מז:
אלו
טרפות
פרק שלישי חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבל
אגבה אפילו כטרפא דאסא טרפה. ונראה דאם נמצאת
דדמיא לאופתא. בקעת עצים וכדמפרש: בגישתא. שקשה משושה
פג א מיי' פ"ח מהל' שחיטה
א) [גרסת הרי"ף והרא"ש
אמר רבא], ב) [פחוזה
הלכה ד סמג עשין סג
כעץ: דפחיזא. קשה והיינו נמי כגישתא: דנפיחא. נעשית לבנה
העינוניתא לצד שמאל כיון דלאו אורחא בהכי טרפה דהא
ד]
כאופתא פירוש פחוזה קלה
טוש"ע יו"ד סי' לה סעיף ג:
מפרש טעמא משום דעיזי ברייתא הכי אית להו והא דממעט אגבה
כבקעת והיינו נמי בחזותא. והיכא דלא מחתכא בחיתוך גמור
פד ב מיי' פ"ז שם הלי"ח
כדכתיב אנשים רקים ופוחזים
ולא ממעט לצד שמאל נקט גבה למעוטי אפילו בימין ואם שינתה
ה] ובסדק אלא כמין מראה
הפרש ניכר בו כשרה דלאו שיעא כי
ערוך ערך אפי ב'], ג) סוכה
סמג שם טוש"ע יו"ד
לג: נדה כ., ד) [שבת קלד.
סימן לח סעיף א:
אופתא היא: ככוחלא. צבע כחול
מקומה היה נראה להתיר מדממעט
פה ג (מיי' שם) טוש"ע
ע"ש תוס' דשבת פט"ז ה"ה
גבה דוקא ואף כי רבינו שלמה מטריף
שהוא כמראה ב] לזו"ר לא ירוק ולא
אבל אגבה אפילו כטרפא דאסא טרפה
ע"ש], ה) יבמות עו. [לקמן
א
יו"ד סי' לו סעי' י:
פו ד מיי' שם פ"ח הל"ח
שחור: כדיותא. קורט דיו יבש והוא
בתרי עינוניתא אע"פ שאחת אינה
מח.], ו) [לעיל מו:], ז) [יתכן
א)אמר רפרם האי ריאה דדמיא לאופתא טרפה
להיות משיכלי], ח) סוכה לו.,
סמג שם טוש"ע יו"ד
עומדת במקומה לא היה אוסר ז] אם
שחור: דרבי חנינא לענין דם נדה:
איכא דאמרי בחזותא ואיכא דאמרי
ט) [לקמן מח: בכורות לט.],
סימן לו סעיף יב:
ב
א]
אלא שלקה. אלמא לקותא הוא וסופו
לאו דאיתא שנים אך מורי הרב דודי
פז ה מיי' שם הלכה ז סמג
י) [עיין תוס' לקמן מח:
גבגישתא איכא דאמרי דדנפיחה ואיכא דאמרי
ד"ה שדרה וכו'], כ) [לעיל
לירקב ולינקב: ירוקה. כמין עשבים
ז"ל אמר שהיה מקובל לאסור ואפשר
שם טוש"ע יו"ד סי' לה
דפחיזא ואיכא דאמרי דשיעא דלית לה
סעיף ח:
מב. לקמן מח: גיטין סט.],
ב)
ה
כדלקמן: אדומה. שנקוטרוד"א:
דטעמא משום דלאו אורחיה בהכי:
פח ו מיי' שם פ"ז הלי"ט
ל) [סוכה לו.], מ) [תוספתא
אפילו כטרפא דאסא טרפה.
חיתוכא דאוני אמר רבא ו ככוחלא כשרה
כשרה. דהדרא בריא מדרבי נתן:
פ"ג ה"ה], נ) [מו: ד"ה
סמג שם טוש"ע יו"ד
כדיותא טרפה דא"ר חנינא שחור אדום
דאוושא], ס) [ערך כרת א'],
סימן לח סעיף ד:
המתיני לו. דאין לך דבר העומד
משום אבי העזרי וה"ר
ז
א] ג)
פט ז מיי' שם הל' יז טוש"ע
ע) [לקמן פט. ומנחות מג:],
הוא אלא שלקה ירוקה כשרה מדרבי נתן
אב"ן כתב ה"ר יצחק בספרו דדוקא
בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים
ח
פ) [ר"ל בתוספתא], צ) [לפנינו
שם סעיף א:
וגילוי עריות ושפיכות דמים: שיבלע
בשאר אונות וגב הריאה הויא טרפה
צ ח ט מיי' שם הלכה יט
שם ליתא הכי], ק) [וע"ע
אדומה כשרה מדרבי נתן דתניא רבי נתן
ט
ד)
❖
טוש"ע שם סעיף ד:
תוס' סוכה לא: ד"ה הירוק],
בו דמו. שיהא דמו נבלע בבשרו
אבל האונות שבצד הימין התחתונה
אומר פעם אחת הלכתי לכרכי הים באתה
צא י כ מיי' פרק א מהל'
שהיא עליונה הסמוכה לצואר כשרה
שהיה דמו הולך בין עור לבשר והוי
אשה אחת לפני שמלה בנה ראשון ומת שני
מילה הלי"ז סמג עשין
דדרכה להתפצל וכתב בתשובה דאפי'
כמי שאין לו דם והדם הוא הנפש
כח טוש"ע יו"ד סימן רסג
לעזי רש"י
ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהיה אדום
סעי' א:
לא הויא כטרפא דאסא אלא על ידי
ומתוך שאין בו חיות הוא מת במכה
צב ל מיי' פ"ז מהל' שחיטה
אמרתי לה בתי י המתיני לו עד שיבלע בו
לזו"ר. כחול.
קלה: ככבדא כשרה. ריאה שמראה
נפיחה טרפה ואי לא הויא אפילו בתר
הלי"ט סמג עשין סג
שנקוטרוד"א
דמו המתינה לו ומלה אותו וחיה והיו קורין
שלה דומה לכבד כשרה: כבישרא
נפיחה כטרפא דאסא נראה לאבי
טוש"ע יו"ד סי' לח סעיף ד:
[שנקטירוד"א]. רווית דם.
צג
מ נ מיי' שם הלי"ז
הומלו"ן. כשות.
אותו נתן הבבלי על שמי ושוב פעם אחת
טרפה. והכי קים להו דבהכי הויא
העזרי שהיא כשרה:
טוש"ע שם סעי' א:
דשיעא כאופתא. היינו שחלקה
קרו"ג. כרכום.
לקותא ובהכי לא הויא לקותא:
הלכתי למדינת קפוטקיא באתה אשה לפני
צד
ס מיי' שם הלכה יט
קויטור"א. מוגלה.
ככשותא. ירוקה ולא כעשבים אלא
לגמרי אבל אם יש בה
טוש"ע שם סעיף ד:
פלומיא"ה [פלומי"ר].
שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי
צה
ע מיי' שם הל"ו סמג
לצפות בעופרת.
כמראה כשותא הומלו"ן או כמראה
שום היכר בעלמא כשרה:
הביאתו לפני ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו
שם טוש"ע יו"ד סי' לו
טק"ש [טיי"ש בלניי"ש].
שלישי
הביאתו לפני. נראה
❖
מוריקא כרכום או כמראה ביצה. וכל
סעיף ט:
נקודות.
ולא היה בו דם ברית אמרתי לה בתי
צו פ מיי' שם הל"ג סמג שם
דסבר דבתרי זימני הויא
אלה מין ירוק הן אלא שזה משונה מזה
המתיני לו עד שיפול בו דמו המתינה לו
טוש"ע שם סעיף ג:
כ
וכל מראה קרו"ג נקרא ירוק: אטום
חזקה כרבי (יבמות דף סד:) מדאמר
צז צ מיי' שם הל"ז טוש"ע
לה המתיני: אלא ירוקה ח] ה"ד
ומלה אותו וחיה והיו קורין אותו נתן הבבלי
מוסף רש"י
בריאה. דוכתא דמטמטם ולא עייל
שם סעיף ד:
צח ק מיי' שם הל"ט טוש"ע
על שמי אמר רב כהנא ככבדא כשרה
דדמיא לאופתא. פי'
ככרתי. וי"ס שכתוב בהן ככרתן והכל
זיקא בגויה: מוגלא. קוייטור"א:
ל
שם סעיף ז:
לחתיכת עץ שהיא קשה
מניחים עלה. על אותו אטום לאחר
כבשרא טרפה וסימניך ובשר בשדה טרפה
אחד וכתב בערוך ס) דהוא צבע ירוק
מ
1
צט ר מיי' שם טוש"ע שם
במשוש ואין הרוח נכנס
שנקרע: אי מבצבצא. דנייד רוקא
ותרגום של חציר הוא כרתי ט] ונראה
אמר רב סמא בריה דרבא האי ריאה דדמיא
סעיף ח:
בה כעץ יבש (הפרדס עמ'
נ
ק ש ת מיי' שם טוש"ע שם
קמא). דשיעא דלית לה
כשרה דהא עייל ביה זיקא: ואי לא.
דהוא צבע אינדי"ש בלע"ז דהוא דמי
ככשותא וכמוריקא וכגון ביעתא טרפה אלא
חיתוכא דאוני. שהיא חלקה
סעיף ז:
לקותא הוא וטרפה: אינו קרום.
לרקיע דהא משמע שהוא דומה קצת
קא א טוש"ע שם סעיף ח
מכל צדדיו שאין חיתוך
ירוקה דכשרה היכי דמיא ס ככרתי אמר
❖
לתכלת כדאמרינן (ברכות דף ט:) כדי
שסופו ליסתר וכל סירכי דריאה קרום
בהג"ה:
האונות ניכר בה (שם).
רבינא אטום בריאה מייתינן סכינא וקרעינן
ע
שחור אדום הוא. דם
שיכיר בין תכלת לכרתי ואמרע) תכלת
העולה מחמת מכה הן הלכך אע"ג
שחור באשה אדום הוא,
לה אי אית בה מוגלא ודאי מחמת מוגלא הוא
דלא נפיק זיקא טרפה: האי ריאה
דומה לים וים דומה לרקיע ומתוך
אלא שלקה. לפיכך טמאוהו
תורה אור השלם
וכשרה ואי לא מותבינן עלה גדפא או רוקא
דאוושא. הא פרישית לעיל נ): דמכווצי.
כך אומר ר"ת דהא דפסלינן בפרק
כדתנן (נדה יט.) חמשה
1. וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי
דמים טמאין באשה האדום
אי מבצבצא כשרה ואי לא טרפה אמר רב
סותמין הנקב: דמטרשי. לשון טרשים.
לולב הגזול (סוכה דף לד:) אתרוג
והשחור כו' (סוכה לג:). על
וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא
הירוק ככרתן דוקא בצבע אינדי"ש
שמקשין אותה וקרום הדק כשהוא
יוסף קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו
ידי שלקה נהפך להיות שחור
ה)פ
תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן
❖
ומיהו נראה דמכח זה אין להכשיר
מתקשה נסתר במשמוש היד דזמנין
ואיכא למיחש דילמא ניקבה
שמות כב ל
אֹתוֹ:
קרום ואמר רב יוסף האי ריאה דאוושא אי
ו)
צ
(הפרדס עמ' קמב). וכגון
שאר אתרוגים הירוקים דלא נקט
דלא אינקיב עילאה ומינקב כי בדיק
ידעינן היכא אוושא מנחינן עלה גדפא או
ביעתא. חלמון של ביצה
לה: שנשפכה כקיתון. בשר הריאה
ככרתן למעוטי שאר עניני ירקות
(שם). אי מבצבצא כשרה
גילא או רוקא אי מבצבצא טרפה ואי לא
הגהות הב"ח
ואי לא טרפה. דאמרינן
נימוח בתוך קרומים שלה ונשפך
וה"נ לא הוי דוקא ככרתן דלעיל גבי
כשרה ואי לא ידעינן לה מייתי משיכותא
(א) גמ' לא צריכא אלא לר'
אין בה חיות כלל שהרי
ב] ז)
❖
מראשה לסופה ומסופה לראשה בתוך
ירוקה כשרה מדרבי נתן פירש
יבשה (שם). אינו קרום.
שמעון כצ"ל וכן ברש"י:
דמיא פשורי ומותבינן לה בגוה בחמימי לא
הקרומים וחסרון היא שמתחלה
בקונטרס ירוקה כעשבים אלמא
משום דהדר מיפחת (יבמות
דכווצי בקרירי לא דמטרשי אלא בדקינן
עו.). ריאה דאוושא. ראה
כולה מלאה ועכשיו חציה ריקנית:
ככרתן לאו דוקא וכן נראה דלא אתי
לעיל מז ב. שנשפכה
הגהות מהר"ב
היינו ניקבה. שאי אפשר לחסרה
לה בפשורי אי מבצבצא טרפה ואי לא כשרה
למעוטי אלא דדמיא לכשותא ומוריקא
כקיתון. הבשר שבתוך
רנשבורג
שלא ינקב הקרום: לא צריכא לרבי
וביעתא דכל מיני קרו"ג ירוקים איקרי
תתאה אינקיב עילאה לא אינקיב והאי
הקרום נימוח ונעשה כמים
א] גמ' ואיכא דאמרי בגישתא
(סוכה לו.). שנימוח בשר
שמעון. הא דאיצטריכא לאשמועינן
כדאמר במסכת פ) נגעים (פ"א ה"ג)
דאוושא זיקא דביני וביני הוא אמר עולא א"ר
ח)
איכא דאמרי וכו'. נ"ב עיין
הריאה כמים ונשפך מקרום
ירקרק ככנף טווס ואיכא למ"ד כשעוה
ולמיתני חסרה לר' שמעון איצטריך
ברא"ש הביא רק ג' מהני
הריאה מים בהתזה ובקילוח
יוחנן ק ריאה שנשפכה כקיתון כשרה ראלמא
ואמרינן בפרק ד' נדרים (דף לב.)
לאשמועינן תנא דמתניתין דפליג רבי
איכא דאמרי והרי"ף הביא ד'
כמו מן הקיתון (הפרדס
קסבר חסרון מבפנים לא שמיה חסרון
ט)
שם). שורייקי חיורי. גידים
ועי' ביאור הדברים בכנה"ג
וירק את חניכיו שהוריקן י] צ) (באבנים
שמעון אניקבה ולא אחסרה דבנקב
❖
לבנים (שם).
חלק י"ד סי' לו בהגהת
איתיביה רבי י) אבא לעולא כ) הריאה שניקבה
שיש בו חסרון מודי: דקיימי סימפונא.
טובות ומרגליות) שלא יתנו עיניהם
הרב"י אות פ"ד פ"ה:
או שחסרה מאי חסרה אילימא מבחוץ היינו
שלא נימוקו הקנוקנות: מנא ידעינן.
ב] רש"י ד"ה ככוחלא כו'
בממון ויתעסקו בהצלת נפשות ולא
לזו"ר. נ"ב בלוי"א כמראה
ניקבה אלא לאו מבפנים ושמע מינה חסרון
שמא נימוקה אחת מהן: מייתינן צעא
באבנים טובות ומרגליות ק):
רבינו גרשום
❖
רקיע:
אבל
נקב שיש בו חסרון אפילו
דקוניא. קערה של חרס המחופה
מבפנים שמיה חסרון לא לעולם מבחוץ ודקא
ריאה דדמיא לאופתא טריפה
רבי שמעון מודה. ויש
באבר שקורין פלומיא"ה בלע"ז
כו'. כלומר היכי דמי דמיא
יא]
אמרת היינו ניקבה לא צריכא לרבי
(א)
לאופתא אמרי לה דפחיזא
דשיעא היא ונראה יפה: ושפכינן
שרצו לאסור כשנראית הריאה חסרה
שיטה מקובצת
שמעון דאמר עד שתנקב לבית הסמפונות
כלומר קשה כחתיכת עץ
לה בגווה. קורעים הקרום והכל
שיש קמט וסדק וחסרון על הריאה
א] כדיותא טרפה וסימניך
ואמרי לה דשיעא כאופתא
ה"מ נקב דלית ביה חסרון אבל נקב דאית
נשפך: שורייקי חיוורי. טק"ש בלע"ז:
אפילו עולה בנפיחה והעור והבשר קיים
דיותא ארמיתא דאמר:
כו': כי כוחלא כשירה. כלומר
ביה חסרון אפילו רבי שמעון מודה ג] רבי חנניה
ב] משיכלתא דמיא כו': ג] ר'
ריאה (פירוש) א) כי כוחלא:
טרפה. דאז ודאי נראה שמיחוי
והשיב להם ריב"א דטעות הוא בידם
חנניה חלש עאל לגביה ר'
כי דיותא כמו דיו מ"ט כדר'
חלש על לגביה רבי נתן וכל גדולי הדור אייתו
הסמפונות הוא: נימוקה. נתרוקנה
דא"כ הוה ליה לשנויי הכא הכי
נתן. נ"ב ס"א ר' אסי חלש
חנינא דאמר ר' חנינא כו'
קמיה ריאה שנשפכה כקיתון ואכשרה אמר
עאל לגביה ר' יוחנן:
מ"ט אמרינן כי דיותא טרפה
מאליה ו] מקצתה ואינה נשפכה
וכדברי הכל ולא הוה ליה לאוקמא
ל)
ד] דנפיחא ונעשת לבנה
דחזינן לענין דם נדה חמשה
רבא והוא דקיימי סמפונות אמר ליה רב
כקיתון אך במקצתה לא נשאר
כר"ש אלא ודאי כיון דעולה בנפיחה
ש
כבקעת והיינו נמי כחזותא:
דמים טמאים באשה ושחור
כלום: אפילו מחזקת רביעית. חלל
כשרה וכן פסק רבינו קלונימוס הזקן:
ה] בחיתוך גמור וסדק כמין
אחא בריה דרבא לרב אשי מנא ידעינן אמר
אחד מהם מ"ט אמרינן שחור
מראה: ו] נתרוקנה מאליה
חשוב דם דא"ר חנינא שחור
חסרון המחזיק רביעית הלוג:
שלפוחית
ליה מייתינן צעא דקוניא ושפכינן לה בגויה
ת
במקצתה כו' אפי' מחזקת
אדום הוא אלא שלקה
שלפוחית מדחזינן דשחור לקוי הכא
רביעית חלל החסרון מחזיק
אי אית בה שורייקי חיורי טרפה ואי לא כשרה אמר רב נחמן ריאה שנימוקה
רביעית הלוג: ז] אע"פ
נמי ריאה ודאי לקוי הוא
וקרום שלה קיים אפילו מחזקת רביעית כשרה ניטלה
וקרום שלה קיים כשרה תניא נמי הכי ריאה שנימוקה
מ)
א
שאחת אינה עומדת במקומה
ולפיכך טריפה: עד שיפול בו
לא היה אוסר אא"כ הוה תרתי
דמו. כלומר עד שיפול דמו
שלפוחית
אך מורי הרב דודי: ח] אלא
באברין מדחזינן הכא דירוק
ירוקה וכו' ה"ד ככרתי: ט] ותרגום של חציר הוא כרתי בשביל שהם ירוקים ובלע"ז פורלא כך פי' בערוך ונראה דהוא צבע
חי הכא נמי כשרה לענין ריאה: עד שיבלע בו דמו כלומר הדם היה מכונס למקום אחד ולא היה עדיין נבלע באברין. מוריקא
אינדי"ש בלע"ז דהוא דומה לרקיע דהא משמע: י] וירק את חניכיו שהוריקן א) בתורה בפרשת שוטרים כמו שמפרש בבראשית
כרכום: כשותא. הומלין כמיל בלשון כנען: כגון ביעתא חלמון שבפנים. כי כרתי פו…ƒריש: האי אטום בריאה שאינו מקבל הרוח
רבה שאמר מי האיש הירא ורך הלבב וכו' והיו פניהם מוריקות וחד אמר שהוריקם בזהב וקאמר בבראשית רבה ר' לוי אמר
משום קשיות אי מבצבצא כשרה דודאי שולט בו הרוח ואם לאו טרפה דלא שולט בו הרוח: אי נימא אידי ואידי מבחוץ ואי
שהוריקן באבנים פירוש נתן להם זהב ואבנים טובות ומרגליות שלא יתנו עיניהם בממון ויתעסקו בהצלת נפשות הדא דאת
פרכת היינו ניקבה לא צריכא לר' שמעון כו': מייתינן צעא דקוניא כו' כלי חרש שמעורבת אבר כלומר שיהא שוליו שוה דלא
אמר כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ שהוריקן באבנים טובות ומרגליות: יא] אפי' ר"ש מודה יש שרצו לאסור
יהא בו קרטופני אבל יהא שוה מבפנים דיכילינן למיחזי כל מה שנפל מינה: אי אית ביה שורייקי חוורי ודאי מן הסמפונות
כשנראת הריאה חסרה כשיש קמט:
הוא וטרפה: אע"פ שהיא מחזקת רביעית כשרה. ניטלה
א) עי' היטיב בתוס' סוכה דף לא ד"ה הירוק.
א) נראה דצ"ל שדומה במראיתה למראה הכחול.