מח:
יש בכור פרק
שמיני בכורות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דרבי
מאיר סבר חמש. כב] ולא דמי לחמשה בקר דמסקינן
כגון פדיון הבן ה' סלעים דזכי ליה רחמנא
לכהן: ולא חצי חמש.
כג א מיי' פי"א מהל' מלוה
א) ב"ב קעו. קדושין יג:,
ב) צ"ל לגביה וכן לקמן,
ולוה הל' ד טוש"ע ח"מ
הלכך פטורין דכיון דחלקו הוה ליה מחצה לקוחות ולא אישתאר
(ב"ק דף עא:) אפילו חמשה חצאי בקר אמר רחמנא
ג) דחצי חמש צ"ק, ד) נ"א
סי' קז סעיף א וסי' קח סעיף
ירושה אלא ב' סלעים ופלגא ומפלגא דלקוחות לא שקיל איהו מידי
דתשלומין נינהו ויש לו לשלם מה שהוא חייב אבל הכא מצות חמש
דאיכא למימר, ה) נמצא ממה
א:
צ"ק, ו) צ"ק מ"ז, ז) אית ליה
ב [מיי' שם טוש"ע ח"מ סי'
דמלוה על פה לא גביא מלקוחות: ואפילו חצי חמש. ושקיל ההוא
סלעים רחמנא רמי עליה ולא מקיימא בפחות מחמש אע"פ
כג]
לט סעי' א וסי' קיא סעי'
דרב פפא ולית כו' צ"ק,
פלגא דהוי ירושה: אי הכי. דלר'
שיכול לשלם לעשרה כהנים בזה אחר
ח) [כלום הס"ד ומה"ד זכר
א]:
כד ג מיי' פי"א מהל'
ונקבה אין לכהן כלום כצ"ל],
יהודה פלגא הוא דשקיל נתחייבו
זה לא דמי הכא דלא משתעבד אלא
לאו ככתובה בשטר דמיא ודכולי עלמא אית
❖
ט) נ"א ליתא תיבת ע"כ,
בכורים הל' כא [והל'
בחצי חמש: ואם לשני כהנים נתן
הנכסים בתמיה: חייב גברא מיבעי
להו דרב פפא דאמר רב פפא מלוה על
כב כג] סמג עשין קמד
א
א] א)
ליה גרסינן ולא גרסינן נתחייב.
אין יכול להוציא מידם. וא"ת כיון
טוש"ע י"ד סי' שה סעיף
פה גובה מן היורשין ב ואינו גובה מן הלקוחות
כז:
הגהות הב"ח
כלומר הכי איבעי ליה למיתנא רבי
דאם לא נתן אין זקוק ליתן השתא
כה ד מיי' שם הלכה כד
והכא בחמש ולא בחצי חמש קמיפלגי דר"מ
יהודה אומר חייבין שאינן פטורין
נמי דנתן נמי ליהוי כתקפו כהן
כד]
(א) גמ' נתחייבו נכסים חייב
טוש"ע שם סעיף כח:
סבר חמש ולא חצי חמש ור' יהודה סבר
כו ה מיי' שם הלכה כו [והל'
גברא: (ב) שם במשנה ר'
לגמרי כדאמרי' ג)אלא חצי חמש מיהא
דמוציאין מידו כדאמר בפרק שנים
יהודה וכו' אין כאן לכהן:
כז כח] טוש"ע שם סעיף
חמש ואפי' חצי חמש אי הכי רבי יהודה
❖
אוחזין (ב"מ דף ו:) כה] והכא ניחא
מיחייבי ולא שייך למיתני נתחייבו
(ג) שם חמש סלעים לכהן
כט:
מת: (ד) רש"י ד"ה חייב וכו'
אומר נתחייבו נכסים (א) נתחייב גברא מיבעי
טפי דאין יודע ממי להוציא אבל
הנכסים (ד) יב] (דאית ליה) ד) מאחר
נתחייבו הנכסים מאחר
ליה ועוד תניא ר' יהודה אומר האחין שחלקו
לקמן קשה טפי גבי מת ביום שלשים
שלאחר שלשים מת אלא בשביל
דאית ליה שלאחר: (ה) ד"ה
שיטה מקובצת
אפי' בציר וכו' חצי חמש לאו
דקאמר ר' עקיבא אם נתן לא יטול
החלוקה שחלקו ונעשו לקוחות הפסיד
אם יש עשרה ב] זוז לזה ועשרה זוז לזה חייבין
דוקא דה"ה לרביע חמש:
א] דאמר. עיין (קדושין דף יג
ואם לא נתן לא יתן דכיון דאם לא
הכהן יג] לר' יהודה גופיה ממה ה)
ואם לאו פטורין מאי עשרה זוז לזה ועשרה
(ו) ד"ה והכא וכו' א"נ אית
ודף כט): ב] עשרה זין א)
נתן לא יתן השתא נמי כשנתן ליהוי
שנתחייבו הנכסים הפסיד מחצה:
ליה דרב פפא ולית ליה
לזה עשרה זין לזה ותיבת
זוז לזה אילימא בין דירושה בין דלקוחות
דרב אסי: (ז) ד"ה ולקח וכו'
זוז נמחק וכצ"ל לקמן:
כתקפו כהן וי"ל כיון דמתחלה נותן לו
האחים שחלקו. ושניהם ספק בכורות:
מחבירו כו' והכא נמי
ג] דלקוחות אלמא חמש אות
ג] וחמש ואפילו חצי חמש אי הכי מאי איריא
❖
בתורת מתנות כהונה אע"פ שאח"כ
עשרה יד] זוז לזה ועשרה זוז לזה.
סבירא ליה האחין:
ו' נמחק: ד] אסיפא ר' יהודה
עשרה אפילו בציר מעשרה נמי אלא פשיטא
אומר נתחייבו: ה] תי' להו
נתגלה שאם לא נטל לא היה ראוי
דהיינו ב' סלעים ופלגא: אילימא
נמחק: ו] מסקינא לדידי
עשרה זוז דירושה לזה ועשרה זוז דירושה
ליטלו מספק לא אמרינן מוציאין
בין חלק הירושה בין חלק הלקוחות.
קדימנא משתעבדי: ז] קמא.
רבינו גרשום (המשך)
לזה אלמא חמש ולא חצי חמש סבירא ליה
ס"א עד והכא ורש"י לא
מידו וכן ההוא דבא באמצע החדש
והא דקתני חייבין פלגא טו] דחמשה
גובה מן הלקוחות להכי
גריס: ח] אחד מהם: ט] אין
בסוף השואל (ב"מ דף קב:) דאע"ג
קאמר דהא אמרת דכולי עלמא
אלא דכולי עלמא חמש ולא חצי חמש והכא
קאמר חלקו פטורין היכא
כאן לכהן: י] שלשים יום
דליכא אלא ה' סלעים
דבתחלת החדש כולו למשכיר לא
אית להו דרב אסי ורב פפא ושמעינן
אם: יא] נתנו אינם:
בדרב אסי ורב פפא קמיפלגי ואיכא דמתני
דחמש אמר רחמנא ולא חצי
יב] הנכסים דהא ר"מ נמי
מדמינן ליה לתקפו כהן: אם נתנו
מינה דחמש ואפילו חצי חמש: אפילו
ליה אסיפא ד] נתחייבו הנכסים דמית האב
ה'. ור' יהודה לית ליה דרב
נתחייבו הנכסים אית ליה
עד שלא חלקו כו'. צריך שום
בציר מעשרה . אלא שמונה
כו]
פפא דאפי' מן הלקוחות
טז]
מאחר: יג] הכהן ואפילו
אימת אילימא דמית לאחר שלשים מכלל
נגבין דנתחייבו נכסים. ואי
לר"י: יד] עשרה זין עשרה
צריכותא אמאי קתני בתרוייהו
דלא מטי לכהן אלא ב' סלעים שקיל
תרוויהו סברי לה כרב פפא
זין דהיינו: טו] פלגא
דר"מ סבר כי חלקו פטורין הא אישתעבדי
פלוגתא דר"מ ורבי יהודה:
להו דהואיל ושקיל
כהן בציר מחמש
כז]
דאמר מלוה ע"פ אינה גובה
דירושה קאמר: טז] מעשרה
ה] להו נכסי אלא בתוך שלשים כי חלקו אמאי
מן הלקוחות פליגי בדרב
נמי אלא: יז] דהוי להו
ה"מ
כל מה דמיתרמי
ליה שקיל דהא
אסי דר"י לא סבר כרב
חמש: יח] יהודה אי אית:
מחייב ר' יהודה ליזיל לגבי האי לידחייה וגבי האי ולידחייה א"ר ירמיה זאת
דאמרי' חצי חמש (ה) ה"ה לרבות
אסי אלא כולהו יורשין
יט] כולהו ואי אית ליה דרב
נינהו וכולהו ה' סלעים מצי
פפא לית ליה דרב אסי תי'
אומרת שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקח אחד מהם שדה מחבירו
חמש ושליש חמש
ואמאי קתני אם
למיגבי דנתחייבו נכסים:
א"נ ל"ש: כ] מחבירו כגון
לאו פטורין: אלא פשיטא ו) (ודוקא)
בעל חוב גובה ממנו דאמר ליה אי בדידך מסיקנא מנתא דידך קא שקילנא
ולקח אחד מהן שדה מחברו
הכא נמי דסבירא ליה
האי דמי לחלקו דאידך לית
האחין: כא] קמא עד אלא:
י' זוז דירושה. לכל חד וחד לבר
ואי בחברך ו] מסיקנא משתעבדא לי מקמי דידך אמר רבא מכדי נכסוהי
חילק בה ובעל חוב גובה
כב] חמש ולא חצי חמש ולא
מפלגא דלקוחות דהוי יז] חמש סלעים
דבר איניש אינון ערבין ביה וכולה כלישנא קמא ז]: מתני' גשתי נשים
ממנו דאמר ליה אי בדידך
דמי כו' דמסקינן במרובה
דירושה: והכא. במתניתין בדרב
כו'. הם הכי נמי אמר כהן
אפי': כג] רמי רחמנא עליה:
שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן י' סלעים לכהן מת אחד מהן בתוך שלשים
לכל חד מהני אחין אי את
כד] תי' נמי נמחק:
אסי או בדרב פפא פליגי דר"מ אית
בכור מנתא דידך שקילנא.
כה] אוחזין מיהו הכא ניחא:
יום אם לכהן אחד נתן יחזיר לו חמש סלעים ואם לשני כהנים נתן אינו יכול
ליה דרב אסי ורב פפא הואיל דבין
ואי אחוך בכור משעבדי
כו] צריך למצוא שום:
להוציא מידם זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה נותן חמש סלעים לכהן שתי
לי נכסי מיקמי דידך: אמר
כז] בתרוייהו הכא ולקמן
הכל אין שם אלא חמש לא שקיל מידי
רבא מכדי ניכסיה כו'.
פלוגתא:
נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום: אחת בכרה
דחמש ולא חצי חמש ור' יהודה
ד
וכולהי קשייתא דאקשינן
א) עי' מוסף הערוך ערך זין
ברישא עד אי הכי בתרא
יח] אית ליה דרב אסי דפלגא הוי
ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים נותן חמש סלעים לכהן מת אחד מהן
❖
ח]
ב
וכדתריצנא אלא בדרב אסי
לקוחות ולית ליה דרב פפא אלא
בתוך שלשים יום האב פטור מת האב והבנים קיימים ר"מ אומר אם נתנו
ורב פפא קא מיפלגי:
שתי נשים. של ב' אנשים
סבירא ליה דמלוה על פה גובה מן
עד שלא חלקו נתנו ואם לאו פטורין ר' יהודה אומר נתחייבו נכסים זכר
שלא בכרו וילדו ב' זכרים
רבינו גרשום
הלקוחות ושקיל כולהו יט] א"נ (ו) ליתז)
ונתערבו זה נותן כו': אינן
ונקבה אין (ב) ט] לכהן כלום השתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו ב'
ליה דרב אסי אלא כולהו הוי ירושה
כגון ה' סלעים של בכור:
יכולין להוציא מידו. דמצו
זכרים זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים (ג) מת אחד
ר' מאיר סבר ה' סלעים
למידחינהו דכל חד וחד
ושקיל כולה. והשתא דהכי ס"ל מוקמינן
הוא דבעי למיהב לכהן ולא
אמר פדיון דחי תפיסנא:
מהם בתוך שלשים אם לכהן אחד נתנו יחזיר להם חמש סלעים אם לשני
י]
לה לברייתא אם יש שם י' זוז לזה
חצי ה' להכי קאמר ר'
זכר ונקבה ונתערבו. האבות
מאיר חלקו פטורין דקא
פטורין דכל חד מצי אמר
כהנים נתנו יא] אינן יכולין להוציא מידם זכר ונקבה האבות פטורין והבן חייב
וי' זוז לזה בין הכל חייבין לתת כל
הוו מחצה לקוחות ולא
נקבה דידי היא אבל הבן
לפדות את עצמו שתי נקבות וזכר או שתי נקבות ושני זכרים אין כאן לכהן
הנכסים ואם לאו דבין הכל ליכא
משעבדי ליה: ור' יהודה.
חייב לפדות עצמו: ב'
דאמר נתחייבו נכסים אפי'
נקבות וזכר. דאחת ילדה
חמש פטורין דחמש ולא חצי חמש:
כלום אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים וילדו שני זכרים זה שלא
כי חלקו סבר חמש ואפי'
זכר ונקבה ואחת נקבה או
איכא דמתני לה לכולה הך שמעתא
בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום: גמ' מ"ש
חצי חמש: אי הכי. דלאחר
כל אחת זכר ונקבה: וילדו
ל' קא מיירי נתחייב גברא
ב' זכרים. ונתערבו זה שלא
אסיפא. דמתניתין דמילתיה דרבי
שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה ואזיל לגבי האי ומדחי ליה כהן אחד
מיבעי ליה: עשרה זוז לזה
ביכרה אשתו כיון דילדה
יהודה: ולקח אחד מהם שדה
ועשרה זוז לזה. דהיינו
זכר אע"ג דלא ידע הי
נמי ליזיל לגבי האי ולידחייה וליזיל לגבי האי ולידחייה אמר שמואל
ב)
כ' זוז שהן ה' סלעים:
ניהו נותן ה' סלעים לכהן:
מחבירו. (ז) כ] הכא נמי דסבירא
בבא
אי הכי. ה' ואפי' חצי
ילדו זכר ונקבה. ונתערבו
לן האחין שחלקו לקוחות הן דאין
ה' וכיון דפחות מה' מצי
אין כאן לכהן כלום דשמא
ברירה דקמחייב להו ר' יהודה: כלישנא קמא. אלא בדרב אסי ורב פפא פליגי: מתני' שתי נשים. של אחד: וילדו ב' זכרים.
יהיב חצי לאו דוקא הוא
דההיא דביכרה ילדה נקבה:
כא]
אלא ואפי' פחות מחצי:
מאי שנא ב' כהנים. דאינו
במחבא שנתערבו: אם לכהן אחד נתן. האב פדיון שניהם יחזיר לו ה' סלעים הואיל ומת בתוך ל' ואיגלאי מילתא דנפל הוא ושלא כדין
אי הכי. דאפי' חצי ה'
יכול להוציא מידם. מאי
שקל: אין יכול להוציא מידם. דכל חד וחד מדחי ליה ואומר הריני מחזיק בם בשביל פדיון החי: או שני זכרים ונקבה. ילדו הנשים שלו במחבא
מאי איריא עשרה זוז: אלא
שנא כהן א' דמחזיר. כהן
פשיטא עשרה זוז דירושה
אחד נמי מצי מדחי כל חד
נותן ה' סלעים לכהן דממה נפשך חד הוי בכור אם האחת ילדה שני זכרים הראשון בכור ואם האחת ילדה זכר ונקבה נמצא שחבירתה
לכל אחד וה' סלעים ניגבין
וחד דמצי אמר לכל חד וחד
ילדה זכר לבדו והוא בכור ואותו שעם הנקבה פטור שמא נקבה יצאת ראשון והמוציא מחבירו עליו הראיה: אין
כאן לכהן כלום.
מהן מירושתן אלמא דה'
דידך הוא: אמר שמואל.
ולא חצי ה' סבירא ליה
דאיכא למימר הנקבות יצאו תחלה ואין כאן בכור: האב פטור. דמצי למימר בן המבכרת מת: נתנו עד שלא חלקו כו'.
לר' יהודה: בדר' אסי ורב
כדין אותו של מעלה [ע"א] משום דרב אסי ורב פפא: זכר ונקבה. יש לומר אותה שלא בכרה ילדה הנקבה ואין כאן בכור: מת
פפא קמיפלגי כלומר אי
תרויהו סבירא להו דרב
אחד מהם. מן הוולדות יחזיר להם חמשה סלעים ויחלקו שני האבות: ואין יכולין להוציא. דכל חד וחד אומר אני מחזיק בם
פפא פליגי בדרב אסי
בשביל החי דאותו שנתן לי בשבילו
לא מת וכל המוציא מחבירו ידו על התחתונה: האבות פטורין. דכל חד וחד אומר לו לכהן
דאי סברי כרב אסי דאמר
הנקבה שלי היא: והבן חייב לפדות
את עצמו. דמכל מקום בכור הוא: שתי נקבות וזכר. יש לומר האחת ילדה
נקבה ושנית זכר
האחין שחלקו מחצה יורשין
ומחצה לקוחות פליגי בדרב
נקבות: גמ' כהן
ונקבה ויצתה נקבה תחלה הלכך אין
כאן לכהן כלום ח) דיש לומר המבכרת ילדה הנקבה ט) ע"כ וכן ב' זכרים ושתי
פפא דר' מאיר סבר כרב
אחד נמי. ומב' אבות שקל כי אזיל
לגביה האי
אב לידחייה כהן
ולימא לא שלך מת אלא
של
חבירך ולאו בעל
דברים דידי את:
פפא דמלוה על פה
אינו
בבא