הכל שוחטין פרק
ראשון חולין
כו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בשהחמיץ
מחלוקת. לאו דוקא בשהחמיץ אלא כיון שסופו
בשהחמיץ מחלוקת. אבל בשלא החמיץ רבי יהודה מודה דלאו פירא
קצו א
א)
ב)
הוא ורבנן אפילו בשהחמיץ פליגי: ומתניתין רבי יהודה היא. ובשלא
להחמיץ אע"ג דלא החמיץ כדאמר בסמוך ובודאי
החמיץ לא בעי רב נחמן לאוקמי לפלוגתייהו ותיקום מתניתין כרבנן
יין חשיב לר' יהודה מדנקח בכסף מעשר ואפילו יש בו ג' לוגין מים
קצז ב ג
דקסבר ר"נ דכיון דכשלא מצא אלא
כדי מדתו קא מיירי אי לא
מלבד היין אינו פוסל את המקוה (א) כי היכי דנחשבינן המים כפרי
החמיץ לא מחייב עליה רבי יהודה:
להיות נקחים בכסף מעשר לענין
ג)
קנה מעשר. ומי שהמעות בידו יכול
מקוה נמי נחשבים כפרי ולא פסלי
בשהחמיץ מחלוקת ומתניתין ר' יהודה וכן א"ר
קצח ד
לאכלו חוץ לירושלים מפני שנתחללו
ליה ואין לומר הא דנקחין משום
ד) ה)
יוסי ברבי חנינא בשהחמיץ מחלוקת וא"ר
ו) ז)
על התמד דאילו לא החמיץ הוו הנך
דהוו כקנקן שנקח אגב היין ח) לא
❖
נחמן אמר רבה בר אבוה תמד שלקחו
ח)
א
מעות קיימי בקדושתייהו ביד המוכר:
דמי דעל ידי הקנקן משומר היין אבל
ט)
בכסף מעשר ולבסוף החמיץ קנה מעשר מ"ט
י) כ)
איגלאי מילתא. דבשעת לקיחה פירא
במים שבתמד אין נקחין אלא משום
איגלאי מילתא למפרע דפירא הוא אלא
הוה דנכנס בהם כח החרצנים אלא
דחשיב כיין לפי שיש בה טעם כמו
שיטה מקובצת
❖
ל)
מתניתין דקתני החמיץ אין לא החמיץ לא
שעדיין לא נגמר וחילול מעליא הוא
יין מזוג ואפילו למאן דתנא חסר
א] עד שלא החמיץ פוסל
דלמא אי שבקיה הוה מחמיץ אמר רבה
שאם לא היה יין בחרצנים לא היה
קורטוב ברישא במשנה דמייתי בסמוך
את המקוה ואינו נקח. נ"ב
נ"א בקצת פירושים פוסל
מחמיץ לעולם: אלא מתניתין דקתני.
הגהות הב"ח
כששייר ממנו בכוס ולא החמיץ רבא אמר הא
הא שלש לוגין של מים פסלי ליה לא
את המקוה ולגבי מעשר
דמי דהתם ליכא טעמא דחמרא אלא
לא החמיץ אין נקח בכסף מעשר
(א) תוס'
מני ר' יוחנן בן נורי היא דתנן ג' לוגין מים
נמי הואיל וחזותא וטעמא
ב
דנחשבין
מיא אינו נקח בכסף וכו':
ומשמע דאינה לקיחה והדמים קדושים
חזותא לבד ולא חיישינן בחזותא כיון
חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן
❖
ב] משום דיש להם מראה
ביד המוכר: דלמא אי שבקיה הוה
דליכא טעמא אבל הכא דאיכא
מים והכא נמי: ג] הואיל
כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו גג' לוגין
מחמיץ. היכא דליתיה קמן ניזיל בתר
טעמא חמרא מזגא איקרי והיכא דלא
דאיכא שלשה לוגים מראה
מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב
מים פסלי: ד] זה וזה
החמיץ חשיב ליה כודאי מים מדפוסלין
רובא ורובא מחמיצין הן ומדקתני
מוסף רש"י
ומראיהן כמראה מים ונפלו למקוה לא פסלוהו
משום דדלמא זה סופו
את המקוה דספק מים שאובין למקוה
אין נקח ופוסל ש"מ כל כמה דלא
להחמיץ: ה] שאפי' רבנן
ומראיהן כמראה יין
רבי יוחנן בן נורי אומר הכל הולך אחר ומתני'
❖
רבי יהודה היא.
כשר:
החמיץ אע"פ שעתיד להחמיץ ההיא
כו' לא פסלוהו.
יאמרו זה הלשון:
המראה לאו א"ר יוחנן בתר חזותא אזלינן
והא דלא מוקי פלוגתייהו בשלא
שעתא מיהא לאו פירא הוא ולא הוי
חלול: כששייר ממנו. מוכר זה בכוס
החמיץ ומתניתין כרבנן משום דאף
הכא נמי זיל בתר חזותא וטעמא וחזותא
רבינו גרשום
ולא החמיץ: רבא אמר. מתניתין
רבי יהודה היה פוטר בלא החמיץ:
ב)
דהאי מיא נינהו ופליגא דרבי אלעזר דא"ר
דלמא
(מכות ד.)
רבא אמר הא מני ר'
אי שבקיה הוה מחמיץ.
דקתני א] עד שלא החמיץ פוסל את
אלעזר הכל מודים שאין מפרישין עליו ממקום
ומראיהן כמראה מים
יוחנן היא. כלומר הא מני
המקוה ואינו נקח בכסף מעשר ואע"ג
לאו אאין נקחין בכסף
כו' לא פסלוהו.
דתנן עד שלא החמיץ
אחר אא"כ החמיץ קסבר בלא החמיץ מחלוקת
דפירא הוא: ר' יוחנן בן נורי היא.
מעשר פריך דבדין הוא דאין נקחין
אינו נקח בכסף מעשר ר'
ועד כאן לא מחייב רבי יהודה אלא מיניה
יוחנן בן נורי שהולך אחר
דאזיל בתר חזותא ואמר קורטוב חלב
מספק אלא אפוסל את המקוה פריך
המראה דתנן שלשת לוגין
וביה אבל מעלמא לא דלמא אתי לאפרושי
משלים לג' לוגים לפסול מקוה משום
דמספק אין לפסול כדתניא בתוספתאט)
מים וכו': קורטוב מדה
מן החיוב על הפטור ומן הפטור על
דיש לו מראה מים והכא נמי
מקוה שהניחו ריקן ובא ומצאו מלא
קטנה ומראיהן כמראה יין
ב]
ונפלו למקוה לא פסלוהו
החיוב: ת"ר התמד עד שלא החמיץ
אע"ג דפירא הוא עד שלא החמיץ
כשר מפני שהוא ספק מים שאובין
ד
כלומר משום דמראיהן
הואיל וחזותיה מיא פוסל את המקוה
למקוה וכן מוכח בכמה משניות:
משיקו
כמראה יין ויין אינו
רבא
אמר הא מני רבי יוחנן בן נורי היא. רבא בא לומר שאפילו
פוסל את המקוה. שלשת
ולגבי מעשר נמי הואיל וחזותיה וטעמא מיא אינו נקח ג) ורב נחמן
לוגין מים חסר קורטוב
דאמר כרבנן דאמרי קורטוב חלב לא משלים לפסול את המקוה ואף
שייר ממנו בכוס והחמיץ חשיב מים כל זמן שלא החמיץ
שנפל לתוכן קורטוב חלב
ע"ג דחזותא דכולהו מיא הוא והכא נמי אע"ג דחזותיה מיא הואיל
לפסול את המקוה כרבי יוחנן בן נורי דאמר שלשה לוגין מים חסר
ומראיהן כמראה מים
ונפלו למקוה לא פסלוהו
ופירא הוה לא פסיל מקוה ולגבי מעשר נמי נקח: לא פסלוהו. דאע"ג
קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב חשיב כמים לפסול את המקוה
כלומר כיון דלא הוו מן
דאיכא שלשה לוגין שלמים כיון דחזותייהו דחמרא לא פסלי: שלשה
כיון דטעמא וחזותא מיא והכא נמי טעמא וחזותא מיא ואף ע"ג
(שם) הכל
המים ג' לוגין שלימים
לוגין חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב חלב. שאינו דוחה את מראה
דלא דמי לגמרי דהתם אותו חלב אין סופו להיות בו טעם חלב וגם
הולך אחר המראה.
אע"פ שמראה כמראה מים
לא פסלוהו: ר' יוחנן אומר
המים: ומראיהן כמראה מים. כיון דליכא שיעורא במיא לא פסלי
לא היה נקח בכסף מעשר אבל הכא סופו שיהיה בו טעם יין
הכל הולך אחר המראה
דרבנן תרתי בעו שיעורא וחזותא: הכל הולך אחר המראה. דכי
כשיחמיץ והמים עצמם נחשבים יין להיות נקחים בכסף מעשר
כיון שמראיהן כמראה
כדאמר בעירובין בשכר לרבות תמד משיחמיץ מ"מ מדקדק
היכי דאזלת ברישא בתר חזותא ואמרת לא פסלוהו סיפא נמי זיל
(שם)
מים פסלוהו דהולך אחר
המראה: לאו אמר ר'
בתר חזותא ואימא פסלוהו: לאו א"ר יוחנן כו'. רבא הוא דמסיים לה
רבא כיון דאפילו חלב עצמו נחשב כמים להשלים שיעור שלשה לוגין
יוחנן בן נורי בתר חזותא
למילתיה דאוקי מתניתין כרבי יוחנן בן נורי: והכא נמי. דתמד עד
לפסול את המקוה ה"ה דהכא הוה פוסל את המקוה אע"ג דסופו
אזלינן. הכא נמי בתמד
להחמיץ כיון דהשתא מיהא טעמא וחזותא מיא: וטעמא וחזותא
שלא החמיץ ואע"פ שעתיד להחמיץ והשתא פירא הוא הואיל וחזותיה
אזיל בתר חזותא וכיון
דלא החמיץ טעם וחזותא
דהאי מיא נינהו. אע"פ שלא הזכיר רבי יוחנן בן נורי אלא חזותא
מיא פסיל מקוה ואינו נקח ורב נחמן כרבנן דאף ע"ג דחזותיה מיא
מים נינהו: ומה דאמר רב
לא פסיל דתרתי בעינן לפסול מקוה ד)[שיעורא וחזותא] ולענין מעשר
מ"מ צריך שלא יהא בו טעם יין ולכך נקט רבא טעמא וחזותא
נחמן ור' יוסי בר' חנינא
כשהחמיץ מחלוקת (זו)
נקח דאפירא קפיד רחמנא והא פירא הוא והכא לא בעי תרתי. ולבי
דפשיטא דיין לבן שהיה דומה למים לא היה פוסל את המקוה ואפילו
פליגי דר' אלעזר: שאין
מהסס ה)[משום דרישא משמע דאזיל בתר חזותא וסיפא משמע דלא
מזוג בג' לוגים מים והא דלא נקט רבי יוחנן בן נורי הכל הולך
מפרישין עליו. כלומר מן
אזיל בתר חזותא] ונראה בעיני דרבא חסר קורטוב תני ברישא
אחר הטעם והמראה למאן דגריס בריש מכות חסר קורטוב
מעשר של יין על התמד
שעדיין לא החמיץ אלא
ומשום דליכא שיעורא קאמר תנא קמא לא פסלוהו אבל שלשה לוגין
דמשמע הא יש בו ג' לוגין פוסל את המקוה ואף ע"ג דמראיהן יין
אם כן החמיץ והכל
שלמים אפילו מראיהן כמראה יין פסלי דרבנן לא קפדי אחזותא כלל
ובא רבי יוחנן בן נורי לחלוק גם על רישא ולומר דאין פוסל כיון
מודים מטענה זו אפי' ר'
והשתא מיתוקמא שפיר דרב נחמן ו) [דאזיל בתר בסוף אף ע"ג
שיש בו מראה יין אע"פ שיש בו טעם מים לכך לא הזכיר טעמא
יהודה דמחייב אפי' שלא
החמיץ. קסבר בלא החמיץ
דהשתא חזותא מיא דאמר כת"ק דלא אזיל בתר חזותא ורבא דאמר
אלא מראה ולמאן דלא גריס ברישא חסר קורטוב דהשתא לא י)קא"ר
מחלוקת דר' יהודה ורבנן
יוחנן בן נורי אלא אסיפא נקט מראה למימר דבין ברישא בין בסיפא
כר"י] (דאמר כרבנן) והכי אמרינן בפרק קמא דמכות אליבא דרבא
ומה דמחייב ר' יהודה
דחסר קורטוב תנינן ברישא ות"ק לא זו אף זו קאמר ור' יוחנן
הולך אחר המראה כלומר כי היכי דמודה ליה ברישא דאזלינן
כ)
לא מיחייב אלא מיניה
וביה כלומר להפריש
בן נורי ארישא נמי פליג ואתא למימר דאפילו שלשה לוגין שלמים
אחר המראה אודי ליה נמי בסיפא דאזלינן בתר טעמא ומראה:
עליו מעשר מתמד עצמו
ופליגא
דר' אלעזר דאמר ר' אלעזר הכל מודים כו'. וא"ת
ומראיהן כמראה יין לא פסלי ובסיפא אף ע"ג דליכא שלשה לוגין
שעדיין לא החמיץ אבל
שלמים מים הואיל דאיכא מראה מים פסלי: ופליגא דר' אלעזר.
אמאי פליג הא אתי שפיר כרב נחמן דהכי קאמר
מתמד אחר אין מפרישין
ג]
עליו שמא אתי לאפרושי
הא דאמר רב נחמן לעיל בשהחמיץ מחלוקת פליגא אדר' אלעזר:
אע"ג דר' יהודה מחייב במעשר משהחמיץ או שסופו להחמיץ מודה
מן הפטור על
הכל מודים. אפילו רבי יהודה: שאין מפרישין עליו ממקום אחר.
דאין מפרישין עליו מתמד אחר אלא א"כ החמיץ זה וזה משום
מתמד אחר: אלא א"כ החמיץ. תמד זה שהוא בא לתקן ולהפריש
ד] דלמא זה סופו להחמיץ וזה אין סופו להחמיץ והוה ליה כו' וי"ל דלכך
עליו ממקום אחר. ומדקאמר ר' אלעזר אליבא דרבי יהודה דאין
קאמר דפליגי דמשמע הלשון דמודו בין רבנן בין רבי יהודה שאפילו
רבנן ה] אמרו זה הלשון שאין מפרישין עליו ממקום אחר אלא א"כ
מפרישין עליו ממקום אחר מכלל דמחייב ליה רבי יהודה בלא החמיץ
החמיץ אבל החמיץ מפרישין ורב נחמן דמוקי פלוגתייהו בהחמיץ
ואתא רבי אלעזר לאשמועינן דעד כאן לא מחייב ליה רבי יהודה
סבר פטרי רבנן אפי' החמיץ: התמד עד שלא החמיץ משיקו
אלא מיניה וביה אבל ממקום אחר אפילו הוא כיוצא בו שלא
במים וטהור משהחמיץ אין משיקו במים. וא"ת לרב נחמן דחשיב ליה
החמיץ לא שמא זה עתיד להחמיץ והוי פירא וזה אין עתיד להחמיץ
וקא מפריש מן הפטור על החיוב או מן החיוב על הפטורז) והמפריש
פירי בשסופו להחמיץ אע"ג דלא החמיץ כמאן לא כרבי יהודה ולא כרבנן
מן הפטור על החיוב אוכל טבל שהרי אין שם מעשר חל על מעשרותיו
וי"ל ל)(סיפא) עד שלא החמיץ דהכא אין סופו להחמיץ ששייר ממנו
בכוס ולא החמיץ כדפרישית לעיל עד שלא החמיץ דמתניתין:
שאינו ראוי לכך ונמצא שלא נתקן זה שהפריש עליו והמפריש מן החיוב על
הפטור מאכיל טבל לכהן שהרי אין שם תרומה חלה עליו כיון שזה שהוא
הכא
מפריש עליו א"צ לכך נמצא שנותן לו מטבל זה החייב בתרומה ומאכילו לכהן על חנם וטבל במיתה אף לכהן כדאמרינן באלו הן הנשרפין :
משיקו