אלו טרפות פרק שלישי חולין
מה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מצטרפין
לכמלא מקדח. לאו משום דבעו
אתייקורי מתייקרי בי. נכבדין הם במה שאני סועד אצלם והנאתם
למיסתם כב"ש ח)
מד א
א) ב)
ג)
היא ואין זו מתנה: כנפה. הגרגרת סביב סביב להיקפה נקבים
אלא משום דב"ש פירשו שיעור נקט שיעורא
ה]
מה ב
דב"ש: אישתמיטתיה הא דאמר כו'. ס"ד דרב ירמיה
ד)
דקים כנפה: מצטרפין הנקבים לרובא. אילו היו כולן מחוברים
ה)
יחד היה רובא נפסק טרפה: ובגולגולת. לגבי אהל המת תניא
דאפילו בנקבים שיש בהם חסרון קאמר דמצטרפין לרובה מדנקט
ו)
בההיא דכמה
כנפה דמשמע כנקבי נפה שיש בהם
מו ג
חסרון בשדרה קתני סיפא ו)ובגולגולת
חסרון איירי ו] ומסיק דבשאין בהן
אתייקורי הוא דמתייקרו בי אמר רב יהודה
ז)
מז ד
כדי שינטל מן החי וימות הוי חסרון
חסרון איירי ולא נקט נפה אלא לומר
אמר רב ניקבה כנפה מצטרפים לרובא מתיב
ולא מטמא ואמרינן בבכורות
דמלאה נקבים כנפה ולשון אישתמיטתי'
❖
רב ירמיה ובגולגולת שיש בה נקב אחד
ח)
א
קשה: ניטלה ממנה רצועה
כמה ינטל מן החי וימות כמלא מקדח
ארוך אפילו יש בה נקבים הרבה מצטרפים
מח ה ו
מצטרפת לכאיסר. תימה לישמועינן
של רופאים ותני עלה דאם יש בו
ניקבה וכ"ש רצועה: כדי שיכנס
למלא מקדח אלמא כיון דשיעורה מלא מקדח
נקב אחד ארוך שאין עגול רואים
הגהות הב"ח
למלא מקדח מצטרפין ה"נ כיון דשיעוריה
איסר לרחבו. פירוש לרחבו של איסר
אותו אם יתנו ארכו לעגלו והוי כמלא
מט ז ח ט
(א) רש"י
כאיסר לכאיסר מצטרפין אישתמיטתיה הא
דבפסוקת הגרגרת
מקדח הוי חסרון או אפילו יש בו
שיושיבהו שם על רחבו ויכנס לאפוקי
דרך עוביו: אנסה עצמה.
(ב) ד"ה
דאמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא
נקבים קטנים הרבה כולן מצטרפין
❖
כד
לכמלא מקדח: אלמא כיון. דשיעור
שפשטה ז] ראשה יותר מדאי ליטול
נ י
אמר רב נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין
ב
ירק בבור: חותך שתי צלעות מכאן
חסרון גולגולת כמלא מקדח הוא
לכאיסר ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא
מוסף רש"י
ומכאן. פירש ר"ח שתים מכאן
מצטרפין נקבים הקטנים לכמלא
נא
כ
אמר רבה בר בר חנה א"ר יהושע בן לוי
מקדח כאילו הוי חד נקב ולא יהבינן
ושתים מכאן והאי חזה לא הוי כההוא
נקב אחד ארוך.
ניטלה הימנה רצועה מצטרפת לכאיסר בעא
(לקמן
בהו שיעורא אחרינא: והכא נמי.
דמסכת תמיד שלא היו שם
נב ל
נז:) מצטרפים למלא
מיניה רבי יצחק בר נחמני מרבי יהושע בן
אע"ג (א) דבפסוקות שיעורא לרובא
שום צלעות כדתנן בפ' לא היו כופתין:
מקדח.
לוי ניקבה כנפה מהו אמר ליה הרי אמרו
מר
גבי נקובה תנן במתניתין
נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר ושאין בהן חסרון מצטרפין לרובא
עד כמה תחסר עד כאיסר
נג מ נ
האיטלקי אלמא נקב הקנה טריפתו
❖
בעופא מאי אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מפרשא לי מיניה דרבי אלעזר
בכאיסר וגבי נקבים קטנים א] בעי
ג מקפלו ומניחו על פי הקנה אם חופה את רוב הקנה טרפה ואם לאו כשרה
כאיסר לשעורינהו: אישתמיטתיה.
אמר רב פפא וסימניך נפיא נפחתה כדלת אמר רב נחמן כדי שיכנס איסר
חברין
(לקמן נז:)
ד
לעזי רש"י
להאי מקשה: מצטרפין לרובא. דהוו
בבלאי.
לרחבו ה נסדקה אמר רב אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה
כפסיקה בעלמא דלא מיחסרא וניקבה
שולדר"א [שולדי"ר].
❖
וחוליא אחת למטה כשרה אמרוה קמיה דרבי יוחנן אמר מה חוליא ומה
(גיטין עח:)
לרתך.
כנפה נמי בדליכא חסרון: ניטלה
❖
פורציל"א. חלל הצואר.
חוליא דקאמר רב אלא אימא ו אפילו לא נשתייר בה אלא משהו למעלה
הימנה רצועה. לארכה דאיכא חסרון:
ומשהו למטה כשרה אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי אמר
מצטרפת לכאיסר. אי (ב) כי מעגלת
שיטה מקובצת
לה הויא איסר טרפה: בעופא. נקבים
רבינו גרשום (המשך)
להו ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי טעמא תנא רבי חייא בר יוסף קמיה
א] וגבי נקבים קטנים נמי
דחסרון בעוף דליכא למימר בגרגרת
בעי כאיסר: ב] שהוא
דרבי יוחנן כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה
פי הקנה: נסדקה. כלומר
ז
באורך הקנה: הכי גרסינן
מתפרש בחסחוס שבראשי
דידיה כאיסר בכמה הוי שיעוריה:
התחתונה אמר רבא תחתונה שהיא עליונה שאני אומר כל שפושטת צוארה
ח
הצלעות: ג] הקרום הרך
איכא דאמרי אמרוה
מקפלו. חותך למטה מן הנקבים
ורועה ובלבד שלא תאנס בעי רב חנינא ואיתימא רב חנניה אנסה עצמה מהו
רבנן קמיה דר' יוחנן
שהמוח מונח בתוכו
ובצדיהם עד שיוכל לקפל הרצועה
משמיה דר' יונתן כו'
הס"ד ומה"ד וסימניך
תיקו יתיב רבי יוחנן ורשב"ל נפק מילתא מבינייהו אנס בסימנים ושחט
ט
כלומר כשאמרו משמיה
למ"ד קרמא תתאה הס"ד:
שהן בה כלפי פי הקנה ומניחו למקום
ד] יכול להכיר רבוצת
דר' יונתן שבחה ואמר
פסולה י ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה תנו רבנן כ איזהו חזה זה
הנקבים ע"פ הקנה: אם חופה.
המוח: ה] משום דב"ש
להו ידעין חברין בבלאי
הרואה את הקרקע למטה עד הצואר למעלה עד הכרס חותך שתי צלעות
בין הנקבים והשלם שבין נקב לנקב
כו': אמר רבא תחתונה
פירשו שיעורן נקט:
ו] שיש בהם חסרון איירי
שהיא עליונה מחיים
משתי דפנות אילך ואילך וזהו חזה הניתן לכהנים: ניקב קרום של מוח: רב
את רוב הקנה אע"ג דבנקבים גרידי
ומשני דבשאין: ז] אנסה
עליונה כשהבהמה מהלכת
ליכא רובא: טריפה. הואיל ויש בהן
ושמואל דאמרי תרוייהו קרמא עילאה אע"ג דלא אינקיב תתאה ואמרי לה
וכשתולין אותה תחתונה
עצמה שפשטה צוארה
❖
חסרון ושיעור סמיכת נקבים זה לזה
א"ל אני א' כדי שתפשוט
יותר מדאי:
עד דאינקיב תתאה אמר רבי שמואל בר נחמני וסימניך חייתא דמתנח ביה
ל
צוארה ותרעה כו'
כנפה דהא אניקבה כנפה קיימינן:
מוחא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי כנגדו בביצים ניכר
כלומר ר' יוחנן א"ל ר'
וסימניך. שלא תשכח שמועה זו ולא
יצחק בר יוסף ובלבד
א"ר שמעון בן פזי אמר ריב"ל משום בר קפרא מוח כל מה שבקדירה
רבינו גרשום
מ
תימא כאיסר או מצטרפין לרובא:
שלא תיאנס כלומר שלא
נדון כמוח התחיל למשוך
נדון כחוט השדרה ומהיכן מתחיל לימשך אמר
יהא שום בר אדם אונסה
ניקבה כנפה. כלומר
נפיא. כעין שעושין הנפה שמניחין
אלא כדי שהיא עצמה
הגרגרת שניקבה ולא
שם יריעות זנב הסוס על פי העוגל. רבי יצחק בר נחמני לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי יהושע בן לוי נ כמין שני
תפשוט: אנסה עצמה מאי
ניקבה במקום אחד אלא
פולין
כלומר מי אמרי' כיון דלאו
ברוב מקומות ניקב נקבים
וזה סימן יהא לך נקבה כנפה שאלת
כל שעתא אין צוארה
דקין מצטרפת לרובה
ומעשה נפה השיבוך: נפחתה כמין דלת. ולא נטל הפחת אלא תלוי ועומד זקוף שם כעין דלת במזוזתו: כדי שיכנס איסר לרחבו. ושיעור
כ"כ [פשוטה] אסור דלאו
כלומר אם בין כל הני
גדול הוא זה מאיסר דהכא בעינן נכנס ויוצא משום דאין כאן חסרון והדלת סותם את הנקב: נסדקה. לארכה. וקילא מכולהו דהיכא
מקום שחיטה הוא או
נקבים שיעורן כרוב חללה
דילמא כיון דיכול לפשוט
טרפה. מתיב ר' ירמיה
דנפסק לרחבה ברובא מתוך שהריאה מושכת למטה והצואר מושך למעלה ניתק והולך לגמרי ולא הדר חלים שולדר"א בלע"ז אבל לארכה
עד אותו מקום מקום
בר אבא ובגולגולת שיש
כל כמה שהצואר נמשך הסדק סוגר והולך הלכך הדר חלים: חוליא. טבעת שמעתי. ובעיני נראה שהן שלש טבעות כדאמרינן במנחות
שחיטה מקרי תיקי: נידון
בה נקב אחד ארוך כו'
כדי שיכרוך וישנה וישלש הויא חוליא לגבי ציצית: מה חוליא ומה חוליא. למה לכם החוליות הללו דקאמר רב: הכי גרסינן
כריאה ונקובתו במשהו.
מצטרפין לכמלא מקדח
כנגדו בביצים ניכר כלומר
דשיעור נקב לגולגולת
אמרוה קמיה דרבי יוחנן משמיה דרבי יונתן הכי ולא גרסינן איכא דאמרי: הכי. כדקאמר רבי יוחנן משהו למעלה ומשהו למטה
בביצים בהמה שיש שם
לענין טרפה כמלא מקדח:
אמרוה קמיה משמיה דרבי יונתן: חברין בבלאי. רבי יונתן מבבל סליק: כי האי טעמא. לשבח קאמר: מטבעת הגדולה.
שני קרמות וכל מה
הכא נמי כיון דשיעורו
כרבי יוסי ברבי יהודה ומחלוקתו בפ"ק נקט לה מיהו אנן קיימא לן כרבי חנינא בן אנטיגנוס דמשפוי כובע ולמטה כשרה
שבקדירה נידון כמוח עצם
בכאיסר כו' כדבעינן
שהמוח מונח בו זו היא
למימר לקמן: נפחתה
דהיינו למעלה מן הטבעת: כנפי ריאה. אוני ריאה: התחתונה. כדמפרש רבא תחתונה כשהבהמה תלויה דהיינו אונות קטנות
קדירה ואין מונח במקום
כדי שיכנס איסר לרחבו:
שהיא עליונה כשאוחזין בקנה והריאה תלויה למטה: כנפי. כמות שהן נמתחין ופורשין כנפים למעלה אע"פ שהקנה יורד ביניהם
אחד אלא חורין יש בעצם
בעופא מאי. כלומר בעופא
עד מקום חיבורן: שאני אומר כל שפושטת צוארה ורועה. ולא יותר לכך אני מפרש תחתונה שהיא עליונה שלא תאמר תחתונה
שמונחת בשנים ושלשה
דאין אנו יכולין לשער
מקומות והכי קאמר מוח
נקבים שיש בהן חסרון
כשאוחזין הקנה דהיינו כנגד כל הריאה: שלא תאנס. למשוך הסימנים חוץ לחזה בידי אדם: אנסה עצמה. לפשוט מאד צוארה בשעת
שבמקום אחד וכל מה
בכאיסר שהקנה אינו רחב
שחיטה מהו: תיקו. ולחומרא וכן הלכה: למטה מן החזה. למקום שאין ראוי לשחיטה: נידון כריאה. בנקב משהו ולא ברוב כגרגרת:
שסביב המוח בחורין כולן
כל כך היכי משערינן.
ת"ר איזהו חזה. לגבי חזה ושוק של שלמים הניתן לכהנים: הרואה את הקרקע. אינו משבר מן הצלעות בגובה הצדדין כלום אלא השומן
נידונין כמוח ומה דינו
מקפלו ומניחו על פי
של מוח ניקב קרום
הקנה כו'. כלומר [ע"פ
התחתון כמות שהוא ב] בחסחוס שבראשי הצלעות: למעלה עד הכרס וכו'. ושיעור ארכו למעלה עד הכרס כשהבהמה תלויה להפשיט
של מוח בכל שהוא
נקב הקנה]: וסימניך נפיא.
היו נוטלים אותו וחותך ב' צלעות הקטנות העליונות עמו משתי דפנות אחד מכאן ואחד מכאן והן שסביב הקנה ונקראין פורציל"א:
טרפה: נידון כחוט השדרה
כלומר כשם ששוטחין
ברוב עורו של מוח:
נפיא ע"פ העוגל כך
קרמא עילאה. המחובר לגולגולת מבפנים: ואע"ג דלא אינקיב תתאה. הקרום הרך ג] שהמוח מונח בתוכו: חייתא. שק כמו
שוטחין הכא ומניחו על
חייתא דקיטרי: דמתנח ביה מוחא. שהמוח מונח בתוכו: כנגדו בביצים ניכר. בביצי זכר אתה יכול להכיר ד] ז) רביצת
המוח שגם להן יש שני קרומים לבד הכיס והאחד חיצון ואחד שהביצים מונחים בו. ומתוך שקרום התחתון של מוח דק מאד ואין
ניכר לגמרי ונראה כמוח עצמו הוא נותן לו סימן בביצים: כל מה שבקדרה. בגולגולת עד שלא התחיל לצאת מן הקדרה ליעשות חוט
מן המוח הוא בא: נידון כמוח. בנקב משהו:
לימשך.
החוט: נידון כחוט.
שהרי חוט השדרה
לצאת מן
הקדרה לצד
בפסיקת הרוב:
פולין