מט:
יש
בכור פרק
שמיני בכורות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אפילו באותו דחשבינן ודאי בר קיימא היכא דלא אפשר כגון באשת
ת"ש. ממתניתין מת האב בתוך שלשים בחזקת שלא נפדה כו':
לג א ב מיי' פי"א מהל'
א) [נדה כד: ע"ש], ב) [צ"ל
שיביא ראיה], ג) [קדושין כט.
בכורים הלכה ג סמג
עד שיביא ראיה גרסינן. ואי מייתי ראיה הוי פדוי וקשיא לשמואל:
כהן ובמס' שמחות פ"ד (הל"ב) תנן הספקות אוננין ומתאבלין עליהן
ע"ש], ד) [ערכין ו: וש"נ],
עשין קמד טוש"ע י"ד סי'
ודידיה. חמש סלעים דידיה אזיל כהן וטריף ממשעבדי שהרי
שה סעיף טו: וי"ל דהתם בספק בן תשע לראשון או בן שבע לאחרון דגנאי הדבר
ה) [קדושין יא:], ו) [וכולן
לד ג מיי' שם הלכה ו
רש"ש], ז) גי' הצ"ק היוצא
שיעבודו של כהן קדם והיינו דקאמר שמצותו על אביו כלומר
שלא יתאבל לא זה ולא זה והרי הוא ודאי בנו של אחד מהן:
טוש"ע שם סעיף א:
במדינת צור ושיעור של אותה
ודידיה
שמאביו נשתעבדו אותן נכסים לכהן:
אזיל וטריף ממשעבדי
לה ד מיי' פי"א מהל' נזקי
מנה כ"ה סלעים והסלע ד'
ממון הל' א:
זוזים כו' כצ"ל וע' באשר"י
ובהנך חמש בני חרי פריק לבניה.
ובהני חמש בני חורין
ד]
הכא נמי לא שנא ושמואל אמר לך התם בידו
לו ה מיי' פ"א מהל' נערה
שמביא דברי רש"י בגי' זו,
לבריה. וא"ת היכי טריף
מיד דאי יהיב בני חרי משום פדיון
בתולה הל' א: פריק ליה
לקדשה מעכשיו הכא אין בידו לפדותו
ח) ולטרוף מהני צ"ק,
ממשעבדי
הא אין נפרעין מנכסים
דידיה תו לא מיפריק בנו דשמא
לז ו מיי' שם פ"ג הל' א:
ט) בס"א: בהן, י) שהוא קודם
מעכשיו ואע"ג דקיימא לן דכל היכא דפליגי
לח ז מיי' פי"א מהל'
לבנו צ"ק, כ) [וע"ע תוס'
משועבדים
במקום שיש בני חורין
שיעבוד הלקוחות ה] קודם ללידת בנו:
קדושין כט: ד"ה ואזיל], ל) גי'
בכורים הלכה ו טוש"ע
רב ושמואל הלכתא א)כרב באיסורי $ וכשמואל
והא איכא
חמש בני חורין ואם היה
לאו ככתובה בשטר דמיא. ואי יהיב
י"ד סי' שה סעי' ג:
צ"ק צור ושיעור של אותה מנה
בדיני הכא הלכתא כוותיה דשמואל תנן מת
לט ח מיי' פ"א מהל' שקלים
כ"ה סלעים והסלע ד' זוזים,
פורק בנו תחלה הוה ניחא וא"ת
בני חרי בשביל פדיון בנו תו לא
❖ ט)
מ) נ"א כשל צ"ק, נ) דקאמר
הלכה א:
בתוך ל' יום אע"פ שנתן לכהן יחזיר לו חמש
אכתי ליהדרי לקוחות ט] ח) מהני חמש
מיפריק איהו דכהן לא מצי טריף
צ"ק, ס) [ב"מ כח:], ע) עם
לקוחות: מתני' מנה צורי. מפרש
דינרי צ"ק, פ) גי' הצ"ק
סלעים טעמא דמת הא לא מת בנו פדוי
שפדה כהן בנו דמה נפשך שיעבודם
שיעורא דרבי אסי מנה צורי
גליון הש"ס
הכא במאי עסקינן דאיתנהו למעות תא
בגמרא: חמשים של אונס ושל מפתה.
קודם ללידת בנו דאי לידת בנו
(א)
כלומר סלעים ה' סלעים של
גמ' וכשמואל בדיני. ע'
מנה הן ה' סלעים של בן ור'
כלומר וכן חמשים של אונס וכו':
קדמה אם כן היה יכול לטרוף מן
שמע בחזקת שלא נפדה עד ב) (שיאמרו לו)
❖
אמי אמר כו' והד"א, צ) היינו
גיטין ס ע"ב תד"ה והשתא:
וכולן בשקל הקדש. דהוו עשרין מעין
הלקוחות לפדיון בנו כמו לפדיון
שנפדה התם נמי דאיתנהו למעות בעינייהו
דינרא צ"ק, ק) מאותם דינרים
צ"ק, ר) גי' צ"ק של בן ור"ח
ואותן מעין שבמעות מנה צורי. ובגמ'
עצמו וי"ל דהכא מלקוחות שקנו
תני תנא קמיה דרב יהודה הפודה את בנו
אומר הד"א, ש) דשל צור
שיטה מקובצת
מאביו לפיכך אין חוזרין על הנכסים
[נא.] מפרש למה לי למיהדר ולמיתני האי
מזדבן בעשרים וחמשה והאי
בתוך שלשים יום בנו פדוי אמר ליה שמואל
שקנה הוא ועוד י"ל כגון שלא כתב
וכו' ו): חוץ משקלים. שקלים הבאים
של סוריא ששוה שמנה היינו
א] פדוי תני אין בנוי פדוי.
אמר אין בנו פדוי ואת אמרת בנו פדוי בלשכה באדר אין מביאין שם אלא
שלשים ושנים צ"ק, ת) שייך
גליון פדוי תימה אמאי
(ב)
ללקוחות דאקני והוא קנה הנך חמש
❖
לקמן,
משבש הברייתא דהאי תנא
מטבע של חצי שקלים: גמ' מנה
א] ואע"ג דקיימא לן כרב באיסורי וכשמואל
בני חרי אחרי כן ואפי' היכא דכתב
איתני כרב ועוד הא קיי"ל
בדיני הכא הלכתא כותיה דשמואל: הוא
הלכה כרב באיסורי. תוס'
ליה דאקני בעיא י] בפרק מי שמת
של צורי. ז)היוצא במדינת צורי דהסלע
הרא"ש ז"ל: ואע"ג דקיי"ל
הגהות הב"ח
(ב"ב דף קנז.) אבל היכא דלא כתב
ד' זוזים והזוז במשקל זהב של משקל
לפדות ובנו לפדות הוא קודם לבנו וכו':
כל היכא דפליגי רב ושמואל
(א) גמ' למעות בעיניהו
ליה קיימא לן דלא משתעבד ואם
שני פשיטין ומחצה למשקל הברזל:
יא]
הלכה כרב באיסורא
תנו רבנן הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם
ג)
ת"ש: (ב) שם ואת אמרת בנו
וכדשמואל בדיני הכא
תאמר אי הנך משעבדי בנכסים
רבי אמי אומר. סלע צורי היינו דינר
פדוי תני אין בנו פדוי
לבנו רבי יהודה אומר בנו קודמו שמצותו על
הלכתא כותיה דשמואל.
ואע"ג דקיימא לן: (ג) שם
ערבא ישמעאלי. ולא פירש לי שיעורו
שקנה מאביו ניחא אבל בנכסים
ו]
בקצת ספרים ישנים אינו וכן
אביו ומצות בנו עליו אמר ר' ירמיה הכל
א
במשנה וחמשים של אונס:
משמע מתוס' הרא"ש:
❖
שקנה הוא היכי משתעבדי לפדיונו
ומצאתי בתשובת הגאונים בבליים
(ד) שם חוץ מן השקלים:
ב] גמ' מאי מנה: ג] חנינא
מודים היכא דליכא אלא חמש סלעים הוא
דהא אימת חל חיוב פדיון עצמו
ששבעה דינרים האמורים בכל הש"ס
יב]
אמר איסתירא סאסריתא תי'
קודם לבנו מאי טעמא דמצוה דידיה עדיף כי
סרסיא נמחק: ד] פריק
כשהביא שתי שערות שנעשה גדול
שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה
לבריה מיד: ה] הלקוחות
מוסף רש"י
פליגי היכא דאיכא חמש משועבדות וחמש
תו לא אשתעבד נכסים שקנה אחרי
מאותן של ערביא ובלשון ערבי
קדם אות ו' נמחק: ו] ולא
דליכא אלא חמש סלעים.
פורש לי אות י' נמחק:
בני חורין ר' יהודה סבר מלוה הכתובה
כן דלא כתב ליה לכהן דאיקני וצריך
קורין אותה מגרעות: איסתירא
ד)
דלית ליה נכסי אלא
ז] סלעים קטנים הס"ד:
לומר דעל כרחין מיירי כשירש
סוסריתא. סלעים ז] מיושנים:
בתורה ככתובה בשטר דמיא ודידיה אזיל
ה' סלעים (קדושין כט:).
ח] בדינרא בדינר האמור
ככתובה בשטר דמיא.
בכל התלמוד שהוא דינר
מאביו מיהו לר' יהודה נמי זימנין
דמזדבנא תמניא. מינייהו בדינרא :
ח]
וטריף ממשעבדי ובהני חמש בני חורין פריק
ובפדיון עצמו היה מחוייב
מדינה שמינית שבדינר צורי
דינרא
דמשכחת יג] י) לההוא קודם לבנו כגון
קודם ששיעבד קרקעותיו
שהוא שש מעה שמיני
ליה לבריה ורבנן סברי מלוה הכתובה בתורה
ויטרוף את הלקוחות, הילכך
שאין לו נכסים מאביו ומשהביא
שבדינר מדינה והיינו
לאו ככתובה בשטר דמיא הלכך מצוה דידיה עדיף: מתני' חמש
בחמש בני חרי דאיכא פריק
ב
ה) ג
סאסריתא הוא סלע מדינה
שערות קנה הני קרקעות ומכרם
לבריה דאין זה אונאה
הס"ד ומה"ד חמש מינייהו
סלעים של בן במנה צורי שלשים של עבד חמשים של אונס ושל
ד
(ג) ה
לאחר לידת בנו דלפדיון בנו אזיל
ללקוחות שהרי מצות בנו עליו
לפדיון הבן ור' חנינא תנא
יותר ממצותו (שם). ודידיה
מפתה וומאה של מוציא שם רע כולם בשקל הקדש במנה צורי זוכולן
הוא ופליג אמתני' הס"ד:
וטריף ממשעבדי ועוד י"ל דנכסים
אזיל וטריף. לקוחות על
ט] לקוחות אהני חמש:
גמ' מנה צורי אמר רבי
נפדין בכסף ובשוה כסף חוץ משקלים:
שקנה אחרי כן חל עלייהו שיעבוד
פדיון עצמו (שם). לאו
(ד) ח
ב]
י] בעייא היא בפרק: יא] ליה
ככתובה בשטר דמיא.
פשיטא לן דלא: יב] אימת
לענין פדיון ואע"ג דלא כתב יד] דאיקני
אסי מנה של צורי רבי אמי אמר
דינרא
ערבא רבי חנינא ג] אומר
ואינו גובה ממשועבדים
דחל חיוב: יג] דמשכחת
דכל שעתא ושעתא רכיב עליה חיוב
(שם). בשקל הקדש במנה
איסתרא סרסיא דמיזדבנא תמניא בדינרא
חמש מינייהו לפדיון הבן
דהוא קודם: יד] כתב לכהן
צורי. שקל הקדש שיש
פדיון וכיון דחשבינן ליה כמלוה בשטר
דאקני: טו] מנה דהסלע ד':
רבי
בכ"ה שקלים מנה צורי
טז] שלשים שקלים: יז] אבל
❖
הוי כאילו נכתב לאחר שקנה
(קדושין יא:).
ר"ת מדקדק דדינר:
הקרקעות : חמש סלעים של בן (ב') [כו']. אשם בכסף שקלים וערכין לא איצטריך ליה לתנא למיתני דבאשם כתיב בהדיא
כ)
יח] דאמר איסתירתא
הקדש הוו כיון דכתיב (ויקרא כז) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש: אמר רבי אסי מנה
סוסריתא דמזדבנא: יט] דינר
בשקל הקדש וערכין נמי פשיטא דבשקל
מדינה שמינית: כ] צורי
רבינו גרשום
של צורי. פי' בקונט' היוצא במדינת צור וזהו שיעור סלע של אותו מנה דבסלע ד' זוזים והזוז כמשקל זהוב של משקל שני פשיטים
ל)
טו]
ודינר צורי גופיה: כא] דדינר
התם בידו לקדשה מעכשיו
דר' חנינא מפרש: כב] דינרא
ומחצה למשקל הברזל ונראה שקבלה היתה בידו מרבותיו ומשמע שרוצה לומר דזוז הוא דינר של כסף ומשקלו מ) של זהב וכמו כן פירש
אפי' בתוך שלשים הלכך
בדינר זהב איירי כמו דינרא
בפי' חומש בפרשת ואלה המשפטים גבי
ל' טז] שקל דהשקל משקלו ארבעה זהובים שהם חצי אונקיי"א למשקל הישר של קלונייא
הוו קדושי ואע"ג דנתעכלו
הדריינא הוה דדהבא
המעות: הא לא מת בנו
דמזדבנא: כג] דדינרא כולם
משמע נמי שרוצה לומר דדינר כסף וזהב משקלו שוה דסלע הוא ד' דינרים אבל יז] לא נראה לר"ת נ) מדקאמר דדינר של זהב משקלו
פדוי אע"ג דנתן לו קודם:
בדינרי זהב: כד] דר' אסי
כשנים של כסף כמו שאפרש בסמוך ועוד פי' בקונט' דר' חנינא דאמר יח] איסתירא סרסיא דמזבנא תמניא מינייהו בדינרא היינו
עד שיאמרו לו שנפדה.
אומר מנה צורי כלומר ה'
הא אמרו לו שנפדה אע"ג
סלעים של צורי הן סלעים
בדינר האמור בכל הש"ס הוא דינר יט] שמינית שבדינר צורי ור' חנינא תנא הוא ופליג אמתניתין והשתא הוו חמש סלעים דבר מועט
דבתוך ל' הוה הוי פדוי:
של בן: כה] דינר זהב של:
מאי דקאמר חמשה מינייהו לפדיון הבן ותמניא מינייהו לא שוו אלא שמינית שבדינר צורי כ] וצורי גופיה אין משקלו אלא שני פשיטים
לאו ככתובה בשטר דמיא.
כו] צורי הוא דינרא:
ולא גבי ממשעבדי וליכא
ומחצה נמצא דחמש סלעים של בן אין שוין פשוט אחד ממטבע שלנו לר' חנינא ועוד דדינר מפרש דהוא דינר מדינה ובלשון משנה
כא]
כז] שמצא בתשובת:
אלא ה' בני חורין: מנה
כח] עשרה מאותן של:
רגיל לקרותו זוז ובלשון הש"ס רגיל לקרותו פשיטי כי ההוא דכתובות (דף סז.) דאמרינן חמשי זוזי פשיטי ועוד בכל דוכתי בסתם
של צור כ"ה שקלים במנה
כט] זה דכאן פירש דדינר:
דינרא הוה דדהבא דמזדבנא בעשרים וחמשה זוזי בפ"ק דקדושין (דף מ.) גבי רב כהנא דיהיב ליה אליהו שייפא דדינרי ור' אמי
כב]
של תורה: ר' אמי אמר
ל] בעשרים כדפרש"י
דינרא ערביא. נמי הוי סלע:
דשיעורו בה' סלעים:
ס) דאשכח אונייא כג] דדינרי כלומר ע) בדינרין זהב ונראה לפרש דכולהו לא פליגי ואמתני' קיימי לפרושי לן פ) שיעורא דר' כד] אמי מנה
איסתירא סורסיא. סלע של
לא] איסתירא סארסייא:
רבי
צורי כלומר סלעים ה' סלעים ממנה של סלעים של בן:
אמי אמר דינרא ערבא. כלומר כה] דינר של ערביא שוה ה' סלעים
אותו מקום שהן קלים
לב] סוסריתא ונראה:
שנותנין מהן ח' בדינר של
לג] לשון סורסי שהוא על
של בן ולא כמו שפי' בקונט' דסלע צורי כו] צ) דינרא ערביא וגם פירש כז] שמצאתי בתשובת הגאונים של בבליים ששבעה ק) דינרים
זהב. דינר זהב הוי ה' פשוט
שם סוריא: לד] הש"ס
האמורים בכ"מ בהש"ס שהדינר שש מעה כסף עושין עשרה כח] מאותו של ערביא ודבריו סותרין זה את זה כט] דכיון דדינר של ערביא
למשקל הברזל דינר כסף
דההוא לא מזדבן אלא
ב' ומחצה למשקל הברזל
בעשרים: לה] ששוה שמונה
קטן אפילו מדינר שבכל הש"ס אין יכול להיות דסלע צורי הוא דינר ערביא והלא בסלע ד' דינרי מאותם של צורי שבכל הש"ס
ודינו דינר זהב בסלעים
סלעים מסלעים של: לו] כ"ד
כדאמרינן בקדושין ובכל דוכתי אלא בדינרי זהב איירי ושל ערביא קטן הוא מדינר זהב של צורי דשל צור מיזדבן בכ"ה של כסף
דאורייתא אין דינו לימכר
והדר דל שתותא מאותן
ושל ערביא בעשרים כדפרישית דשיעורו כה' סלעים של בן: רבי חנינא אומר איסתירא ססורייא. כן כתוב ברוב ספרים
אלא בו' סלעים של כסף
כ"ד: לז] זוזי ופלגי דנקא
ל]
ר)
לא]
שהן כ"ד דינרי כסף שהן
ודומה:
אבל בקונטרס פירש לב] סווסריתא נראה דבין זה ובין זה נקרא על שם סוריא כמו (ב"ק דף פג.) לשון לג] סורסי שהוא על
כ"ד זוז (והאי זוז דינר האי)
סוריא והוא סלע של סוריא דמזדבנא תמני בדינרא היינו בדינר זהב של סוריא וגדול הוא מדינר זהב של צור שבכל הש"ס דהסוריא
לד] ש)
והאי דקאמר ר' יוחנן כ"ה
זוז אותו זוז נכנס להכרע
לא מיזדבן בעשרים וחמש והאי של סוריא ששוה שמונה לה] של בן היינו שלשים ושנים דינר של כסף שהסלע ארבעה דינרין:
כ"ד זוזין אם היו שוקלין
רבי יוחנן אמר דינרא הדריינא כו'. הוא דינר זהב שבכל הש"ס דמזדבן בעשרים וחמש ומסיק דל זוז וישארו כ"ד והדרא שתותא
ת)
לו]
כל אחד לבד: ס"א סורסיא.
כלומר שהוא כסרסור שבו
מאותן כ"ד וישארו עשרים לפדיון הבן דהיינו חמש סלעים שהסלע ד' דינרים וכתוב בספרים דהוו להו עשרים מתקלי כמתקלי
עושין כל סחורה. למ"ה:
דינרא דאינון עשרין
ותמניא זוזי לז]
ופלגא
ופלגא דנקא
ודומה
פירוש של גאונים שפירשו חמש
סלעים של בן לפי
מטבע שבימיהם:
דינרא