נא:
אלו
טרפות פרק שלישי
חולין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מודה
רבי שמעון לענין קדשים. לא הוה צריך כאן לדברי רבי
מטמא בזיבה. אם
יצא ממנו זוב: ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי
קמו א
א)
ב)
אברים. הרי חולה
יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וקדשים
הוא וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהן
ג)
גופייהו לא יליף ר"ש אלא מבכור לידה לידה כדאמר בריש יוצא
דזב אינו מטמא באונס דכתיב זב מבשרו שיהא בשרו
ד) ה)
עמדה
אינה
קמז ב
כמות שהוא שלם ולא באונס: דרך דופן. ע"י סם ובין הוא ובין
דופן ולרבותא נקט הכא
כל קדשים:
ו)
ז) ח)
צריכה מעת לעת אבל בדיקה ודאי
אמו חיין ואין לומר שלאחר שמתה
בעיא. אבל לא עמדה בעיא ודאי
אמו הוציאוהו דקיי"ל במסכת נדה
מטמא בזיבה ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי
קמח ג ד
ט)
הוא מיית ברישא: עגל
מעת לעת ובעיא נמי בדיקה כדתנן
י) כ)
אברים איקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו
שנולד בי"ט. אין כאן משום מוקצה
לקמן דרסה וטרפה בכותל
הכא במאי עסקינן כגון שיצא דרך דופן ת"ש
ל)
או שריצצתה בהמה צריך מעת לעת
שהרי מוכן היה אגב אמו ושוחטין
❖
קמט ה
א עגל שנולד בי"ט שוחטין אותו בי"ט ה"נ
ואמר בגמרא משום ר"א בר' ינאי אחת
אותו בו ביום. אלמא משום ריסוקי
כגון שיצא דרך דופן ת"ש ושוין שאם נולד
אברים נמי לית ביה: ושוין. תנאי
זו ואחת זו צריכה בדיקה וא"ת והא
קנ ו
לעזי רש"י
הוא ומומו עמו שזה מן המוכן וכי תימא ה"נ
תניא בפ' התערובת
דפליגי במסכת ביצה גבי
קנא ז ח
שיצא דרך דופן דרך דופן מי קדוש והא א"ר
נתערבה בשור שנעבדה בו עבירה
בכור שנולד בו מום בי"ט ושוין
פליינדרי"ש. האנח.
בטוד"ה [בטו"ד]. חבוט.
בכלאים ובטרפה ובגמרא
דאפילו האוסר בנולד בו ביום מום
יוחנן ב מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו
אשקוש"א [אישקו"ש].
פריך האי טרפה היכי דמי אי דידע ליה
משום דמוקצה היה בין השמשות מחמת
קנב ט י כ
קדוש הב"ע שהפריס על גבי קרקע ואמר ר"נ
פשתן מנוער.
פופידי"ש. חבילות
לשקלה אי דלא ידע ליה מנא ידע
איסור קדשים בחוץ אבל אם נולד
בית המטבחים אין בו משום ריסוקי אברים
ג
פשתן סרוק.
ומשני ר"ל דאיערב בנפולה ופריך
היום ומומו עמו מוכן הוא שלא נאסר
❖
קנג ל
טי"ל. עץ תרזה.
ד ההוא תורא דנפל ואישתמע קל נגיחותיה
❖
בנפולה לבדקיה ומשני קסבר עמדה
מעולם דהא במעי אמו היה מוכן
על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל
צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה
אגב אמו ומותר דבכור אינו קדוש עד
משופרי שופרי אמרי ליה רבנן מנא לך הא
מוסף רש"י
והשתא על כרחך עיקר שינויא לא הוי
שיולד וכשנולד הרי מומו עמו וראוי
שיטה מקובצת
לישחט בחוץ: דרך דופן מי קדיש.
מעמדה צריכה מעת לעת דאכתי
א"ל הכי אמר רב צפרניו נועץ עד שמגיע
מבשרו.
א] צפרניו נועץ כשהוא
(כריתות ח:)
בבכורה דבעינן מום לישחט במדינה:
ליבדקיה בהילוך ועוד דכיון דמעת
לארץ א"ר יהודה אמר רב עמדה אינה
ה
שוחטין אותו ביום
שוחה ליפול כל שעה:
מודה ר"ש. אע"ג דפליג במסכת נדה
לעת סגי אמאי קתני ירעו עד
ב] עוף שנחבט שנפל
טוב.
צריכה מעת לעת בדיקה ודאי בעיא הלכה
ו
על כרחו: ג] וקדמיה
גבי יוצא דופן ואמר הרי
שיסתאבו אלא עיקר שינויא מהלכה
אינה צריכה בדיקה רב חייא בר אשי אמר
(שבת
איהו לציבי אפי' מלמעלה
הוא כילוד ויושבת עליו ימי טומאה
צריכה בדיקה וכיון דאין מרויח שום
קלו.) ושוין.
למטה כו' איהו הוא דקא
אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אמר רב
וטהרה התם הוא דאיתרבאי מואם
דבר במה שאומר עמדה צריכה
שייט הס"ד: ד] כרי ע"ג
ירמיה בר אחא אמר רב פשטה ידה לעמוד
נקבה תלד לרבות יוצא דופן אבל
מעת לעת ל"ל למימר הכי הא כ"ע
הקרקע ונפל עוף עליהן:
ט)
ה] טפוף ואינו קשה. נ"ב
שאם נולד הוא ומומו
אע"פ שלא עמדה עקרה רגלה להלך אע"פ
לענין קדשים מודה שאינו קדוש
מודו הכא דעמדה אינה צריכה מעת
❖
עמו שזה מן המוכן.
נ"א בס"י רפוף:
דכתיב כי יולד י) פרט ליוצא דופן
לעת ונראה דגרסי' התם עמדה אינה
שלא הלכה ורב חסדא אמר ניערה לעמוד
: הכא במאי עסקינן.
צריכה מעת לעת אע"ג דלא צריך
אע"פ שלא עמדה (והלכתא היכא דנפלה מן
רבינו גרשום
הא דקתני מותר בו ביום ולא חייש
ליה התם נקטיה אגב הלכה בעיא
הגג בדלא ידעה ועמדה ולא הלכה צריכה
(שם)
והלכתא
היכא דנפלה
לריסוק אברים: כגון שהפריס ע"ג
בדיקהל):
הבהמה נופלת לארץ מן
בדיקה ואינה צריכה מעת לעת ואם הלכה
מן הגג כו'. הא דלא קאמר הלכה כרב
הרחם ואין חוששין משום
קרקע. ננער לעמוד ותחב פרסותיו
אפילו בדיקה נמי לא צריכה) אמר אמימר
ריסוק. תניא דמסייעא
יהודה בריסוק אברים משום דבעי
לעמוד דאמרינן לקמן גבי נפולה
לך אדם בן יומו
משמיה דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו
לאשמועינן דוקא עמדה למעוטי
עמדה מנפילתה אינה צריכה מעת
(ביצה כו:) מודה היה
כלומר תניא דמסייעא
ר"ש לענין קדשים.
לך דבית הרחם
צריכה בדיקה כנגד בני מעיים אמר ליה מר
לעת: בית המטבחים. כשמפילין
פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד:
אין בו משום רסוק
אותו לארץ לשוחטו אפילו ממקום
קטניות
זוטרא הכי אמרינן משמיה דרב פפא צריכה
ז
אברים דהא קא חזינן
גבוה: דנפל. בבית המטבחים:
דאדם בן יומו שמיד
בדיקה כנגד בית החלל כולו
א"ל הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב
שנולד מטמא בזיבה
קל גניחותיה. כמו גונח
אשי סימנין מאי א"ל סימנין קשין הן אצל נפילה אמר רב יהודה אמר
ח
ואין חוששין לריסוק
מלבו פלינדרי"ש בלע"ז. שנשמע קול
איברים דאם חוששין
שמואל ט עוף שנחבט על פני המים כיון ששט מלא קומתו דיו י ולא
יללתו כשנפל: מנא לך הא. דלא
לריסוק איברים לא היה
אמרן אלא ממטה למעלה אבל מלמעלה למטה מיא הוא דאשפלו ואי
(ע"ז כג:)
מטמא בזיבה דמבשרו
חיישת לריסוק: צפרניו נועץ. כשהוא
שאינו קדוש.
ולא מחמת אונסו. הכא
מיא קיימי לית לן בה ואי שדא ציבי וקדמיה הא קדמיה גלימא מתיח
שוהה ליפול כל שעה הוא מתחזק
כ
ל
א]
במאי עסקינן כגון שיצא
חיישינן דלא מתיח לא חיישינן עוף ומעופף לא חיישינן איזלא ומקרבי
בצפורניו עד שאינו נופל מגובה:
דרך דופן אפי' תימא
בית הרחם יש בו
עמדה. אמתניתין קאי שנפלה מן
קיטרי חיישינן לא מקרבי קיטרי לא חיישינן כיתנא דעביד בטוני
משום ריסוקי איברים
הגג ועמדה ולא הלכה אינה צריכה
(נדה מ.) עמדה.
ולא תסייע ליה מהא
חיישינן דהאי גיסא ודהאי גיסא לא חיישינן אסורייתא חיישינן כיתנא
(זבחים עד:)
שהייה מעת לעת: אבל בדיקה בעיא.
ברייתא דתינוק דמיטמא
דדייק ונפיץ לא חיישינן דייק ולא נפיץ חיישינן דעביד ביזרי כיון
קיטמא נהילא.
בזיבה דהכא במאי עסקינן
בחוט השדרה ובשבירת רוב צלעות
❖
(תענית ט:)
כגון שיצא דרך דופן.
דאיכא ביה קטרי חיישינן דקתא חיישינן דקדקתא לא חיישינן נברא
ובעקירת חוליא. והיכא דלא עמדה
מיתיבי עגל שנולד ביום
חיישינן תימחתא לא חיישינן קיטמא נהילא חיישינן לא נהילא לא חיישינן
טוב שוחטין אותו ביו"ט
אפילו בדקנוה ונמצאת שלמה טרפה
כלומר ואי אמרינן יש
חול
רבינו גרשום (המשך)
משום החבט שנתפרקו פרקיה
בו משום ריסוקי איברים
וחוליותיה ואם הלכה אפילו בדיקה לא בעיא: אע"ג דלא עמדה. ואינה צריכה שהייה מעת לעת: ננערה לעמוד אע"פ. שלא פשטה
פשטה רגל להלוך אע"פ
אמאי שוחטין אותו
שלא הלכה: צריכה בדיקה
ביו"ט הכא במאי עסקינן
ידה אלא נתחזקה ורצתה לעמוד: היכא דנפלה מן הגג. בלא ידעה דאי ידעה הא אמרינן דאמדה נפשה: כנגד בני מעיין. שמא נקרע רוב
כנגד בני מעיים שלא
כגון שיצא דרך דופן
החיצונה או ניקבו הדקין: כנגד כל החלל. משום שבירת רוב צלעות או עקירת חוליות: סימנין מאי. מי בעי בדיקה שמא נעקרו: עוף שנחבט.
תהא ריסוק: קשין הן אצל
דאין בו משום ריסוקי
ונפל על כרחו על פני הנהר ואיכא למיחש לריסוק: כיון ששט מלא קומתו. הוה ליה כהליכה שאינה צריכה בדיקה: ואי מיא
ב]
נפילה לשון קשה כלומר
איברים: והא קתני סיפא
לא חיישינן בסימנין שיהו
ושוין שנולד ומומו עמו
דקיימי. כגון אגמים: לית לן בה. דאפילו מלמעלה למטה שפיר דמי כ): ואי שדי ציבי. ואם היו קסמי עצים מושלכין בנהר:
מרוסקין: עוף שנחבט
כלומר בכור אם נולד
וקדמיה. איהו לציבי ג] מלמעלה למטה אפילו במיא דלא קיימי שרי דכיון דקדמיה איהו לציבי איהו דקא שט: גלימא. פרוש
על פני המים כלומר
ומומו עמו שזה מן
על גבי יתדות באויר: ומתיח. שפיר ונפל עוף עליו: חיישינן. לריסוק ובעי שהייה דכיון דמתיח שפיר קשה הוא: עוף
וחיישינן משום ריסוק
המוכן (ואמר) דיכול
איברים כיון ששט קומתו
לשוחטו ביו"ט. ואי
ומעופף. ואם כפולה הטלית ואפילו מתוחה: לא חיישינן. דאינה נמתחת יפה: איזלא. עוף שנפל ברשת הפרושה באויר:
דיו ממטה למעלה כלומר
מוקמת רישא שיצא דרך
אי מיקרבי קיטרי. קשרי החוטין שבהם סמוכין זה לזה תמיד: חיישינן. שמא הקשרים רסקוהו: כיתנא דעביד בטוני. פשתן
דשט ממטה למעלה למים
דופן ואי דרך דופן
העשוי חבילות חבילות: חיישינן. שהרי קשה הוא: דהאי גיסא ודהאי גיסא. אם נפל על צדי החבילה מכאן ומכאן בהשמטה: לא
אבל בדרך הליכתן של
בכור מי קדוש דרך
מיא הוא דקא משפלו
דופן. הכא במאי עסקינן
חיישינן. דכי מטי עלייהו משתריק ומשתמיט ולא מלקי ליה: אסורייתא. חבילות של קנים: כיתנא דדייק (ונפיץ). חבוט בטוד"ה
ליה וחיישינן משום ריסוק
כגון שהפריס ע"ג קרקע
בלע"ז: ונפיץ. אשקוש"א: לא חיישינן. אם שטוח על גבי קרקע ונופל עוף עליו: דייק ולא נפיץ. שברי הגבעולין מלקין העוף:
איברים. ואי איכא צביא
כו' לעולם לא מוקמינן
כו' כלומר ואי איכא
שיצא דרך דופן. והכא
דעביד ביזרי. פופיד"ש אפילו דייק ונפיץ חיישינן משום קטרי דאית ביה: דקתא. נעורת שברי גבעולין הננערין מן הפשתים
חתיכה של עץ במים
במאי עסקינן עגל שנולד
כשמנפצין אותו: חיישינן. אם נפל עוף עליהן: דקדקתא. דקה מן הדקה וגם היא נעורת: לא חיישינן. אם יש ממנה כרי על גבי
דשף בקרוב לעוף וקדמיה
ביו"ט שוחטין אותו ביו"ט
ד] קרקע ונופל עוף עליהן לא חיישינן לפי שהיא רכה: נברא. סיב הגדל סביב הדקלים ומייבשין אותו ונחלק לרצועות ומפשילין ממנו
העוף לחתיכה של עץ
שהפריס ע"ג קרקע דודאי
איהו הוא דקא מסגי
אם היה מרוסק לא
חבלים וכל זמן שלא נעשה רצועות הוא קשה: תימחתא. לאחר שחלקוהו לרצועות להאי נברא כמו שעושין לקליפת עץ
ולא חיישנא. גלימא מתוח
היה עומד ע"ג קרקע:
הקרוי טי"ל: קיטמא נהילא. מרוקד בנפה נכבש ונעשה קשה: לא נהילא. אינו נכבש וכל שעה הוא ה] טפוף ואינו קשה:
חיישינן כלומר גלימא
בית המטבחים אין בו
חול שהיה מתוח באויר ונפל
משום ריסוק איברים
העוף עליו חיישינן משום
כלומר כשמפילין הבהמה
ריסוק. ומ"ט דכי מתיח קשה הוא ומרסק לא מתיח לא חיישי' דרך אצל נפילה. עייף ומיעף לא חיישינן כלומר ואי כפול
כשרוצין לשוחטה: גניחותיה כלומר קולו נשמע כמו שהיה מרוסק: הכה על ראשה כלומר המטה שהכה אותה
לא חיישינן דרך הוא. איזילי ומקרבי (כמו קטרי) קיטרי חיישינן למישלש בלע"ז ומקרבה קיטרי שמקרבין האיזלי זה
היה ארוך שמגיע מראשה ועד זנבה או הכה בזנבה והיה ארוך שהגיע לה עד ראשה אין חוששין לריסוק איברין
לזה חיישינן דאמרינן על קיטרי נפל אבל לא מקרבי קיטרי אמרינן בינתים נפל. כיתנא דדייק ולא נפיץ חיישינן דקשה
משום חוט השדרה ואי שלים חוטרא אפלגא דגבה כלומר שהיה המטה קצר דשלים אפלגיה דגבה חוששין היכא
הוא ולא משריק דעביד ביזרי חיישינן כלומר אם יש לו גבעולין. דעביד (כשתי חבילות) מהאי גיסא ומהאי גיסא
דשלים חוטרא דלא נפסק חוט השדרה. ואי אית ביה קטרי חוששין אפי' היה ארוך המטה שהלכה לה מראשה ועד
לא חיישינן כלומר איטוני מרחקי מהדדי לא חיישי' דאמרי' בינתיים נפל: דקתא חיישינן דק דקתא לא חיישינן. עפר
זנבה חיישינן לריסוק איברין משום קיטרי ואי מחייה אפסקיה כלומר דאם היה (כלי) מכה לרחבה שלא הכה לארכה
תיחוח זו דק דקתא לא חיישינן דמשריק דעביד כי זגא חבילה: נהילא חיישינן שעשויה ככברה ודאי לא משריק תמחתא
מראשה לזנבה חיישינן שלא יפסיק חוט השדרה: בדיקה ודאי בעיא. כלומר אם הכה אותה או נפלה והיה חושש
חיישינן דבר שגדל סביב העץ שקורין טיל ומתקנין אותו לצורך חבלים ומותחין אותו כעין רצועות והכי קאמר אי מתוקן
משום ריסוק איברים. ועמדה אינה צריכה לשהות מעת לעת אבל בדיקה בעיא דלא יהא בה אחת מי"ח טרפות.
ומתיח חיישינן דלא שריק נברא לא חיישינן כלומר נברא גדל בדקל: בר מחמיצי וחיפצי כלומר גריסים ועדשים דחיישינן
פשטה יד לעמוד אע"פ שלא עמדה. עקרה רגל להלוך כו' כלומר מה דאמרינן הלכה אפי' בדיקה נמי לא בעיא