יא:
הלוקח
עובר חמורו
פרק ראשון
בכורות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דגנך
ה)ממורחין. שנגמרה מלאכתן למעשר דמירוח ה] גמר מלאכה של תבואה
אמר רחמנא ולא דגן עובד כוכבים. יא] למאן דדריש במנחות
נז א מיי' פ"א מהלכות תרומות
א) ברשות צ"ק, ב) [גיטין מז. ב"מ
קא. מנחות לא.], ג) דמאי פ"ג
הלכה יא [טוש"ע יו"ד סי'
פרק ר' ישמעאל (דף סז.) דגנך ולא דגן עובד כוכבים
כשמשוה את הכרי ומחליקו ברחת: ואותו אבי אמו כהן כו'. רבותא
מ"ד, ד) [דמאי פ"ג מ"ד ע"ז לא.],
שלא סעי' ד]:
יב] פריך שפיר אמאי מעשרן דתבואה זו גדילה ונתמרחה ברשות
קמ"ל דאע"ג דמכח ישראל קאתי דאיכא למימר ניתבינהו השתא
ה) [מכאן שייך עוד לע"א], ו) ע"כ
ב [מיי' שם הל"י]:
נח ג מיי' פי"א מהלכות מעשר
שייך לע"א, ז) ברשות. צ"ק,
עובד כוכבים וא"ת מאי קשה ליה הכא דלמא סבירא ליה כמ"ד מירוח
לתרומה (ומעשר) לכהן כי היכי דהוה עביד ישראל קמא אפי' הכי כיון
ח) לתנא דס"ל מירוח. צ"ק,
הלכה יג:
נט ד מיי' שם הלכה טו: העובד כוכבים אינו פוטר ודגנך למעט
דיד כהן באמצע הוי כאילו הפריש
ט) משום בעלי. צ"ק, י) קאמר.
ס ה מיי' פי"ב מהלכות בכורים
צ"ק, כ) היכא דחייב לעשר
הכהן האמצעי מהן התרומה והוריש
מירוח הקדש וכי תימא הא דפליגי
ממורחין מן העובד כוכבים מעשרן והן שלו
א
מדאורייתא הן שלו. צ"ק, ל) עשה
הלכה ה סמג עשין ריא טוש"ע
❖
לישראל זה כל אחד בפני עצמו ומעשרן
במירוח עובד כוכבים היינו יג] בגדל
דמרחינהו מאן אילימא דמרחינהו עובד
משליכי. צ"ק, מ) [וע"ע תוס' לקמן
יו"ד סי' שכא סעיף ו:
ברשות ישראל אבל גדל ברשות עובד
והכל שלו ומוכר התרומה לכהנים
ל. ד"ה מתני'], נ) צ"ל גזירה משום,
כוכבים דגנך אמר רחמנא ולא דגן עובד
1
ס) מתרומת. צ"ק, ע) עובדי
והוא הדין נמי אם לא נפלו לאותו כהן
כוכבים ומרחינהו עובד כוכבי' יד] פטור
כוכבים. צ"ק, פ) משמע דמירוח.
כוכבים אלא דמרחינהו ישראל מרשות עובד
שיטה מקובצת
א)
מישראל דתבואת כהן ו] חייבת בתרומה
מכל מקום מאי קשיא דלמא בגדל
צ"ק, צ) טבל המעורב. צ"ק,
כוכבים מעשרן דאין קנין לעובד כוכבים
ק) הפטור ואמאי והא דמאי דרבנן
ב) ב
א] ר"ש אומר דמאי. אור"י דהך
ברשות ישראל וי"ל דמשמע ליה דאיירי
אלא שאינה נותנה לכהן אחר אלא
וטבל המעורב בחולין נמי דרבנן אם
דמאי אינו כשאר דמאי דעלמא
בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר והן שלו
מפרישה ואוכלה: משום ז] דהוה
בגדל ברשות עובד כוכבים אבל סוגיא
הוא מעורב כו' כנ"ל והשאר יש
דלא בעי להפריש תרומה גדולה
❖
דאמר ליה $ קאתינא מכח גברא דלא מצית
למחוק צ"ק,
ולא קאמ' אלא דיש לו תורת
דמנחות (דף סו:) מוכח דפליגי אפי'
מופרש וקאי. כלומר שהשה מין אחד
דמאי דאין צריך ליתן לכהן כמו
אישתעיה דינא בהדיה תנן התם המפקיד
בגדל ברשות עובד כוכבים וי"ל דניחא
וחמור מין אחר ואינו מחוסר מעשה
ג)
(א)
בתרומת דמאי דהמע"ה. תוס'
ליה לשנויי דהכא ככולי עלמא ומיהו
הלכך הוי כאילו נפלו לו מבית כהן
טו]
חיצוניות: ב] טבלים ממורחים
תורה אור השלם
גפירותיו אצל הכותי ואצל עם הארץ בחזקתן
מן העובד כוכבים מעשרן:
קשה דאפילו ח)הניא ליה מירוח דעובד
החמורים לעצמן והטלאים לעצמן:
למעשר ולשביעית אצל העובד כוכבים
1. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ
ג] מעשר אדכרתן מילתא:
ד) ד
כוכבים פוטר מ"מ חייב לעשר מדרבנן
אבל. גבי תבואה דמחוסר הפרשה
ח]
ד] ישראל וגו' טבלין: ה] דמירוח
וְיִצְהָרֶךָ וְֵראשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן
כפירותיו א] ר"ש אומר דמאי אר"א להפריש
הוא גמר: ו] כהן נמי חייבת:
דברים יח ד
לּוֹ:
גזירה משום בעלי כיסין טז] י"ל משמע
אימא כמי שלא הורמו בבית כהן דמיין
2. וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ
ז] משום דקא מופרש: ח] גבי
כולי עלמא לא פליגי כי פליגי ליתנן לכהן
וחזרו לאיסורם הראשון ויתנם לכהןו):
ליה מדקאמר והן שלו אלמא לית ליה
תרומה דמחוסר: ט] הן אין
אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי
תנא קמא סבר ודאי חלפינהו ובעי מיתננהו
חוששין שמא החליפו שיתחייב
יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר
גזירה דבעלי כיסין דא"כ היה חייב
והן שלו. התרומה עצמה ומוכרה
כדי להפריש מעשר אחר ואם
נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם
לכהן ור' שמעון סבר דמאי יתיב רב דימי
ליתנו לכהן יז] ואמאי מעשרן והן שלו
לכהנים: דגנך. דיגונך. מה שאתה
גדלו בששית ועכבן עד שביעית
וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת יְיָ
וקאמר להא שמעתא א"ל אביי טעמא
אין: י] מעשר ס"א וכגון
וקשיא ראשונה נמי מתרצא בהכי דדייק
ממרח חייב בתרומה ולא מירוח עובד
מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר:
❖
דמרחינהו לפירות דעובד
במדבר יח כו
דקסבר מירוח העובד כוכבים פוטר
כוכבים: דאמרחינהו ישראל ז) מרשות
דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא
כוכבים ישראל מרשות עובד
מדקאמר והן שלו דאי אינו פוטר אמאי
עובד כוכבים. שהיה ישראל אריס
כוכבים ולענין שביעית מתבערין
ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו
בשביעית הס"ד ומה"ד דמאי
הגהות הב"ח
וקרקע של עובד כוכבים הוי: למעשרו'.
מעשרן והן שלו לתנינהו לכהן ומיהו
לכהן והאמר ר' שמואל אמר ר' חנינא הלוקח
כו': יא] עובד כוכבים בין למאן:
(א) גמ' דלא מצית אישתעויי
קשה ליתני ואע"ג דאינו פוטר לא
אם מעושרין הן אין חוששין שמא
יח]
ט]
יב] עובד כוכבים בין למאן
טבלים מן העובד כוכבים ממורחין מעשרן
דינא: (ב) שם כאן בתרומת
ב]
דדריש דגנך ולא דיגון עובד
מחייב למיתב לכהן דא"ל קאתינא
החליפן או בשביעית שמא החליפן
מעשר א"ל אדכרתן מילתא:
כוכבים פריך: יג] היינו היכא
והן שלו דלמא כאן בתרומה גדולה כאן
❖
בפירות שביעית שיהיו צריכין להתבער
מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא
דגדל ברשות: יד] עובד כוכבים
בתרומת מעשר (ב) ג] אזכרתן מילתא דא"ר
לכו"ע פטור מ"מ מאי קושיא
בשביעית: כפירותיו. של עובד כוכבים
בהדיה ולמאן דאית ליה נמי גזירה
דלמא הכא בגדל ברשות ישראל
יהושע בן לוי מנין ללוקח טבלים ממורחין מן
יט] ט) בעלי כיסין דהיינו מאן דאית
דודאי חלפינהו וצריך להפריש מהן
ומיהו מצינו למימר דמשמע ותי'
גליון הש"ס
וי"ל נמחק: טו] לשנויי ברייתא
העובד כוכבים שהוא פטור מתרומת מעשר
ליה מירוח העובד כוכבים פוטר לא
מעשר. י] האי תנא סבר דאין מירוח
גמ' קאתינא מכח גברא. ע"ל
דהכא ככו"ע ומיהו אכתי קשה
❖
מיסתבר כ] למחייב ליתן לכהן טפי
העובד כוכבים פוטר ופלוגתא היא
שנאמר 2 ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי
מז ע"ב:
דאפילו ס"ל מירוח דעובד
ממאן דאית ליה אינו פוטר ודמשמע
כוכבים: טז] כיסין כדאמרינן
במנחות בפרק ר' ישמעאל (דף סו:):
כא]
תקחו מאת בני ישראל ד] טבלים שאתה לוקח
במנחות י"ל: יז] לכהן וא"כ
דמאי. ספק חילפן ספק לא חילפן:
בסמוך בשמעתין דודאי חייב למיתב
אמאי מעשרן: יח] ומיהו הא
מוסף רש"י
מבני ישראל אתה מפריש מהן תרומת מעשר
להפריש כולי עלמא לא פליגי. דאפי'
לכהן דאמר אצל עובד כוכבים הרי
כב]
קשה דלישני דאע"ג: יט] גזירה
ונותנה לכהן טבלים שאתה לוקח מן העובד
דאין קנין לעובד כוכבים
דבעלי כיסין: כ] מיסתבר דמחייב
לר' שמעון דאמר ספק מספק לא אכיל
הוא כפירותיו ומשמע דאי ודאי
בארץ ישראל. אם קנה עכו"ם
טפי: כא] פוטר ומשמעתין
כוכבים אי אתה מפריש מהן תרומת מעשר
חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו
טבלים שבמיתה הן ובעי אפרושי
קרקע בארץ, אין קניינו קנוי
דבסמוך משמע דודאי חלפינהו
להפקיעה מקדושתה שלא תתחייב
ונותנה לכהן: ואם מת נהנים בו: דמית היכא
חייב דקאמר: כב] תיבות הרי
לכהן היינו ודאי כפי המסקנא דמסקינן
הכל דדמו לדמאי דעם הארץ דמפריש:
במעשר וישראל הקונה ממנו מן
הוא ל"ש ונמחק: כג] ישראל
אילימא דמית בי כהן ונהנה בו כהן פשיטא
ובעי' מיתבינהו לכהן. לקמן פריך הא
כאן בתרומה גדולה כאן בתרומת
הפירות צריך לעשר (גיטין מז.).
מרשות עובד כוכבים: כד] פירש
מעשר: דמרחינהו ישראל
אצל העובד כוכבים
הקונטרס שהישראל אריס. וז"ל
דאמרן לעיל מעשרן והן שלו: דמאי.
ממונא דידיה הוא אלא דמית בי בעלים
ה
כפירותיו. הרי הן כפירותיו
תוס' חיצוניות ול"נ לר"י דכיון
כג] ברשות עובד כוכבים. פירש
והמוציא מחבירו עליו הראיה וישראל
ונהנה בו כהן הא נמי פשיטא סד"א כל
למעשר ולשביעית, דחשידי לחלופי
שהיה אריסו של עובד כוכבים
❖
(ע"ז לא.).
ויש לעובד כוכבים חלק שם
הקונטרס ישראל אריס של עובד
מוכר לכהן את התרומה והדמים שלו.
כד]
כמה דלא מטא לידיה לא זכה ביה קמ"ל
פשיטא דהוי כמו מרחינהו עובד
כוכבים וקשה לפירושו אי בחלק
והאי דמאי לא דמי לשאר דמאי שנותן
כה]
כוכבים ועוד וכי מירוח הקדש
דמעידנא דאפרשיה
ברשותיה דכהן קאי:
עובד כוכבים היינו מריחת עובד
לכהן אחד ממאה דהתם איכא טעמא
ר"ל מירחו ההקדש עצמו אלא
רבינו גרשום
מתני'
הוי פירוש מירחו ברשות הקדש
כדמפרש במסכת סוטה (דף מח.) משום
כוכבים אי בחלק ישראל אין זה לוקח
קמ"ל דאמרינן נמי בשיין
וא"כ מרחינהו ישראל ברשות
טבלים ונראה לפרש מרחינהו ישראל
ברשות עובד כוכבים אחר
דסבר עם הארץ ללוי הוא דפקיד רחמנא למיתב תרומת מעשר ולא
כמופרש וקאי הלכך מפרישן
עובד כוכבים הוי כמו מרחינהו
ומעשרן והן שלו: אלא
העובד כוכבים עצמו (הם שלו
שלקחן ישראל כו] והכי קא י) אמר הלוקח טבלין מן העובד
לדידי אבל הכא ההיא ספיקא גופא דאיכא בתרומת מעשר איכא
דמרחינהו ישראל מרשות עובד
אעפ"י דהעובד כוכבים עצמו)
מעשרן
בתרומה גדולה: להא שמעתא. דרבי אלעזר: מעשרן והן שלו.
כוכבים והן עכשיו ממורחין:
דאין קנין. כז] תימה
כוכבים כגון שנתן העובד
וא"כ קשה כדפי' עכ"נ לר"י
כוכבים לישראל שדהו בקבלה
דמרחינהו ישראל ברשות עובד
ואוקימנא דאמרחינהו ישראל ברשות עובד כוכבים: בתרומה גדולה.
אפי' יש קנין חייב לעשרן מדרבנן כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות
ומירחן ישראל והאי הלוקח
כוכבים מיירי שלקחם ישראל מן
פליגי תנא קמא ורבי שמעון: בתרומת מעשר. והן שלו:
דף לא.) בשמעתא דר"ש שזורי גבי לך קח מן העובד כוכבים ועשר
דקאמר כלומר שלוקחן ממנו
העובד כוכבים בשבלים ואח"כ
מתני'
ישראל בטורח עבודתו והן שלו
מירחם עכ"ל וז"ל הרא"ש ז"ל
עליו וכי תימא שרוצה למצוא חיוב דאורייתא לרבותא דאפי' כ) הכי
שיכול למוכרן ולוקח הדמים:
דמרחינהו ישראל וכו' פירש"י
כח] דחייב לעשר דאורייתא והא ממה נפשך לקוח פטור מדאורייתא
כדמוכח פרק הפועלים (ב"מ דף פח:) מיהו לפירוש ר"ת כט] דמפרש
דאמר ליה לכהן קא אתינא כו':
ז"ל שישראל אריס של עובד
בחזקתן למעשרות ולשביעית
דהיינו דוקא לוקח אחר מירוח אבל לוקח קודם מירוח ומרחו חייב ניחא ועוד י"ל אפילו מפטר לוקח קודם מירוח מדאורייתא מ"מ הוי
ל]
כוכבים ולא רצה לפרש כמו
כלומר אם הפקיד כהן פירותיו
שמשמע פשטא דסוגיא שמירח
רבותא ממה שהן שלו אע"פ שאין קנין ואין טעם לפטור לא] מטעם הפקעה דחמור איסוריה טפי כדמוכח בהקומץ רבה (מנחות לא.) לב] ממה
מעושרין ליכא למיחש שמא
הישראל תבואת העובד כוכבים
דפריך ולימא ליה לך קח מן העובד כוכבים [ומשני] דקא סבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור אע"ג דלקוח דרבנן: הרי הן
לג]
החליפן לו ומחזיר לו טבלים
משום דאכתי מקרי מירוח
אלא אותן שהפקיד לו מחזיר
העובד כוכבים כיון שהתבואה
בחזקתן למעשר ולשביעית. משמע מכאן דסתם עם הארץ חשודין על השביעית וכן לד] פרק לולב הגזול (סוכה לט.) אין מוסרין דמי לה] שביעית
לו. וכן לשביעית אם הפקיד
שלו אעפ"י שמירחה הישראל כי
לעם הארץ ופ"ק דחולין (דף ו.) ואם אמר עשה לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום מעשר ומשום שביעית וקשה מההיא דמשאלת
ל)
לו]
לו פירות של שנת ששית
היכי דלא מיקרי מירוח העובד
ומחזירן לו בשביעית ליכא
כוכבים אם מירח עובד כוכבים
אשת חבר לאשת עם הארץ ומשאלת אשה לחבירתה החשודה על שביעית משמע דסתמא לא חשידי ובכתובות לז] (דף כד.) פירשתי מ):
למיחש שהחליפן לו ומחזיר
תבואת ישראל וקשיא לפי' אי
הא
מחלק עובד כוכבים כו' ככתוב חלפינהו ודאי בעי למיתננהו לכהן. ואע"ג דשמעינן לרבי שמעון לח] מירוח העובד כוכבים פוטר מכל מקום חייב נ)משום גזירה בעלי כיסין כדפרישית
לו פירות שביעית שאסורין
טבלים
לסחור בהן וצריכין ביעור לאחר
בתוס': כה] לפי' דאי בחלק
לעיל:
שאתה לוקח מן העובד כוכבים. משמע הכא דלוקח חייב לט] מדאורייתא מדאיצטריך קרא לפטור ס)תרומת מעשר והקשה ר"ת
שכלה לחיה. אלא אותן שהפקיד
העובד כוכבים היינו מרחינהו
מדקאמרינן פ' הפועלים (ב"מ פח: ושם) תבואת זרעך ולא לוקח ותירץ לוקח קודם מירוח חייבמדאורייתא והא דאמרי' פ' ר' ישמעאל (מנחות סו:) תורמין
בידו מחזיר לו שלא היה
עובד כוכבים ואי בחלק
רוצה להכשילו: אצל העובד
הישראל: כו] ישראל מהעובד
משל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כל על של כל (אלמא) מירוח העובד כוכבים אינו פוטר לא בלוקח מן העובד כוכבים איירי דלוקח ממורח אפי'
מ]ע)
פ)
כוכבים. אבל אם הפקידן אצל
כוכבים מרחם וה"ק כו' עובד
מישראל פטור מא] דאורייתא אלא בעובד כוכבים התורם משלו על של ישראל איירי כדתנן (תרומות פ"ג מ"ט) העובד כוכבים והכותי שתרמו תרומתן תרומה
העובד כוכבים כשמחזירן לו
כוכבים שהם עכשיו: כז] קנין
ופרק בכל מערבין (ערובין לז:) גבי לוקח יין מבין הכותים אמר כי לית ליה ברירה בדאורייתא יש לפרש תרומת דגן תירוש ויצהר קרי דאורייתא
מב]
מג]
הרי הן כפירותיו. יש להן
וא"ת אפילו: כח] הכי הם שלו
דין כפירותיו של עובד כוכבי'
אע"ג דחייב: כט] ר"ת ניחא
ואפילו מפטר כל לוקח ניחא נמי סוגיא מד] דשמעתין לוקח טבלים מן העובד כוכבים איירי בעובד כוכבים המעשר פירותיו ונתן ללוי לא מיחייב לוי למיתב
דאמרינן ודאי החליפן ומחזיר לו
דמפרש: ל] מפטר כל לוקח קודם
תרומת מעשר לכהן ומעשר דאורייתא היא אי אין קנין ומירוח העובד כוכבים אינו פוטר ואי למ"ד מירוח העובד כוכבים פוטר אפשר שהקדימו בשבלים
מה]
מו]
אחרים ודינן כפירותדאמרחינהו
מירוח מדאורייתא כו' מ"מ הוי
ישראל מרשות עובד כוכבים
רבותא טפי מה שהן שלו ס"א
ומתקיים שפיר טעמא דלעיל (מכח) דא"ל אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה כלומר כמו שהמעשר שהעובד כוכבים מפריש ונותן ללוי דאין
דקא בעי לאפרושי מניהו תרומה
כשאין קנין: לא] לפטור מחמת
הלוי חייב ליתן ממנו מז] תרומה לכהן כך כשקונה לוי טבלים מן העובד כוכבים להפריש מעשר אינו חייב לתת ממנו תרומת מעשר לכהן אלא מפרישו והוא שלו
גדולה ולמיתבה לכהן והשאר
הפקעה קדושת הארץ דחמיר:
מעשר ראשון ותרומת מעשר
לב] תיבת ממה נמחק: לג] דלקוח
דא"ל אתינא כו' דאי לאו הכי אע"ג דלוקח פטור מדאורייתא מ"מ היה חייב ליתן לכהן מדרבנן וההיא דהקומץ רבה (מנחות לא.) משמע כפירוש רבינו תם דפריך
מעשרן והן שלו: ר' שמעון
הוי דרבנן: לד] וכן בפ' לולב:
ולימא ליה קח מן העובד כוכבים ועשר עליו ומשני קסבר אין קנין והוה ליה מן החיוב על הפטור ומדקרי ליה חיוב משמע מדאורייתא ויש לומר מח] לגביצ) דבר
אומר יש להן תורת דמאי דספק
לה] דמי פירות שביעית:
החליפן וספק לא החליפן הלכך
לו] מההיא דתנן בפ' הנזקין גבי
המעורב ברוב חולין הוי כמו חיוב על הפטור תדע דה"נ קאמר התם ולימא ליה קח מן השוק ועשר עליו קסבר רוב עם הארץ אין מעשרין הן והוה
מעשרן והן שלו דאפי' תרומה
משאלת אשת חבר לאשת עם
ליה מן החיוב ק)על הפטור משמע אי אין מעשרין הוה ליה מן החיוב על הפטור ואמאי והא דמאי מט] דרבנן ואם טבל מעורב בחולין דרבנן אם
גדולה לא יהיב לכהן אלא
הארץ קתני משאלת אשה:
מזבנה ולהפריש לתרומה גדולה
לז] ובכתובות פ"ב פירשתי:
דכולי עלמא לא פליגי דבעי לאפרושי כי פליגי ליתנה לכהן בתרומה גדולה לחוד קאמר תנא קמא סבר כו'. ורבי שמעון סבר דספק הוא
לח] שמעון בפ' ר' ישמעאל מירוח: לט] חייב לעשר מדאורייתא מדאצטריך קרא לפטורי מליתן תרומת מעשר לכהן והקשה ר"ת כו' דלוקח
אם החליפן אי לא הלכך בתרומה גדולה מפריש והן שלו ומוכרה לכהן: וקאמר לה להא שמעתא. דר"א: דלמא לא קשיא הא דדייק אביי
קודם מירוח: מ] על של עובדי כוכבים ומשל עובד כוכבים על של כל דמירוח העובד כוכבים תיבת אלמא ל"ש: מא] פטור מדאורייתא
דאי ודאי חלפינהו דכולי עלמא בעי למיתבינהו לכהן כאן בתרומה גדולה כלומר בתרומה גדולה לחוד קאמר. והאי דאמר שמואל בר נתן
אלא: מב] תרומה א"נ בשלקח עובד כוכבים מישראל קודם מירוח ומירחם עובד כוכבים וחזר ומכרה לישראל דאי משום תבואת זרעך לא
מעשרן והן שלו בתרומת מעשר קאמר ולא בתרומה גדולה. א"ל אביי לרב דימי ודאי הוי כדקא משנית לי ודלמא כאן בתרומה גדולה וכאן
מיפטר דתבואת זרעך קרינא ביה דישראל זרעו ובפ' בכל: מג] הכותים דאמר כי כו' לפרש דתרומת דגן כו' קרי בדאורייתא אע"ג דלקוח
בתרומת מעשר דכי ודאי חלפינהו דכולי עלמא דתרומה גדולה בעי למיתבה לכהן ולוקח טבלין מן העובד כוכבים דקאמר מעשרן והן שלו
הוי דרבנן דאפילו מפטר כל לקוח מדאורייתא: מד] דשמעתין דטבלים לוקח מן העובד כוכבים כו' ונתן המעשר ללוי לא: מה] פוטר ואפילו
בתרומת מעשר קאמרדפטור הוא מתרומת מעשר למיתבא לכהן [בחנם] (באנס"י) וכדריב"ל דדריש ליה להאי קרא הכי טבלים שאתהלוקח
למ"ד תיבת ואי ל"ש: מו] בשבלים ואפשר דעכשיו קיים שפיר טעמא דלעיל דא"ל אתינא תיבת מכח ל"ש: מז] ממנו תרומת מעשר לכהן
מישראל כו': ואם מת. השה שהפריש בשביל פטר חמור קודם שבא ליד כהן נהנה בו כהן דמעידנא דאפרשיה ברשותיה דכהן קאי:
כמו כן כשקונה לוי כו' והפריש מעשר: מח] לומר דלגבי דבר: מט] דמאי מדרבנן לכ"ע וכן טבל המעורב בחולין הוי דרבנן ואם הוא: