מעשר בהמה
פרק תשיעי
בכורות
נו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בניך אינו
בלקוח.
דלא
שייכא בהו לקיחה ומתנה אלא אצלו
נולדו:
כאידך דשמואל דאמר נהרא מכיפיה מבריך
ט] דמסייעתא ליה
א) [לעיל ה. מנחות סז. פד:
טו א מיי' פ"ו מהלכות
ב"ב קמג.], ב) [לעיל כא:
בכורות הלכה יב:
ופריך והא בבכור כתיב. ואת ילפת מינה מעשר (ד) ועוד ה] בכור קדוש
ברייתא דאמר יובל שמו ואפילו פליגי רבנן עליה וסברי דפרת שמו
לקמן נז: תמורה יט:], ג) [בי"ז
טז ב מיי' פ"ג מהלכות
❖
בלקוח ומתנה שהרי משעה שנולד קדוש: אמר קרא תעשה. כן
מכל מקום י] מסייעין ליה מהא דקאמר רבי מאיר דמימיו פרין ורבין
כך גי' תוס' שם ד"ה יום],
איסורי מזבח הלכ' י:
ד) [שם לפנינו איתא בימים],
תעשה לשורך והא ודאי לא מצית מוקמת בבכור דהא מרחם קדוש
דלא פליגי עליה בסברא זו
דנהרא מכיפיה מיבריך ויכולין לסבור
ה) מלמעלה שאין צ"ק,
ולא בעי עשייה ו] שיקדישנה האיש:
ששמו פרת מהאי טעמא גופיה אבל
ו) טעמא משום צ"ק, ז) צ"ל
תורה אור השלם
המקור, ח) צ"לביצים, ט) כגון
לחטאת ולאשם. דלא לייתינהו מלקוח
לא שייך לאמר למה נקרא שמו
יא]
מה בניך אין בלקוח
ובמתנה אף א] צאנך
וכו' ממערות אין מי צ"ק,
1. כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ
ומתנה: דומיא דבניך. דמשתעי
פרת כי אם לרבי מאיר לפי שיש לו
ובקרך אינו בלקוח ובמתנה והאי בבכור כתיב
י) הים מחברן צ"ק:, כ) גי'
שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ
בבכור אדם מה בכור אינו בא על
שם אחר לר' מאיר ויובל משמע לרבנן
צ"ק איתנהו בעינייהו בלא
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי:
א"ק כן תעשה אם אינו ענין לבכור
❖
(א) 1
תערובות כלל אבל הכא אין
שמות כב כט
חטא כו': בכור אינו נדר ונדבה אלא
כמו יבלי מים (ישעיה ל) ובבראשית
הנוטפין ניכרים הס"ד:,
ב] דלא איתיה בעשייה (ב) דברחם קדוש
חובה: ואימא לעולת ראייה. שהיא
רבה נמי דריש כרבי מאיר דקאמר
ל) צ"ל הכא נעמידנה נמי כו'
❖
תנהו ענין למעשר בהמה ואימא תנהו ענין
צ"ק:,
שיטה מקובצת
חובה ולא על חטא: בכור אין זמן
חדקל שמימיו חדים וקלים פישון
לחטאת ולאשם דומיא דבנך מה בנך שאינו
קבוע לקדושתו אלא כשנולד קדוש:
שמגדל פשתן פרת שמימיו פרין
א] אף שורך אינו בלקוח:
בא על חטא אף צאנך ושורך שאינו בא על
ורבין ובלא גשמים נהרותומעיינות
ב] לבכור דליתיה בעשיה:
הגהות הב"ח
יב]
בשעת עשייה. בשעה שהן ראויין להתעשר
ג] בנך מחויב ואינו בא:
חטא ואימא תנהו ענין לעולה ולשלמים
מיעט הכתוב שלא יהו (ה) לוקחין
מתגברין כדאמרינן בראש השנה (דף
(א) גמ' אמר קרא תעשה
ד] היא דתניא ר' שמעון בן
כצ"ל ותיבת כן נמחק:
ובמעי אמן לאו שעת עשייה היא:
יא:) (באחד) באייר שמזל כימה
ג)
יהודה אומר משום ר"ש
דומיא דבנך מה בנך ג] שאינו בא בנדר
(ב) שם בעשייה דמרחם
מחוסר: ה] ועוד דבכור:
ר' יוחנן חזאי בחילמא כו'. הלילה
עולה ביום ומעיינות מתגברין
ונדבה אף צאנך ושורך כו' ואימא תנהו ענין
קדוש: (ג) שם והא איפסיל
ו] עשייה שיקדישנו אות ה'
נראה לי ר"י בחלום והואיל ונראה
ובמרחשון הן מתמעטין מפני מניעת
ליה בלקוח אישתמיטתיה:
ז]
נמחק: ז] בחלום והלילה
לעולת ראייה דומיא דבנך מה בנך שאין
(ד) רש"י ד"ה ופריך וכו'
נראה לי: ח] שנתנו לה במעי
גשמים שלא המטיר כל הקיץ וכדאמרי'
לי יודע אני בי שאומר היום דבר
מעשר בהמה ועוד: (ה) ד"ה
אמו: ט] מבריך דמסייעא
קבוע לו זמן אף שורך וצאנך שאין קבוע לו
טעם: חל על מחוסר זמן. שאם
בפסחים בפרק מי שהיה טמא (דף
בשעת וכו' שלא יהו לקוחין
ליה ברייתא דר"מ דאמר:
❖
זמן אי מה בנך אינו בלקוח כלל אף שורך
ובמעי:
י] מ"מ מסייעינן: יא] שייך
לקחו קודם שבעת ימים ללידתו שוב
צד:) תשרי מרחשוון וכסליו חמה
למימר למה כו' פרת. גליון
וצאנך אינו בלקוח כלל אלמה א"ר אסי א"ר
מהלכת ד)באויר כדי לייבש את הנהרות
אינו נכנס לדיר להתעשר וכל שכן אם
לפי שזה עיקר שמו:
יוחנן לקח עשרה עוברין במעי אמן כולם
יב] ורבין וגם מצאנו שבלא
לקחו גדול. והא מחוסר זמן דלא שעת
מוסף רש"י
ובסוף סדר תעניות (תענית דף כה: ע"ש)
א
גשמים: יג] שיורד מלמעלה
עשייה היא וחייל עליה דין לקוח:
נמי אמרינן שאין לך טפח שיורד ה) יג]
נכנסין לדיר להתעשר אמר רבא אמר קרא
ר' יוחנן חזאי בחילמא.
שאין: יד] מלמעלה כדקאמר
וכיון דגברא רבא אתחזאי לי
ואם תימצי לומר משנה ודאי ר' שמעון
שאין עולה טפחיים כנגדו מלמטה
נמי התם דאמר: טו] דסבירא
תעשה בשעת עשייה מיעט הכתוב גופא
אמינא מילתא מעלייתא אני
ליה דאורחא כו' גם בלא
היא. דלדידיה מחוסר זמן שעת עשייה
וכמו שהקרקע מלחלחת כפליים
אומר היום (מנחות פד:
א"ר אסי א"ר יוחנן לקח עשרה עוברים במעי
גשמים נמי לפעמים מבריך
מכת"י). והרי הוא כבכור.
הוא ומשום הכי לקוח חל עליו ומיהו
מלמטה בשעה שהגשמים יורדים כמו
ומאי סהדא רבה דפרת אין
אמן כולן נכנסין לדיר להתעשר והא אנן תנן
כלומר ובדבר זה יש לו דין
זה: טז] ומייתי לה
במעי אמו מודה דאין לקוח חל עליו:
כן לענין ריבוי הנהרות מתרבים
בכור (לעיל כא:). מה בכור
בסנהדרין: יז] שמא ירבו
הלקוח או שניתן לו במתנה פטור מן מעשר
וחזר ולקחו ממנה. ואם יש לו תשעה
המים ומתגדלים מלמטה כשהמטר
קדוש לפני זמנו. שהרי
הנוטפין על כו' להו מי
❖
בהמה א"ר אלעזר ר' יוחנן חזאי בחילמא
קדושתו מרחם (לעיל כא:).
גשמים: יח] האיך היא על
א)
והוא חייבין במעשר ואם יצא אחד
יורד מלמעלה יד] ואמרינן התם נמי
תי' היה נמחק: יט] מפרת
מילתא מעליא אמינא א"ק תעשה בשעת
מן הכשירין בעשירי הרי טוב ואם
דאמר תהומא עילאה לתהומא תתאה
ומיומי תשרי: כ] בהן שמימי
גשמים: כא] מתערבין
רבינו גרשום
עשייה מיעט הכתוב איתיביה ר' שמעון בן
יצא האתנן בעשירי יאכל במומו
אבע מימך וא"ת א"כ מנלן דהא דרב
במקומות גבוהים (תיבת
לבעלים:
אישתמיטתיה. להאי
פליגא עליה דאמר מטרא במערבא
אליקים לר' אלעזר הלקוח חל על מחוסר זמן
תניהו ענין למעשר בהמה.
במקואות נמחק) כו' וכגון
דאיתיה בעשיה שמכניסן
נהרות היוצאים כו' מימי
מקשה הא דאמר רבי אסי כו' והכא
כו' דלמא היינו משום שאז מתברך
ו)
אמר ליה זו אינה משנה ואם תמצא לומר
לדיר וקורא לו שם מעשר
גשמים מתערבין ומתעכבין
נמי כגון שנתנו ח] במעי אמו:
ז) המקוה כדפרישית וי"ל משום דאם
וסוקרו בסיקרא: תניהו ענין
שם תדע דהא תנן במס':
משנה
ב) ר"ש בן יהודה היא ד] משום ר"ש
ותיעשריה
איתא דסבירא דאורחא דמילתא
טו]
לחטאת ואשם. דאיתנהו
כב] שכן שאר בארות:
דאמר
מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר
בעשייה שמקדישן: הא
כג] אבל שאר בארות כשרות
דמבריך מכיפיה א"כ גם כל הנהרות
לא מצי אמרת דומיא
כו' למימר דמן הדין:
והרי הוא כבכור מה בכור קדוש
לפני זמנו וקרב לאחר זמנו אף
ב
נמי לפעמים מבריך ומאי סהדא דנהר
דבנך בעינן דאינו בא על
כד] משום חרדלית ולפי פי'
מחוסר זמן
קדוש לפני זמנו וקרב
לאחר זמנו תני תנא קמיה דרב
חטא והני באין על חטא:
האחרון: כה] חיותן הי'
פרת אין זה עדות והקשה ר"ת לשמואל
אימא תניהו ענין לעולה
מחברן: כו] הגדול ולא דמי
איזהו אתנן
שנכנס
לדיר להתעשר כל שנתנו לה וחזר ולקחו הימנה
דאמר אין המים מטהרין בזוחלין אלא
ושלמים. דאיתנהו בעשיה
לחבית של מים שנפלה לים
ואינן באין על חטא: לא ס"ד
הגדול דאמרינן בריש:
[פרת] ביומי תשרי בלבד ולרב ולאבוה
בלוקח
אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי אמר רבי
והא איפסיל
ליה
(ג)
דומיא דבנך בעינן שאינו
כז] וא"ת והא אין: כח] ר"ע
דשמואל קשיא להו הא דתנן במס' פרה
יוחנן לקח
עשרה
עוברין במעי אמן כולם נכנסין לדיר להתעשר
בא בנדר ונדבה לאפוקי
כדאמר רב ששת בפ' בנות
עולה ושלמים דבאין בנדר
כותים: כט] בההיא דהתודה
(פ"ח מ"י) ומייתי בסנהדרין ריש
טז]
ותיעשרה
ונדבה: אמר רבא הא
נמי כו' מועבדת שיהו כל
פ"ק (דף ה:) מי קרמיון ומי פיגה
לא קשיא ההיא דרב אסי
עבודות של חדש זה כזה
פסולין למי חטאת מפני שהן [כו'] מי תערובת הא לאו הכי כשרים ולא פסלינן להו שמא רבו הנוטפין על הזוחלין והוו להו גשמים
דאמר קרא כן תעשה שלא
ח)
יז]
ומוכח: ל] דברים גמר מה
יהא לקוח ואימתי מיעט
בין פסח מצרים: לא] בכור
רובא וי"ל דאינהו סברי דהני ד' נהרות מדליין דא"י גבוהה מכל הארצות ואין נשארין שם מי גשמים ועוד הקשה לרב ולאבוה דשמואל
הכתוב לקוח בשעת עשייה
דאמרי' אמר: לב] משום
ולשמואל דאמרי אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד במה מטהרין מצורעים ובמה מקדשין מי חטאת בערב פסח דאמרי'
כלומר בזמן שראוי להקרבה
דבבכור לא שייך קדושת
יש בו איסור לקוח אבל
עשייה דמרחם קדוש והיינו
בפסחים (דף צ.) דיש טבילה לזב בערב פסח והזאה היאך יח] היה על האנשים שעשו פסח שני ועל כל טמאים של מתי מדבר מישאל ואלצפן
כשהן עוברין דלית בהו
דקאמר אם אינו [ענין]
והלא היו רחוקים מפרת יט] ומיהו לפי מה שפירש דהנך ד' נהרות מדליין לא קשה מטבילת זבין ומצורעים בערב פסח אבל מקדוש מי
עשייה דלא חזו להקרבה
לבכור דליתיה בעשייה:
לית בהו איסור דלקוח:
לג] נולדו כל זמן דהוי. תי'
חטאת קשה דפסולים למי חטאת וממישאל ואלצפן ותירץ דשמא נהרות וצינורייתא דמידליין אין גשמים מתערבין בהן כ] שהמימי גשמים
איסור לקוח חל על מחוסר
כיון נמחק: לד] אמן לומר
מתערבין ויורדין בתוך הנהרות הנמוכים ונשטפים והולכים לים ואין מתערבין כא] במקואות גבוהים וגם לא במים המכונסים ט)וכגון בנהרות אפילו לר"ש:
זמן. שאם לקחו קודם ז'
ימים קודם שנראה להקרבה
היוצאים ממערות ואין מי הגשמים מתערבין ומכונסין שם תדע הא דתנן במס' פרה (פ"ח מי"א) באר אחאב ומערת פמייס כשרים וכל
אינו נכנס לדיר להתעשר
שכן כב] נהרות ומעיינות כדקתני בסיפא באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה ימתין עד שיצהיל דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר אינו צריך
לעולם אע"ג דלקחו שלא
בשעת עשייה: מחוסר זמן
להמתין אבל באר אחאב ומערת פמייס איצטריכא למיתני דכשרים לפי שירדן יורד ממערת פמייס וירדן פסול מפני שיש בו [מי] תערובת
נכנס לדיר להתעשר. ושעת
קמ"ל דמערת פמייס אינו מי תערובת אבל כג] נהרות כשרות לדברי הכל ועוד פי' ר"ת דאיכא למימר מן הדין קמא קמא בטל אפילו
עשייה קרינן ביה. הלכך
לדברי רב ואבוה דשמואל אלא דמחמרי מפני מראית העין משום גשמים ולפי פירוש אחרון לא קשיא כל הנך דבימי משה דאכתי לא
כד]
יש בו איסור לקוח: אף
מחוסר זמן קדוש לפני
גזור ונראה שהם בטלות ברוב שהרי כל הנהרות מחוברין לים הגדול ביותר מעירוב מקוואות ותחלת הנהרות אינם קטפרס שזה דרך
זמן במעשר וקרב לאחר
חיותן ולא קטפרס מחברן אלא י) חיותן כה] מחברן כל זה פי' ר"ת בתשובה ואותו טעם דקמא קמא בטיל לא יתכן לפי מה שפי' לעיל בפרק
זמן: איזהו אתנן שנכנס
לדיר להתעשר. דמרבי ליה
הלוקח בהמה (דף כב. ד"ה יתיב) דכל איסור הבטל חוזר וניעור כשחוזר ורבה עד כדי שיש בו שיעור לאסור ומיהו יתכן אותו טעם דמחוברים
מתניתין מהכל נכנסין כגון
לים הגדול כו] דאמרינן בריש מכות (דף ד.) דהטובל שם לא עלתה לו טבילה התם כ)איתנהו בעינייהו אבל הכא אין הנוטפים ניכרים וידועים
שנתנו לו וחזר ולקחו
ומה
ממנה. א) ובזונה עובדת
בלא תערובת כלל:
בנך אינו בלקוח ומתנה כו'. וא"ת כז] אין דנין אפשר משאי אפשר כדאמר ר"ע במנחות פרק התודה (דף פב.)
כוכבים קא מיירי דלא
וי"ל דהתם הוא דבבנין אב יליף פסח דורות מפסח מצרים אבל הכא היקשא הוא ומודה ר"ע כח] דאמרינן בפ' בנות כותים (נדה לז:) על כרחך
איתחייביה במעשר ודמי כי
חזר ולקחו ממנה כלקחו
הקישן הכתוב וא"ת והא בההיא דתודה נמי מסקינן טעמא דר"א מועבדת שיהא עבודות של חדש שוות ביה ומוכח התם דהיינו
כט]
שלא בשעת עשייה ולית ביה
היקש ואפ"ה פליג עליה ר"ע ולא קבלה מיניה ואין לומר משום דלית ליה לר"ע ההיא היקשא דהא בפסחים בפרק מי שהיה טמא
איסור לקוח. הלכך נכנס
(דף צו.) מקשינן ליה אהדדי לכמה דברים מהכא פסח מצרים לפסח דורות וי"ל דכיון דצריכא היקישא לשאר דברים לא שייך למימר
ל]
לדיר להתעשר. וכתב לישנא
אחרינא כגון שנתן לה עובר
התם על כרחן הקישן הכתוב לענין אפשר משאי אפשר וא"ת לר' אחדבוי בר אמי דאמר בפרק בנות כותים (דף לז:) ר"א היא
פרתו וחזר ולקחו ממנה
דאמר דנין אפשר משאי אפשר ולית ליה שינויא דעל כרחין הקישם ומה יתרץ כאן וי"ל הא דנעמידנה נמי כר' אליעזר אי נמי
ל)
בעוד שהוא עובר דלא חל
עליה איסור לקוח. ומיסתבר
איצטריכא ליה היקשא דנדה לשאר דברים ומשום הכי לא מוקי לה כר"ע ומיהו קשה מההיא דאין משלשין במכות (בסוף) (דף ה.)
כלישנא אחרינא: ואמאי
אמר
דילפי לה מכות ממיתה והיינו אפשר משאי אפשר וגזרה שוה דהתם צריכה לכמה דברים:
קרא כן תעשה אם אינו ענין
מוקמינן לה בחזר ולקחן
לבכור. תימה דבריש עד כמה לעיל (דף כו:) דרשינן לענין בכור לא] כדאמר אמר קרא כן תעשה הוסיף לך הכתוב עשייה אחרת
א) נראה מלשון רבינו שלא היה
בשורך וי"ל הא דדרשינן ליה בבכור משום דכתיב בבכור אבל מאחר דאפקיה רחמנא בלשון עשייה דרשינן ליה למעשר משום לב]
לפניו הגי' בגמ' והא איפסיל
עשייה (קדושה): לקח עשרה עוברין במעי אמן כו'.
ליה בלקוח אשתמיטתיה וכו'
דבכור לא
שייך קדושת
לאו דוקא דהוא הדין נולדו
כיון דהוי
לג]
וצ"ע.
מחוסר
זמן
אי נמי נקט
במעי אמן
לד] ואפילו
לרבי שמעון בן יהודה דאמר
מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר:
זונה