אלו טרפות פרק
שלישי חולין
מט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבל
דזיתא מבזע בזע. פירש הקונטרס ולמאן דחייש במחט חייש
עובי בית הכוסות. בסוף הכרס שקורים פנצ"א יש בו שעשוי ככובע
קיז א ב
א)
ושפת דופנו כפולה שתי דפנות אדוקין זו בזו ושומן מחברן וקורין
נמי הכא ואם כן הוה דלא כהלכתא דקיימא לן הלכתא
ב)
לו דובלו"ן: מצד אחד. שנקבה את דופן הפנימית ולא נקבה את
כרבי יוחנן דמכשיר לעיל אבל נראה דאפילו רבי יוחנן במחט הוא
קיח ג
השנית: כשרה. שחברתה מגינה עליה: משני צדדין. שנקבה
דתלינן שבאתה דרך הסמפונות אבל קשייתא דזיתא שהם גסים ואינן
ג)
א] השנית ויצאה לחלל הגוף: טרפה.
יכולין לבא בריווח דרך הסמפונות
ד)
ולא אמרינן היכא דלא נקבה אלא
חיישינן שמא ניקבה הוושט וחזר
בעובי בית הכוסות מצד אחד כשרה משני
ה)
א
כהנים
קיט ד
נהגו בו
ונכנס בכבד:
ב] את האחת אי קופא לבר שנמצאת
ו)
צדדין טרפה ב ולא אמרינן ליחזי אי קופא
היתר. ה"ה ישראלים וכהנים דנקט
קופא שלה תחובה בדופן ופיה כולה
לבר אי קופא לגיו אמרי התם כיון דאיכא
לפי שהקבה ניתנה לכהנים:
בתוך הכרס ודאי מבחוץ נכנסה
ז)
אוכלים ומשקים אימא אוכלים ומשקים דחקוה
מאי
קכ ה ו
מסייע כהני. דמשום פעם
שנקבה את הוושט או כרס או דקין
ההוא מחטא דאישתכח בסמפונא רבה
ח)
אחת לא היה קוראהו מסייע
ובאת לחלל הגוף ומשם חזרה ונכנסה
ט)
כהני: והקדוש ברוך הוא
דכבדא הונא מר בריה דרב אידי טריף רב
לעובי בית הכוסות ועברה כבר כולה
י)
אדא בר מניומי מכשר אתו שיילוה לרבינא
כ)
מסכים על ידם. ולרבי ישמעאל לא
את הדופן החיצון ולא הספיקה קופא
ג
❖
כיון שצוה להם לברך: ❖
ז
אמר להו שקילו גלימא דטרופאי ההיא
איצטריך קרא להכי דפשיטא דמסכים
שלה לעבור את דופן הפנימי דאי
ד
מבפנים באתה ועכשיו היא מתחלת
קשיתא דאישתכח במרה אמר רב אשי כי
ואברכה מברכיך. ואפילו
לצאת דרך עובי בית הכוסות אין דרך
תורה אור השלם
הוינן בי רב כהנא אמר הא ודאי סימפונא נקט
שיטה מקובצת
הקופא לנקב ונימא טרפה אלא
עובדי כוכבים
1. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל
ואתאי אע"ג דלא קא נפקא מירבל הוא
מדקתני כשרה שמעינן מינה כל היכא
המברכים את ישראל מתברכין
א] משני צדדין שנקבה גם
בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ
דרביל ליה וה"מ דדיקלא אבל דזיתא מיבזע
השנית: ב] דלא נקבה אלא
ג] דמצינו למימר סמפונא נקט ועל
כדאיתא בירושלמי דברכות דההוא
אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר
האחת אי קופא: ג] כל
בזע א"ר יוחנן למה נקרא שמה ריאה שמאירה
במדבר ו כג
לָהֶם:
כגון הכא די"ל דרך הוושט באת עד
עובד כוכבים דיהיב שלמא לרבי
2. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ
היכא דמצינן למימר:
את העינים איבעיא להו לאכילה או ע"י
הלום ועכשיו היא מתחלת לנקב
ישמעאל אמר לו מלתך כבר אמורה
ד] מתחלקין לסמפונות
וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ
בריאה בראשן וי"ל
סמנין ת"ש דאמר רב הונא בר יהודה אווזא
ואפילו קופא לבר לא טרפינן: אוכלין
כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
פירוש איני צריך להחזיר לך שלום
שנכנסה: ה] מיבזע בזע
בראשית יב ג
ומשקין דחקוה. ומתוך הדחק נכנסה
שברכתך כתובה מואברכה מברכיך:
בזוזא וריאה דידה בארבעה ואי ס"ד לאכילה
כמחט ומאן: ו] כשמערבין
3. וְהִקְרִיב מִזֶּבַח
שאמר משום אבותיו מאי היא
קופא שלה בבשר הילכך אע"ג דקופא
עמה סממנים המאירים:
הַשְּׁלָמִים אִשֶּׁה לַיְיָ אֶת
לינקט בזוזא וליכול אלא ע"י סמנין אינקבה
ז] קורעת הריא' בצפרניו:
הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב
דתניא כו'. פירוש קבלה
לבר הואיל ולא חזינן נקב יוצא לחוץ
ריאה היכא דממשמשא ידיה דטבחא תלינן
ח] ומישיבת האחרונים
וְאֵת כָּל הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל
❖
כשרה: הונא מר טריף. דקסבר
היתה בידו של רבי אושעיא דרבי
ויקרא ג ג
נפסקו ההלכות הללו:
הַקֶּרֶב:
או לא תלינן רב אדא בר נתן אמר תלינן
ט] ישמעאל כהנא מסייע
נקובי נקיב שלא נכנסה אלא דרך
ישמעאל משום אבותיו התיר אבל לא
מר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא תלינן
כהני דר"י כהן היה דהיינו
הוושט ונקבה כרס או וושט או דקין
מתוך ברייתא זו דקדק ולא גרסינן
ר' ישמעאל בן אלישע
והלכתא תלינן אמר רב שמואל בריה דרבי
הגהות הב"ח
ה
ויצתה: מכשר. כיון דבסמפונא
דברי רבי ישמעאל שאמר משום
כ"ג ומסייע כהנים תמיד
❖
אבהו אבא מרישי כלי דרפרם הוה ואמר
(א) גמ' להא
אישתכח אמרינן מי מיכוונה להכנס
אבותיו אלא דברי רבי ישמעאל סתם
הוא עוזרן:
(ג)
קמיה
תלינן אמרוה (א) קמיה להא דמר זוטרא
בסמפון זה אלא דרך הקנה נכנסה
דהא במסקנא מהפכינן ליה ומפרש
(ב) שם
והקנה וקנה כבד סמוכין זה לזה
דמשום אבותיו דקאמר רבי אושעיא
בריה דרב מרי ולא קבלה אמר רב משרשיא
רבינו גרשום
(ג) רש"י
בהתחלקן סמוך לריאה וגם קנה הלב
היינו משום אבותיו וליה לא ס"ל
כוותיה דאבוה דאבא מסתברא דהא תלינן
❖
רבה
אי אחוריו לגאו ודאי
וקנה הכבד מתחלקין לסמפונות
והא דקאמר הכא שאמר משום אבותיו
ו בזאב מורנא פליגי בה רב יוסף בר דוסאי
אחוריו לא נקב שאין
ד] בראשן האחד וי"ל שנכנסה
מאי היא היינו אותה ברייתא שהתיר
חידוד באחוריו אלא ודאי
ורבנן חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר
סימפונא נקט ועייל: מאי
מסמפוני ז) הכבד לסמפוני קנה
רבי ישמעאל חלב הקיבה שאתה
לעזי רש"י
שנא מהא דתניא כו' מצד
לאחר שחיטה פריש ז והלכתא לאחר שחיטה
הכבד ומשם עלתה לכבד דרך
אומר שהוא משום אבותיו מאי היא:
פנצ"א. בטן, הקיבה
אחד דלא נקב חוץ: משני
פריש: ר"ש אומר עד שתינקב: אמר רבה
הסמפונות: שקילו גלימא דטרופאי.
להביא
צדדים דניקב עד חוצה.
הראשונה של מעלי גירה.
דובלו"ן. קפל של שומן
ולא אמרינן ניחזי אי קופיה
בר תחליפא א"ר ירמיה בר אבא עד שתינקב לסמפון גדול יתיב רב אחא בר
שהאכילוה לכלבים: קשייתא.
❖
לגאו כו' כלומר למה
בקיבת מעלי גירה.
גרעין של תמרה: סימפונא. דכבד
אבא קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר אמר רבי מלוך א"ר יהושע בן לוי הלכה
מצד אחד כשרה ניחזי
נקט ועל. דרך הקנה נכנסה דאי דרך
אי קופיה לבר אע"ג דלא
כר"ש א"ל מלוך ערבאה קאמרת אין הלכה כר"ש קאמר כי סליק רבי זירא
נקב אלא מצד אחד נימא
הוושט נכנסה אינה ראויה לנקב כלום
מוסף רש"י
אשכחיה לרב ביבי דיתיב וקאמר א"ר מלוך א"ר יהושע בן לוי הלכה כר"ש
נקובי נקיב ועייל וליהוי
ולצאת משם ולחזור וליכנס כאן דרך
בעובי בית הכוסות.
טרפה. התם איידי דאיכא
א"ל חיי דמר דאנא ורבי חייא בר אבא ורב אסי איקלעינן לאתריה דרבי מלוך
נקב: ואע"ג דלא נפקא. שאינה יכולה
אוכלין ומשקין כו' כלומר
ואמרי ליה אי אמר מר הלכה כרבי שמעון ואמר לן אין הלכה כר"ש אמרי
היכא דלא ניקב אלא מצד
לצאת דרך הסמפון כשרוצין להוציאה
אחד אמרינן קופיה לגאו
ואת מה בידך א"ל הכי א"ר יצחק בר אמי אריב"ל הלכה כר"ש ואין הלכה
לפי שהסמפון דחוק: מירבל הוא
הוה ואיידי דאיכא אוכלין
כרבי שמעון: ניקבה הקבה: אמר רבי יצחק בר נחמני א"ר אושעיא חלב
דרביל. על ידי נענוע שנענעה הבהמה
ומשקין דחקוה ואפכוה
(שבת לו. וכעי"ז
קופיה לבר אבל בכבדא
שע"ג קבה כהנים נהגו בו היתר כרבי ישמעאל שאמר משום אבותיו וסימניך
בהליכתה ימים רבים נכנסה תמיד
התם חזינן אי קופיה לבר
סוכה לד.)
מעט מעט במקום דחוק שאינה
ישמעאל כהנא מסייע כהני מאי היא דתניא כה תברכו את בני ישראל
אי קופיה לגאו: ההיא
1
קשיתא דאישתכח במרה
יכולה עכשיו לצאת. מירבל לשון
רבי ישמעאל אומר למדנו ברכה לישראל מפי כהנים לכהנים עצמן לא
קשייתא דתמרי. אע"ג דלא
כברה שמנענעים אותה כמו אייתי
למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר כהנים מברכין לישראל
נפקא מירבל הוא דקא
ארבלא וקמרבל באלו מציאות :
רביל כלומר הא ודאי גסה
והקדוש ברוך הוא מברך לכהנים רבי עקיבא אומר למדנו ברכה לישראל
היא ולא מצי לנקובי אלא
מיבזע בזע. ה] ח) במחט ומאן דטריף
סימפונא נקט ועייל ולא
מפי כהנים מפי גבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר
במחט טריף נמי בהא: לאכילה.
אמרינן ניחזי אי יכלא
כהנים מברכין לישראל והקדוש ברוך הוא מסכים על ידם אלא רבי עקיבא
האוכלין אותה כמו שהיא: או ע"י
(כתובות עו:)
למנפק דרך סימפון ודאי
מצד אחד.
עיילא דרך סימפון ואי לא
ברכה לכהנים מנא ליה אמר רב נחמן בר יצחק מואברכה מברכיך ומאי
סמנין. כשמערבין ו] סממנין
2
(שם)
מצי למיפק לא עיילא דרך
המאירין את העינים אף היא מסייעה
מסייע כהני דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל רבי ישמעאל
סימפון אלא אע"ג דלא
עמם: אווזא בזוזא ריאה דידה
(שבת שם)
נפקא דרך סימפון הרי זה
שאמר משום אבותיו מאי היא דתניא את כל החלב אשר על הקרב
3 (ב)
כצרורות דקין שבכברה
בארבעה. כשהאווז נלקח בדינר ריאה
כשרה.
(סוכה שם)
שכוברין אותה ומרוב
שלה שוה ד' לפי שהסממנין מעורבין בה: ואי ס"ד. כמות שהיא מאירה לינקוט אווז שלם עם הריאה בזוזא וליכול ט) ומאי דקאמר. הכי
(כתובות
דוחק שכוברין אותה
שם) (שם)
גרסינן ואי ס"ד לאכילה לינקוט בזוזא וליכול: היכא דממשמשא ידא דטבחא. אני שמעתי במיצר החזה שמתוך הדחק היד קורעתז] בצפרניו.
יוצאין הצרורות מרוב
(סוכה שם)
הדוחק ואם רוצה אדם
וכמדומה אני בכל מקום שהוא יודע שיכול לתלות כגון נקב העשוי בסכין או שתלשהי) מלמעלה בחזקה ואח"כ נמצא שם נקב: והילכתא תלינן: מרישי
משני צדדין.
להוציאן דרך אותו חור
כלי. מריש דרשנין המשמיעין לעם את דבריו כשהיה דורש: אבוה דאבא. רב אחא: דהא תלינן בזאב. דאמר בפ"ק בא זאב ונטל את בני
(שם)
אין יכול להוציאן אף הכא
(שבת שם) לסימפון
נמי מרוב הילוך שהולכת
מעיים והחזירן כשהן נקובין אין אומרים במקום נקב נקב: מורנא. תולעת היוצאה מן הריאה ונקבה: קודם שחיטה פריש. מן הריאה ונקבה
גדול.
הבהמה בכל עת מנענעה
ונטרפה: מלוך ערבאה. הדר בערביים כ): אין הלכה כרבי שמעון קאמר. לא אמר הלכה כרבי שמעון אלא אין הלכה כרבי שמעון קאמר:
אותה קשייתא ונכנסה
(לעיל מה:)
ואת מה בידך. רב ביבי שייליה לרבי זירא: ואין הלכה כרבי שמעון. גמרא קא פסיק ליה. ח] ובישיבה האחרונה נפסקו ההלכות הללו
דרך סמפון: איבעיא להו
לאכול או לסממנין כלומר
הפסוקות סתם בגמרא: כהנים. שהקבה ניתנה להם מאת זובחי הזבח נהגו בו היתר לאכלו. ומשום רבי ישמעאל נקיט ליה: וסימניך. שהוא
שמייבשין אותה ועושין
התירה ולא תשכח בשם מי נאמר: ישמעאל כהנא מסייע כהני. ט] תמיד הוא עוזרן ומיקל להם ולקמיה מפרש היכא: מאי היא.
ממנה סממנין לרפואה.
היכא מסייע להם: ואני אברכם. רבי ישמעאל מוקי ליה אכהנים ורבי עקיבא מוקי ליה אישראל: ומאי מסייע כהני. הואיל ורבי
אלא לאו לסממנין דיקרה
היא לענין סממנין שאין
עקיבא נמי אית ליה ברכה לכהנים מקרא אחרינא: במקום ברכה לישראל. אצל ברכת ישראל דהכי עדיפא דמשמע שמתברכין הן עם השאר:
יודעין בני אדם לעשותה
חלב סממנין אחד מאלף: מי
תלינן או לא תלינן כלומר מי אמרינן הטבח נקבה לאחר שחיטה דכשירה אי לא. דהא תלינן בזאב כלומר זאב שנטל בני מעיים והחזירן כשהן נקובין אמרינן זאב נקבוה: מורנא. תולעת שמשתכח
בריאה לאחר שחיטה ונקב בריאה ולא ידעינן אי קודם פריש מן הריאה ונקב קודם שחיטה וטרפה אי לאחר שחיטה: מלוך ערבאה קאמרת כו' אינו א' לשום גנאי אלא מאותו מקום: ואת מה בידך ר'
זירא א"ל לר' ביבי בר אביי: כהנים נהגו בו היתר כו' ואי פרכת כהני מאן דכר שמייהו
משום דהקיבה אזיל
לכהנים. ומאי מסייע כהני כלומר כיון דלר' עקיבא ברכה לכהנים
מפי הקב"ה. ר' ישמעאל