יג:
הלוקח עובר פרתו
פרק שני בכורות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דבר
קונות. פירש בקונטרס דכתיב בהקדש ונתן
ז) מה עמיתך בחדא. משיכה: אף עובד כוכבים
בחדא. בכסף ולא
תורה מעות
ז א מיי' פ"ג מהלכות מכירה
א) [ע"ז עא:], ב) ב"מ מו:
הלכה א טוש"ע ח"מ סי'
מז: [עירובין פא: קדושין כו.
הכסף וקם לו וגמר הדיוט מהקדש ה] וא"ת לריש לקיש
במשיכה דהכי משמע עמיתך במשיכה ולא עובד כוכבים: מכסף
כח: חולין פג.], ג) [ב"ק קיג:
קצח סעיף א:
מקנתו. בעבד עברי הנמכר לעובד כוכבים הכתוב מדבר ח):
דאמר משיכה מפורשת מן התורה ליגמר שיקנה כסף בהדיוט כמו
ח ב מיי' פי"ג מהלכות
ב"מ פז:], ד) ע"ז נג. עא:,
ה) [רש"ש מוחק הנאה],
מכירה הלכה ז טוש"ע
בהקדש ומשיכה נמי תקני בהקדש כמו בהדיוט ותירץ הרב רבי יהודה
לאמימר דאמר כו'. בפרק
בתרא דע"ז (דף עא:): הניחא אי סבר
ו) [ב"מ מט.], ז) [מכאן שייך
ח"מ סימן רכז סעיף כו:
בר נתן דמשיכה לא שייכא בהקדש
לה כרבי יוחנן דאמר. בפרק הזהב
ט ג מיי' שם הלכה ח טוש"ע
עוד לע"א], ח) ע"כ שייך
לע"א, ט) וגמר צ"ק, י) צ"ק
שם סעי' כט:
דכל היכא דאיתיה בי גזא דרחמנא
(ב"מ מו:) דבר תורה מעות קונות
מה עמיתך באחת אף עובד כוכבים נמי
י ד מיי' פ"א מהלכות גזילה
מ"ז, כ) ועוד נראה כו' שפיר
איתיה ולהכי שייך טפי כסף (ב)
דכתיב ונתן הכסף וקם לו דגמר ט)
באחת אמרי ולאמימר דאמר משיכה בעובד
דדרשינן צ"ק, ל) בעובד
הלכה ב טוש"ע ח"מ סימן
א)
הדיוט מהקדש ומשיכה לא קניא איכא
מבהדיוט שבהדיוט דאפשר במשיכה
שנט סעיף א:
כוכבים כדפירשתי לעיל צ"ק,
כוכבים קונה הניחא אי סבר לה כר' יוחנן
יא ה מיי' פ"ז מהלכות ע"ז
מ) [וע"ע תוס' עירובין פא:
לא יהא י)(אלא) קנין אחר כ)ונראה לר"י
למימר דעמיתך אתי למימר מיד
ד"ה שמא], נ) משנת היובל
הלכה ה טוש"ע י"ד סי'
דאמר ב) א דבר תורה מעות קונות משיכה
דמקרא נפיק ליה שפיר דרשינן מיד
עמיתך בכסף ומיד עובד כוכבים
וי"ל צ"ק, ס) [ד"ה אי אמרת],
קמו סעיף ג:
לא אהני לעמיתך לעמיתך בכסף לעובד
יב ו מיי' פ"ז מהלכות
ע) שייך צ"ק, פ) [נ"א כמו
(א)
עמיתך במשיכה הא מיד עובד
במשיכה: מפורשת מן התורה. מיד
בישראל], צ) מההיא דבן נח
מכירה הלכה ו טוש"ע
כוכבים במשיכה אלא אי סבר לה כר"ל
❖
❖
עמיתך משמע מיד ליד: אמרי לעמיתך.
כוכבים בכסף ומדעובד כוכבים בחדא
צ"ק,
ח"מ סימן רד סעיף ו:
דאמר משיכה מפורשת מן התורה לעמיתך
ישראל נמי בחדא דשניהם למדין זה
דממעט כנעני מדין אונאה דכתיב
בסיפיה דקרא קממעטי ליה: אונאה
במשיכה ולעובד כוכבים במשיכה לעמיתך
על זה דליכא למימר דלא משתעי
שיטה מקובצת
תורה אור השלם
מאל תונו איש את אחיו נפקא.
קרא אלא דעובד כוכבים בהא או
למה לי אמרי לעמיתך אתה מחזיר אונאה
1. וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר
א] חד בכנעני וחד בהקדש
דמשמע אחיו ולא כנעני: חד למעוטי
בהא וכן ישראל דא"כ היו שוין ואפילו
ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני לכנעני מאל
וצריכי. תימה דבפ"ק
ב
1
לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד
אם תימצי לומר שיקנה חליפין בישראל
כנעני וחד למעוטי הקדש. מאונאה:
דפסחים גבי בל יראה
עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת
❖
תונו איש את אחיו נפקא חד א] בכנעני וחד
ויקרא כה יד
ממעטינן מחד לך של
אָחִיו:
כמ"ד גזילו. של כנעני אסור בב"ק
ולא ל) בעובד כוכבים ולא כדפרישית
אחרים ושל גבוה ואע"ג
ג בהקדש וצריכי דאי כתב רחמנא חד הוה
בפ' הגוזל בתרא (דף קיג:): אמרי.
לעיל מצי למימר דלא משתעי קרא
דהתם כתיבי טובא לך
אמינא לכנעני הוא דאין לו אונאה אבל
כולהו צריכי כדמפרש בפ'
ב]
הגהות הב"ח
אלא בקנינין הרגילין ומצויין כגון כסף
ודאי אי סבר גזילו של כנעני מותר
כל שעה וי"ל דהתם שייך
הקדש יש לו אונאה קמ"ל הניחא למ"ד
ומשיכה ובהנך למדין ישראל ועובד
תו לא אתא קרא למישרי אונאה אלא
ג)
(א) גמ' משיכה לא קניא
למעט שפיר אחרים וגבוה
אהני: (ב) תוס' ד"ה דבר
גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי
מחד לך אבל הכא גבי גבוה
למעטיה מדין קנייה וכיון דאמר עובד
כוכבים זה מזה ועוד מפרש ר' טעמא
ד
וכו' טפי כסף בהקדש
שייך טפי עמיתות ואחוה
דר' יוחנן דמעות קונות מגופיה דקרא
כוכבים קנה במשיכה על כרחיך כר'
אונאה אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני
מבהדיוט ובהדיוט וכו' לא
מבעובד כוכבים ומיהו תימה
❖
יהא לו קנין אחר:
דאו קנה מיד עמיתך דסתם קנין
יוחנן סבירא ליה דמכסף קא ממעיט
גבי נזיקין בפ' ד' וה'
מותר אונאה מיבעיא אמרי אי סבר לה כמ"ד
ממעטינן מחד רעהו הקדש
ליה: גרוטאות. חתיכות כסף:
דקרא במעות כדכתיב (ירמיה לב)
גזילו מותר על כורחיך כר' יוחנן ס"ל
ועובד כוכבים ואור"י דשאני
יחזיר. דמשיכה אינה קונה: לים
שדות בכסף יקנו וכתיב מכסף מקנתו
הונאה מנזיקין דהונאה הוי
מוסף רש"י
מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים
ה
ד)
(ויקרא כה) כמ"ד
כעין גזל ואין סברא לפטור
מ) :
המלח. דעבודת כוכבים ביד ישראל
גזל הכנעני
משיכה בעובד כוכבים
בהקדש מקרא דעובד
ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן
מותר. פ"ה פלוגתא בהגוזל בתרא
אינה בטילה עולמית: משיכה למה
קונה. אע"ג דלא יהיב עכו"ם
כוכבים גופיה וא"ת (ההיא
מעות משך יחזיר ואם משנתן מעות משך
דמי לישראל, מכי משיך מיניה
דפסחים) והא במנחות בפ'
לי: מקח טעות. דלא ידע דאית בה
(ב"ק קיג:) וכולה שמעתא דהתם מוכח
קנייה, וכן ישראל מעכו"ם
רבי ישמעאל (דף ס"ז)
יוליך הנאה לים המלח ואי אמרת מעות קונות
דאסור ובהפקעת הלואתו פליגי אבל
עבודת כוכבים הלכך מצי למיהדר
ה)
(ע"ז עא.). דבר תורה מעות
גרסינן אבל הכא תרי
קונות. מכיון שנתן מעות
עריסותיכם כתיב חד כדי
ביה: רישא איכא מקח טעות סיפא
משיכה ל"ל הכא במאי עסקינן שקיבל עליו
בפרק ד' מיתות (סנהדרין דף נז.)
למוכר אין אחד מהם יכול
שיעור עיסת מדבר וחד
ליכא מקח טעות. בתמיה: רישא
תניא גזל וגנב וכן יפת תואר ישראל
לדון בדיני ישראל אי הכי מעות למה לי הכי
לחזור, דגמרינן מהקדש
עריסותיכם ולא של עובד
דכתיב ונתן הכסף וקם לו
כוכבים עריסותיכם ולא של
וסיפא מקח טעות. ומדינא מצי מהדר
בכנעני מותר ובפ' המקבל (ב"מ דף
קאמר אע"פ שנתן מעות אי משיך אין ואי
(חולין פג.) קל וחומר בלוקח
הקדש והיינו כמו בפסחים
ביה נמי בסיפא ומיהו רבנן גזרו כיון
קיא:) נמי אמר חד למישרי גזילו של
מן ההדיוט (ערובין פא:).
ובהדיא דרשינן בחולין פרק
לא לא אי הכי קשיא רישא אמר אביי רישא
גרוטאות. שברי כספים (ע"ז
דיהיב זוזי והדר שקיל להו מיחזי
כנעני וחד למישרי עושקו גבי רעיך
ראשית הגז מחד עריסותיכם
משום דאיכא מקח טעות אמר ליה רבא
נג. עא:). אם עד שלא נתן
כדי עריסותיכם ובפרק
כמוכר עבודת כוכבים ורישא דלא
ואחיך וא"ת וגזל הכנעני היכי שרי
מעות משך יחזיר. לעכו"ם
השוכר את הפועלים גבי
רישא משום דאיכא מקח טעות סיפא ליכא
הכתיב (ויקרא כז) וחשב עם קונהו
יהיב זוזי וכי מהדר לה לא מידי שקיל
ויבטלנה ואחר כך אם ירצה
אכילת פועל משמע מחד
יקחנה ממנו, ואע"ג דמשך לא
מקח טעות אלא אמר רבא רישא וסיפא מקח
ריעך ממעטינן הקדש ועובד
ובכנעני שהוא תחת ידך משתעי
לא מיחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל
אמרינן עבודת כוכבים של
כוכבים וצריך לתרץ כמו
טעות רישא דלא יהיב זוזי לא מיחזי כעבודת
דאי אין תחת ידו מי ציית לפי שנים
ומשום הכי נקט מתן מעות אע"ג
ישראל היא ואינה בטלה, דהא
שתירצנו מרעהו ובההוא
משיכה בטעות הואי דלא ידע
דמנחות למאן דפטר מירוח
דקיבל עליו לדון בדיני ישראל: דלא
שעבר נ) היובל י"ל היכא דאיכא חלול
כוכבים ביד ישראל סיפא דיהיב זוזי מיחזי
שיש בהן עבודת כוכבים (שם
הקדש ומירוח העובד
השם ודאי אסור וכי שרית היכא דאית
הוה ידע. דאית בהו עבודת כוכבים
כעבודת כוכבים ביד ישראל ואביי אמר לך
נג.) דלא קנייה ולא מיחייב
כוכבים משמע דנפיק מחד
לבערה (שם עא:). יוליך
דגנך ולמאי דפטר במירוח
ליה לאישתמוטי וגזל ממנו בעלילה
דהא לא יהיב זוזי דלימא איבעי לעיוני
רישא מקח טעות דלא ידע דהא לא יהיב ליה
הנאה לים המלח. ואין
הקדש ומחייב במירוח עובד
או בכמה עניינים: ואי אמרת מעות
דסתם תגר לא מעיין עד שעת מתן
רשאי להחזירה לעכו"ם וליטול
כוכבים צריך טעם מ"ש
זוזי סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב
מעותיו ואע"ג דמשיכה
מעות: איבעי לעיוני. ומדלא עיין
קונות משיכה למה לי. תימה דבפ'
דמסברא ממעטי מחד דגנך
זוזי כי קא משיך איבעי לעיוני והדר
בטעות הואי כיון דיהב דמי
כמו בכל דוכתא: ב] אבל
בתרא דע"ז (דף עא:) מייתי הך
אחולי אחיל והוי משיכתו משיכה
כי הדר שקלינהו מיחזי כמאן
הקדש יש לו אונאה אע"ג
❖
מימשך רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה
גמורה: רב אשי אמר. לעולם
ברייתא למידק איפכא מרישא דקאמר
דמזבן (שם נג.).
דהקדש שוה מנה שחללו על
שוה פרוטה מחולל היינו
קונה סיפא נמי משיכה אינה קונה ואיידי דתנא
ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים
בשלא קיבל עליו לדון בדיני ישראל
במתכוין אבל בטעות הו"א
קונה אמאי יחזיר ואומר ר"י דהמקשה
ולא קשיא סיפא לר' אושעיא ודקאמרת
רישא משך תנא סיפא נמי משך רבינא אמר
דיש אונאה. כ"מ בתוס'
רבינו גרשום (המשך)
כ"י: ג] ה"ק אם עד שלא נתן
סובר הכא והתם דתרוייהו בעינן
אי מעות קונות משיכה ל"ל משיכה
מדסיפא משיכה קונה רישא נמי משיכה קונה
הכי לעמיתך בכסף ולעובד
וכו' כן מצאתי בס"י וז"ל
בכנעני משיכה ומעות והשתא ניחא
לאו דוקא דמדרישא משיכה אינה
כוכבים במשיכה. משום הכי
תוס' חיצוניות אם לא נתן
ורישא ג] הכי קאמר אם לא נתן ולא משך יחזור
איצטריך למיכתב לעמיתך
מעות ולא משך יחזור דהכי
קונה דקתני יחזיר ד] סיפא נמי משיכה
ליה הכא והתם רישא וסיפא:
מאי יחזור יחזור בדברים קסבר דברים יש
דעמיתך בכסף ולא לעובד
ו) ו
משמע אם הוא עד שלא נתן
הכי קאמר אע"פ שנתן מעות אי
אינה קונה: רבינא אמר מדסיפא
כוכבים ומהפך לו שמעתא
וגם עד שלא משך שלא
בהם משום מחוסרי אמנה והני מילי ישראל
דר' יצחק אלא אי סבר
משיכה קונה כו'. וכגון שקיבל עליו
עשה לא משיכה ולא כסף
משך אין אי לא משך לא.
מישראל דקיימו בדבורייהו אבל ישראל מעובד
לה כריש לקיש כו' א"כ
יחזיר וכו' וכן כתוב
וא"ת והא איכא מי שפרע יש לומר
לדון בדיני ישראל. וקסבר האי תנא
לעמיתך מאי אתא למעוטי
בתוספות לקמן דף י"ד:
כוכבים דאינהו לא
קיימי בדבורייהו לא:
כשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומי
דאיצטריך למימר דאין צריך לעמוד
כיון דתרווייהו במשיכה:
ד] לעולם וכו' סיפא נמי
וחד למעוטי הקדש. שלא
משיכה אינה קונה אלא מתן
מתני'
שפרע אין זה דין א"נ כמו שמפרש
בדיבורו עם העובד כוכבים:
תאמר לא תהא כח
מעות ואיידי דתנא רישא
ר"ת בפרק הזהב (ב"מ מז:) ס) דלענין יוקרא וזולא ע) צריך מי שפרע דקסבר דברים יש בהן משום מחוסרי אמנה. אם חוזר בדיבורו:
הדיוט חמור מהקדש קמ"ל
משך דאשמועינן דמשיכה
לעמיתך ולא להקדש: גזלו
אינה קונה תנא נמי סיפא
מתני'
אבל לא במקום שמפסיד לגמרי ואע"ג דבסמוך מפורש משום דברים
אסור. דעובד כוכבים: אי
משך ע"כ: ה] וא"ת לר"ל
בעלמא אי הוה בהו משום מחוסרי אמנה היה נאסר משום דמחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל ואביי לא חייש למיחזי עבודת כוכבים
סבר לה כמאן דאמר גזלו
וכו' נ"א בס"י וא"ת לר"ל
מותר ולא איצטריך לעמיתך
דאמר משיכה מפורשת מן
ביד ישראל ועוד דכאן לא מיחזי כלל כיון דמי שפרע ליכא כדפרישית וליכא נמי משום מחוסרי אמנה בעובד כוכבים טפי פ) מבישראל:
לאונאה על כרחיך אמימר
התורה לא גמרי' שיקנה גם
דכיון דיהיב זוזי איבעי ליה לעיוני והדר ממשיך. ואף על גב דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי שאני לוקח גרוטאות מיד
כרבי יוחנן ס"ל דאמר
כסף בהדיוט כמו בהקדש
❖
עובד כוכבים דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שמא יש בהן עבודת כוכבים: רב אשי אמר מדרישא משיכה אינה
דבר תורה מעות קונות
ומשיכה נמי תיקנו וכו':
והלכך איצטריך לעמיתך
קונה. לפי מה שרגיל ר"ת לפסוק כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות משום דפסיק רבא בהחולץ (יבמות דף לז.) בכל דוכתא
דלעמיתך בכסף ולעובד
כוותיה היכא דפליג עליה ריש לקיש בר מתלת קשה מכאן דרב אשי דהוא בתרא יותר מרבא סבר כריש לקיש דמשיכה מפורשת
כוכבים במשיכה: גרוטאות.
רבינו גרשום
חתיכות כסף קטנות: יוליך
מן התורה מדקאמר משיכה בעובד כוכבים לא קני אלמא דדרשינן לעמיתך במשיכה הא לעובד כוכבים בכסף דאי כרבי יוחנן הא
לחזור בו. הא ליכא למימר
הנאה לים המלח. דהשתא
אמר לעמיתך בכסף הא
לעובד כוכבים במשיכה וי"ל דרב אשי דהכא הדר ביה לגבי אמימר כדמוכח פרק בתרא דמסכת ע"ז
דהשתא גופו קנה בכסף
הוויין שלו ואסור לקיימה
כ"ש ממונו: ואימא. מיד
ברשותו ואסור לו למוכרה:
(דף עא.) גבי הא דאמר
אמימר משיכה בעובד כוכבים קונה תדע דהני פרסאי משדרו פרדשני אהדדי ולא הדרי בהו ושקלו
עמיתך במשיכה גרידא מיד
אי הכי קשיא רישא. דאמאי
וטרו התם רבינא ורב אשי בההיא מילתא ובסוף שמעתא
מסקינן ש"מ משיכה בעובד כוכבים קונה ש"מ וגם רבינא
עובד כוכבים עד דאיכא
יחזיר והא משך והיה [צריך]
תרתי כסף ומשיכה: דומיא
להוליך לים המלח: דאיכא
מקשה התם לרב אשי
מדרבי יוחנן צ) לבן נח ולא קא"ל
רב אשי רבי יוחנן לטעמיה דאמר דבר תורה מעות קונות
דעמיתך מה עמיתך בחדא
מקח טעות. דלא ידע דהוה
ואנא בהו עבודת כוכבים: רישא
במשיכה ולא במעות אף
עובד כוכבים בחדא במעות ולא במשיכה. וכדאמרן לעובד כוכבים כלל כלל לא דאינו קונה מישראל לא במשיכה ולא בכסף:
וסיפא מקח טעות. ומשיכה קונה שקבל לדון בדיני ישראל: ואביי אמר לך. לעולם כדאמינא רישא דאיכא מקח טעות דאע"ג
אמרי לאו ק"ו הוא. לגופו דישראל קנה בכסף כ"ש ממונו בהמתו [ע"כ שייך לע"א]: ולאמימר דאמר. בבבא מציעא משיכה
דמשך כיון דאכתי לא יהיב זוזי לא דק אי הוי בהו עבודת כוכבים אי לא הלכך יחזיר: וסיפא לאו מקח טעות. דכיון דיהב זוזי והדר
בעובד כוכבים קונה הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה מעות קונות ישראל מישראל ולא משיכה. מתרץ לה
משך עיוני עיין [ומדלא עיין] אחולי אחיל ולא הוי מקח טעות: מאי יחזיר. הא לא משך כלום: יחזיר בדבריו מתנאי הקנאה.