מעשר בהמה פרק
תשיעי בכורות
נה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אמר
מכפר עותני לכפר חנניה שנים ושלשים מילין וציפורי מצרפתן באמצע:
קרא יג] יגבול אותו לפאת קדמה. בגבול בנימין כתיב בס'
א) [שבת נב: וש"נ], ב) רש"א
יא א מיי' פ"ז מהלכות
שאני
מ"ז, ג) [נדרים ל: וש"נ],
בכורות הלכה ג:
תרגמה שמואל אליבא דרב. דהא דקתני אחת באמצע לאו ארישא
יהושע (יח) ולא כמו שכתוב בספרים יד]:
התם
ד) [ב"ב עד: וע"ש], ה) נ"א
ב [מיי' פ"ט מהל' נדרים
קאי דאיירי בחמש אלא כגון שיש לו תשע מכאן וט' מכאן כו': ולשמואל.
דאמר קרא זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב. בפ' ואלה מסעי
יונתן, ו) [מגילה ו.], ז) צ"ק,
הל' א והל' יג טוש"ע י"ד
ח) רש"א מ"ז, ט) צ"ל הימים,
סימן ריז סעיף א]:
דלא בעי דתיהוי אמצעית חזיא לצירוף המנין אפילו רועה יש לו דירה
כתיב האי קרא וקראי של מעלה ותאר הגבול ועלה הגבול כתיב
טו]
❖
י) ונופל צ"ק, כ) מיצר צ"ק,
יב ג מיי' פ"ג מהל' טומאת
בספר יהושע (שם) טז] כל חילוק כל מת הלכה יד:
באמצע ואין לו שום בהמה ד] לצרפן:
יג ד מיי' פ"ט מהלכות
שבט ושבט ואשמועינן האי קרא דאלה
ואפילו כליו של רועה. מונחין באותו
מיתיבי היה לו חמש
בכפר חנניה וחמש
נדרים הלכה יח טור
תורה אור השלם
כפר מצרפן הואיל וסופו דרועה למיזל
מסעי דכל גבול ארץ ישראל אחד ולא
בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהא לו אחת
וש"ע י"ד סימן ריז סעיף
❖
התם ומשקליה וקרינן ביה מונה: דקרי
כמו שפי' הקונטרס דלאחר שמנאן
כה:
1. וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל אֹתוֹ לִפְאַת
בציפורי תיובתא דרב א) תרגמה שמואל
קֵדְמָה זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן
עשאה ארץ אחת דמשמע דשניהם
ליה ואתי. ולא מיצטריך רועה מיזל
אליבא דרב א כגון שהיו תשע מכאן ותשע
לִגְבוּלֹתֶיהָ
סָבִיב
כתובים במקום אחד ואינו כן דהאי
התם ולא קרינא ביה מונה: דלא
לְמִשְׁפְּחֹתָם: יהושע יח כ
רבינו גרשום
מכאן ואחת באמצע דההיא חזיא להכא
2. וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב
כתיב באורייתא והאי כתיב בנביאים:
מיקרבן. שאין יכולין לילך זו אצל זו
רועה גבי הא דבאמצע
לִפְאַת יָם נֶגְבָּה מִן הָהָר
וחזיא להכא אמר רב פפא ולשמואל אפילו
מעבר
לא הבהמות ולא ה] רועה: אבטילאות.
לירדן ירחו קדמה מזרחה
שלטא עייניה ט"ז מיל
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בֵית חֹרוֹן
רועה מצרפן ואפילו כליו של רועה מצרפן
להכא וט"ז מיל להכא
קונטריד"ש שני אפרכיות ובמלכות
יז]
כתיב מה יריחו ארץ
נֶגְבָּה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל
ומצטרפי דקרינן ביה מונה
קִרְיַת בַּעַל הִיא קִרְיַת
בעי רב אשי כלבא דרועה מאי כיון דקרי
אחת: נמר ונמורי. שני אבטילאות
כו'. וא"ת אי מירדן יריחו קדריש
דמצי חזי להכא ולהכא:
יְעָרִים עִיר בְּנֵי יְהוּדָה זֹאת
דאיתקוש זה כתיב בכמה מקומות וי"ל
אין מצטרפות אע"ג דסמוכות זו לזו
ציפורי עומדת בין כפר
פְּאַת יָם: יהושע יח יד
ליה ואתי לא מצטרפי או דלמא זימנין דלא
3. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיְַּרדֵּנָה
חנניה וכפר עותני ובין
במיל אחד: כמקום שיש שם גשר דמי.
דדוקא מייתי האי קרא דכתיב באלה
אתי ומצטרך איהו למיזל א] ואתייה תיקו:
שלשתן לא הוי אלא ל"ב
וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח
דהא אין שם נהר וקתני דחוצה לארץ
מסעי לאחר שמנה תחומי ארץ ישראל
מיל: תיובתא דרב דאמר
זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ
ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה:
חמש בעינן באמצע כי היכי
לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:
וא"י [ואפילו] כולן עומדות בתוך מיל
וכתיב (שם) ויצו משה וגו' עד שני
ז)
דליחזי לאיצטרף להכא
במדבר לד יב
א"ר אמי לא שנו אלא שאין שם גשר אבל
אלא שזו בארץ וזו בח"ל איןמצטרפין:
המטות וחצי המטה לקחו נחלתם
4. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ולהכא: תרגמא שמואל
יש שם גשר גשר מצרפן אלמא משום דלא
כו'. ואחד באמצע. דההיא
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם
והירדן יגבול אותו. בספר יהושע (יח)
מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה
חדא חזיא לאיצטרף הכא
עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה
מיקרבן הוא מיתיבי היו לו בשני עברי הירדן
דמשמע דירדן הוה מעיקר ארץ ישראל
בגבול ו] אחד מן השבטים: אלא
והכא: אפילו רועה ואפילו
במדבר לה י
כְּנָעַן:
5. שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה
כליו. כלומר לא תימא דכי
אילך ואילך או בשני אבטילאות כגון של
ולא בכלל גבול שני המטות כמו שיריחו
מעתה. כל ז] דכתיב בנחלת השבטים
הוי בהמה באמצע מצטרף
לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן
אין
יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה: ותאר הגבול ה"נ דכל שבט ושבט גבול
יח] לאו בכלל גבולם: ירדן אלא
נמר ונמורי אין מצטרפין ואין צריך לומר
אפילו רועה או כליו קאי
באמצע מצרפין דהא מצי
בפני עצמו ואם יש לו בנחלת שבט זה
מבית ירחו ולמטה. פירש בקונטרס
במדבר לד טו
חוצה לארץ וארץ והא חוצה לארץ וארץ
6. וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם
חזי הכא והכא. וכליו דכי
ובנחלת שבט זה (ובנחלת שבט זה)
אבל מה דמשיך למעלה מיריחו לאו
כמקום שיש גשר דמי וקתני לא מצטרפין
אתא לאיתויי כליו דקאי
וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם
אין מצטרפין ואפילו בתוך ששה עשר
ירדן הוא דבטל חשיבותיה שמתערב
באמצע שלטא עיניה הכא
לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ
אלא א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן היינו
והכא: כלבא דרועה. קאי
אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ
מיל א"כ אמאי נקט חוצה לארץ וארץ:
בימים גדולים וקשה לפירושו דאם
באמצע מי מצרף אי לא:
אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ
טעמיה דר"מ דאמר קרא 1 והירדן יגבול אותו
זאת תהיה לכם וגו'. לאחר שמנאן
למעלה בטל חשיבותו לפי שמתערב
כיון דקרי ליה לכלבא
לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם:
❖
לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפני עצמו
אתי לגביה ולא מצטרך
יהושע יט מז
כולן ח] עשאוה ארץ אחת: ארץ. כתיב
א"כ למטה נמי שהרי כבר נתערב
רועה למיזל לגביה לאיתויי
אלא מעתה ותאר הגבול ועלה הגבול הכי
בקרא זאת תהיה לכם הארץ
בימים למעלה וי"ל אע"פ שנתערב
2
דלא אזיל התם לאמצע
ולא שליט עיניה להכא
הגהות הב"ח
למעלה בימים יכול להיות שלמטה יוצא
נמי הכתוב עשאו גבול בפני עצמו שאני
ט] גבולותיה דארץ חשיב חד ולא
והכא לא מצרפן או דלמא
גבולות דירדן: לר' אמי. דאמר
מן ט) המים והולך בלא תערובת
התם דאמר קרא 3 זאת תהיה לכם הארץ
(א) גמרא ליתנינהו לכולהו
כו': אלמא. דהאי דקאמר
נהרות ולר' חייא בר אבא
ירדן מפסיק משום דלא
משום דמירחקו ליתני י] כל הנהרות
כדקאמר בסמוך שמהלך בימה של
לגבולותיה סביב כולה ארץ ישראל גבול
נמי לימא כתנאי כצ"ל ותיבת
מיקרבן הוא בשאין שם
מפסיקין: ח) (לימא) כתנאי. אי ירדן
סבכי ובימה של טבריא ובימה של
קשיא נמחק: (ב) שם אף ירדן
גשר דלא מצו הני למיקרב
אחד היא אי הכי ירדן נמי ארץ ולא ירדן
❖
ארץ כנען קשיא אמר רבה:
חשוב ארץ כנען ולא יפסיק אי לא:
סדום והולך ונופל לים הגדול משמע
להני: אבלטאות. כרכים
בשלמא לר' חייא בר אבא היינו דקתני ירדן
גדולים: דכמקום שיש שם
מבית יריחו ולמטה. אבל כל מה דמשיך
דניכר כשיוצא מכל אותם הימים
גשר דמי. דאין שם מים
אלא לרבי אמי ליתנינהו לכולהו נהרות (א)
לעזי רש"י למעלה מיריחו לא ירדן הוא דבטל
והולך ונופל בים הגדול וכדאמרינן
ביניהם ומצו למיזל הני
קשיא ב) (לימא) כתנאי 4 כי אתם עוברים את
להני ולא מיצטרף: עשאו
חשיבותו שמתערב בימים גדולים:
נמי בב"ר בפ' בראשית דהדין ירדנא
❖
קונטרידי"ש. חבלי ארץ.
גבול בפני עצמו. ומפסיק
הירדן ארצה כנען ארצה ארץ כנען ולא הירדן
לנודר. דהנודר מן הירדן יהא מותר
מהלך גו ימא דמלחא ולא מתערב
הכי נמי דאם יש לו בהמות
בגבול של ב' שבטים דלא
ומיהו קשה לפירוש הקונט' יט] דהמ"ל
לשתות מיריחו ולמעלה: מדן. שם
ארץ כנען דברי ר' יהודה בן בתירה ר' שמעון
מיצטרפי: כולה א"י גבול
מוסף רש"י
מקום: אתון. מדוקיא דשמא ירדן
בטל חשיבותו למטה מיריחו יותר
בן יוחי אומר הרי הוא אומר מעבר לירדן
אחד היא. ומיצטרפי: אי
5
לשם. עיר שכיבשו בני דן, זו
הכי ירדן נמי. מא"י היא ולא
מתניתו לה: ממערת פמייס. אלמא
מלמעלה דאמת הוא שלמטה מיריחו
ירחו קדמה מזרחה מה ירחו ארץ כנען אף
פמייס. שמשם ירדן יוצא,
יפסיק: בשלמא לר' חייא
מדן אתי: זכרותיה דירדנא. עיקרו
מתרחב יותר והולך לים המלח דגבול
כדאמר מר ירדן יוצא ממערת
דאמר משום דירדן איקרי
ירדן ארץ כנען אמר רבב"ח א"ר יוחנן אין
❖
(ב)
פמייס (מגילה ו.)
.
של ירדן: זכרותא דדמא. עיקר הדם
למטה מטה בנימין הוה בין בני
גבול היינו דקתני הירדן
ירדן אלא מבית ירחו ולמטה למאי הלכתא
מפסיק אלא לר' אמי דאמר
הוי כבד: מטמא. באהל: ברביעית.
יהודה ובין בני יוסף כדכתיב ביהושע
משום דלא מיקרבן הוא
אילימא לנודר הלך אחר לשון בני אדם
ג) ב
בתורת דם המת: לא שתינא ממימי
(יח) ויהודה היה עומד מנגב של ארץ
ליתני כל נהר סתם מפסיק:
שיטה מקובצת
אילימא לנודר. שלא ישתה
וכל היכא דקרו ליה ירדן איתסר ליה אלא
פרת. מים הנקראים פרת קאמר והלך
ישראל
ובני יוסף
מצפון ובנימין
מן הירדן: וכל היכא
א] למיזל לאתוייה: ב] ותניא
אחר לשון בנ"א דאדם הנודר אין דעתו
למעשר בהמה תניא נמי הכי ירדן יוצא
באמצע
וגבול יהודה
היה מחזיק כל
דקרו ליה ירדן. בין למטה
ירדן יוצא: ג] דירדנא מערת
ד)
בין למעלה ליתסר: אלא
אות מ' נמחק: ד] בהמה
אלא אחר שם שהוא רגיל לקרות לאותו
ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי
למעשר בהמה. להפסיק
מצרפין הס"ד: ה] ולא
מקום: כל הנהרות. שבעולם למטה
דלא מפסיק אלא דמבית
הרועה הס"ד: ו] בגבול
ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך
יריחו ולמטה: זכרותיה.
בנימין הס"ד ותיבות אחד
יא] חוץ מג' נהרות חדקל ופישון וגיחון
ונופל לים הגדול ואין ירדן אלא מבית יריחו
עיקרו של ירדן שמשם
מן השבטים נמחק: ז] כל
שכל הנהרות שבעולם באים משם:
יב]
גדל היינו ממערת פמייס:
היכא דכתיב כו' הגבול
עינתא ולמטה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן למה
ה)
מטמא ברביעית. כדינו של
ועלה הגבול ה"נ: ח] כולן
נקרא שמו ירדן שיורד מדן א"ל ר' אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה
דם המת: דכרותא דמיא.
עשאן ארץ: ט] הארץ
עיקרו של כל מימות
לגבולותי' דארץ כו' ולא
אנן מהכא מתנינן לה ויקראו לו ללשם דן בשם דן אביהם וא"ר יצחק לשם
אורך א"י ממזרח למערב וים המלח
ו)
6
של עולם פרת ממנו
גבול דירדן: י] ליתני במתני'
יוצאין: ושלשה נהרות.
כל: יא] למטה משלשה תיבת
זו פמייס ותניא ב] יוצא ירדן ממערת פמייס אמר רב כהנא זכרותיה דירדנא
היה עומד ליהודה בכל מזרחו ובמקום
גיחון פישון חדקל: למטה
חוץ נמחק: יב] באים מהם
שהיה כלה הירדן י)נופל לתוכו שם כלה
ג] ממערת פמייס היכא דאמר לא שתינא מים ממערת פמייס איתסר ליה
מפרת. כלומר דכל מימות
הס"ד: יג] קרא והירדן
יוצאין ממנו: והא איכא
יגבול: יד] בספרים לפאת ים
מזרחו של יהודה לצד צפון כדכתיב
בכוליה ירדנא זכרותא דדמא כבדא כדרבי יצחק דאמר רבי יצחק כבד
ג
הס"ד: טו] של ועלה הגבול
ביהושע (טו) גבי תחום בני יהודה
ותאר וכו' ואות מ' נמחק:
שנימוח מטמא ברביעית זכרותא דמיא פרת דאמר רב יהודה אמר רב
טז] יהושע על חילוק גבול
וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן
הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם היכי דמי אילימא דאמר
כל שבט: יז] תיבת כתיב
ד
והירדן היה גבול מזרחו של בנימין
נמחק: יח] שירחו אינה
לא שתינא ממימי דפרת מי פרת הוא דלא שתינא הא מנהרא אחרינא
(לאו) בכלל: יט] הקונטרס
כדכתיב בסוף והירדן יגבול אותו
כ]
דמ"מ תיבת דהמ"ל נמחק:
שתינא אלא דאמר לא שתינא ממים דאתו מפרת
דאמר רב יהודה אמר
לפאת קדמה וכשמנה גבול צפוני של
כ] בסוף פרשת בנימין:
רב כל הנהרות למטה משלש נהרות וג' נהרות למטה מפרת והאיכא
בנימין ממזרח למערב כתיב להם
כא]
כא] כתיב וזה להם: כב] הים
ס"א הלשון: כג] קרוי ירדן
עינתא
גבול צפון מן הירדן ועלה הגבול
אות ל' נמחק:
אל כתף ירחו ועלה בהר ימה פי'
כ)מצד גבול הצפוני שלהם מן הירדן שבמזרח מתחיל המיצר ועלה אל עבר כתף יריחו מצפון ועלה משם אל המערב אל עבר ירדן ומושך החוט
בצפונו של יריחו נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין וחוזר ומונה גבול מערב מצפון לדרום ואח"כ גבול דרומית ממערב למזרח ובסוף
גבול דרומית לצד מזרח כתיב והיו תוצאות הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב פירוש צפונה של לשון שכל
כב] הים בגבול יהודה הרי כל המקראות מוכיחות שהירדן היה הולך מצפון לדרום ונופל בים המלח בסוף גבול בנימין לצד דרום ויריחו
היה לבנימין מצד הצפון ולמה לא היה חשיבות הירדן מיריחו ולמעלה והלא לא היה שם ימים עד סוף גבול בנימין שנופל בים המלח
ונראה לפרש
דמקרא קא דריש דאין
קרוי כג] לירדן אלא מבית
יריחו
ולמטה דקרא
והירדן יגבול אותו
משתעי
מבית
יריחו ולמטה:
הוא