לד:
השוחט פרק שני חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
על טהרת הקדש לא. כלומר לית בהו שלישי: לא מיבעיא קאמר.
סברי דאין שלישי בחולין שנעשו על טהרת קדש דהאי אף אני לא
צא א
א)
ב)
כלומר אפילו בהני איכא שלישי: והא אף אני לא אמרתי קאמר.
אמרתי היינו האי דקתני בברייתא בסוף מילתיה דרבי יהושע בחולין
צב ב
ג)
שנעשו על טהרת תרומה אבל בתחלה לא פירש רבי יהושע עד
ורבה בר בר חנה אמרה להך אהדרתה דר"א ורבי יהושע משמיה
❖
צג ג
צד ד
דרבי יוחנן וקשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן: אמוראי נינהו. רבה
ששאלו ר"א ואם איתא דחולין שנעשו על טהרת קדש יש בהן שלישי
ה
היה לו לפרש דלא מיירי בהו כדי
בר בר חנה ור' אסי דלית ליה
הגהות הב"ח
שלא יבא לטעות ולומר דאיירי בכל
לר' אסי האי אף אני לא אמרתי
טומאה היא אצל הקדש אמר רבי זירא א"ר
דבר שיש בו שלישי אלא ודאי אין בו
אלא בתרוייהו אית ליה לרבי יהושע
(א) תוס'
ו
אסי א"ר יוחנן א"ר ינאי האוכל שלישי של
❖
❖
כהן
דנעשה גופו שני לקדש: בחולין
שלישי ולכך לא הוצרך לפרש דאיירי
חולין שנעשו על טהרת הקדש נעשה גופו
שנעשו על כו'. כדפרישית דבשלישי
בתרומה ואע"ג דאיכא קדש עצמו
שני לקדש איתיביה רבי זירא לרבי אסי
שיש בו שלישי סתמא דמלתא לאו
של חולין אלו קאמר הא שלישי לתרומה
רבינו גרשום
שיטה מקובצת
שלישי שני לקדש ואין שני לתרומה בחולין
בדידיה איירי דאין דרך לאכול קדש
הוי וכיון דשלישי הוא פסול מיקרי
א] מודי דאסור מדיוקא
האוכל אוכל שלישי למה
שנעשו על טהרת תרומה על טהרת תרומה
שנטמא ובני אדם
בדילין ממנו:
ונהי דמצי למינגע בתרומה מיכל
גופו שני: נעשה גופו
דדייקינן מיניה דאמר:
אמוראי נינהו ואליבא דרבי
אין על טהרת הקדש לא אמר ליה לא
ב] ושום ושמן דתרומה
מיהא לא מצי אכיל: לא שני הוי
שני לקדש. כלומר ואינו
א
יכול לאכול קודש: והא
ולאוכלו ומדקא מני
יוחנן. לא ר"ל הא
ולא שלישי הוי. שאין שלישי עושה
מיבעיא קאמר והא אף אני לא אמרתי
אף אני לא אמרתי אלא
ביה שלישי שמעת מינה
דידיה הא דרביה
דמסתמא דהא
שלישי דהא קאמר רבי יהושע המאכל
בחולין: ג] אבל נגע
אלא בתרומה קאמר אמוראי נינהו ואליבא
בתרומה כו'. כלומר והא
סבירא ליה לר' יוחנן דסבר
בשני קודם שעירב בו
דקאמר לעיל מאי אהדרו ר"א ורבי
חמור מן האוכל חוץ מן השני או
דרבי יוחנן אמר עולא האוכל שלישי של
ב
תרומה: ד] הלכך לא
ר' יהושע אף אני לא
שלישי ולענין קדש: קמ"ל. דשלישי
יהושע אהדדי לא מסברא אומר כן
חולין שנעשו על טהרת תרומה נפסל גופו
אמרתי אלא בתרומה
בעי למיכלינהו בטהרת:
מיהא הוי וכי א"ר יהושע שאין נעשה
דאין זה הדבר תלוי בסברא אלא
ה] וה"ל חולין שנעשו:
הא אף אני לא אמרתי
מלאכול בתרומה מאי קמ"ל תנינא שלישי
ו] ויכול לערב בו תבלים
אלא בתרומה וכו' ועכשיו
אוכל כמאכל לנגיעה הוא דקאמר
קבלה היתה בידו:
של תרומה: ז] כדפי'
שני לקדש ואין שני לתרומה בחולין שנעשו
הוא אומר חולין שנעשו
והשלישי
נאכל
בנזיד הדמע.
כגון האוכל אוכל ראשון דאי הוית
על טהרת הקדש וקשיא
הקונטרס בפי' קמא נמחקו
על טהרת תרומה שני הוא דלא הוי הא
בלשון
שני פירש
משוית ליה ראשון הוי מגעו שני אבל
מלות בפי' קמא: ח] אמרי'
דר' יוחנן [אדרבי יוחנן]:
אמוראי נינהו ואליבא דר'
בפ' בתרא דיומא אל
שלישי הוי אי מההיא הוה אמינא לא שני
בקונטרס ונראה לו עיקר דאיירי
האוכל אוכל שלישי דכי עבדת ליה
תטמאו בהם: ט] דמהתם
יוחנן איכא דאמר אליבא
בחולין גרידי ומטמא
ופוסל דקאמר
שלישי שרי בנגיעה לענין אכילה מודי
הוי ולא שלישי הוי ואיידי דאמר שני בקדש
דר' יוחנן אפי' אוכל
לא ילפי' שיהא אסור
דאסור ומדיוקא דייקינן מילתיה
היינו את התרומה השלישי נאכל
א]
שלישי שנעשו על טהרת
לפסול גופו שהרי אפי'
אמר נמי אין שני בתרומה קמ"ל איתיביה רב
כהנים: י] חסיד שבכהונה
הקדש נפסל גופו מלאכול
דאמר אין שני לתרומה אבל שלישי
אפילו הוא נזיד הדמע ונגע בשני
המנונא לעולא הראשון שבחולין טמא
ג
בקדש. ואיכא דאמר לא
היה והיתה מטפחתו:
הוי: הראשון שבחולין טמא ומטמא.
לטומאה דה"ל שלישי מותר לאוכלו
יא] וקדש לחודיה דלאו
אמר אלא בתרומה הואיל
ומטמא והשני פוסל ואינו מטמא ד והשלישי
על טהרת חטאת: יב] דבפ'
תרומה דעביד ליה שני לפסול את
אבל נגע בשני קודם ג] שיערבו בו
וטהרתה טומאה היא אצל
נאכל בנזיד הדמע ואי אמרת נפסל גופו
הקדש כדבעינן למימר
אלו עוברים משמע
ה
השלישי: והשני. שבחולין: פוסל.
תרומה לא צריכא לאשמועינן דאכתי
לקמן בשילהי דהילכתא:
דבסתמא איכא כזית בכדי
מלאכול בתרומה ספינן ליה מידי דפסיל
את התרומה: ואינו מטמא. דשלישי אכילת פרס:
הוו חולין גרידי ולית בהו שלישי
שני הוא דלא הוי
ליה לגופיה אמר ליה הנח לנזיד הדמע דתרומה לא עביד רביעי הלכך שלישי
ודייק ע"כ כיון דנזיד הדמע הוא על
הא שלישי הוי. כלומר
ו
אין שני לתרומה הא
דליכא
דתרומה לא מיקרי טמא אלא פסול:
טהרת תרומה בעי מיכליה והוי חולין
גופו חשיב שלישי ונפסל
והשלישי. של חולין: נאכל בנזיד הדמע. בתבשיל שתרומה מעורבת
שנעשו על טהרת תרומה ואי אמרת שלישי דידהו פסיל לגופיה
מלאכול בתרומה: הראשון
שבחולין טמא ומטמא.
לתרומה ספינן להאי (א) ושרינן לאוכלו הלא נפסל גופו ע"י כן
בו כגון שלישי זה אם מקפה של חולין הוא מותר לתת לתוכו תבלין
כלומר ואיזהו ראשון שנגע
של תרומה ושום ושמן דתרומה ב] לאוכלו ומדקתני בהו שלישי
ואסור לטמא גופו ועוד הוה יכול להקשות היאך אוכל תרומה דקתני
בשרץ השני פוסל ואינו
ש"מ בחולין שנעשין על טהרת תרומה קאמר וקתני נאכל בנזיד
נאכל בנזיד הדמע ומשני הנח לנזיד הדמע דליכא כזית כו' הלכך לא
מטמא (קדש) [תרומה]:
והשלישי נאכל בנזיד
הדמע: ואי אמרת נפסל גופו מלאכול בתרומה ספינן. להאי כהן
בעי ד] לאכלינהו בטהרת תרומה דהוו להו חולין גרידי וקשיא לפי'
הדמע. כלומר נאכל עם
מידי דפסיל לגופו והדר אכיל בהדיה תרומה כגון הנך תבלין: הנח
זה דהיה לו לפרש מטמא ופוסל את התרומה כיון דמיירי בחולין
דמע של תרומה ואינו
לנזיד הדמע. דלא איכפת לן אי אכיל תבלי תרומה בפסול הגוף:
ועוד דמעיקרא דס"ד דאיכא כזית בכדי אכילת פרס בלאו מילתיה
חושש שרביעי בתרומה
ליתא לדברי הכל ומאי קרי
דעולא תיקשי ליה היאך נאכלין והא תרומה טמאה קאכיל ומפרש
דליכא
דמע תרומה שנדמע במאה
ר"ת דבחולין גרידי איירי כדפירש בקונטרס ומטמא דקאמר היינו פוסל והשני פסול ואינו מטמא כלומר ואינו פוסל דאינו עושה שלישי
חולין: (א"ל הנח לנזיד
והשלישי נאכל בנזיד הדמע דכיון דהיה דעתו לערב בו תרומה צריך לשומרו על טהרת תרומה והוו חולין שנעשו על טהרת תרומה
ה]
הדמע כו' כיון דמדמע
אחד במאה) ואי אמרת
ולכך אית בהו שלישי ואותו שלישי יכול לערב בו נזיד הדמע ולאוכלו והשתא פריך דהיכי ספינא ליה מידי דפסיל ליה לגופיה ואסור
נפסל גופו מלאכול תרומה
לטמא גופו כדפי' בקונטרס ומשני דלית בהו כזית כו' ואין צריך לשומרו על טהרת תרומה כיון דאין דעתו לערב אלא מעט שלא יהא
ספינן ליה כו' כלומר
כזית בכדי אכילת פרס וחולין גרידי נינהו ואין בהן שלישי ולא קרי ליה שלישי אלא משום דהוי מגע שני או משום שאם היה דעתו לתת
כיון דאותו חולין שהוא
שלישי נתערב בדמע של
בהן תבלין של תרומה הרבה עד שיהא כזית בכדי אכילת פרס יצטרך לשומרו על טהרת תרומה ונראה דוחק ונראה לפרש כפירוש קמא
תרומה דמי כחולין שנעשו
דאיירי בחולין שנעשו על טהרת תרומה ומטמא ופוסל את החולין שנעשו על טהרת תרומה דאיירי בהו דיש בהו שלישי ושלישי שבהן פסול
על טהרת תרומה ואי
אמרת (הא אני) דהאוכל
ונאכל בנזיד הדמע ויכול לערב תבלין של תרומה ופריך היכי ספינן ליה מידי דמפסיל ליה לגופיה והדר אכיל תרומה כדפירש הקונטרס
ו]
שלישי של חולין שנעשו
ז] בפירוש קמא ומשני דלית ביה כזית כו' ולא חיישינן אי אכיל ליה בפסול הגוף אע"ג דחצי שיעור אסור מן התורה הכא דפסול הגוף דרבנן
על טהרת תרומה נפסל
לא החמירו ומה שהקשה דמ"מ היכי שרי לפסול גופו הא ח] אמר ב)בפ"ק דיומא לא תטמאו בהם ונטמתם בם מכאן לטומאת הגויה
גופו מלאכול בתרומה
ספינן ליה כו' א"ל
מן התורה נראה דמהתם לא ילפינן ט] גופו שהרי אפילו כהנים אמרינן בפ"ק דר"ה דמותרים ליגע בשרץ ונבלה ולא דרשינן
הנח לנזיד הדמע כו'
מההוא קרא אלא דאם אכל אוכלין טמאין דנפסל גופו מלאכול תרומה וטהרות וכן בפרק אמרו לו דאמר התירו לה למעוברת
כלומר כיון דתרומה נדמע
לאכול פחות מכשיעור אוכלין טמאין מפני הסכנה דמשמע דוקא פחות מכשיעור מפני הסכנה דוקא היינו נמי כשבאה לאכול בתר הכי תרומה
באחד ומאה כי קא אכיל
פרס מחולין דהן כארבעה
וטהרות ובפרק ב' דטהרות בתר ההיא דהכא קתני הראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאין שלישי בתרומה פוסל ולא מטמא הרביעי
ביצים לא אכיל כזית
נאכל בנזיד הקדש ההיא בבא איירי בתרומה שנעשו על טהרת קדש והפסול וטומאה דקתני הוו בתרומה עצמה והרביעי שלה יכול לערב
מתרומה דלא חשיב על
בתבשיל של קדש גמור והדר קתני הראשון והשני ושלישי שבקדש טמאין ומטמאין רביעי פוסל ולא מטמא חמישי נאכל בנזיד הקדש
הכל חולין שנעשו על
טהרת תרומה:
האי בבא איירי בקדש גמור שנעשה על טהרת חטאת ועל טהרת פרה אדומה כדאמר בגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת ואמר נמי במסכת
חגיגה יוסף חסיד שבכהונה י] היתה מטפחתו מדרס לחטאת לכך קאמר דאף הרביעי פוסל ובחמישי עצמו יכול לערב בו
מאכל קדש שהוא קדש גמור אבל תרומה לחודה דלאו על טהרת קדש אין בה רביעי וקדש לחודיה דלאו לטהרת חטאת אין בו
יא]
חמישי כדאמר בסוף פרק קמא דפסחים דלא לישתמיט תנא וליתני רביעי בתרומה וחמישי בקדש ואין לתמוה
על התרומה ועל הקדש איך נאכלין כיון דטמאין הם דמאחר דבתרומה עצמה אין בה רביעי ולא בקדש חמישי ליכא איסורא
ולפירוש רבינו תם איירי בבא דתרומה בתרומה גרידא וקורא לה רביעי לפי שרוצה לערב נזיד הקדש ושומרה מהיות רביעי ובבא
דקדש איירי בקדש גרידא וחמישי נאכל בנזיד הקדש לפי שרוצה לאכול עמו קדש הנשמר בטהרת חטאת ומטמא היינו פוסל
כדפירש בבבא דרישא: הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכדי אכילת פרס. לא בשביל שיהא סתם נזיד כן דבפרק אלו
עוברין ג) יב] משמע דאיכא בסתמא כזית בכדי אכילת פרס גבי מקפה של חולין ושום ושמן של תרומה דקאמר התם ובפרק
שלשה מינין הואיל וזר לוקה
עליו בכזית בכדי אכילת פרס אלא דבעי למימר דהכא איירי
בכה"ג דליכא כזית בכדי אכילת פרס:
אבל