יש בכור פרק
שמיני
בכורות
נ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
דינרא
דינרא
הדריינא.
דינר
זהב שטבוע במטבע אדריינוס קיסר
הדריינא טריינא שייפא. פירש בקונטרס הדריינא על שם
א) [ב"מ פז.], ב) ע"ז נב:,
מ א ב מיי' פ"א מהל'
ג) [בנדרים סב. סיים כיון
שקלים הל"ג ופ"ד מהל'
וטוריינוס קיסר: ושייפא.
שם המלך: דמיזדבין בכ"ה. דינר של כסף
הדריינוס קיסר וטוריינוס קיסר שייפא שם המלך וקשה
❖
שפרצוה נעשו חול], ד) צ"ק,
ערכין הל"ג:
בדינר צורי: דל מינייהו
שתותא ואינך לפדיון הבן. דס"ל דסלעים
לר"ת דבסמוך אמר שבקשו לגונזו משום טיבעה של ירושלים ומטבע
ה) דכיון צ"ק, ו) [בחוקותי
פרק י], ז) [ויקרא כז],
של בכור הם סלעים של ד' דינר והוא סלע צורי דמטי לחמשה
ירושלים אמרינן בהגוזל קמא (ב"ק צז:) דוד ושלמה מצד אחד
ח) [שם], ט) בס"א: וחיללוה,
מוסף רש"י
סלעים עשרים דינר: עשרים וחד
וירושלים עיר הקודש מצד אחד
י) [הדרי דכנתא], כ) [חולין
מח:], ל) [וע' היטב תוס' ע"ז
קינטרין. משקל גדול
נכי דנקא הוו. דל שתות מכ"ד ופשו
ואומר ר"ת דהדריינא היינו עגול
רבי יוחנן אומר דינרא הדריינא טריינא שייפא
נב: ד"ה דינרי], מ) נ"א משנים
שקורין צנטינ"ר, מאה מנה
עשרים ודל שתות מחד זוזא פשו כ"א
כמו י) (הדר הודרנא) כ) (ע"ז דף כב)
דמזבנא בעשרים וחמשה זוזי דל מינייהו
(ב"מ פז.). עובר לסוחר.
עשר צ"ק וכ"כ תוס' במס'
נכי דנקא: אלא דל שתותא וזוזא.
וטוריינא היינו גדול כי תריטא
יט]
ב"מ דף מד ע"ב ד"ה א'
מלמד שבכל מקום היה
שתותא (א) והנך לפדיון הבן הני עשרין וחד
מכ"ה, נ) שדינר זהב היה שוה
מתקבל בשקל ואיכא דוכתא
ואכתי עשרים נכי דנקא הוו דכי
(חולין דף קכד.) אע"ג כ] דטוריינא
עשרים כו' צ"ק, ס) צ"ל זהב,
דקרו לקנטיר תיקלא (שם).
נכי דנקא הוי אלא דל שתותא וזוזא והנך
❖
מדלית שתות ד] וכי הדר מדלית
בטי"ת ותריטא בתי"ו אין להקפיד
ע) צ"ל דזל חומשא,
מפני כספה וזהבה של
לפדיון הבן אכתי עשרין נכי דנקא הוי אלא
ירושלים. שרובה הקדש (ע"ז
ושייפא היינו שנשופה צורתו ומיהו פי'
חדא (ג) פשו עשרים נכי שתות:
נב:). הדריינא טירייאנא.
דל זוזא ושתותא והנך לפדיון הבן דהוי להו
אלא דל בריש זוזא. ופשו כ"ד והדר
הקונטרס יש ליישב ולחלק בין בית
מטבעות של ירושלים, על
תורה אור השלם
עשרין מתקלי במתקלי דינרא דאינון עשרין
שם מלכי רומי נעשו הצורות
דל שתות מכ"ד ופשו עשרים והנך
ראשון לבית שני כדאמר במנחות
כא]
1. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל
ושמם טוריינוס אדריינוס,
ותמניא זוזי ופלגי ופלגא דנקא אמר רבא
לפדיון הבן אזלי: דהוו להו עשרין
ואשכחן הדריינוס קיסר בפרק אין
א]
(ב)
שייאפא. ישן ביותר שנישוף
הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל
מעמידין (ע"ז דף לב.) וכן פי'בערוך :
מחמת יושנו ואין הצורה ניכרת
מתקלי במתקלא דינרא. במשקל
ל)
בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה
א סילעים דאורייתא תלתא ותילתא הוי דכתיב
❖
(שם).
דמזדבנא בעשרים וחמש זוז.
הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל
דינר צורי כדפרישית: דאינון עשרין
עשרים גרה השקל ב] ומתרגמינן עשרין מעין
תְּרוּמָה לַיְיָ: שמות ל יג
1
ותמניא ופלגי ופלגא דנקא. בדינרא
והכי נמי אמר בריש
2. וְכָל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל
ה]
ותניא שש מעה כסף דינר מיתיבי והלא סלע
רבינו גרשום
הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה יִהְיֶה
ערביא. דדינר צורי עושין השבעה
הזהב (ב"מ מד:) דדינר של כסף הוא
ויקרא כז כה
של קדש ארבעים ושמנה פונדיונין פונדיון זה
הַשָּׁקֶל:
עשר בדינר ערבי והי"ד עושין כ'
אחד מעשרים וחמשה בדינר של זהב
3. וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה
דינרא הדריאנא. דינר זהב
מה טיבו קילבון לפרוטרוט בתר דאוסיפו
של מטבע הדרינוס קיסר:
ב
בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים
פשו להו שש צורים דעבדי ח' דינרים
וכן מוכח בפרק שור שנגח ד' וה'
טריינא. או של טריינוס
בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה
עילוייהו דתניא עשרים גרה השקל למדנו
ערביים ופלגא [ופלגא] דנקא
(ב"ק לו.) גבי שנים הראשונים דינרי
ד)
ו]
קיסר: שייפא. כלומר א)
במדבר יח טז
הוּא:
4. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל
היבון שלו שהואכמשופשף
לשקל שהוא עשרים גרה ומנין שאם רצה
דהוא פונדיון דדינר הוו י"ב פונדיונין
זהב ובפרק כל הנשבעין (שבועות דף
מיושן: דל מנייהו שתותא.
עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם
אלא שפונדיוני צורי גדולים ושל
מד: ושם) גבי התקבלתי ממך דינר
להוסיף יוסיף ת"ל יהיה יכול יפחות ת"ל
דעשרים וחמש ואינך
2
לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר
לפדיון הבן. שתותא דכ"ד
ערביים קטנים וכיון דשבעה
זהב ויש לתמוה דעכשיו אין זקוק של
ז] (ד)
ה)
דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת אַרְבַּע
הוא רב אשי שדר ליה שבסר זוזי לרב אחא
3
הוו ד' פשו להו עשרים זוז
מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר
צורים עושין עשרה ערביים מטי לכל
זהב שוה יותר מ) מעשרה זקוקים של
בריה ג] דרבינא בפדיון הבן שלח ליה לישדר
ודל שתותא דחמישי הוו
לַסֹּחֵר: בראשית כג טז
דינר צורי דינר ערבי וחמש פונדיונין
כסף לכל היותר ואיך נשתנה כל כך
5. וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם
כ"א נכי שתות דחד הוו ואנן
לי מר תלתא יתירתא דאיכא עלוייהו שלח ליה
קיימא לן דעשרים זוז לא
וְחִלְּלוּ אֶת צְפוּנִי וּבָאוּ בָהּ
ערביים ושביעית פונדיון ח] דצא
שער הזהב והכסף דבימי חכמי
פחות ולא יותר: אלא דל
פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ:
לשדר לי מר תלתא אחרינא דאוסיפו עילוייהו
❖
וחשוב לשבעה דינרים חמש פונדיונין
הגמרא היה שוה של זהב עשרים
נ)
שתותא. דכ"ה פשו להו כ"א
יחזקאל ז כב
אמר רבי חנינא כל כסף האמור בתורה סתם
ודל מההוא זוז דנקא הוו
ושביעית פונדיון לכל דינר הוו להו
וחמש של כסף ונראה לר"ת דדינר
כ"א נכי דנקא והדר אפיק
סלע דנביאים ליטרין דכתובין קינטרין חוץ מן
ל"ו פונדיונין טופייאנא דאינון ג'
זהב משקלו כפליים של כסף ולא
מנייהו זוז ואינך לפדיון הבן
הגהות הב"ח
אכתי עשרין נכי דנקא הוו:
כספו של עפרון שאע"פ שכתוב בתורה
דינרים ואישתכח דשבעה הוו עשרה
כפירוש הקונטרס דלעיל דמשמע
(א) גמ' דל מינייהו שתותא
אלא דל זוזא. מעיקרא מהנך
הלכך ז' דינר צורים הוו עשרה והי"ד
מתוך דבריו שהם שוים כדפירשתי
סתם קינטרין דכתיב ארבע מאות שקל כסף
ואינך לפדיון וכו' וזוזא
כ"ה והדר דל שתותא מכ"ד
4
ואינך לפדיון הבן ואכתי:
פשו להו עשרין זוזי דהוו
הוו עשרים ופשו ששה דינר צורים
לעיל ובפרק אלו טרפות (חולין דף נה:)
עובר לסוחר ואיכא דוכתא דקא קרו
א)
(ב) שם ופלגא דנקא בדינרא
פדיון הבן: סלעים
הוסף לכל דינר חמשה פונדיונין
נמי משמע שהיה עוביו של דינר זהב
ערביא אמר רבא: (ג) רש"י
דאורייתא תלתא דינרי
לקינטרא תיקלא ב) א"ר אושעיא ביקשו לגנוז
ד"ה ואכתי וכו' חדא זוזא
ושביעית הוו להו ל"א פונדיונין
משונה מדינר של כסף מדנקט ואם
ותילתא דדינר הוו: שש
כל כסף וזהב שבעולם מפני כספה וזהבה של
פשו: (ד) ד"ה דאינון וכו'
מעה כסף דינר. הוו להו י"ח
טופייאנא בציר פורתא וההוא פורתא
נשתייר בו כעובי דינר של זהב כשירה
דכיון דשבעה וכו' דאינון
מעין ג' דינר ושליש דינר הן
ירושלים עד שמצאו לו מקרא מן התורה
לא חשיב בין פונדיונין ועשה אותן
ושמע מינה כפליים בשל כסף
כ"ח זוזא ופלגא: (ה) ד"ה
כב]
ט]
ב' מעין היינו עשרים גרה
והלא סלע וכו' בית זרע חומר
שהוא מותר שנאמר 5 ובאו בה פריצים
השקל דהוו תלת' דינרי
דינר הוו ל"א פונדיונין שני דינר
היה ולפיכך שוה מהם כ"ה אבל
שעורים בנ' שקל כסף
ותילתא דינר: והלא סלע של
❖
וחללוה וירושלים הויא רובא דעלמא אלא
ובתורת כהנים: ופלגא דדינר ופונדיון אישתכח דששה
משקל כמשקל אינו שוה אלא י"ב
ג)
הקדש מ"ח פונדיון. הרי
מ"ח פונדיונין פונדיון זה
דינר צורים עושין תמניא ופלגא ופלגא
וגם במדרש מוכיח שהסלע של זהב
אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדריינא
מה טיבו. התם מפרש
דנקא של ערביים. ולשון זה י] שפירשתי
אינו אלא י"ב סלעים של כסף
טירייאנא שייאפא מפני טבעה של ירושלים
בערכין זרע חומר שעורים
שיטה מקובצת
בחמשים שקל כסף למ"ט
כתוב בספרים ולא פירש לנו כי לא
דבספר שמואל (ב' כד) כתיב גבי גורן
עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא
שני יובל לכל שנה היה נותן
א] זוזי ופלגא ופלגא דדנקא
פורש מפי הרב הגדול יא] כל הך
ארוונה [היבוסי] שקנאה כג] בכסף
שקל הרי מ"ט שקלים ושקל
אמר רבא סילעא דאורייתא:
מותר שנאמר ובאו
בה פריצים וחללוה
מילתא דהוו להו עשרין מתקלי
חמשים שקלים ובד"ה (א' כא) כתיב
נ' היה מחלקו לפונדיונין
ב] ומתרגימנן עשרין:
אמר
שהן מ"ח פונדיונין והיה
ג] בריה דרבא בפדיון:
במתקלא דינר דאינון כ"ח ופלגא
שקלי כסף שש מאות ומפרש
כד] ס)
נותן לכל שנה שקל
ד] מדלית שתות מכ"ה פשו
ופלגא דנקא אבל מצאתיה בתשובת הגאונים: סילעין דאורייתא
במדרש דהכי פירושא דקרא דשמואל כסף שש מאות שקלים דהיינו
יב]
ופונדיון. ועוד פונדיון אחר
כ"א נכי שתות (נכי). תי' וכי
היה מוסיף לשקל מ"ט:
הדר מדלית נמחק:
תלתא. דינר צורים הוו ותילתא יג] דהן עשרין מעין: והלא סלע
חמשים שקלים של זהב וקרא דדברי הימים ה"פ שקלי זהב
והוינן בה פונדיון זה מה
ה] ותמניא ופלגא ופלגא
של קודש. המקדיש שדהו בשנת היובל היה פודה בית זרע [חומר]
חמשים דהיינו שש מאות שקלים של כסף ובפרק בתרא דזבחים
טיבו והלא אין בשקל אלא
(דף
דדנקא בדינרא: ו] דדנקא
מ"ח פונדיון ופונדיון זה מה
דהוא: ז] קטנים כיון אות ו'
שעורים בחמשים (ה) סלעים. ובתורת כהנים ו) גבי מקדיש שדהו קתני
קטז:) מפרש בענין אחר שגבה מכל שבט ושבט חמשים שהם בין
טיבו מהיכן יוצא: קולבון
נמחק: ח] צא וחשוב אות ד'
כערכך יקום ז) נותן מ"ט סלעים ומ"ט פונדיונין למ"ט שנים של יובל
כולם שש מאות ולפי מה שפירש כה] דינר של זהב שוקל שתים כשל
לפרוטרוט. כלומר כשם
נמחק: ט] חשיב צרף
שהיו מוסיפין קולבון משום
פונדיונין תי' בין נמחק:
והלא סלע של קודש כו' כלומר ולמה אמרנו מ"ט פונדיונין והלא
כסף לפי חשבון זה כו] דינר של זהב בכ"ד של כסף והאי דטפי
הכרע פרוטרוט שני חצאי
י] זה שכתבתי כתוב בספרים
סלע של קודש מ"ח פונדיונין אישתכח דקא פריק בית זרע חומר
הכא דינר דקאמר בעשרים וחמש אומר ר"ת דהאי זוז המותר להכרע
שקל כך מוסיפין פונדיון זה
ולא פירש המורה לנו כי לא
הוא תדע מדקאמר הכא דל זוזא ושתותא דהיינו חמשה זוזים אמאי נקט
להכרע כל אותן מ"ט
שעורים בחמשים שקל ופונדיון: פונדיון זה מה טיבו. והלא לא
פורש מפי: יא] תי' כל
שקלים אילו היה שוקלו
נמחק: יב] מה"ד סילעא
כה"ג הוה ליה למימר ע)דל חומשא דחמשה זוזי הוא חומשא של עשרים
נאמר אלא חמשים שקל כסף ח): קולבון לפרוטרוט. הכרע הוא האי
לפונדיונין. שמעינן מהכא
דאורייתא: יג] ותילתא דהוו
פונדיון דמטיקולבון מעה קטנה לכל אחדלפרוטרוט משמע לכל אחד
וחמש אלא לפי שאותו זוז היתר הוא להכרע חשיב ליה באנפי נפשיה
דבסלע איכא ד' דינרין ואת
להו עשרין: יד] תילתא דזוזי
אמרת תלתא ותילתא: בתר
שנתתי: טו] דמטי סך אות ל'
בפני עצמו כדאמרינן בפרק ראשון (לעיל דף ה.) ולא מנאו הכתוב
וזהו נמי שיעורא של הכרע למחצית השקל למאן דאמר כז] בשקלים
דאוסיפו עליה הוי ד' דינרין
נמחק: טז] אחא לישדר לי
אלא בפרוטרוט. קתני מיהת סלע של קודש ארבעים ושמונה פונדיונין
שנותנים למחצית השקל חצי מעה ומחצית השקל הוא שני דינר והדינר
ת"ל: הוא דכתיב ופדויו
מר (תי' תשלח נמחק):
מבן חדש תפדה כו' עשרים
יז] למדת סלע צורי: יח] עם
והיינו ארבעה דינר צורים דהכי אמרינן בקדושין (דף יב.) שש מעה
שש מעה כסף הרי כ"ד חצאי מעה ואע"ג דאיכא למ"ד התם
גרה הוא: שבסר. הוי בפדיון
זהבם הס"ד: יט] גדול כמו
כסף דינר מעה שני פונדיונין נמצא דינר י"ב פונדיונין וסלע ארבעים
שקלבון מחצית השקל הוא מעה מודה בהכרע דינר זהב שהוא דינר
הבן להך חושבנא דאמר
טריטא דפ' הגוזל קמא
רבא סלע תלתא דינרין
דאמרי' התם גבי המלוה את
ושמונה אלמא סלע דאורייתא ארבעה דינרין וקשיא לרבא: ומשנינן
כסף והא דאמר בסמוך גבי בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל
ותילתא דינר משום דה'
חבירו על המטבע והוסיפו
בתר דאוסיפו עליה. על
סלע דאורייתא הוסיפו שתות ועשאוהו
כסף שאין נותנין אלא פונדיון אחד ואותו פונדיון קולבון לפרוטרוט
סלעים הוו פדיון הבן וה'
עליו אפי' כנפיא כי תרטיא:
זימנין תלתא דינרין ותילתא
כ] אע"ג דטריטא בטית תי'
למדת סלע צורי עשרים
וארבעה מעין: יהיה. עשרים גרה יהיה
דמשמע דאין
ההכרע עולה יותר לאו דוקא נקט לשון קולבון דאינו
דינר היינו שבסר דינר
דטוריינא נמחק: כא] שני
אלא
השקל משמע עוד הויה אחרת: בפרשת ערכין כתיב הוא. בסדר
דהיינו [יז] זוזי נכי תילתא
שהיתה אימת מלכות עליהן:
ויקח קרח כתיב עשרים
גרה הוא שלא יפחות: רב אחא כהן היה ושלח רב אשי לרב אחא: לישלח לי מר תילתא. שנתתי לך יותר
דדינר לפדיון הבן ואיהו
יד]
כב] כשרה ושמא כפליים:
שדר ליה שבסר שלמים
כג] שקנאה דוד בכסף:
מדאי כרבא דאמר סלע דאורייתא שלש דינרין ותילתא מטי לחמשה סלעים ט"ו דינר והתילתא דאינון שתי דינרין נכי תלתא דמטי
להכי שדר ליה לישדר לי
כד] שקלי זהב משקל שש:
לסך הכל שבסר זוז נכי תילתא: שלח ליה. רב אחא תשלח לי מר תלתא זוזי דהא אוסיפו עלייהו ועשאום למדת צורי דהוו חמש
טו]
טז]
יז]
מר תילתא יתירא דאיכא
כה] שפי' דדינר של: כו] זה
עליהו דשדרית לך טפי
מזדבן דינר: כז] דאמר במס'
סלעים עשרים זוז: ליטרין. מנין דהוא עשרים וחמשה סלעים: קינטרין. מאה סלעים בכל שקל: דכתיב עובר לסוחר. שבכל
(מרצי): דאוסיפו עלייהו.
שקלים שנותנים:
מקום שיש סוחרים מקבלין אותו בתורת שקלים: והאיכא דוכתא דקרו לתקלא דידהו קינטריא. שגדול במדת קינטרא הלכך
דבסלע איכא ד' דינרין
ועולין ה' סלעים לכ' דינרין
קינטריא יהיב ליה: מפני כספה [וזהבה] של ירושלים. שהיה בלשכה והוא של הקדש ואסור לזרים וכשלקחוהו עובדי כוכבים
ואכתי מחייבת לי ג' דינרין
ערבוהו
עם יח] זהובים: וחיללוה. משמע כיון שבאו פריצים חיללוהו ט) נפק לחולין: הויא רובא דעלמא. בתמיה. דעליה בעי
להשלים העשרים: שאע"פ
שכתוב בתורה סתם. דכתיב
איתסורי כל
זהבים שבעולם: הדריינא טריינא שיפא.
אלו היו
ממטבעות של ירושלים ורובן של אלו באו מירושלים:
שקל כסף והאי שקל לאו
כסף סלעים מתרגמינן ליה אלא
דיקלין דכסף מתרגמינן ליה משום דקינטרין הוא דאיכא דוכתא כו': מפני טיבעה של ירושלים. שאותו מטבע היה
א) צ"ל איקון. ועי' בערוך השלם ערך הדריינא.