יש בכור פרק
שמיני בכורות
מז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דבהיותו
יכיר לחוד. דלא כתיב פנים הוי פדחת היכר: (ד) עובדי כוכבים
נחלה נינהו. פירש בקונטרס
עובד כוכבים לאו בני
א) [יבמות סב.], ב) [שם כב.
י א מיי' פ"ב מהלכות נחלות
וש"נ], ג) [יבמות סב.],
הל' יב טוש"ע ח"מ סי'
אינן בני נחלה לירש את אביהם עובד כוכבים אחר שנתגיירו בפ"ק
עובדי כוכבים מ)אינם בני נחלה משנתגיירו ובפרק קמא
ד) [לעיל מו.], ה) [חולין קלב.
רעז סעיף ט:
דקדושין (דף יז:): לא לתוהו בראה. הקב"ה את העולם אלא לשבת
דקדושין (דף יז:) משמע יח] דהם בני נחלה דאמרינן בקדושין דעובד
לעיל ד.], ו) צ"ל דכהנת, ז) גי'
יא ב מיי' פט"ו מהל' אישות
הרא"ש רבא, ח) תוספתא
הל' ו טוש"ע אה"ע סי'
יצרה: מי שלא היו לו בנים כו'. פרישית לעיל ט) גבי מתני': ילדה ממאן.
כוכבים יורש את אביו דבר
תורה אלא לאו בני נחלה נינהו דקאמר
א סעיף ז:
דיבמות רפ"ח יבמות צא.,
הכא היינו יט] תורת בכורה:
דקתני משבאה לישראל ילדה הוי בכור
ט) [דף מו.], י) [דברים כא],
יב ג ד מיי' פי"א מהל'
והא עבד ליה שבת. בפ' הבא
כ) [ויקרא כב], ל) מכהונה
בכורים הל' יא טוש"ע
לנחלה: מאי איריא גיורת ושפחה.
כ]
יכיר לחוד והכרת פנים לחוד איתמר היו לו
א)
הוא. יעב"ץ, מ) גי' צ"ק אינן
י"ד סימן שה סעיף יח:
דמשמע מש"ה הוי בכור לנחלה דאותם
על יבמתו (יבמות דף סב.)
בנים בהיותו עובד כוכבים ונתגייר רבי יוחנן
יג ה מיי' פט"ו מהל' איסורי
בני נחלה לירש את אביהם כו',
בנים שהיו לה בהיותה עובדת כוכבים
קאמר בלשון אחר דמעיקרא נמי בני
נ) עיין צ"ק, ס) צ"ק,
ביאה הל' ג טוש"ע אה"ע
אומר אין לו בכור לנחלה ור"ש בן לקיש
❖
א
ע) [ועמ"ש על הגליון],
סי' ד סעי' יט:
פריה ורביה נינהו ולאו בני חיוב קאמר
לא חשיבי: אפי' בת ישראל. דבנים
יד ו מיי' פ"א מהלכות
אומר יש לו בכור לנחלה רבי יוחנן אומר אין
❖
הראשונים חשובים בנים הוי ח] האי
דבפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נט:) מוכח מעשר הלכה ב:
לו בכור לנחלה דהא א] הוה ליה ראשית אונו
הגהות הב"ח
דלא מיפקדא אפריה ורביה אלא כלומר
נמי בכור לנחלה דהא באב תליא
ור"ש בן לקיש אומר יש לו בכור לנחלה ב) גר
מילתא ולא באם: אלא לאו. האי ילדה
דזרעו מתייחס אחריו והיינו עבד ליה
(א) גמ' ומשבאתה לישראל
תורה אור השלם
שנתגייר כקטן שנולד דמי ואזדו לטעמייהו
ילדה בכור כצ"ל ותיבת ולדה
משבאה לישראל ט] לא אמי שלא היו
שבת דקאמר הכא וגבי עבד קאמר
נמחק: (ב) שם נשתחררה
1. כִּי כֹה אָמַר יְיָ בּוֹרֵא
לו בנים מהדר אלא מילתא באפי נפשה
דאיתמר היו לו בנים בהיותו עובד כוכבים
ביבמות (דף סב.) דהכל מודים כא] דאין
ג)
מעוברת ילדה כצ"ל ואות ו'
הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר
לו חייס: ולא תימא אליבא דמ"ד
נמחק: (ג) שם אלא כהנת כיון
היא דקאמר גיורת שהיו לה בנים
הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ
ונתגייר ר' יוחנן אמר ב קיים פריה ורביה ור"ש
דאיבעלה ליה הויא זרה:
לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת
אין מזהמין כו'. כב] ומ"ד מזהמין היינו
בהיותה עובדת כוכבים ונתגיירה עם
בן לקיש אמר לא קיים ר' יוחנן אמר קיים לא
(ד) רש"י ד"ה יכיר וכו' היכר
1
יְצָרָהּ אֲנִי יְיָ וְאֵין עוֹד:
מאן דשדי ליה בתר עובד כוכבים כדפי'
בעלה וילדה משבאת לתורת ישראל
הס"ד ואח"כ מ"ה דבגיותו
ישעיהו מה יח
תוהו בראה לשבת יצרה ור"ש בן לקיש אמר
לאו בני נחלה עובדי כוכבים
2. קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר
בקונט' דקרי ליה מזהמין משום דעובדי
הוי בכור לנחלה ותיובתא דר' יוחנן:
אינן וכו' אחר שנתגייר כצ"ל
לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד
כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל
לעולם מישראל שלא היו לו בנים.
כוכבים מזוהמין הם כדאמרן שבת (דף
ואות ו' נמחק: (ה) ד"ה אפי'
בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא:
דמי וצריכא דאי איתמר בהא קמייתא בהא
וכו' בפירקין קמא נ"ב דף ד'
שמות יג ב
ב]
קמו.) בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה
ומשום בכור לנחלה לא איצטריך
ובפ"ב דף יג: (ו) ד"ה אלא
3. שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת
❖
קאמר רשב"ל משום דבהיותו עובד כוכבים
למינקט גיורת אלא משום דאשמעינן
זוהמא ולא פסקה זוהמא מן העובדי
וכו' ופטור:
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם
לאו בני נחלה נינהו אבל בהא אימא מודה
דאינו בכור לכהן דבנים הראשונים
כוכבים ומ"ד עובד כוכבים ועבד הבא
לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת
כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:
❖
על בת ישראל הולד כשר שדי ליה בתר
מיקרו פטר רחם ולאפוקי מדר' יוסי
ליה לרבי יוחנן דלא תוהו בראה לשבת יצרה
במדבר א ב
רבינו גרשום
דעובד כוכבים כג] אבל מ"ד הולד ממזר
הגלילי: הא. דקתני בכור לנחלה רבי
והא עבד ליה שבת ואי איתמר בהא בהא
יכיר לחוד. דכיון דלא כתיב
שדי ליה בתר בת ישראל ולהכי שייך ביה
יוסי הגלילי היא דלגבי כהן חשיב ליה
קאמר רבי יוחנן אבל בהא אימא מודה ליה
ביה [פנים] בהכרת פדחת
מוסף רש"י
ממזרות ובקונטרס פירש איפכא וכמו
בכור דעד שיפטרו רחם בישראל:
נ)
לחוד סגי לנחלה והכא דבעי
לר"ש בן לקיש צריכא תנן מי שלא היו לו
אין לו בכור לנחלה. בן
פרצוף פנים משום דכתיב
שפירשתי מוכח בסוף פ"ק דיבמות כד]
ויליף איהו. הבעל: מינה דידה. כי
בכור שיולד לו משיתגייר אינו
ביה הכרת פניהם: בגיותן
בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה
היכי דלגבה לא חשיבי בנים ראשונים
(דף יז.) בחלח וחבור וגו' א"ר יוחנן
נוטל פי שנים (יבמות סב.).
לאו בני נחלה נינהו דאין
ונשתחררה עודה עובדת כוכבים ונתגיירה
לאו בני נחלה נינהו.
אב לעובד כוכבים. לישנא
וכולן לפסול כי אמריתא קמיה דשמואל
והוי האי פטר רחם דכתיב בישראל
בנכריותן לאו בני דין נחלה
אחרינא כדאמר במס'
ומשבאתה לישראל ילדה ולדה בכור
לגביה נמי לא חשיבי ראשונים והוי האי
כה] א"ל ס)[כי] יסיר את בנך מאחרי בנך
(א)
נינהו, דבת כבן ובכור כפשוט,
קידושין נכרי את הגר וגר
אבל ירושה נהגא בהו,
את הגר אינו לא מד"ת ולא
הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא
לנחלה ואינו בכור לכהן ילדה ממאן אילימא
ראשית אונו י): לויה. בת לוי: אפילו
כדאמרינן בקדושין (יז:)
מד"ס דתניא לוה מעות מן
מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה
ישראלית נמי. י] דאמרן (ה) בפירקין
מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת
עכו"ם יורש אביו דבר תורה
הגר שנתגיירו בניו עמו כו'
(שם). דלא תוהו בראה
משום הכי יש לו בכור
קמא (דף ג:) הכהנים והלוים פטורין:
פירוש לא מיפסלי כיון דמתייחס אחר
ושפחה אפילו בת ישראל נמי אלא לאו מגר
לשבת יצרה. בני נח בני
לנחלה: והא עבד ליה שבת
לבית אבותם. דמשפחת אב נפקא
העובדת כוכבים ובנות ישראל דההוא
פריה ורביה נינהו דכתיב
בנים: ילדה ממאן. כלומר
שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה לא
מהכא דקרויה משפחה ולא משפחת אם
(בראשית ט) ויאמר להם
דרא איצטרויי איצטרי וכן מוכח
הא דתני משבאת לישראל
לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור
אלהים פרו ורבו (שם לגירסת
ילדה ממאן ילדה: מאי אריא
ואמאי פטור: דאיעבר מעובד כוכבים.
בפ"ק דיבמות (שם) דהאי דקרי ליה
גיורת ושפחה. דהוי בכור
הגמ': דמעיקרא נמי בני פריה
לכהן איצטריכא ליה לאפוקי מדרבי יוסי
בנך גורם לו ממזרות: מר בריה
ד)
דל"ל חייס לגבי ישראל ושייך הבן
. ונשא אשה
לנחלה אפי' בת ישראל נמי
ורביה נינהו)
שכבר ילדה. דלענין נחלה
הגלילי דאמר בכור לנחלה ולכהן שנאמר
בכור לנחלה הוי: וקתני
בתר אם ישראלית טפי מבתר אבוה
דרב יוסף משמיה דרבא [אמר] לעולם
תליא מילתא באב דכתיב
בכור לנחלה. אע"ג דכבר
פטר רחם בישראל עד שיפטרו רחם מישראל
מישראל. כוותיה פסקינן בחולין בריש
עובד כוכבים הלכך פטור: ולא תימא
ראשית אונו ולענין כהן תליא
הוליד בנים בגיותו ותיובתא
2
בפטר רחם (לעיל מו.). עודה
דרבי יוחנן דאמר היו לו
הזרוע (דף קלב.ע)) ואהא סמכינן השתא
אליבא דמ"ד אין מזהמין את הולד.
קמ"ל דלא ת"ש היו לו בנים בהיותו עובד
שפחה. אפילו עודה שפחה
בנים בגיותו אין לו בכור
במס' יבמות (דף מה.) דאיכא למ"ד
לפטור בן לויה וכהנת אשת ישראל
כוכבים ונתגייר יש לו בכור לנחלה אמר
בלידה ראשונה ונשתחררה
לנחלה: קמ"ל. (רבי יוחנן)
מחמש סלעים: נותנים לה מעשר
עכשיו, עודה עובדת
[מתניתין] דלא הוי בכור
עובד כוכבים הבא על בת ישראל הוולד
רבינא ואיתימא רב אחא הא ודאי רבי יוסי
ג]
כוכבים ונתגיירה. ומשבאת
לכהן אלא בכור לנחלה:
כשר דבתר אימיה שדינן ליה ומשום
ואוכלת. אין חולקין לאשה בגורן אבל
ליד ישראל ילדה הוי נמי בכור
ויליף איהו. הגר מינה דידה
הגלילי ד] הוא דאמר פטר רחם בישראל עד
לנחלה, שהרי לזה לא היו בנים,
הכי פטור מחמש סלעים: אלא אפילו
מחלקין להם בבתיהם כדאמר בפרק
דגיורת מה היא א) לטעמיה
שיפטרו רחם מישראל ויליף איהו מינה דידה
ולכהן לא דאינו פטר רחם
דר' יוסי אע"ג דהיו לו בנים
למ"ד מזהמין. דשדינן ליה בתר עובד
נושאין על האנוסה (יבמות דף צט:):
(שם). דאמר בכור לנחלה
בגיותה דיש לו בכור
אלא כהנת כיון דאיבעילה [ליה]
אמר רב אדא בר אהבה לוייה שילדה
ה)
ג
ה]
כוכבים אפ"ה פטור דלוי פסול מיקרי
ולכהן. דבנים הנולדים לה
לנחלה: למשפחותם לבית
בהיותה עובדת כוכבים לא
אבותם כתיב. דמשפחת אב
בנה פטור מה' סלעים דאיעבר ממאן אילימא
הואיל ואית ליה שמא דלוי (ו) פטור:
הויא לה זרה. ואפי' קדושת
פטרי (שם). לויה שילדה
קרויה משפחה ואמאי
דאיעבר מכהן ומלוי מאי איריא לוייה
בפטר רחם. אחר האם אזיל לענין ה'
לויה פקעה מינה וגרעה מלויה אשת כהן
בנה פטור מה' סלעים.
פטורה: ולא תימא. רב אדא
כבנה של לוי, דתנן (לעיל יג.)
דתני פטור היינו אליבא
שנשבית דאע"ג דמיפסלא מתרומה לא
סלעים: מי שהיו לו בנים. פרישית
אפילו ישראלית נמי אלא דאיעבר מישראל
כהנים ולויים פטורים,
דמאן דאמר במס' יבמות אין
פקעה מינה קדושתה לענין ה' סלעים
לעיל [מו.] גבי מתני'. מדקתני היא וכהנת
ואשמעינן רב אדא דלוייה כלוי
מזהמין את הולד דעובד
3 למשפחותם לבית אבותם כתיב אמר רב
. דאיעבר
כוכבים ועבד הבא על בת
יא] רבותא אשמעינן דאע"ג דנתערב
אבל כהנת דקדושתה מגופה אתיא
(חולין קלב.)
פפא דאיעבר מעובד כוכבים ולא תימא
מעובד כוכבים. אבל
ישראל אין הולד ממזר דלא
ד
עם הפטור איהו חייב: מכלל דכהנת
כשמתחללת פקעה קדושתה לגמרי:
איעברא מישראל בתר אב
שדינן ליה בתר אביו אלא
אליבא דמאן דאמר האין מזהמין את הולד
הבן
. בפטר
אזלינן ליה וחייב (שם)
בתר אימיה והאי נמי בתר
פטורה. וקס"ד דהא כהנת בבת כהן
רחם תלא רחמנא. והרי
אלא אפילו למאן דאמר מזהמין את הולד לוי פסול מיקרי מר בריה דרב יוסף
אימיה לויה שדינן ליה
קאמר: בדיק יב]. מנסה אותנו
רחם שיצא ממנו לאו דחיובא
דפטור מחמש סלעים אלא
אמר משמיה דרבא לעולם דאיעבר מישראל ושאני התם דאמר קרא פטר רחם
הוא (שם). לוייה שנשבית.
בהלכות: מהו. מי הוי בנה פטור
אפי' למ"ד מזהמין הולד
וחיישינן שמא נבעלה לעובד
מ"מ בתר אימיה שדינן ליה
בפטר רחם תלא רחמנא תנן מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה נתגיירה
יג] מבכורה או לא: היינו דרב אדא כו'.
או
כוכבים (יבמות צא.).
ולוי פסול מיקרי ופטור:
וכי היכי דלוייה פטורה כהנת נמי
מעוברת נשתחררה מעוברת ו] (ב) וילדה היא וכהנת היא ולויה היא ואשה
שנבעלה בעילת זנות. כגון
בפטר רחם תלה רחמנא.
לעכו"ם ועבד וחלל וכל הנך
באמו ואמו אתיא משבט
פטורה: בקדושתה קיימא. אע"ג
שכבר ילדה וכן מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע
דאמר באלמנה לכ"ג (שם סח.)
פטור: מדקתני ילדה היא
דנבעלה לעובד כוכבים וכי שדינן בנה
דמפסלא בהו בת כהן
וכהנת היא ולויה מכלל
אם בן ט' לראשון אם בן ז' לאחרון בכור לכהן ואינו בכור לנחלה מכלל ו)דכהונה
מתרומה, גבי לוייה לא פסלי
דכהנת ולויה שילדו
בתרה הוי כלוי פסול ופטור: מן
❖
ולויה פטורין דאיעבר ממאן אילימא דאיעבר מכהן ולוי ז] אי הכי מאי איריא
ממעשר (שם צא.).
פטורין: ולאו היינו דרב
המעשר. מעשר ראשון יד] ניתן ללוים:
אדא דאמר לויה שילדה כו'
כהנת ולויה אפי' בת ישראל נמי אלא דאיעבר מעובד כוכבים כהנת פטורה
ואוקימנא בדאיעבר מעובד
טו] דאיבעלה ליה. לעובד כוכבים:
כוכבים וכהנת נמי דאיעברא
שיטה מקובצת
והאמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה מעובד כוכבים מהו ואמינא
ז)
הויא זרה. כדאמרינן ביבמות בפרק
מעובד כוכבים פטורה: אלא
ליה לאו היינו דרב אדא בר אהבה דאמר לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים
אלמנה לכהן גדול (דף סח.) מנין לכהנת
רב פפא דאוקים לה לעיל
א] דהא ס"א הוו ליה בני:
לויה בדאיעבר מעובד
ב] אתמר בקמייתא בהא
לויה וישראלית שבאו עליה עובד כוכבים
ואמר לי הכי השתא בשלמא לויה בקדושתה קיימא דתניא לויה שנשבית
ח)
ו
כוכבים והכא לא מצי
קאמר: ג] אחא בריה דרבא:
ועבד שפסלוה ת"ל ובת כהן כי תהיה
לאוקומי בעובד כוכבים
או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מן המעשר ואוכלת אלא כהנת כיון
ד] היא דאמר אות ו' נמחק:
משום דקתני כהנת במאי
ה] לוייה. עי' תשובת
לאיש זרכ) כיון שנבעלה לפסול לה פסלה
דאי בעיל לה הויא זרה הניחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא
(ג)
מוקים לה: לעולם. כהנת
הרשב"א סי' אלפים שס"ו:
ואע"ג דלויה נמי קתני התם מתרומה
ל)
דקתני בת ישראל היא
ו] מעוברת ילדה אות ו'
דאמר דאיעבר מישראל מוקי לה בדאיעבר מישראל אלא לרב פפא במאי
ודאיעבר מכהן ואמאי קרי
נמחק: ז] תיבות אי הכי
טז] דקא פסיל לה שלא תינשא לכהן אבל
מוקי לה לעולם דאיעבר מכהן והיא בת ישראל ואמאי קרי לה כהנת דבנה כהן
לה כהנת הואיל ובנה כהן:
נמחק: ח] הוי נמי האי בכור:
מדין לויה לא מיפסלא: הויא לה זרה.
ט] לישראל [לא] במי שלא
איתמר היו לו: י] דאמרינן בפירקא
א) נראה דצ"ל מה היא
וכיון דזרה היא בנה חייב בה' סלעים.
לטעמיה דר' יוסי אע"ג דהוה
קמא: יא] דרבותא אשמעינן:
הלכך מתניתין נמי לא יז] מוקמת דאיעבר מעובד כוכבים: הניחא למר בריה דרב יוסף. דמוקים לדרב אדא בדאיעבר מישראל מוקמי למתני' נמי
לה בנים הוי בכור לכהן ה"נ
יב] בדיק לן מר מנסה:
הוא אע"ג דהיה לו בנים יש
הכי: לעולם. מתניתין דאיעבר מכהן אבל בת כהן דלא איעבר מכהן לא מיפטרא דלא אזלינן בתר אם אלא בלויה דאיעבר מעובד כוכבים:
יג] פטור מחמש סלעים או
לו בכור לנחלה:
לא הס"ד ומה"ד לאו היינו:
בן
יד] שנאכל ללוים: טו] מה"ד
כיון דאיבעלה: טז] מתרומה הוא דקא: יז] לא מצית: יח] משמע שרוצה לומר דלא איירי הכא בנתגיירו אלא בגיותן משמע קודם שנתגיירו דאז הם בני נחלה כדאמרינן בקדושין: יט] היינו בני תורת בכורה: כ] מה"ד והא עביד: כא] מודים
דלא קיים משום דאין: כב] כו' שאין הולד הולך אחר הכותי: כג] דעובד כוכבים דלא שייך ממזרות בכותי: כד] דיבמות גבי וינחם בחלח: כה] דשמואל אמר כי יסיר: