הלוקח בהמה פרק שלישי בכורות
כ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מחוורתא
רובא
דתלי במעשה. כגון עיבור הבהמה דתלי בהרבעה ואיכא למיחש
למיעוטא. ומטעם
רבי ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש
א) אבל אמרו סימן צ"ק,
ז א מיי' פ"ד מהלכות
ב) צ"ל דטניף, ג) [לקמן כא:],
בכורות הלכה י טוש"ע
שמא
לא עלה עליה זכר הילכך ספק: ואני איני אומר כן. איני חולק
סמוך מיעוטא דאין מתעברות לחזקה דבחזקת שלא
❖
ד) צ"ק מ"ז, ה) צ"ק מ"ז,
י"ד סימן שטו סעיף ז:
עליך
בלשון שמועתי אלא בלשון אחר. ולקמן מפרש מאי איכא בין
ילדה ואיתרע ליה רובא אין לחושבו ודאי בכור דלא הוי אלא פלגא
ו) צ"ל דטניף, ז) היכא דלא
צ"ק, ח) בתוך ששה צ"ק,
סבריה לגמריה: במאי קמיפלגי ר' ישמעאל. וגמריה דר' יהושע דקתני
ופלגא כדאמר בר"פ בתרא
דיבמות (דף קיט.) ושם הארכתי והא
ט) [רות ד], י) טעמא שלא
שיטה מקובצת
אבל אמרו: ה] בטינוף פוטר פליגי.
דמטהרינן בספק טומאה בפרק כסוי
ינתן לכהן צ"ק, כ) מדמטהר
צ"ק, ל) עי' רש"א, מ) ע"ש
דרבי ישמעאל דמשוי ליה ודאי בכור
הדם (חולין דף פו.) היינו משום דילפינן
א] לו לישמעאל טעית ותיבת
מחוורתא ר' ישמעאל כרבי מאיר סבירא ליה
❖
בגמרא וצ"ע,
לר' נמחק: ב] אלא אמרו
סבר דאי נמי טניף בתוך שנתה לא
מסוטה יא] ליטהר בדבר שאין בו דעת
דחייש למיעוטא רבינא אמר אפילו תימא
סימן: ג] ואני איני אומר כן:
מיפטרא: לחומרא. כגון גבי רישא
לישאל ולהכי קאמר התם אם אמרו
ד] לסבריה כגון שטינפה:
רבנן כי אזלי רבנן בתר רובא ברובא דלא
ה] מה"ד לימא בטינוף:
הגהות הב"ח
ספק טומאה לטהר יאמרו ספק איסור
דשמעתא דאי הוה אזלינן בתר רובא
תלי במעשה אבל רובא דתלי במעשה לא
ו] מכאן ולהלן הלכך:
❖
להיתר: רבינא אמר אפילו תימא
הוה משוינן ליה פשוט ודאי (דהא)
ד)
(א) גמ' ואני איני אומר כן:
ז] תיבות אית ליה דזעירא
ת"ר עז בת שנתה ודאי לכהן מיכן ולהלן
נמחק: ח] דלא נקט שטינפה
מכאן ו] ואילך ה) (הוה) הילכך חייש
רבנן. תימה דלא משני הכי בר"פ
בת ששה אית ליה דזעירא
ספק רחל בת שתים ודאי לכהן מיכן ולהלן
למיעוט לחומרא ומשוי ליה ספק אבל
בתרא דיבמות (דף קיט. ושם) אמתני'
ואדרבי ישמעאל: ט] חדשים
רבינו גרשום
ספק פרה בת שלש ודאי לכהן מיכן ולהלן
שלמים ימי: י] הריון והריון
הכא אי חייש למיעוט קולא הוא דאפילו
דלא תנשא ולא תתייבם עד שתדע
אלא מחוורתא כו'. ברובא
בגימטריא: יא] לטהר בדבר:
ספק חמורה כפרה ר' יוסי ברבי יהודה אומר
בת שנתה משוי ליה ספק: גמריה.
שמא[מעוברת] היא צרתה וי"ל דתשמיש
דלא תלי במעשה. כגון סריס
יב] לפעמים דבבהמה צריך:
אבל אמרו (אית ליה דזעירי):
דאדם לא חשיב תלי במעשה כמו
ואיילונית דמעצמן הוו הכי:
יג] תיבת קא נמחק: יד] בכור
ז]
חמורה בת ארבע שנים עד כאן דברי רבי
אבל רובא דתלי במעשה.
שינתן לכהן דאיכא חזקה
סבריה. ואני איני אומר כן כו':
תשמיש דבהמה יב] דפעמים דבהמה
ישמעאל כשנאמרו דברים לפני רבי יהושע
באחר לא אזלי בתר רובא
דממונא
דעדיפא:
דטינוף בסוף ששה. שראינוה
צריך להרביע כדאמר בהשוכר את
ו)
אלא חיישי למיעוט מאי
טו] להתעבר הס"ד ותיבות
אמר להן צאו אמרו לו א] לר' ישמעאל טעית
מעשה בשמא אם עלה עליה
בו מתעברות נמחק:
שהתחילה לטנף בתחלת חדש שביעי:
הפועלים (ב"מ דף צא.) מותר להכניס
זכר אי לא: כפרה. דבת
טז] למזבח מטעם רוב
אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת היה
כמכחול בשפופרת: ורבי יהושע
אין טינוף פחות מל' יום. דאינה
שלש ודאי לכהן: עד כאן
ומיהו: יז] למימר דלקולא
כדבריך (אלא) סימן הוולד בבהמה דקה
דברי ר' ישמעאל. היינו
לא: יח] שלא ליתנו לכהן:
א
ב] א)
סבר חוששין לטינוף. וא"ת הא יג] קא
מקבלת זכר עד ל' יום: לגמריה.
כמו דברי ר' ישמעאל: עז
יט] דאיכא רוב דמתעברות
טינוף ובגסה שליא ובאשה שפיר ושליא
דלאז) ח] ידעינן שטינפה בת ששה אדר'
מסקינן לקמן דרבי יהושע לא חייש
שטינפה בת ששה. חדשים
כשמגיעות: כ] לא אסר
יולדת בתוך שנתה דטינוף
ואני (א) ג] אין אני אומר כן אלא עז שטינפה
מדאורייתא: כא] דאפשר
למיעוטא כדדייק ממתני' דיצתה מלאה
ישמעאל פליג דאמר בת שנתה ודאי
הוי בחדש שביעי ומתעברת
לבדוק אפשר: כב] שיש
לכהן וקא"ל איהו אפילו ילדה בתוך
ר' יהושע אומר אינה חוששת וא"כ
בת ששה יולדת בתוך שנתה רחל שטינפה
לסוף שביעי וטוענת [ה']
מקום תיבת שום נמחק:
חדשים ויולדת לסוף שנתה
שנתה ספק דלמא טניף בתוך ג'
היכי חייש הכא למיעוטא דמטנפות
כג] מדאורייתא מדמטהר גבי
בת שנתה יולדת בתוך שתים אמר ר' עקיבא
וטינוף פוטר מבכורה: אני
תינוק ועוד דרצה להתיר:
ועוד דבכי האי גוונא דהכא אפילו ר"מ
חדשים או ד' משנולדה וחזרה וילדה
אני לא באתי לידי מדה זו אלא כל שידוע
לא באתי לידי מדה זו.
כד] מקולקלין אלמא חייש
בתוך שנתה והיכא דחזינן דלא טניף
לא חייש כדאמר בריש פרק בתרא
דאיני יודע אם מטנפת בסוף
למעוטא מדאורייתא היכא
שביכרה אין כאן לכהן כלום וכל שלא ביכרה
ששה אם לא: אלא כל
דאיכא חזקה בהדה דבהמה
עד סוף ששה וטינפה בסוף ששה
דיבמות (דף קיט:)
דהיכא דאיכא רובא
ח)
שידוע כו' ואם ספק ר'
בחייה בחזקת איסור עומדת
הרי זו לכהן ספק יאכל במומו לבעלים במאי
כדאמר רבי יהושע בסבריה ההוא
וחזקה הוי המיעוט מיעוט דמיעוטא
עקיבא מחמיר שהוא נוהג
ואם תאמר: כה] אושעיא
קמיפלגי ר' ישמעאל ור' יהושע לימא בטינוף
ספק בכל אפילו בת שנתה:
עבד שהכניסה במוץ שלה
והכא איכא רובא דאין מטנפות וחזקה
בכור מעליא הוא דההוא טינוף לאו
ר' ישמעאל סבר טינוף
ועוד:
פוטר קמיפלגי רבי ישמעאל סבר טינוף אינו
טינוף גמור הוא דאם טינוף היה לא
שהיא בחזקת שלא ילדה וי"ל דמ"מ
אינו פוטר. ומשום ה"ק
ודאי לכהן דלא ילדה עדיין
פוטר ורבי יהושע סבר טינוף פוטר אי דחזינן
הוה ילדה בתוך שנתה עד יום אחד
לא הוי ודאי בכור יד] שניתן לכהן
ואפילו אם טינפה קודם לא
בשנה שניה דטינוף הוי כל חדש שביעי
דאיכא חזקת ממונא דעדיפא והמוציא
דטינוף דכולי עלמא לא פליגי דטינוף פוטר
נפטרה בכך: ר' ישמעאל
ב)
סבר [אין חוששין לטינוף].
מחבירו עליו הראיה ואפילו לרב דאזיל
כזעירי וה' חדשים ט] ימי העיבור הרי
והכא בחוששין לטינוף קא מיפלגי רבי
כיון דלא חזינא אין חוששין
כלתה שנתה ולא תלד עד למחר דכל
בממונא אחר הרוב בההיא דהמוכר
לטינוף הואיל דבתוך שנתה
ישמעאל סבר אין חוששין לטינוף ור' יהושע
חדשי עיבור בעינן שלמים ואחר כך
שור לחבירו ונמצא נגחן (ב"ק דף מו.)
ילדה דתרתי לא עבדה:
סבר חוששין לטינוף ולא חייש והאמר רבא
והאמר רבא מחוורתא [ר'
יולדת למחר כדאמרינן במסכת נדה
היינו משום דאמר קים לי בנפשאי
ישמעאל] כר"מ סבירא ליה
מחוורתא רבי ישמעאל כר"מ ס"ל דחייש
(לח:) ויתן ה' לה הריון בגימט'
שאני מן הרוב א"נ יש לחלק בין ממון
ט) י]
דחייש למיעוט. אפילו היכא
למיעוט כי חייש לחומרא לקולא לא חייש
דליתיה קמן דלא חזינא
רע"א וט' חדשים של ל' יום הוו ר"ע
שאין לו תובעין לממון שיש לו תובעין
הכא נמי ניחוש לטינוף
ואיבעית אימא בין לקולא בין לחומרא חייש
ימים וביום רע"א כתב קרא דיולדת:
ומיהו היא קצת תימה דלענין ללקות
אע"ג דלא חזינא: כי חייש
לחומרא. לחייבה בבכורה
לסבריה. ואף על גב דחזינא דלא
בגיזה ועבודה ולענין ליקרב למזבח
והכא במטנפת וחוזרת ויולדת בתוך שנתה
דמיעוט בהמה אין יולדת
טניף עד סוף ששה נמי ספיקא
חשיב ודאי בכור דאזלינן בתר רובא
קמיפלגי דרבי ישמעאל סבר מטנפת אינה
בתוך שנתה והך נמי
אימר לא ילדה ומיחייבה
הוא דלית ליה דזעירי:
וחזקה ולענין נתינתו לכהן יחשב ספק
חוזרת ויולדת בתוך שנתה והא מדאוליד
בבכורה. אבל הכא אם
לגמריה
ונראה לתרץ דלהכי חיישינן למיעוט
חייש למיעוט דטנפו היינו
ודאי לא טניף ור' יהושע סבר מטנפת חוזרת
דמטנפות משום דרוב בהמות
קולא ופטור מן הבכורה:
ויולדת בתוך שנתה ואני איני אומר כן אלא עז שטינפה בת ששה יולדת
ואני אין אני אומר כן.
מתעברות כשמגיעות לזמן שראויות
מפרש הברייתא כגון אמר
תוך שנתה רחל שטינפה בת שנתה יולדת בתוך שתים מאי איכא בין גמריה
להתעבר בו (מתעברות):
טו]
מר: מאי איכא בין גמריה
לקולא
לסבריה. אלא אמרו היינו
לסבריה שטינפה בסוף ששה ואיכא בינייהו דזעירי דאמר זעירי אין
לא חייש. ואפילו לכהן
ג)
ד]
גמריה מה שלמד מרבו.
טינוף פחות משלשים יום לגמריה אית ליה דזעירי לסבריה לית ליה דזעירי
ינתן כיון דקרב למזבח טז]
סבריה היינו ואני איני אומר
כן. ולדברי שניהם משמע
ומיהו גבי חמורה קשה דהוה לן
ואיבעית אימא דכולי עלמא אית להו דזעירי והכא ביולדת למקוטעין קמיפלגי
דטנוף פוטר: כגון שטינפה
להעמיד ממון ביד בעלים ולא ניזל
לגמריה
בסוף ששה. חדשים שנולדה
כשמתחיל חדש השביעי:
בתר רובא דאפילו רב מודה הכא דאין
ואיכא בינייהו דזעירי דאמר.
הולכין בממון אחר הרוב כדפי' לעיל וי"ל דגזר חמורה אטו בהמה טהורה: ואיבעית אימא בין לקולא בין לחומרא חייש. מעיקרא נמי
דטינוף ל' יום הוי: לגמריה.
דהוה בעי למימר לקולא לא חייש משמע דהיינו לר' ישמעאל אבל לר"מ בכ"מ חייש ומכ"מ אין לדקדק מכאן דהא דר"מ חייש למיעוטא היינו
שלא נאמר בה יולדת
יז]
בתוך שנתה משמע שיום
מדאורייתא מדחייש הכא אפילו להקל דהיינו י)שלא יח] נותנו לכהן דלא אזלינן בממון אחר הרוב א"נ משום דאיכא רוב יט] מתעברות כשמגיעות
ראשון בתחלת שנה שניה
לזמן הראויות להתעבר שמסייע למיעוט ובפ' אין מעמידין (ע"ז דף לד:) גבי גבינת בית אונייקי אמר דר"מ חייש למיעוטא וגזר רובא אטו מיעוטא
יולדת: אית ליה דזעירי.
דל' יום שלמים מטנפת
ולא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום משמע דבאותו מקום נמי כ] לאו מדאורייתא אלא מדרבנן מטעם גזירה אטו מיעוטא ובפ"ק דחולין (דף יב.)
ומתעברת ה' חדשים שלמים
נמי דפריך לר"מ פסח וקדשים מאי איכא למימר דשרא רחמנא ולא קאמר בשר תאוה מאי איכא למימר דשרא רחמנא משמע דמדרבנן חייש
(שבו) שהוא עבור בהמה
דקה נמצא יולדת יום
למיעוטא ואפילו גזר בבשר תאוה בפסח וקדשים לא גזר דלא אפשר ואף על פי שלא יכלו להעמיד שם גזירתם העמידוה היכא דאפשר ה"נ
אחד בשנה שניה: לסבריה
בדאורייתא היכא דאפשר כא] אפשר היכא דלא אפשר לבדוק לא אפשר דאם איתא דבדאורייתא אין חילוק בין אפשר ללא אפשר לא היה
דאמר. יולדת בתוך שנתה
לחכמים לחוש ולגזור היכא דאפשר כיון שראו כב] שום מקום שלא חשו כגון היכא דלא אפשר ומיהו היכא דחזקה מסייעת למיעוט נראה
דחייש ר"מ למיעוט מדאורייתא כג] כ) מדטהר גבי תינוק ל) ועוד רוצה להתיר בפרק כיסוי הדם (חולין דף פו:) לשחוט אותו ואת בנו אחר
שחיטת חרש שוטה וקטן מ) דאף על גב דאין רוב מעשיהן מקולקלין כד] וא"ת דבפרק הזהב (ב"מ דף נה:) גבי חמשה חומשין הן משמע דדמאי
הוי מדרבנן אפילו לר"מ דקאמר עשו חיזוק לדבריהם ולמה אינו טבל דאורייתא דסמוך מיעוט דאין מעשרים לחזקת טבל וי"ל דאין זה
חזקה
דדלמא כרבי
אושעיא כה] עבדה
שהכניסה
במוץ (ברכות דף לא.)
ועוד
דאין להחזיק שום אדם
ברשע בשביל מיעוט שאין מעשרין:
חלב