו חשלי
❖
אמרי ואתלתא רוחתא לא אמרי איכא דאמרי אבישרא ואטופרא ואתלתא
אשפר"א. מחוספס.
דהיינו שפת בית הרחם
דודי וכמו דחשלי מינייהו כלי זיין בפ'
של נקבה. ונ"ב הזובן פי'
רוחתא אמרי משמיה דרבא לא אמרי רבינא ורב אחא בריה דרבא הוו
נרתק שהכיס חבוי בו:
לפני אידיהן . וכל עוקצי
י] ה"א ליפסל מהקרבה
יתבי קמיה דרב אשי אייתו סכין לקמיה דרב אשי לבדקה אמר ליה
מוסף רש"י
הפגם קורעין הן ואין חותכין בין
❖
הוא דבכדי חגירת צפורן:
לרב אחא בריה דרבא בידקא בדקה אטופרא ואבישרא ואתלתא רוחתא
בפוגעו בו ובין כשהוא יורד ממנו
מסוכסכת מרוח אחת.
אמר ליה יישר וכן אמר רב כהנא רב יימר אמר אטופרא ואבישרא צריכא
כך שמעתי וכן היא שהרי שנינו סכין
אלא
(ב"ק ו.)
רבינו גרשום
שיש בה פגימות הרבה תידון כמגירה
אתלתא רוחתא לא צריכא מי לא א"ר זירא אמר שמואל ליבן סכין ושחט
מפני כבודו של חכם.
ואפי' מסוכסכות קאמר מדקמפליג
אחת בזה ענין: עולה
בה שחיטתו כשרה שחידודה קודם לליבונה וקשיא לן האיכא צדדין
(לעיל ט.) יישר.
ויורד. סכין שאינו שוה
בחדא בין אוגרת למסוכסכת
ואמרינן בית השחיטה מרווח רווח הכא נמי בית השחיטה מרווח רווח אמר
(שבת סג:)
בחידודו: דמיא לסאסא
ובטובא לא מפליג ומשמע אפילו כל
(פסחים
מאי. כלומר דדמי לשערו'
רב הונא בר רב קטינא אמר רבי שמעון בן לקיש שלש פגימות הן פגימת
נג: לקמן עה:) ליבן.
עוקציה לצד אחד לצד ראש הסכין
שבולת דאינו פגום
עצם בפסח פגימת אוזן בבכור פגימת מום בקדשים ורב חסדא אמר אף
ודמתחזי כפגום: פשיטא
כ
ל
והוליך ולא הביא אלמא בירידתו
דכיון דכי ניקבה טרפה
פגימת סכין ואידך בחולין לא קא מיירי וכולן פגימתן כדי פגימת המזבח
נמי קורע: דקיימא ארישא דסכינא.
(לעיל ח.)
בעיא בדיקה כלומר כיון
וכמה
שחיטתו כשרה.
ששחטו בסכין פגומה דמי
שכשהתחיל להוליך לא היה כח לסכין
כמי שניקבה: במערבא
להחליש עד שעבר הפגם ואין כאן ספק שמא נגע העוקץ בסימן: שחיטתו כשירה. ה] וכדאוקמא
(ב) ברישא דסכינא וכשהוליך ולא הביא
(שם) שחידודה
בדקי לה במיא. היכי בדקי
ואפ"ה לא ישחוט לכתחלה שמא יוליך ויביא: עולה ויורד. כגון שנפגמה פגם גדול והוחלקו העוקצים במשחזת והוי הסכין נמוך שם:
קודם לליבונה.
לה במיא שמשימין הסכין
חודו במים והיכן שהמים
מסוכסכת פסולה. אפי' דיעבד: דמיא לסאסאה. ארישט"א זקן השבלים שאינו חלק כך סכין שאין פיה חלק אבל פגם אין לה אשפר"א
נמשכין מחודו של סכין
בלע"ז: ושחטתם בזה. בשאול כתיב ומדקאמר בזה ש"מ סכין בדק להם: דכיון דאי נקב. לוושט מיטרפא פשיטא דבעינן בדיקה דהא
(שם)
ודאי שם נפגם: ואתלת
אי איכא פגם נקיב: לא אמרו כו'. ואנן מקרא ילפינן לה: בשימשא. נותנים אותה בשמש ורואין בחודה. מ"ר. לישנא אחרינא הולך ומעמידה
רוחתא כלומר לפיכך
לא צריך לבדוק הסכין
בשמש חודה למעלה ומסתכל בצילה של סכין ואם יש פגם בסכין ניכר הוא בצל שהחמה נכנסה בפגם: במיא. הופך חודה למטה ומוליכה
מצד זה ומצד זה אלא
על פני המים ונוגעה מעט ואם יש פגם עוקץ עושה כמין חריץ במים בהליכתה. ל"א הופך חודה למעלה ואוחזה בידו בשיפוע ראשה למטה
במקום חידודו: ופגימת
ומטיף על חודה באצבעו אם יש שם פגם נופלים שם ואין יכולים לילך עד ראשה. לשון מורי: בישרא אכלה. היא באה לחתוך בשר לפיכך
ו]
אוזן בבכור שחשוב
מום קבוע: ופגימת מום
עיקר בדיקתה בבשר או בריש לישנא או בבשר אצבעו אם בשר זה פוגע בפגם כן יפגע בו בשר הסימן אבל בדבר אחר לא הויא בדיקה שמא
בקדשים. איכא דאמרי
דבר קשה עובר על פגם קטן ואינו חוגר ז] או דבר שהוא רך יותר מדאי נכנס לתוך פגם קטן אע"פ שאין פגם לקלקל הסימן: אבישרא.
קדשים ממש ואיכא
בשר האצבע: ואתלתא רוחתא. באמצע חודו ובצדדין שמא נפגם עובי חודה בצידה ונאחז הסימן בעוקץ ונקרע: יישר. יפה עשית: וכן
דאמרי בקרשים בקרשי
המשכן דכתיב בהו ת« מƒ ים:
אמר רב כהנא. דכך צריכה: כ) כל היכא דאמר משמיה דפלוני לא שמעה ממנו אלא מאחרים שמע שקבלוה ממנו כי הא דרב אשי לא
ראה את רבא מעולם כדאמר בעשרה יוחסין יום שמת רבא נולד רב אשי: אתלתא רוחתא לא צריכי. ואם יש שם פגם בצידה לא
איכפת לן דאין צידי הסכין נוגעין בסימן מכיון שחתכו חודה של סכין הוא מתרווח לכאן ולכאן: שחידודה קודם לליבונה. קודם שיכוינה הסימן
בליבון הוא נחתך בחידוד: הא איכא צדדין. ח] שנכוו בצידי הסכין קודם שתגמר שחיטה והרי סימני טרפות נולדין בה כיון שהוושט נשרף.
ואפ"ה קי"ל כרב אחא ורב כהנא ורב אשי וכולהו אמוראי דאמרי צריכא אבישרא ואטופרא ואתלת רוחתא ואם שכח ולא בדק קודם שחיטה
בודק לאחר שחיטה: ג' פגימות הן. לשיעור אחד: פגימת עצם בפסח. לעבור עליה בלאו דעצם לא תשברו בו : פגימת אוזן בבכור.
להיות בו מום לישחט עליו במדינה דתנן נפגמה אזנו מן הסחוס. וה"ה לשאר מומין של פגימה הנזכרים שם וקמייתא נקט:
פגימת מום בקדשים. נקבות כגון חטאת ושלמים שיש בהם פגימות שאינן נוהגות בבכור וכדתנן התם בבכורות נפגם ט] הזובן
בבכור או הערוה שפת בית הרחם של נקבה במוקדשין. ואיצטריך למנקט הכא לאשמועינן דאע"ג דלא מינכרא ביה פגימה כולי האי אפילו הכי
שיעוריה בכדי שתחגור בה צפורן. ואי קשיא לינקט פגימת מום בקדשים וכולן בכלל דהא בכור בכלל כל הקדשים הוא אי תנא הכי
ה"א ליפסל מהקרבה הוא י] בכדי חגירת צפורן מיפסלא אבל מום גמור לא הוי לישחט עליו במדינה דמומין הרבה פוסלין בבהמה ואין
הבכור נשחט עליהן כדתנן ואלו שאין שוחטין עליהם לא במקדש ולא במדינה כו' ולהכי תנא פגימת אוזן בבכור שהוזכרה
בבכורות לענין לישחט במדינה: מזבח. שנפגם פסול כדילפינן בשחיטת קדשים בפרק קדשי קדשים וזבחת עליו את עולותיך
ואת שלמיך וגו' וכי עליו אתה זובח אלא בזמן שהוא שלם
ולא בזמן שהוא חסר והאי עליו בשבילו הוא כלומר כשהוא בחזקתו:
שתחגור