השוחט פרק
שני חולין
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נשחטה
בהמה אחרת עמה לרבנן פרה כשרה. ואם תאמר
נשחטה בהמה אחרת עמה. בלא מתכוין: לרבי נתן. דמכשיר
סו א
א) ב)
ג) ד)
שחיטת חולין בלא כוונה בהמה כשרה ופרה פסולה ואע"ג דשלא
ואותה ולא אותה וחבירתה לרבנן למה לי אי לשוחט
בכוונה לא מסח דעתיה ולא מיקרי מתעסק במלאכה אחרת הואיל
בהמה אחרת עמה תיפוק ליה מטעם מלאכה כמו חתך דלעת עמה
סז ב
ה) ו)
סח ג
ושחיטתו כשרה מיפסלא משום ושחט
אותה ולא אותה וחבירתה:
ויש לומר דאיצטריך לשוחט שתי פרות ונתכוין לשחוט דמשום מלאכה
סט ד ה ו
לרבנן פרה כשרה. דהא שחיטת
אחרת לא מפסלו כיון דשתיהן לשם
ז)
נשחטה בהמה אחרת עמה לרבי נתן פרה אבל
פרה דחולין אימא
בהמת חולין לאו שחיטה היא ומשום
פרה:
ח) ט)
א
❖
לא קמ"ל. וא"ת דאמר בריש זבחים
מלאכה ליכא למיפסל דשלא במתכוין
י)
פסולה בהמה כשרה לרבנן פרה כשרה
ע ז
לא מיקרי עוסק במלאכה אחרת
(א) שחט אחת על מי
בהמה פסולה פשיטא נשחטה בהמה אחרת
שמחוייב חטאת פסולה על מי שמחוייב
דטעמא דמלאכה אחרת משום דמסח
לרבי נתן איצטריכא ליה סד"א 1 ושחט אותה
תורה אור השלם
עא ח
דעתיה מפרה הוא והיכא דלא איכוין
עולה כשרה דכתיב וכפר עליו ולא
אמר רחמנא ולא אותה וחבירתה והיכי דמי
1. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל
למלאכה אחרת ליכא היסח הדעת
על חבירו חבירו דומיא דידיה
אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא
כגון ששחט שתי פרות בהדי הדדי אבל
והכי אמרינן לקמן נחתכה דלעת
שמחוייב חטאת כמותו והכא נמי נימא
אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
עב ט
בהמה דחולין אימא לא קמ"ל חתך דלעת
עמה דברי הכל כשרה: פשיטא.
אותה ולא אותה וחבירתה דומיא
ב
וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו:
❖
במדבר יט ג
עמה דברי הכל פסולה נחתכה דלעת עמה
דידה ויש לומר דהתם וכפר עליו
אכתי לא שמעינן דכל העוסקים
ג
דברי הכל כשרה: מתני' נפלה סכין
משמע עליו מכפר ולא על חבירו
בפרה פוסלין אותה במלאכה:
עג י
נשחטה בהמה אחרת לר' נתן
מכפר על המחוייב חטאת כזה
הגהות הב"ח
והגביהה נפלו כליו והגביהן השחיז את הסכין
איצטריכא ליה. דכיון דמלאכה לא
דשייכא ביה כפרה זו:
❖
(א) תוס'
ועף בא חבירו ושחט דאם שהה כדי שחיטה
ושמואל
אמר אף בהמה לעוף.
מיקריא שלא בכוונה כדאמרינן לקמן
חטאת
פסולה רבי שמעון אומר אם שהה כדי
ששחט'
ר"ח פסק כשמואל
נחתכה דלעת עמה דברי הכל כשרה
ביקור: גמ' מאי כדי שחיטה אמר רב כדי
❖
רבינו גרשום
ורבי יוחנן דאמרי בהמה לעוף
משום שחיטת חבירתה נמי אע"ג
שחיטת בהמה אחרת אמרי ליה רב כהנא
ובקונטרס פסק לחומרא כרב דאמר
דשחיטה שלא בכוונה שמה שחיטה
בעינן לשחיטת [חולין]
כוונה (לשחיטת חולין)
ורב אסי לרב כדי שחיטת בהמה לבהמה
עוף לעוף דקיימי אמוראי דמערבא
הוה אמינא לא תפסול דושחט אותה
מוסף רש"י
בהמה פסולה ופרה כשירה
כוותיה דאמרי דקה לדקה וגסה
משמע ולא אותה וחבירתה והיכי דמי
ועוף לעוף או דלמא אף בהמה לעוף אמר
נפלה סכין והגביהה.
דלא חשיבא מלאכה
לגסה וכ"ש עוף לעוף דיותר חלוק
כגון ששחט שתי פרות אדומות בהדי
(דידה): נחתך דלעת עמה
להו לא הוה בדיחנא ביה בחביבי דאישייליה
דברי הכל כשרה אפי' לר'
הדדי: קמ"ל. דחולין נמי משמע
עוף מבהמה ממה שחלוקין דקה
אתמר אמר רב כדי שחיטת בהמה לבהמה
ה
נתן דפוסל פרה בשחיטת
אבל רישא דנתכוין א] לאחרת לא
מגסה וגם בה"ג פסק גסה לגסה
בהמה דחולין כשנשחטה
ועוף לעוף ושמואל אמר אפילו בהמה לעוף
כדי
ודקה לדקה ועוף לעוף: ביקור
(הפרדס עמ' קלה) אם
איצטריכא דנהי נמי דאותה וחבירתה
בלא כוונה דהיא בת מינה
וכן כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אפילו בהמה
שהה כדי ביקור.
וכיון דחשובה שחיטה
טבח חכם. ובסכין הראוייה לאותה
משמע שתי פרות אדומות מיהו כיון
(לעיל ט.)
דבהמה [שחיטה] כשרה
לעוף רבי חנניא אמר כדי שיביא בהמה
דנתכוין למלאכה אחרת מיפסלא משום
בהמה חוץ לצואר כמלא צואר:
שהה במיעוט סימנים
לדבריו פסולה הפרה אבל
ורמינהי אלו טרפות בבהמה
אחרת וישחוט יביא אפילו מעלמא נתת
מהו תיקו.
היסח הדעת דלא גרעה מחתיכת
נחתכה דלעת בלא כוונה
אפי' לר' נתן דפוסל
פסוקת הגרגרת. וא"ת
דלעת: חתך דלעת עמה דברי הכל
דבריך לשיעורין אמר רב פפא עומדת להטיל
בשחיטת בהמה מכשיר
פסולה. דהא מלאכה היא: נחתכה
נהי דנבלה הויא מ"מ לא פקע מינה
איכא בינייהו אמרי במערבא משמיה דרבי
בחתיכת דלעת בלא כוונה
דאין חשובה (על) [לדברי]
דלעת עמה דברי הכל כשרה. דשלא
איסור טרפות וחייב אף משום טריפות
יוסי ברבי חנינא כדי שיגביהנה וירביצנה
ו
הכל מלאכה: נפלו כלים
כדמשמע בשמעתין דמסוכנת
בכוונה לא מיקרי עוסק במלאכה
וישחוט דקה לדקה וגסה לגסה אמר רבא
והגביהן כו' כלומר שנפלה
והא דאמר בפרק חטאת העוף
ורישא לרבי נתן טעמא ב] דכתיב
מעפרתו ממנו: או דלמא
השוחט בסכין רעה אפילו כל היום כולו
ז
אף בהמה לעוף כלומר
ושחט אותה ולא חבירתה עמה ושלא
יצא עוף טמא שאין במינו
כדי שחיטת בהמה לעוף:
כשרה בעי רבא שהיות מהו ח שיצטרפו
בכוונה נמי שמה שחיטה: מתני'
טרפה לא משום דלא שייכא ביה
(הפרדס שם)
בחביבי זהו ר' חייא.
ותפשוט לה מדידיה התם בדלא שהה בעי
נפלה סכין והגביהה. ושהה בהגבהה
שחיטה ואפילו נשחטה הויא נבלה
כדי ביקרו של חכם.
עומדת להטיל איכא
בינייהו כלומר ר' יוחנן
רב הונא בריה דרב נתן שהה במיעוט
זו: כליו. בגדיו: או שהשחיז את
ופקע מינה איסור טרפה כי אתא
ט
דאמר אפי' בהמה לעוף
הסכין. קודם שחיטה: ועף. נתייגע
איסור נבלה אלא פירוש שאין במינו
סימנים מהו תיקו: ר"ש אומר אם שהה [כדי
שנפלה לארץ ואין לעשות
וכשהתחיל לשחוט לא היה בו כח
טרפה היינו טרפה לחודיה דאף כי
לה אלא לשחוט וזהו
ביקור]: מאי כדי ביקור אמר רבי יוחנן כדי
(לעיל ט.)
שיעור קטן. ור' חנינא אמר
ופסק שחיטתו ובא חבירו ושחט: כדי
נשחט לקי אף משום נבלה וי"ל דהכי
ביקרו של חכם אם כן נתת דבריך לשיעורין
נתת דבריך לשיעורין.
כדי שיביא בהמה אחרת
ביקור. מפרש בגמרא: גמ' מאי
פריך דאי איתא דלא מהניא ביה
אלא כדי ביקור טבח חכם: מתני' שחט את
כו' כלומר לא שיביא ממש
כדי שחיטה אמר רב כדי שחיטת
שחיטה והויא ליה נבלה לא הוה ליה
אלא שתהא עומדת לשם
הוושט ופסק את הגרגרת או פסק את
(שם) טבח חכם.
וישהא שיעור להפילה
בהמה אחרת. ולא תימא כדי שיגמור
למיתני אלו טרפות אלא הוה ליה
ולשחטה וזהו שיעור גדול.
הגרגרת ואח"כ שחט את הוושט או שחט אחד
שחיטתו ותו לא: בהמה לבהמה ועוף
למיתני ואלו נבלות שהוא עיקר האיסור
כדי שירביצנה ויגביהנה
מהן והמתין לה עד שמתה או שהחליד את
לעוף. כדי שחיטת בהמה אחרת
וישחוט כלומר ויגביה
ואם תאמר דנקט איסור טרפה
צוארה לשחוט: שהיות
הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר
משערין לשהיית שחיטת בהמה ובכדי
לאשמועינן שאם חתך כזית בשר
או
(שם)
מהו שיצטרפו כלומר
מחיים דלקי אף משום טרפה ויש לומר
שחיטת עוף אחר משערינן לשהיית
שהחליד את הסכין.
נבלה ר"ע אומר טרפה כלל אמר רבי ישבב
ולא שהה בבת אחת
כדי שחיטת חברתה אלא
שחיטת עוף: או דילמא אפילו.
דמתניתין דאלו טרפות משמע ליה
משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה
י
(שם) תחת השני.
שהה לפרקים שיעור כדי
בכדי שחיטת בהמה משערינן לשהיית
לאחר שחיטה מדקתני סיפא כל שאין
❖
(לעיל ל:)
נבלה כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה
(שחיטתה) שחיטת אחרת.
שחיטת העוף דהיינו קולא: אמר
כמוה חיה ולא קתני כל שאין חיה:
ליפסל טרפה והודה לו רבי עקיבא: גמ'
ותפשוט ליה מדידיה
כלומר דהוא עצמו א'
להו לא הוה בדיחנא בחביבי דאישייליה.
וליחשוב
השוחט בסכין רעה דדמי
שחט את הוושט וכו' והודה לו רבי עקיבא
ורמינהי אלו טרפות בבהמה
שיטה מקובצת
לא היתה דעתי גסה בדודי רבי חייא
כשהיות: שהה במיעוט
נקובת
א] אבל רישא דנתכוון אף
כשלמדתי הלכה זו ולא היה בסבר
סימנין מהו כלומר עדיין
לאחרת: ב] ורישא לר'
לא שחט אלא מיעוט
פנים עמי שאשאלנו דבר זה. רב בר אחוה ובר אחתיה דרבי חייא הוה ט): אף בהמה לעוף. קולא
היא שנתנו לעוף שיעור שחיטת בהמה
נתן טעמא משום דכתיב:
סימנין ושהה מהו מי
לשהייתו: לשיעורין. פעמים שהיא רחוקה ופעמים קרובה: עומדת. כאן ומחוסרת הטלה לארץ: איכא. בין רבי חנינא לרבי יוחנן
ג] דקס"ד דאפי' הפסיק:
אמרינן כיון דעדיין לא
ד] מתיבת ובמיעוט קמא
רבי יוחנן משער בשחיטה לחודה ורבי חנינא בעי הטלה ושחיטה: דקה לדקה. לשהיית בהמה דקה משערינן בכדי שחיטת בהמה
שחט הרוב לא חשיבא
אי דגרגרת עד תיבת
התחלת שחיטה וכשרה
דקה דכוותה. ואף על גב דרב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן י) כיון דקים ליה רבי יוסי בר רבי חנינא בשיטתיה דרב דאמר דקה לדקה
ימתין עד שימות נרשם
או דילמא כיון דשהה
וגסה לגסה ממילא שמעינן ועוף לעוף ועבדינן לחומרא: בסכין רעה. שאין חידודה חותך יפה: אפילו כל היום כולו. מאריך
עליו. ונ"ב שבס"י לא
בשחיטה פסולה: כדי
נמצא: ה] י∆ש∆ ב« ב וכן הוא
ושוהה בשחיטה אחת: כשרה. הואיל וכל שעה הוא מוליך ומביא ולא הפסיק בשחיטתו: שהיות מהו שיצטרפו. הפסיק
ביקור טבח חכם כלומר
בדברי הימים גבי משמרות
הסכין: ורמינהו אלו
ב' ושלש פעמים בשחיטה אחת ושהה בין שלשתן כדי שיעור שלם: מדידיה. השוחט בסכין רעה אלמא לא מצטרפי דקא ס"ד
כהונה הס"ד:
טרפות בבהמה נקובת
ג] ואפילו הפסיק קאמר אלא שלא שהה בפעם אחת כשיעור: התם בדלא שהה. כלל: במיעוט סימנים. שחט הרוב ושהה
הושט ופסוקת הגרגרת
והא הכא דנפסלה
במיעוט האחרון וגמר שחיטתו: מהו. מי אמרינן כיון דעבד ליה רובא אתכשר או דלמא כיון דהדר וגמרה כולה חדא שחיטה היא:
תיקו. ולחומרא. ד] ובמיעוט קמא אי דגרגרת לאו מידי עביד ולא שהייה היא ואי דוושט דנקובתו במשהו מיטרפא ממה נפשך דהא כיון
דשהה אזיל ליה מעשה קמא והוה ליה נקב בעלמא וטרפה. ונראה דהשוחט רוב סימנין והשליך מידו והעוף שוהה למות אסור לחזור
סכין: לשיעורין. פעמים
ולחתוך המיעוט בתורת שחיטה דמוטב שיכה על הצואר בסכין או ימתין עד שימות: כדי ביקור חכם. בדיקת
מתני' ופסק
דחכם רחוק ופעמים קרוב: טבח חכם. שזה השוחט חכם הוא:
את הגרגרת. היינו
עיקור ובבהמה קאי:
תחת השני. בין
הסימן לצואר: ופסקו. מלמטה
למעלה: ה] ישבב.
שם חכם וכן
הוא בדברי הימים
גבי משמרות:
גמ'