ל:
עד כמה פרק
רביעי
בכורות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
נ) חשוד על המעשר חשוד על השביעית. וכ"ש חשוד אשביעית חשוד
אמעשר: ומאן
חכמים ר' מאיר. דאמר לקמן חשוד לדבר אחד
חשוד
לט א מיי' פ"י מהל' משכב
א) [עירובין פג. וש"נ],
ב) תוספתא דדמאי פ"ב ה"ג,
ומושב הלכה ט טוש"ע
לכל התורה ס): הרי הוא כישראל מומר. ולא אמרינן דליהוי עובד כוכבים גמור כאילו לא נתגייר: דאי קדיש. אשה טו] לאחר שהמיר דתו
ג) ג"ז שם ה"ו, ד) תוספתא
י"ד סימן קיט סעיף ד:
קידושיו קידושין: דברי חבירות. מפרש בתוספתא במסכת דמאי [פ"ב ה"ב וה"ג] שלא יתן תרומה ומעשר לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם
מ ב מיי' פי"ג מהל' איסורי
דדמאי פ"ב ה"ז, ה) [מנחות
יח: חולין קלג.], ו) ג"ז שם
ביאה הלכה יז טוש"ע י"ד
הארץ ושיאכל חולין בטהרה ושיעשר
את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח: דקדוקי סופרים. חומרא דרבנן: דברי לויה.
בתוספתא ה"ט, ז) ג"ז שם
סימן רסח סעיף יב:
לשורר ולשרת ולהיות שוער: מבני
מא ג מיי' פ"י מהלכות
בתוספתא, ח) גז"ש
וחכמים
בתוספתא, ט) [יומא פ. זבחים
משכב ומושב הל' ב:
אהרן. משמע שיהא נוהג כל דין
חשוד על המעשר ומאן חכמים ר' יהודה
אומרים אינו נחשד
א)
מב ד מיי' פ"ג מהל' כלי
לח: חולין נב: קה. ערכין כז:],
בני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה:
אלא על אותו דבר
וחד אמר החשוד על המעשר חשוד על
י) ס"א נטר, כ) ע"ז לט.,
המקדש הל' א:
א]
שנוהג בצינעה. קודם שקיבל בפנינו
מג ה מיי' פ"א מהל' בכורים
ל) [תוספתא דדמאי פ"ב הי"ב
בלבד. לר' אילעאי דלעיל דחשוד
השביעית ומאן חכמים ר' מאיר דתניא עם
ב)
ב]
הלכה א:
ע"ש ע"ז לט. ע"ש וצע"ג],
היה נוהג עליו דין חבירות טז] שאין
על הטהרות חשוד על השביעית
מד ו ז ח מיי' פ"י מהלכות
מ) ג"ז שם [ע"ש וצע"ג],
הארץ שקיבל עליו ג] דברי חבירות ונחשד
לחושדו ולומר לפנים הוא עושה:
נ) [מכאן שייך עוד לע"א],
מעשר הל' א ופ"י
אלא היכא שראינוהו נוהג בצינעא
לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי רבי
ס) [ע"כ שייך לשם], ע) [פ"ב
מהלכות משכב ומושב הלכה
מקבלין אותו. שנחזיקנו כחבר וכנאמן
❖
הא דקאמר הכא אינו כז] נאסר אלא
ב:
ה"י],
מאיר אוחכמים אומרים אינו נחשד אלא לאותו
לכל יז] דבריו: לכנפים. שיטול ידיו
לאותו דבר לאו דוקא אלא לאותו
מה ט י מיי' שם הלכה ה
דבר בלבד ד] הגר שקיבל עליו דברי תורה
ופ"י מהלכות מעשר
קודם אכילה וקודם שיגע באוכלין
דבר וכיוצא בו ולא אתא אלא
הלכה א:
הגהות הב"ח
אפי' נחשד לדבר אחד הוי חשוד לכל התורה
דתרומה דידים שניות הן: לטהרות.
לאפוקי
בכל התורה כולה:
כח]
מו כ מיי' פ"י מהל' משכב
(א) רש"י ד"ה אף לטהרות
אביו
ומושב הל' ד:
לחומר שאר טהרות ונחזיק טהרותיו
כולה והרי הוא כישראל מומר נפקא מינה
של זה ביזה כט] תלמידים שלנו.
❖
ב
מז ל מיי' שם הלכה ג:
אין מקבלין דכיון:
כטהרות גמורות לאכול תרומתו
על הטהרות כמו שעשה בנו:
דאי קדיש קידושיו קידושין ת"ר הבא לקבל
מח מ מיי' שם הלכה ה
ג)
כתרומה טהורה : מקבלין אותו.
וכולן
ופ"י מהל' מעשר הלכה
יח]
דברי חבירות גחוץ מדבר אחד אין מקבלין
ב:
מוסף רש"י
דאינו משייר דבר שלם שהרי מקבל
מט נ מיי' פ"ב מהל' ציצית
הלכה ו: אותו עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו
עליו נטילת ידים וזהו עיקר אכילת
אפילו דקדוק אחד
ר' יוסי בר' יהודה אומר אפי' דקדוק אחד מדברי סופרים וכן בן לוי שבא
נ ס מיי' פ"י מהל' מעשר
מדברי סופרים. שהוסיפו
ד) ד
ה]
חולין בטהרה: אף לטהרות (א) לא
הלכה ג ופ"י מהלכות
לדקדק אחר מעשה הבריות
❖
לקבל דברי לויה ו] וכהן שבא לקבל דברי כהונה חוץ מדבר אחד אין מקבלין
קבל. דכיון דבדין נטילת ידים שדבר
משכב ומושב הלכה ו:
ולהחמיר ולעשות סייג ואזנים
לתורה וגזרו גזרות להרחיק
אותו שנאמר המקריב את דם השלמים וגו' העבודה המסורה לבני אהרן כל
קל הוא לעשות אינו יכול לעמוד כל
ה
1
את האדם מן העבירה (סוכה
שכן בשאר : עד כמה מקבל
יט]
כ]
כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה ת"ר הבא לקבל דברי חבירות אם
. צריכין לקבל דברי
ה)
ו)
ו
תורה אור השלם
כח.)
חבירות בתחלה. קודם
אותו. דברי חבירות שנקבלנו לאלתר
ראינוהו שנוהג בצינעה בתוך ביתו מקבלין אותו ואחר כך מלמדין אותו ואם
1. הַמַּקְרִיב אֶת דַּם
שיהו נאמנין לכל (בדפו"י:
ונחזיקנו בחבר: למשקין שלשים יום.
לקבל) דברי חבירות שיאכלו
לאו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו ר"ש בן יוחי אומר בין כך ובין כך
הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי
שאם קיבל עליו דברי חבירות עד
בטהרה ושיעשרו פירות
אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין
❖
מקבלין אותו והוא למד כדרכו והולך: ת"ר מקבלין לכנפים ואח"כ מקבלין
ז
ז)
וכיוצא בהן (ע"ז לט.). קשרי
ויקרא ז לג
לְמָנָה:
שלשים יום מהמנינן ליה מכאן ואילך
מוכס. חותמות לנותני המכס
לטהרות ואם אמר איני מקבל אלא לכנפים מקבלין אותו קיבל לטהרות ולא
בטהרות משקין שטומאתן קלה
כדי שלא יתבעום חביריו
קיבל לכנפים אף לטהרות לא קיבל: ת"ר עד כמה מקבלין אותו בית שמאי
ומשרתיו פעם אחרת, מוכס
רבינו גרשום
ח)
דטומאת משקין מדרבנן בפ' קמא
❖
סתמא גזלן (שם)
.
אומרים למשקין שלשים יום לכסות שנים עשר חודש ובית הלל אומרים אחד
דפסחים (דף טז:): לכסות. להחזיק
חשיד נמי אקל: דיורא
בת דיורתא. גר בת גיורת:
זה ואחד זה לשנים עשר חודש אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית
כסותו כחבר דאמר במסכת חגיגה
ט)
ז]
קדושיו קדושין. ובעיא גט:
שיטה מקובצת
(דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס
הלל אלא ח] בית הלל אומרים אחד זה ואחד זה ט] לשלשים: (סימן חב"ר
חוץ מדבר אחד אין מקבלין
ח
אותו. דאמרינן הואיל ואין
א] יהודה היא דבאתריה
לפרושים: שנים עשר חודש. אם
תלמי"ד תכל"ת מכ"ס חז"ר גבא"י בעצמ"ו) תנו רבנן הבא לקבל דברי חבירות
ט
יכול לעמוד באותו דבר
דר"י חמירא להו שביעית
קיבל עליו דברי חבירות לשנים
[ודאי לא יעמוד נמי
וחד: ב] מאיר מאי ר' מאיר
צריך לקבל בפני שלשה חבירים ובניו ובני ביתו אינן צריכין לקבל בפני שלשה
עשר חדש: הוה ליה מקולי בית
באחרים]: אפילו דקדוק
דתניא: ג] עליו. עי' תוס'
חבירים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בניו ובני ביתו צריכין לקבל בפני
אחד. אגר שבא לקבל
ע"ז (דף ז ע"א): ד] בלבד וגר
שמאי ומחומרי בית הלל. וליתנייה
עליו כל דברי תורה קאי
שקבל עליו דברי תורה
שלשה חבירים לפי שאינו דומה חבר שקיבל לבן חבר שקיבל: תנו רבנן הבא
י
גבי קולי בית שמאי וחומרי בית
ברייתא (ודאי לא יעמוד
ונחשד לדבר אחד ואפי'
לקבל דברי חבירות צריך לקבל בפני ג' חבירים ואפילו תלמיד חכם צריך
נמי באחרים): אם ראינוהו
חשוד לכל התורה כולה הרי
הלל במסכת עדיות (פ"ה מ"א) דאמרינן
שנוהג בצנעא בתוך ביתו
הוא: ה] אחד מדקדוקי
לקבל בפני שלשה חבירים זקן ויושב בישיבה אינו צריך לקבל בפני שלשה
ששה דברים מקולי בית שמאי
כ
קודם לכך מקבלין אותו
סופרים: ו] לויה חוץ מדבר
מיד ואח"כ מלמדין אותו:
אחד אין מקבלין אותו כהן
ומחומרי בית הלל ואם איתא ליתני כא]
חבירים שכבר קיבל עליו משעה שישב אבא שאול אומר אף תלמיד חכם אינו
מקבלין לכנפים לנטילת
שבא: ז] זה שנים עשר
הא. ל"א עד כמה מקבלין אותו
צריך לקבל בפני שלשה חבירים ולא עוד אלא שאחרים מקבלין לפניו אמר
ידים אם קיבל עליו להזהר
חודש. ס"א אי הכי נתנייה
שלא לאכול בלא נטילת
גבי קולי ב"ש וחומרי כו':
דאמרן לעיל אם נהג מתחלה
רבי יוחנן בימי בנו של רבי חנינא בן אנטיגנוס נשנית משנה זו רבי יהודה ור'
ידים ובכל דבר שצריך
ח] אלא אימא בית הלל:
בצינעא בתוך ביתו מקבלין אותו
לנטילת ידים: אח"כמקבלין
ט] שלשים יום: י] שדרו זוזא
יוסי איסתפק להו מילתא בטהרות שדרו י] רבנן לגבי בנו של ר' חנינא בן
מיד ועד כמה ינהג מתחלה שנקבלנו
אותו לטהרות. ליכל חולין
דרבנן: יא] אנטיגנוס זילו
אנטיגנוס יא] אזילו אמרו ליה לעיין בה אשכחוה דקא טעין טהרות אותיב רבנן
בטהרה: אף לטהרות לא
אמרו ליה לעיין בה אזלו
י)
מיד: לפי שאינו דומה חבר שקיבל.
קיבל. כלומר שאין סומכין
ואשכחוה דקא טעין. ס"א
מדידיה לגבייהו וקאי איהו לעיוני בה אתו אמרי ליה לר' יהודה ור' יוסי אמר
הוא עצמו לבן חבר מחמת קבלת
כב]
עליו אף לכמה שקיבל
מנטר. וס"א נטיר: יב] רבנן
דאמרינן מדלא יכול לעמוד
אשת חבר כחבר חבר שמת:
להו ר' יהודה אביו של זה ביזה תלמידי חכמים אף הוא מבזה תלמידי חכמים
אביו שאין לו שום קבלה אלא סרך
במה שצריך נטילת ידים
יג] בתחלה רשב"א אומר:
אמר לו ר' יוסי כבוד זקן יהא מונח במקומו אלא מיום שחרב בית המקדש
אביו דודאי כג] אביו מיזדהר טפי.
כ"ש בשאר טהרות: עד כמה
יד] חברות בתחלה שהיה
ל
מקבלין אותו. כלומר כמה
ר"ש: טו] אשה אפילו
ל"א האי לפי שאינו דומה תנא קמא
נהגו כהנים סילסול בעצמן שאין מוסרין את הטהרות לכל אדם: כ) תנו רבנן
חזינן ליה דאיזדהר בטהרה
לאחר: טז] חבירות בצנעא
קאמר ליה מה טעם בניו ובני ביתו
דמקבלין ליה בנאמן על
שאין: יז] לכל דבר הס"ד:
יב] חבר שמת אשתו ובניו ובני ביתו הרי הן בחזקתן עד שיחשדו וכן חצר
מ
נ
הטהרות: למשקין. לטהרת
יח] טהורה ואם אמר אינו
אין צריכין לקבל לפי שאינו דומה חבר
שמוכרין בה תכלת הרי היא בחזקתה עד שתיפסל: תנו רבנן אשת עם
משקין ל' יום: לכסות
ל) ס
מקבל אלא לכנפים מקבלין
שקיבל לבן חבר שקיבל אביו דבן
לטהרת בגדים כדאמרינן
אותו ואע"ג דאמרן לעיל
הארץ שנשאת לחבר וכן בתו של עם הארץ שנשאת לחבר וכן עבדו של עם
בגדי עם הארץ מדרס
חבר לא חשיד. ובתוספתא גרסינן
חוץ מדבר אחד אין מקבלין
כד]
הארץ שנמכר לחבר כולן צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה אבל אשת
לפרושים כו': לפי שאינו
אותו שאני הכא דאינו
שאין דומה חבר שקלקל לבן חבר
א)
דומה חבר שקיבל ט"א
משייר דבר שלם שהרי
חבר שנשאת לעם הארץ וכן בתו של חבר שנשאת לעם הארץ וכן עבדו
שקלקל במסכת דמאי : נשנית משנה
אינו דומה חבר שקיבל וכן
ע)
מקבל עליו נטילת ידים וזו
שקיבל הכי משמע כיון
היא עיקר אכילת חולין
של חבר שנמכר לעם הארץ אין צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה
זו. דאפי' תלמיד חכם צריך לקבל:
דאמרת דחבר עצמו צריך
בטהרה הס"ד ומה"ד אף:
בטהרות. בסדר טהרות לא גרסי'.
יג] ר"מ אומר אף הן צריכין לקבל עליהן דברי יד] חבירות לכתחלה ר"ש בן
לקבל בפני ג' כ"ש בן חבר
יט] בשאר חומרי טהרות
מ)
שצריך לקבל בפני ג' מש"ה
הס"ד: כ] כמה מקבלין
בטהרות עצמן אירע להן מעשה
אלעזר אומר משום ר"מ
מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת
הת"ק קאי דאמרינן בניו
אותו. עד כמה יקבל עליו
ונסתפקה הלכה: שדרו רבנן. שדרו
ובני ביתו אינו צריך לקבל
דברי: כא] ליתני נמי הא:
לו תפילין על ידו נשאת
לעם הארץ והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו:
אע"ג דאיהו גופיה צריך
כב] חבר שקבל מחמת אביו:
כה] זוג דרבנן: אותיב רבנן מדידיה.
תנו
לקבל בפני ג' אינו דומה
כג] דודאי בקבלה מזדהיר:
מתלמידיו שקיבלו עליהן דברי חבירות
חבר בן עם הארץ לבן חבר.
כד] תיבת גרסינן נמחק:
דחבר בן עם הארץ לא למד
כה] שדרו זוזא: כו] מה"ד
אותיב בהדי הנך שלוחים וקאי
איהו לעיוני בשאילתם: כו] אבא של זה כו'. אגב ריתחיה קאמר ולא היא: כבוד זקן. האב והבן: סילסול.
בבית אביו וצריך לו לקבל
אביו של: כז] אינו נחשד:
מעלה. ר' חנינא בן אנטיגנוס כהן היה: בחזקתה עד שתיפסל. שימכרו בה קלא אילן לשם תכלת: צריכין לקבל דברי חבירות בתחלה
בפני ג' אבל בן חבר דסריך
כח] לאפוקי כל התורה:
גרסי' ולא גרסי' כבתחלה. ובתוספתא [דמאי פ"ב הי"ב] גרסינן הכי. בבתחלה כלומר מתחלה קודם שנחזיקנו בחבירות ואע"ג דאמרן לעיל בניו ובני ביתו
בטהרות שנוהג בבית אביו
כט] ביזה תלמידי חכמים
אין צריך לקבל בפני ג':
שלא על ותיבת שלנו נמחק:
אין צריכין לקבל הכא שאני הואיל ובשעת קבלה לא הוו גביה ואיכא למימר דסרכייהו קמא נקטי: אין צריכין לקבל. אם חזרו תחת יד
בימי בנו של ר' חנינא
חבר: קומעת. קושרת: קשרי מוכס. שיש חותמות למוכסים וכשנותנין להן המכס הם נותנין לו חותם כדי שלא יתבענו מוכס שני:
נשנית משנה זו. דת"ח צריך
לקבל בפני ג' דאיהו הוה
וכולן
חשיד אפי' ת"ח בטהרותיו
אא"כ קבלו בפני ג': אותיב רבנן מדידיה. מתלמידיו לשמור טהרותיו עד שהלך לעיין בדבר: אמרו ליה. לר' יהודה היאך נהג בהם שלא רצה להאמין להם טהרותיו. א"ל ר' יוסי לר' יהודה כבוד זקן יהא מונח במקומו כלומר אל
תחשדיה במבזה ת"ח: אלא מיום שחרב בהמ"ק נהגו חכמים סילסול חומרא:
א) נראה דצ"ל חבר שקיבל לבן חבר שקיבל הכי משמע וכו' שצריך לקבל בפני ג'. ט"א אינו דומה וכו' את"ק קאי דמשו"ה אמר בניו ובני ביתו וכו'.