הכל שוחטין פרק ראשון חולין
יח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
וכמה
פגימת המזבח כדי שתחגור בה צפורן. וא"ת והיאך בנו
שתחגור. אדישטי"ר: באבנא. כל דהו כדכתיב ז) אבנים שלמות: דלא
קלד א ב
א) ב)
סר סכינא. שלא הראה סכינו לחכם: מעברינן ליה. מאומנותו
המזבח דאנה ימצאו אבנים בלא פגימה ואם יחליקו בברזל
ג)
שלא ימכור בשר עוד: נמצאת סכינו יפה. משמתינן ליה משום
איכא איסורא דלא תניף עליהן ברזל וליכא למימר נמי ע"י שמיר
קלה ג ד ה
ד)
אפקירותא שהחציף פניו כדקיימא לן מנדין על כבוד הרב בברכות
דע"כ ע"י שמיר נמי לא
יהיו חלקות שלא תחגור בהן הצפורן
ה) ו)
ז)
בפ' מי שמתו : בפרתא.
מדאמר במסכת ע"ז פרק רבי
ח) ט)
פרש. פרתא תרגום של פרש:
ישמעאל גבי אבני מזבח
וכמה פגימת המזבח $ כדי שתחגור בה
י) כ)
א
קלו ו ז
דאפילו לעובדי כוכבים לא מזדבן.
ששקצום אנשי יון וגנזום בית
צפורן מיתיבי כמה פגימת המזבח ר' שמעון בן
והיכא דנמצאת סכינו יפה מכרזינן
חשמונאי היכי נעביד נתברינהו אבנים
יוחאי אומר טפח ר"א בן יעקב אומר כזית לא
ב
עליה דטריפה היא משום קנסא
שלימות אמר רחמנא נינסרינהו
❖
קשיא הא בסידא הא באבנא אמר רב הונא
❖
ל)
ולעובדי כוכבים מיהא שבקינן ליה
פירוש לעשות בלא פגימה לא תניף
האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם
ג
לזבונה: שמתיה ועבריה. דקסבר כי
עליהן ברזל אמר רחמנא ה] והשתא
משמתינן ליה ורבא אמר מעברינן ליה
לעזי רש"י
ד
אמר רבא מעברינן ליה אפי' נמצאת
ליעבדינהו ע"י שמיר אלא ודאי שמיר
גליון הש"ס
ומכרזינן אבשריה דטרפה היא ולא פליגי
סכינו יפה קאמר: לגביה. דרבא
אין עושה אותם חלקות שלא תחגור
אדישטי"ר [ארישטי"ר].
ה
❖
גמ' כדי שתחגור.
לעצור.
בר חיננא: במילתיה. של טבח זה
כאן בשנמצאת סכינו יפה כאן בשלא נמצאת
בהן הצפורן ויש לומר דבפרק איזהו
אולי תמצאו לו זכות: טפלי. בנים
מקומן משמע שבנו
סכינו יפה רבינא אמר היכא דלא נמצאת
❖
קטנים תלויים עליו לזון וצריך
אותם באבנים קטנות חלקות שלא היה
שיטה מקובצת
סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא דאפי' לעובד
בהם שום פגימה כגון חלוקי אבנים
להשתכר. טפלא תרגום של טף :
א] אינה קורעת לבית הלל.
כוכבים נמי לא מזדבן ההוא טבחא דלא סר
ואכשריה. דקסבר הא דאמר רבא
של נחל ומיהא קשה דגבי בית המקדש
ח)
נ"ב כן נמצא בשני ס"י
הגהות הב"ח
סכינו קמיה דרבא בר חיננא שמתיה ועבריה
ובס"י אחד אינו כתוב
מעברינן ליה בשלא נמצאת סכינו
(ג) כתיב י)(נמי) אבן שלמה מסע נבנה
(א) גמ' רב
לב"ה: ב] תניא בתוספתא
ואכריז אבשריה דטרפה היא אקלעו מר
יפה קאמר: לסבא. לרבא בר חיננא
וקאמר ר' יהודה בפרק עגלה ערופה
(ב) רש"י
דאין חלוק מקום שחיטה
זוטרא ורב אשי לגביה אמר להו ליעיינו רבה
שהעבירו ואתה מכשירו: שליחותיה
דבית המקדש נבנה
בכל הקנה: ג] ור' יוסי
כולה
הא
(ג) תוס'
בר' יהודה סבר אם היה
במלתיה דתלו ביה טפלי בדקה רב אשי
ע"י שמיר כ): בתלושה הא
קעבדינן. שהרי ציונו למצוא לו
רובה מוקף כלבנה כשרה:
במחוברת. גבי שן ה"מ לשנויי הכי
זכות ועכשיו שמצינו אין אנו צריכין
לסכיניה ונמצאת יפה ואכשריה אמר ליה מר
נמי כתיב (ד) ד"ה
ד] אלא היא שאין הטבעות
לחזור ולהימלך בו: שן תלושה.
אלא משום דבמתני' תני והשינים
טבעות
שלמות אלא רצועות בשר:
זוטרא ולא ליחוש מר לסבא א"ל שליחותיה
❖
ה] והשתא לעבדינהו ע"י
שנתלש הלחי מן האדם או מן הבהמה
דמשמע תרי משום הכי נמי מוקי
קא עבדינן אמר רבה בר הונא שן
ו
(א)
שמיר. נ"ב ובבית שני
לאפוקי מחוברת דבעלי חיים: הא
לה בתלושים ופסולין מפני שהם
היה שמיר כמו שהוכיחו
תלושה וצפורן תלושה מותר לשחוט בה
ולא
בתרתי. דאפי' תלושות מן החי
חונקים: קתני אוסרין ומתירין.
התוס' בזבחים דף נד ע"א
מוסף רש"י
לכתחלה והא אנן תנן חוץ ממגל קציר
ע"ב: ו] אבל לשויי מקום
בכמה דוכתי קתני כשר ושריא
וקבועות בלחי הוו כסכין פגומה שיש
כדי שתחגור בה
שחיטה לא אמר רובו
והמגירה והשינים והצפורן מפני שהן חונקין
הפרש בין זו לזו: בחדא. כשרה
באכילה אלא הכא שאני דאיכא
ככולו: ז] דאדרבא טוב
צפורן.
למיטעי: אבל בשאר טבעות לא.
שן אשן לא קשיא הא בחדא הא בתרתי
ואע"ג דאין בה רוחב הא קיימא
הוא שלא ישחוט כלל
ז
בתוך הטבעות: ח] אבל
(בכורות לז:) חוץ
צפורן אצפורן לא קשיא הא בתלושה הא
לן ט) היכא דהוליך והביא אפילו סכין
פירש בקונטרס דאין שחיטה כשירה
ממגל קציר.
בשאר טבעות לא מהני
במחוברת: מתני' השוחט במגל קציר בדרך
❖
כל שהוא כשרה: מחוברת. לבעלי
בהן כלל אלא בין הטבעות ולא אמר
רוב טבעות דאין:
חיים כרבי דאמר אין שוחטין במחובר:
ר' יוסי רובו ככולו אלא במקום
הליכתה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ואם
מתני' מגל קציר. דרך הליכתה
שחיטה אבל לשוויי מקום שחיטה לא
החליקו שיניה הרי היא כסכין: גמ' א"ר חייא
(לעיל טו:) והמגירה.
רבינו גרשום
א] אינה קורעת לבית הלל מפני
ו] אמרינן רובו ככולו והשתא כל שכן
בר אבא א"ר יוחנן אף כשהכשירו ב"ה לא
שראשיה כפופים מאד: גמ' אבל
כדי פגימת המזבח. שאם
לרבנן שאין השחיטה כשרה בשאר
היה מזבח פגום נפסל
הכשירו אלא לטהרה מידי נבילה אבל
באכילה אסורה. גזירה הולכה אטו
הטבעות לפירושו ומה שאין אנו
מלהקריב עליו: לא קשיא
באכילה אסורה א"ר אשי דיקא נמי דקתני
הובאה: איסור והיתר שייך לענין
נזהרין עכשיו לשחוט בתוך הטבעות
הא בסידא הא באבנא
שתחגור בה ציפורן
ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין ולא קתני ב"ש
אכילה: אלא פוסלין ומכשירין כו'.
משום דאין הלכה כן כדפי' בקונטרס
(שם) והשינים.
דכתיב אבנים שלמות:
ולשון פסול והכשר אשחיטה קאי
וברייתא דתוספתא שהביא בקונטרס
אוסרין וב"ה מתירין וליטעמיך ליתני ב"ש
(שם)
דלא סר סכינא. כלומר
לבית שמאי פסולה שחיטתו ונבלה
דקתני מצות שחיטה מן הטבעת עד
והצפורן. (שם)
שלא הראהו לחכם: כאן
מטמאין וב"ה מטהרין אלא פוסלין ומכשירין
מפני שהן חונקין.
שנמצאת סכינו יפה. לא
ואוסרין ומתירין חדא מילתא היא: מתני'
היא ולב"ה שחיטתו כשרה אף באכילה
הריאה צריך לאוקומי כר' יוסי ברבי
מעברינן ליה: ממסמסינן
ולא תידוק מינה סייעתא לרבי יוחנן
יהודה דמסקינן בסמוך דבשאר (ד)
ליה. לבישריה בפרתא
השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט
נמי מכשיר אי נמי מטבעת הגדולה
ומיהו דר' יוחנן איתא דגמרא גמיר
כלומר מלכלכינן ליה
על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר'
לבישריה בטינא: הכי
ליה מרבו: מתני' השוחט מתוך
עד כנפי הריאה במקום קנה קאמר
יהודה אומר מלא חוט על פני רובה: גמ' רב
(שם)
גרסינן אמר להו ליעיינו
הטבעת. בטבעת גדולה שהיא עליונה
ובתוך שאר טבעות לא איקרי קנה
רבנן במילתיה ולישרו
ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר'
ליה: הא במחוברת. כלומר
כדפי' בקונטרס ומסיפא דקתני שייר
לכולן קאמר שאין טבעת למעלה הימנה:
מחוברת לא. ואוסרים
ושייר בה מלא החוט על פני כולה. לצד
יהודה ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא
בה כחוט סמוך לראש מוקף את כולה
ומתירים חדא מילתא היא
כשרה ומדקדק בקונטרס מדקתני
הראש שלא הטה לסכין לצאת מן הטבעת
בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה
כלומר ואפי' באכילה
מתיר: השוחט מתוך
לצד הראש עד שגמר כל הטבעת כולה
סמוך לראש ש"מ דלא חייש אי נפיק
אבל בשאר טבעות לא ובשאר טבעות
הטבעת ושייר בה מלא
כשרה: מלא החוט. כלומר כל דהו. אבל
מינה ולמטה אלא ממנה ולמעלה
לא והתניא רבי יוסי
ברבי יהודה אומר
החוט וכו'. כלומר כל
אם קודם שגמר את כולה הגרים את
ומתוך כך סתר דברי המפרש דבכל
השוחט בעינן דלא לשחוט
השוחט
בין הטבעות אלא בתוך
הסכין לצד הראש ויצא מן הטבעת
טבעות חשיב הגרמה לרבנן ולרבי
אחת מן הטבעות צריך
וגמר את השחיטה למעלה מן הטבעת שאינו מקום שחיטה שהיא
יוסי דמכיון שהתחיל השחיטה בתוך הטבעת צריך שיגמור כל השחיטה
שישחוט ואי שחט בתוך
הגרמה שנאמרה למשה מסיני אע"פ שנשחט רוב הקנה במקום שחיטה
בתוכה ומיהו לפירוש הקונטרס אין קשה משם דאע"ג דאפשר דיפסל
אחת מן הטבעות ושייר
בה מלא החוט על פני
פסלי רבנן הואיל וגמרו בפסול: רבי יוסי בר' יהודה אומר מלא
נמי לצד מטה אם היה יוצא מטבעת הגדולה והיה נכנס בשאר טבעות
כולה: ר' יוסי בר' יהודה
החוט על פני רובה. אם שייר בה מלא חוט השערה מן הטבעת לצד
מ"מ אין צריך לשייר מלא החוט כלפי מטה דאדרבה טוב הוא שלא
אומר מלא החוט על פני
הראש על פני רוב הטבעת כלומר שחתך רוב הקנה בתוך הטבעת
היה כלל בתוך הטבעות אלא בין טבעת לטבעת ומ"מ דחוק הוא
רובה. כלומר אפי' לא
ז]
שייר אלא מלא החוט על
ובמיעוטה הגרים ויצא ממנו לצד הראש וגמר השחיטה למעלה
לפי' הקונטרס ונראה לפרש ל)דהכי קאמר דאף רבי יוסי ברבי יהודה
הימנה כשרה דברובא איתכשרת לה שחיטה ואידך כי קשחיט מחתך
לא אמר דמהני שיור מלא החוט על פני רובה אלא בטבעת הגדולה
דברובה יש רוב קנה דהא מקפת כל הקנה אבל בשאר טבעות לא מהני
בשר בעלמא הוא. ואית דמפרשי דבכל הטבעות חשיב הגרמה לרבנן ולר'
יוסי דכיון שהתחיל לשחוט בתוך הטבעת צריך שיגמור כל השחיטה
ח] רובה דאין ברוב שלהם רוב הקנה שהרי אין מקיפין כל הקנה:
לתוכה לרבנן או רובא לר' יוסי ואינו כן דבהדיא ב] תניא בתוספתא
יוסף
דאין חילוק מקום בתוך הקנה בין תוך הטבעת לאויר שבין טבעת לטבעת ופלוגתייהו בטבעת הגדולה לפי שאין מקום שחיטה למעלה
הימנה דהכי תניא בתוספתא מצות שחיטה מן הטבעת ועד הריאה ומוגרמת פסולה (ב) כו' משם ולמעלה ורבי חנינא בן אנטיגנוס מכשיר
שייר בה כחוט סמוך לראש מוקף את כולה כשרה ור' יוסי ברבי יהודה ג]אומר אם היה רובה מוקף כלבנה כשרה ומדקתני מן הטבעת ועד הריאה
ש"מ בטבעת גדולה שהיא ראשונה קאמר והא דקרי ליה טבעת סתמא משום דאין בכל הקנה טבעת גמורה אלא היא ד]שאינן שלמות אלא רצועות
בשר מהלכות לארכו של קנה ומחברים ראשי הטבעות מדקתני סמוך לראש ש"מ דלא חייש אי נפיק מינה ולמטה אלא ממנה ולמעלה משום דלאו
מקום שחיטה הוא: גמ' הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה. דרובא ככולה: ואף ר' יוסי ברבי יהודה לא אמר. כלומר אע"ג דלר' יוסי רובא ככולה לא אמר
שתהא שחיטתו כשרה בתוך הטבעת: אלא בטבעת גדולה שמקפת את כל הקנה. הלכך חשיבא קנה: אבל בשאר טבעות. אין שחיטתו כשרה בתוכן כלל
אלא בין טבעת לטבעת דכיון שאין מקיפין את כל הקנה כדפרישית שרצועת הבשר מחברתן לאו קנה נינהו ואע"ג דמקיפין רובא דכי אית ליה
לרבי יוסי רובו ככולו ה"מ במקום שחיטה ושחט רובא להא מילתא אמרינן רובא ככולה אבל לשוויה מקום כשר לשחיטה משום האי טעמא לא
אמרינן רובא ככולה. טבעת לא איקרי קנה מדקאמר שאין מקיפין את כל הקנה ש"מ קרום שבתוך הטבעת המכסה אותו מבפנים מיקרי קנה:
השוחט