הכל שוחטין פרק
ראשון חולין
יט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה. קודם שיתחיל הכובע לשפע
רב פפא אמר ועוד דלקמן גריס בקונטרס מר בר רב אשי אמר
קלח א
א)
ב) ג)
ולעלות כשרה משם ולהלן טרפה: והיינו דשייר בחיטי. כלומר כמ"ד
פגע בחיטי כשרה שייר בחיטי טרפה וע"כ ההוא פגע היינו פגע
ד)
שייר בחיטי כשרה: לא כרבנן ולא כר' יוסי. דאפי' ר' יוסי לא
ולא נגע דשייר בחיטי היינו פגע ונגע א"כ תפשוט מינה דהאי פגע
ה) ו)
❖
קלט ב ג ד
מכשר אלא היכא דהואי רובא דשחיטה בתוך הטבעת אבל כולה
דהכא היינו פגע ולא נגע דאע"ג דפליגי דמר סבר טרפה ומר סבר
כשרה בלשון מיהא לא פליגי דכי היכי
למעלה מטבעת הגדולה מודה דפסולה
והא כולה למעלה מן הטבעת היא:
דהאי פגע ולא נגע האי נמי פגע ולא
והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה והיינו
א
גליון הש"ס
❖
לא חילק ידענא ולא בילק ידענא.
נגע ונ"ל דפגע ולא נגע היינו
דשייר בחיטי רב נחמן אכשר משיפוי כובע
גמ' אטו כל רובי דעלמא.
ששחט למעלה מן החיטי והשתא מייתי
לא כרבנן שמעתי דמיירי במחלק
ולמטה אמר ליה רב חנן בר רב קטינא לרב
טבעת לשנים ולא כר' יוסי שמעתי
דרב פפא לפשוט הבעיא דהא
❖
נחמן כמאן לא כרבנן ולא כרבי יוסי ברבי
לעזי רש"י
דקאמר משמיה דרבא שייר
דמיירי במבלק הסימנין דקרניי"ר בלע"ז
(א)
יהודה אמר ליה אנא לא חילק ידענא ולא
א]
דקרניי"ר [דיקרוניי"ר].
בחיטי כשרה דהיינו פגע ונגע א"כ
לשון מבולקהד) כך שמעתי. אבל ראיתי
❖
לקרוע לגזרים.
בילק ידענא אנא שמעתא ידענא דא"ר חייא
הגהות הב"ח
בחלק עתידים ישראל
הא דקאמר רב פפי משמיה דרבא
בר אבא א"ר יוחנן ואמרי לה א"ר אבא בר
(א) תד"ה
דאכלי שני משיח ופרכינן פשיטא אלא
פגע בחיטי טרפה פגע ולא נגע הוא
זבדא א"ר חנינא ואמרי לה א"ר יעקב בר אידי
מוסף רש"י
מאן אכיל להו אטו חילק ובילק אכלי
ששחט למעלה מחיטי ובדמר בר רב
קאמר
❖
א"ר יהושע בן לוי משיפוי כובע ולמטה
ליה ולפי הדברים לישנא בעלמא
אשי גרסינן פגע בחיטי טרפה שייר
לא חילק.
הוא: שמעתא. דאמוראי ידענא
בחיטי כשרה אך קשה קצת דלשון
כשרה ואריב"ל מוגרמת דרבנן כשרה לרבי
מר בר רב אשי אמר משמע שבא
דמכשרי למעלה מן הטבעת ובלבד
יוסי בר' יהודה ודרבי יוסי ברבי יהודה
ולא
הגהות מהר"ב
לחלוק על רבינא שלפניו ושמא לפי
שיהא משיפוי כובע ולמטה והני
בילק.
כשרה לרבי חנינא בן אנטיגנוס פשיטא מהו
רנשבורג
שבא להוסיף פגע בחיטי שלא הזכיר
אמוראי סמכי אדרבי חנינא בן
דתימא ר"ח בן אנטיגנוס אדרבנן קאי קא
א] גמ'
אמר
רב הונא
רבינא קאמר הכי:
אנטיגנוס שחלק על רבנן ורבי יוסי
(סנהדרין צח:
משמע לן ואימא ה"נ א"כ העיד עליה מיבעי
❖
אמר רב אסי. היינו רב אסי חברו
ומכשר מוגרמת דידהו : מוגרמת
עי"ש) רובו של אחד.
ליה והלכתא כר' חנינא בן אנטיגנוס דקאי
(לקמן
דרבנן. שהגרים מיעוט הקנה לאחר
של רב כהנא שהיו גדולים ה)דלסבריה
❖
כז.)
רב נחמן כוותיה אמר רב הונא אמר רב אסי
ששחט רובה: מוגרמת דר' יוסי.
דרב לא היו צריכין אבל רבי אסי לאו
רבינו גרשום
מחלוקת בששחט שני שליש והגרים שליש
ששחט רובה למעלה מן הטבעת או
היינו רב אסי דקטן מרב הונא היה
כלפי הראש: רב נחמן
כולה: מהו דתימא רבי חנינא.
כדאמרי' בהניזקין רבי אמי
דרבנן סברי כולה שחיטה בעינן בטבעת
רבינו גרשום (המשך)
אכשר משפוי כובע
דמכשיר: אמוגרמת דרבנן קאי.
ורבי אסי כהני חשיבי דארעא דישראל
גדולה ורבי יוסי ברבי יהודה סבר רובו
ושמואל מטבעת גדולה
ולמטה כלומר אפי' חוץ
אבל היכא דכולה למעלה מן טבעת
מיכף כייפי ליה לרב הונא:
ולמעלה שהוא משפוי
מטבעת גדולה כמאן לא
ככולו אבל הגרים שליש ושחט שני שליש
דילמא רבי יוסי ברבי יהודה
כובע ולמטה עליה א"ר
כרבנן ולא כר' יוסי בר'
פסולה קמ"ל: א"כ העיד עליה
דברי הכל פסולה דכי נפקא חיותא בעינן
זירא משמיה דרב נחמן
יהודה לרבנן צריך
היא. תימה דלא משני
מיבעיא ליה. דמשמע דאסתמא דלעיל
(אמרי) מוגרמת כשרה
שישייר מלא החוט על
רובא בשחיטה וליכא א"ל רב חסדא אדרבה
מיניה קאי דקתני מוגרמת פסולה
רובו של אחד היינו וושט ומאי אחד
ואותה מוגרמת מכשיר
פני רובו: א"ל אנא לא
לימא מר איפכא מחלוקת כשהגרים שליש
ר' חנינא בן אנטיגנוס
חילק ידענא. כלומר מה
ורבנן היא. העיד עליה רבי חנינא
מיוחד שבסימנים כרב אדא בר
כדאמרן דמוגרמת דר' יוסי
דאמרת לרבנן צריך לחלק
ושחט שני שליש דרבי יוסי ברבי יהודה סבר
כו' ומדמהדר ונקט על מוגרמת ש"מ
אהבה דלקמן בפ"ב ושמא
בר' יהודה כשרה לר'
הטבעת ואין השחיטה
מידי דהוה אחצי קנה פגום ורבנן התם מקום
חנינא בן אנטיגנוס בשחט
כשרה אם שחט למעלה
רבנן דרבי יוסי ברבי יהודה פליגי
אתרוייהו מוגרמת דלעיל מיניה קאי
שני שליש והגרים שליש.
מן הטבעת ולר' יוסי
בוושט כמו בקנה:
והכי קאמר לא מיבעיא מוגרמת
שחיטה הכא לאו מקום שחיטה אבל שחט
כלומר שחט שני שליש
בר' יהודה דאמרת אע"פ
הגרים
שליש ושחט שליש כו' רב
דרבנן דרובה בטבעת כשרה אלא אף
ו)
שני שליש והגרים שליש דברי הכל כשרה
בטבעת גדולה והגרים
שמבלק הטבעת דשחט
שליש חוץ לטבעת כלפי
מקצת בטבעת ומקצת
הונא אמר רב כשרה.
מוגרמת דר' יוסי דכולה למעלה מן
דהא תנן רובו של אחד כמוהו א"ל רב יוסף
הראש: דכי נפקא חיותא
למעלה היכי דמי ששחט
הטבעת כשרה: דקאי רב נחמן
והא דפסיל רב הונא לעיל הגרים
מאן נימא לן דההוא רובא דהתם לאו רבי
בעינן רובה בשחיטה
ושייר ע"פ רובו לא ידענא.
כוותיה. דאכשר משיפוי כובע ולמטה
שליש ושחט שני שליש התם משמיה
וכו'. כלומר והכא בשליש
בלק לשון מבולקה דבר
יוסי ברבי יהודה קתני לה דלמא רבי יוסי בר'
אמצעי נפקא חיותא וליכא
המתקלקל: מוגרמת דרבנן
כדאמרן: מחלוקת. דרבנן ורבי
דרב אסי והכא משמיה דרב:
יהודה קתני לה אמר ליה אביי $ אטו כל רובי
רובא בשחיטה: דר' יוסי
כשרה לר' יוסי וכו'.
יוסי: בששחט. תחלה בתוך הטבעת
שחט ב"ר יהודה סבר מידי דהוה
כלומר דרבנן אמרי מלא
דעלמא רבי יוסי ברבי יהודה קתני להו אמר ליה אנא רובא דשחיטה
שני שליש הגרגרת דהיינו מלא החוט
אחצי קנה פגום כלומר אם
החוט ע"פ כולה. אבל
היה חצי קנה פגום והוסיף
אי שחט חוץ לטבעת
קאמינא דשמענא להו דפליגי לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא
של רובה אח"כ הגרים שליש האחרון:
עליו כל שהוא שחיטה
מוגרמת היא ופסולה.
אמר רב אסי מחלוקת שהגרים שליש ושחט שני שליש דרבי יוסי בר
כולה שחיטה בעינן בטבעת הגדולה.
כשרה אע"פ שפסול
כשרה לר' יוסי בר' יהודה
כלומר במקום הראוי לשחיטה וכ"ש
היה בתחילה כשרה:
דהוא אמר מלא החוט
ר' יהודה סבר מידי דהוה אחצי קנה פגום ורבנן התם מקום שחיטה הכא
ב
ורבנן התם מקום שחיטה.
ע"פ רובה ודר' יוסי בר'
למטה הימנה: רובו ככולו. וגמרה
לאו מקום שחיטה אבל שחט שני שליש והגרים שליש דברי הכל כשרה
כלומר מה דאמרינן חצי
יהודה כשרה לר' חנינא
לה שחיטה ברובה ומכאן ואילך מחתך
קנה פגום והוסיף עליו
בן אנטיגנוס: [פשיטא
דהא תנן רובו של אחד כמוהו מתקיף לה רב חסדא מאן לימא לן דההוא
בבשר שחוטה בעלמא הוא: אבל
כל שהוא התם מקום
הא] דקא חזינן דהעיד
רובא דהתם לאו רבי יוסי ברבי יהודה קתני לה דלמא רבי יוסי ברבי
שחיטה בחצי קנה פגום
ר' חנינא בן אנטיגנוס
הגרים שליש. תחלה שהתחיל לשחוט
באותו מקום שוחט הכא
על מוגרמת שהיא כשרה:
יהודה קתני לה א"ל רב יוסף אטו כל רובי דעלמא רבי יוסי ברבי יהודה
למעלה מן הטבעת ושחט רוב אחרון
במקום שהגרים לא הוי
א"כ העיד עליה מיבעי
קתני להו אמר ליה אנא רובא דשחיטה קאמינא דשמענא להו דפליגי
מקום שחיטה: מתקיף לה
ליה. כלומר דמשמע על
במקום שחיטה: פסולה. אפי' לרבי
רב יוסף מאן לימא לן
מוגרמת דרבנן מאי על
הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש רב הונא אמר רב כשרה רב
יוסי דיציאת חיותא של בהמה ברוב
דההיא רובה דהתם כו'.
מוגרמת ש"מ על מוגרמת
יהודה אמר רב טרפה רב הונא אמר רב כשרה כי נפקא חיותא בשחיטה
סימן הוא וכשנחתך רוב הסימן לא
ג
כלומר לר' יוסי בר' יהודה
דר' יוסי בר' יהודה קאמר:
רובו של אחד כמוהו
והתניא ר' יוסי בר' יהודה
נחתך אותו הרוב בשחיטה: בעינן
קא נפקא רב יהודה אמר רב טרפה בעינן רובא בשחיטה וליכא שחט שליש
ולא רבנן דשמעינן להו
אומר השוחט בשאר
רובא בשחיטה. כלומר ההוא רובא
והגרים שליש ושחט שליש רב יהודה אמר רב ד כשרה אתו שיילוה לרב הונא
דפליגי דלר' יהודה רובו
טבעות וכו' ומוגרמת
דמפיק חיותא ביה בעינן בשחיטה:
ככולו כדאשכחן בטבעת
פסולה העיד ר' חנינא
אמר להו טרפה שמע רב יהודה איקפד אמר טריפנא ומכשר ומכשרנא
גדולה ולא לרבנן דכי
בן אנטיגנוס על אותה
מידי דהוה אחצי קנה פגום. דאמר
טריף אמר רב הונא שפיר קא מיקפד חדא איהו שמיע ליה מיניה דרב
נפקא חיותא בשחיטה
מוגרמת שהיא כשרה:
לקמן הרי שהיה חצי קנה
קא נפקא כלומר באמצע
והלכתא כותיה דר' חנינא
ואנא לא שמיע לי ועוד האיכא רובא בשחיטה א"ל רב חסדא לא תהדר בך
פגום מאליו והוסיף עליו כל שהוא
שחיטה ובאמצע היתה
בן אנטיגנוס דקם ליה רב
דא"כ
הכשר שחיטה: התם מ"ט
נחמן כותיה. כלומר דחזינן
וגמרו שחיטתו כשרה ואע"ג דכי
קא מכשרת בהגרים שליש
א"ר זירא משמיה דרב
נפקא חיותא לאו רובא בשחיטה. והאי
הגרמה דמיעוטא נמי כפגימה בעלמא הוא וכי מוסיף עליה ושחט רובא לא מיפסלא ומיהו הכא
ושחט שליש והגרים
נחמן אמרי מוגרמת כשרה
בתוספת כל שהו לא סגי ליה דלא מצטרפא הגרמה לאכשורי לשחיטה הואיל ולאו מקום שחיטה הוא: ורבנן התם. ההוא פגם במקום שחיטה
כלומר אותה מוגרמת דרב
הוא וכיון דאין טרפות בקנה עד שתפסק רובא כדאמרינן באלו טרפות הויין לה כמי שלא נפגמה ואע"ג דכי נפקא ליה חיותא
לאו כוליה רובא בשחיטה נפק מיהו במקום שחיטה מיהא נפקא כוליה חיותא אבל הגרמה לאו שחיטה הוא ולאו מקום שחיטה הוא וכי נפקא
חיותא ברוב הראשון של סימן בפסולא נפק דשלא במקום שחיטה הואי פלגא דמיפק חיותא: דהא תנן. בפ' ב' : רובו של אחד
כמוהו. ואם לא שחט אלא רוב הסימן והלך לו כשרה אלמא רובא ככולה. ולענין הגרמה נמי הא אתכשר ברובו ומתני' דקתני מלא החוט
על פני כולה למעוטי הגרים שליש תחלה קאתי ולא למעוטי היכא דהגרמה בסוף: אנא רובא דשחיטה קאמינא. כל תנא דאזיל בשחיטה בתר
מיפק
רובא קאמינא דרבי יוסי ברבי יהודה היא ולאו רבנן דהא שמעינן להו דפליגי בה ואמרי דלא אזלינן בשחיטה בתר רובא:
חיותא. שליש אמצעי ברוב סימן הוא: ה"ג רב יהודה אמר רב טרפה בעינן רובא בשחיטה ולא גרסינן כי נפקא חיותא
בעינן
רובא בשחיטה. דהא רב יהודה לאו במיפק חיותא תלי טעמא דקאמר בסיפא שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש
כשרה הואיל ורובא בשחיטה ואף על גב דרובא קמא דהוא מיפק חיותא לאו בשחיטה הוא: אתו שיילוה לרב
הונא
אמר להו טרפה.
מסברא דנפשיה אמרה ולאו משמיה דרב מדלא
קאמר
להו הכי קאמר רב
טרפה ורב יהודה אמרה משמיה דרב:
דא"כ