עד כמה פרק
רביעי בכורות
ל.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תרבא
תרבא דאטמא.
חלב
הכליות
שעל הירך: במר יב] דכנתא. בחזקת
דאטמא במר דכנתא. כך גריס רבינו תם פירוש מר
א) [עי' ערוך ערך מרכנתא
א
[טוש"ע יו"ד סי' קיט
דאית דגרס מדכנתא],
סעי' ד]:
חלב טהור הנקרא כנתא ובלע"ז אנטריי"ל כמו הדרא דכנתא
בחילוף של כנתא כמו במר דשחוטה דבפרק גיד הנשה
ב) [לקמן לה. יומא עח.],
לה ב מיי' פ"ח מהל'
דאמרינן בשחיטת חולין (דף מח:): לעולם כרבי שמעון. דלא קניס
(חולין צד.) וכמו במר יח]
דפרזלא דבבא קמא (דף קיג:):
ג) [עירובין פג. וש"נ],
שמיטה ויובל הלכה
מעשרות
ד) גיטין נד. ע"ש, ה) ומוכרן
טו:
אלא במידי דדמי לאיסורא ובאיסורא גופיה במידי דעביד יג] איסורא
חמיר ליה. מכאן מדקדק רבינו תם
יט]
דבעו חומה
צ"ק, ו) [ליתא כןבסנהדרין עי'
ג [מיי' פ"י מהל' משכב
בכ"מ כ] שהזכיר מעשר אצל שביעית
דהיינו אמגוזי: גרו באמגוזי. גרורים
ומושב הל' יא]:
רש"י מגילה ב. ד"ה סתימתאה
לו ד מיי' פ"ח מהל' שמיטה
ואולי צ"ל ר' נחמיה],
דמיירי בנותן מעשר שני לשם חולין
ומשוכים אחר אגוזים: ומשבש לבני
תרבא דאטמא במר דכנתא קנסיה רבא
א)
א
א]
ז) [כתובות קא:], ח) [לקמן
הלכה טז:
טבחים. מטעה אותם באגוזים ושוכרןה)
כגון הרי אלו בחזקתן למעשר ולשביעית
לזבוני אפי' אמגוזי אמר ליה רב פפא לרבא ב]
נא: חולין כט:], ט) לשאור
לז ה מיי' שם הל' יז ופי"ב
בפרק הנזקין (גיטין סא:) וכן אינו חושש
לבני הטבחים ומביאין לו החלב
ותבלין צ"ק, י) [ועי' תוס' לעיל
מהל' מעשר הלכה יז
כמאן כרבי יהודה אי כרבי יהודה אפי' מים
יא: ד"ה הרי ותוס' כתובות
וכרשב"ג דנאמן על אחרים:
שגונבין אותו מאביהן והוא מוכרו
ט) כא] לתבלין שבה לא משום שביעית
לח ו מיי' פ"ח מהל' שמיטה
כד. ד"ה שלי ותוס' סוכה לט:
ומלח נמי לעולם ר' שמעון ובאיסורא ג] דגופיה
❖
מתני'
אינו חשוד
במר דכנתא:
ולא משום מעשר בפ"ק דחולין (דף ו.)
ד"ה במה], כ) [המקבל צ"ק],
ויובל הל' טו ופ"ב
קנסינן ליה סתם דרדקי גרו באמגוזי ואזיל
מהלכות מעשר שני הלכה א:
על המעשרות. ולוקחין ממנו תבואה
ולשון מעשר נמי מוכיח כן דהיכא
ז [טוש"ע י"ד סי' קיט סעיף
ומשבש לבני טבחי וגרי להו באמגוזי ומייתו
דאיירי בחששא דאינו מתוקן נקיט טבל
בשאר שני שבוע ואין צריכים לעשר
ו]:
הגהות הב"ח
❖
או דמאי: הא חשוד חשוד. דמשמע
ליה תרבא דאטמא ומזבין ליה במר ד] דכנתא:
ח [טוש"ע שם סעי' ה]:
ודאי אלא דמאי. וטעמא דכולה מתני'
(א) במשנה זה הכלל כל
מפרש בגמ': גמ' בעי חומה. דאינו
מתני' החשוד על השביעית אינו חשוד על
ליה דלגופה לא איצטריך דפשיטא
ב
החשוד: (ב) רש"י ד"ה ר'
ינאי וכו' הא חשוד חשוד
דכי נאמן על הטהרות דנאמן על
יכול לאכול מעשר שני אלא לפנים
רבינו גרשום
המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד
❖
כגון:
השביעית כיון דנוהג מנהג פרושים
מחומת ירושלים דכתיב (דברים יד)
על השביעית החשוד על זה ועל זה חשוד על
דשמן חייב בתרומה: דהוי
ג
שאוכל חולין בטהרה:
ואכלת לפני ה' אלהיך וגו':
מזבין תרבא במדכנתא. א)
הטהרות ויש שהוא חשוד על הטהרות ואינו
ד
מתני' כשראינוהו נוהג בצנעא
והיה אחד שהוא טהור
לעזי רש"י
הטהרות. דרבנן נינהו שיהא אדם
של הדורא דכנתא דכנתא
חשוד לא על זה ולא על זה הזה הכלל (א)
❖
אוכל חולין בטהרה: הא חשוד.
בתוך ביתו. שנזהר מן
אינטריי"ל. שומן המעיים.
טהור כמו דכי ואמר לן
החשוד על דבר לא דנו ולא מעידו: גמ' מאי
רבי דאמר משמיה דרבי
ב)
השביעית משמע דעם הארץ כב] סתמא
על הטהרות חשוד על השביעית:
יצחק האורליני ז"ל דהוא
טעמא שביעית לא בעיא חומה מעשר כיון
מתניתין. דקתני אין חשוד כגון
חשוד אשביעית כמו אטהרות ותימה
ו
אמר דאקשתא ואייתרא
מוסף רש"י
דקאמר בשחיטת חולין
דבעי חומה ה] חמיר ליה: החשוד על
שראינוהו שנוהג דין מעשרות ושביעית
דבסוף הניזקין (גיטין סא.) קאמר מאי
במר דכנתא. בחילוף כנתא,
בחלב של קיבה הוו אבל
בצינעא בתוך ביתו דליכא למימר
שנא רישא ומאי שנא סיפא דמיקל
המעשר : מאי טעמא מעשר אית ליה פדיון
ולי נראה דלשון תמורה הוא
ו]
הדורא דכנתא כוליה טהור:
❖
(חולין צד.).
כמאן כר' יהודה. דקניס
לפנים הוא עושה כיון דבצינעא קא
באשת עם הארץ ומחמיר על החשודה
שביעית כיון דקא מיתסרא ליה ולית ליה
הכל: אי הכי אפילו מים
עביד: רבי ינאי אמר. ברייתא
על השביעית וקאמר רבא הכא במאי
פדיון ז] חמירא ליה: החשוד על זה ועל זה ח]:
ומלח נמי. ליקנסיה מ"ט
דדייקינן מינה הא חשוד
כגון
עסקינן בעם הארץ דרבי מאיר
לא קנסיה אלא אמגוזי:
(ב) יד]
שיטה מקובצת
כיון דחשיד אדאורייתא כ"ש אדרבנן: ויש
לעולם כרבי שמעון. דאמר
דהוה חשוד אתרוייהו אשביעית
וטומאה וטהרה דרבנן ומדקתני גבי
כל שיש בו זיקה והאי
א] במר כנתא קנסיה:
חשוד על הטהרות: מאי טעמא נהי ט] אדרבנן
ואטהרות וקביל אתרוייהו שיזהר על
טומאה וטהרה עם הארץ סתם וגבי
טו]
נמי אמגוזי זיקה דאיסורא
ב] לרבא ואמרי לה רב אדא
חשיד אדאורייתא לא חשיד ורמינהי נאמן
נינהו: גרו. מימשכי:
בר אהבה לרבא:
שניהם: זו דברי רבי עקיבא. דחשוד
שביעית קתני החשודה משמע דסתם
החשוד על השביעית.
ג] ובאיסורא גופיה: ד] במר
על הטהרות נאמן על שביעית הא חשיד
על השביעית אינו חשוד על המעשר:
עמי הארץ חשידי אטהרות ולא חשידי
י]
למכרו דאסור למכור
כנתא: ה] חומה חמירא
שביעית: כיון דמיתסרא ליה
עליה: ו] המעשר כו' מאי:
שביעית חמירא להו. וכיון דחשוד
חשיד א"ר אילעי מתני' כשראינוהו שנוהג
אשביעית ומיהו מהא דשרי לבור
לסחורה ולית ליה פדיון
ז] פדיון. ס"א דתנן האחרון
ולטחון גבי עם הארץ דחשיד אטומאה
אשביעית כ"ש אמעשרות: דההוא
בצינעא בתוך ביתו ר' ינאי ברבי ישמעאל
כדאמרי' האחרון נתפס
אחרון נתפס והפרי עצמו
בשביעית ופירי עצמו אסור:
אסור חמירא עליה: ח] זה
דהוה קרי לחבריה. באתריה דרבי
וטהרה ולא אסרינן מטעם שביעית
אמר כגון דהוה חשיד יא] לתרוייהו ואתא קמי
כיון דחשיד אדאורייתא.
וכו' כיון: ט] נהי דאדרבנן
יהודה: דיירא בר דיירתא. גר בן
אין לדקדק כלום דדלמא בשאר שני
היינו שביעית ומעשר
חשוד: י] השביעית ועל
רבנן וקביל אתרוייהו והדר איחשד אחד
גיורת: תיתי לי. שכר טוב שלא
שבוע איירי ההיא ולא בשביעית או
כ"ש אדרבנן: דטהרות
טז]
המעשרות הא: יא] חשיד
מינייהו דאמרינן מיגו דחשיד אהא חשיד נמי
אוכלי חולין בטהרה אינו
ז
אתרוייהו: יב] במר כנתא:
אכלתי פירות שביעית כוותך. יש
בפירות הידועים שאינם של שביעית
אלא מדרבנן: הא. חשוד
יג] דעביד בה איסורא:
אאידך אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
מפרשים רבי עקיבא סתימתאה
דה"נ איירי בפירות הידועים שהם
יז]
על הטהרות חשוד נמי
יד] חשוד חשוד: טו] שיזהר
זו דברי ר' עקיבא סתימתאה אבל חכמים
אשביעית וקשיא למתני'
בשניהם הס"ד: טז] תיתי לי
דאמרינן בסנהדרין באלו הן הנחנקין
מתוקנים לרבא דלית ליה שינוייא
דתני ויש שהוא חשוד על
שכר טוב וכו' ומדמגדף ליה
אומרים חשוד על השביעית חשוד על המעשר
(דף פו.) סתם משנה רבי מאיר סתם
דאביי דרוב עמי הארץ מעשרין ועוד
ח
הטהרות ואינו חשוד לא
בהאי מילתא ש"מ חמירא
על זה ועל זה: כשראינוהו
להו ל"א תיתי לי קללה אם
ברייתא רבי נתן ו) וכולהו אליבא
קשיא מכאן לפירוש ר"ת דמפרש
מאן חכמים רבי יהודה דבאתריה דר' יהודה
ג)
שנוהג. חומרא דשביעית
אכלתי פירות שביעית
דרבי עקיבא ולאו מילתא היא
בפ"ב דכתובות (דף כד.) גבי שלי חדש
שביעית חמירא להו דההוא דהוה קרי ליה
ומעשר בתוך ביתו: ר' ינאי
כמותך: יז] מפרשים להכי
אמר. לעולם כדאמר מתני'
קרי ליה ר"ע: יח] במר
דהא בכמה דוכתין אמרינן רבי
ושל חברי ישן דסתם עם הארץ אע"ג
לחבריה דיירא בר דיירתא א"ל תיתי לי דלא
ד)
ומ"ט דברייתא דדייקא הא
פרזלא דבב"ק: יט] מעשרות
מנחם סתימתאה ז) רבי שמעון
דחשידי אדמאי לא חשידי אשביעית
חשוד חשוד: כגון דהוה
כיון דבעו: כ] בכ"מ שמזכיר
אכלי פירות שביעית כוותך איכא דאמרי אמר
סתימתאה אלא רוב משניות איכא
וסותר פירוש רבינו שמואל דמפרש
חשוד אתרווייהו. אטהרות
מעשר כו' דמיירי במוכר
ח)
רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן זו דברי ר'
ואשביעית ואמעשר ואתא
מעשר שני: כא] חושש
בהש"ס סתומות אליבא דר' עקיבא:
דחדש וישן דנקט משום שביעית וכי
לקמי רבנן וקיבל אתרוייהו
לשאור ותבלין: כב] בסתמא
חשוד עקיבא סתימתאה אבל חכמים אומרים חשוד
משני התם רוב עמי הארץ מעשרין
ושוב איחשד אחדא ומש"ה
חשיד: כג] קושיות מקשה
כיון דתחלה היה חשוד
ר"ת: כד] דחדש וישן:
על המעשר חשוד על השביעית ומאן חכמים רבי מאיר היא דאמר חשוד לדבר
רוצה לומר דהוא הדין בשביעית וכמה
אכולן ועכשיו חוזר להיות
כה] וי"ל דמשום כותי:
אחד הוי חשוד לכל התורה כולה רבי יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא ואמרי
קושיות כג] דמקשה רבינו תם על פי'
חשוד אחדא אמרינן נמי
כו] מה"ד דבאתריה דרבי
חשוד אכולן: זו דברי ר"ע
יהודה: כז] הדין נמי מעשר:
רבינו שמואל כמו שפירש בכתובות
לה ר' יונה ור' זעירא תלמידי ר' יוחנן חד אמר אבל חכ"א חשוד על השביעית
סתימתאה הא סתמא דמתני'
ומפרש כד] חדש וישן להשביח המקח
חשוד
דתני חשוד על השביעית
אינו חשוד על המעשרות
בעלמא קאמר ולא לענין איסור והיתר
ר"ע היא: ובאתריה דר'
והשתא לר' אילעא דחשוד אטהרות דרבנן חשוד אשביעית כל שכן סתם עמי הארץ דכי היכי דחשידי אדמאי דאורייתא חשידי נמי אשביעית
יהודה שביעית חמירא.
ומדחשיד על החמור
ודוחק להעמיד סתם עם הארץ בכ"מ דלא חשיד אשביעית כשראינוהו נוהג בצינעא בתוך ביתו ועוד קשיא מהא דתנן במס' דמאי (פ"ג מ"ד)
ומייתינן לה נמי בהניזקין (גיטין סא:) המוליך חטין לטוחן כותי או לטוחן ע"ה אינו חושש לא משום מעשר ולא משום שביעית משמע דסתם עמי
א) היה מוכר חלב של ירך והיה
הארץ חשידי אשביעית וי"ל משום כותי נקט שביעית אי נמי בודאי חשוד איירי וכן ההיא דהלוקח לולב מחבירו בשביעית דקאמר עלה בפ'
כה]
אומר שהוא טהור כצ"ל וכ"ה
בערוך ערך מרכנתא ע"ש.
לולב הגזול (סוכה לט.) דאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ וכן הא דמייתי פרק קמא דחולין (דף ו.) הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה
לבשל אינו חושש לשאור ולתבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר ואם אמר עשה לי משליכי חושש כו' כל הני מיירי בודאי חשוד וא"ת
היכי מוכח מינה בחולין דגזרו על תערובות דמאי דלמא חשוד גרע מסתם עם הארץ לגבי מעשר ראשון כדמוכח בשילהי הנזקין (גיטין סא.) לאביי
באתריה
וי"ל דלרבא פריך שפיר דלא חמיר ליה י): כו]
דרבי יהודה חמירא להו שביעית. ולכך חשוד אמעשר ותימה דהא בפ"ק דשבת
(דף יז:) אמרינן דבתרומה כיון דאפשר למיעבד כדשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא חשידי והכי נמי גבי מעשר שני לא הוה לן למיחשדיה
כיון דאפשר למעבד כדשמואל דהקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל דהוא הדין כז] מעשר שני ובשאלתות דרב אחאי הוא בהדיא על
כרם רבעי שמחללין אותו על דבר מועט ומעשר שני ונטע רבעי דין אחד להם בכ"מ דקדש קדש גמרינן להו מהדדי כדאיתא בפרק שני
דקדושין (דף נד:) ואפי' לכתחלה מסתבר דשרי כמו גבי הקדש במסכת ערכין (דף כט.) דשרי בזמן הזה גבי ההוא גברא דאחרימינהו לנכסיה
והא
דמוקי בפרק התקבל כ) (גיטין דף סה.) ההיא דכיצד מערימין על מעשר שני במעשר בזמן הזה דרבנן היה יכול להקשות בזמן הזה
מאי
הערמה צריך לפטור מחומש והלא יכול לחלל לשוה מנה על שוה פרוטה אלא מסלק ליה בפירכא אחריתי ואמה העבריה בזמן
הזה
מי איכא וכן מעשים בכל יום שאנו מחללין כרם רבעי שוה מנה על שוה פרוטה וי"ל דלא דמי מעשר לתרומה דפעמים שאין
לו
פרוטה מזומנת לחלל
עליה וגם אין לו כי אם מעט מעשר כנגד שוה פרוטה ואינו
רוצה ליתן פרוטה
כנגדו:
וחכמים