אין נערכין פרק שני ערכין
ט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאי שנא תשעה דלא. דאם כן מקדים סיהרא ג' ימים שאם מולד תשרי
חדתא ג' ימים קודם ראש השנה שהמולד
קדים [אתי] סיהרא.
א) [ע"ב], ב) [לעיל ח: ד"ה דאם
טז א מיי' פ"ח מהלכות קדוש
❖
בתחילת ליל שבת מולד תשרי הבא ביום ד' ח' שעות וכי עבדינן אחד
כן], ג) ר"ל משום ירקא ומתיא,
החדש הל' ח:
ביום ד' וראש השנה בשבת ומרנני עלמא בתר רבנן למימר כל מה
❖
יז ב מיי' שם הלכה ו:
מלא ואחד חסר נקבע ר"ה בד' וכשאנו עושים תשעה מליאים הרי הקביעות
דבעו עבדי: כדאמר רב משרשיא. לקמן א) גבי עצרת כגון שהיתה שנה
מתאחר שלשה ימים ונדחה ר"ה מיום המולד שלשה ימים שהקיבוע יהיה ביום
מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה
שלפניה מעוברת: ועיבור שנה
שינויי נוסחאות
שבת יא] ומיום ארבע היה המולד
השתא נמי קדים תרי יומי שמאחר הקיבוע
שני ימים למולד יום ד' ויום ה' וביום ו' רבינו גרשום
חדש. ד] ובידינו לעשות חדש של
א] ואכתי איכא חד יומא (ש"מ),
קדים אתי סיהרא תלתא יומי השתא נמי
תוספת השנה בין מלא ובין חסר
יהיה הקיבוע והרי דמקדים תרי יומי דמיום
ב] מעוברת ועיבור שנה שלשים
גמ' דאם כן] קדים ואתי סיהרא.
דל (ש"מ), ג] ואנן הוא דלאו
ד' תהיה נראה לבנה החדשה וקשה יב] לרש"י
מולד לבנה של תשרי [מקדים
ה] ואת עיבור של שנה של ו] אשתקד
קא קדים אתי תרי יומי כדאמר רב משרשיא
אדעתין (ש"מ), ד] חדש. כלומר
לבוא] ג' ימים קודם ר"ה. כיצד
לישני דמשכחת דלא מקדים שני ימים כגון
עשינו חסר ונמצא שהקדמנו תשרי
כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון
ובידינו (ש"מ), ה] ואם עיבור שנה
דלעולם אין חודשה של לבנה
א
דמולד קיבוע שעבר היה ביום ד' יג] דשית
שעבר לפני מולדו כמדת חסרון חדש
של אשתקד עשינו חסר נמצא
פחותה מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג
שהיתה שנה שלפניה מעוברת ועיבור שנה
יד]
שעי מיכסי סיהרא ולא תראה עד למחר
שהקדמנו (ש"מ), ו] צ"ק מחק
חלקים וכי עבדינן לחדשים חד
אחד לפיכך אנו יכולין לאחר תשרי זה
טו]
תיבת של, ז] מה"ד ופריך ואכתי
ביום ה' דלא מקדים רק חד יומא
מכ"ט וחד מל' נשווה המולד
חודש דל ירחא מליא בהדי ירחא חסירא ואכתי א]
כמדת מילוי חדש אחד כדקאמר דל
איכא חד (ש"מ), ח] היתה שנה זו
לעולם לב' חדשים דשקיל [האי]
דבהכי מיתוקמא לפי התירוץ דאין המולד
חד יומא לא אדעתייהו דאינשי עולא אמר לא
(ש"מ), ט] יומי תראה הלבנה
חצי יום דל' ושדי ליה לההוא
ירחא מליא לבהדי חסירא: ז] ואכתי
נראה ביומו משום דמיכסי סיהרא שית שעי
ישנה אחר ראש השנה ג' ימים
דכ"ט וכי הוו כולהו כסדרן אתי
נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה ומאי טעמא
כך פי' בקונטרס דפירש הכא נמי כגון
חד יומא. ואע"ג דיומא ופלגא היא
דסדר (ש"מ), י] קדים ראש (ש"מ),
מולד תשרי בזמנו בר"ה ואי עבדי
שהיתה שנה מעוברת ועיבור שנה חדש ושדי
קאמר מה טעם אין פוחתים מארבעה חדשים
יא] וביום ארבע היה המולד הס"ד
חד יומא קרי ליה. והוא הדין נמי אם
ט' מלאים פיישין ו' חצאי ימים
ה' כ"א תקפ"ט ותמצא מולד תשרי ביום ה'
ואח"כ מה"ד השתא נמי כו' כצ"ל.
ג' ימים דליכא למישדינהו כלפי
היתה ח] זו מעוברת הוה מצי נמי
המעוברים בשנה משום דלא נראה לחכמים
ב
(צ"ק), יב] וקשה לר"י לישני (ש"מ
חסרים ואתי מולד [תשרי] ג' ימים
כ"א
שעה ושית שעי מיכסי סיהרא תמצא
לתרוצי דנראה לעבר שמונה חדשים
וצ"ק), יג] נ"א י"ח שעי ושית
קודם ר"ה: השתא נמי. כי [הוו]
לחסר יתר על שמונה מאי שנא תשעה דלא
שלא
תראה הלבנה עד ליל ששה (ועיבור
שעה (צ"ק), יד] נ"א ליל ה' (צ"ק),
ח' מלאים הוו ד' מלאים יותר
והאי דנקט שנה שלפניה משום דלא
שנה חדש) ואין מאחר קיבוע של שנה זו
דאם כן מייתרא סיהרא תלתא יומי השתא
טו] נ"א יומא דאין המולד נראה
מחסרים וקדים [נמי] תרי יומי:
מיתוקמא מתני' בשנה מעוברת דקתני
משל
אשתקד בשביל העיבור רק ה' ימים
משום כו' שעי דבהכי מתוקמא
כדאמר רב משרשיא. לקמן כגון
נמי קא מייתרא תרי יומי כדאמר רב משרשיא
לפי התירוץ דכך פי' כו' כצ"ל,
אין פוחתין מד' חדשים מעוברין הא
ולולי
ב' מליאים היה הקיבוע ביום ה'
שהיתה מעוברת [כו'] ועיבור
כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון
טז] ה' שדי המלאים [תיבת בשביל
שנה שעברה כ"ט יום דל מהני
טז]
יז]
בשביל (ה') מליאים יתירים על אחד מלא
בארבעה מעוברים סגי ואי במעוברת
נמחק] (ש"מ), יז] צ"ל ב' וגי' צ"ק
ד' מלאים חד מלא לבהדי ההוא
שהיתה שנה שלפניה מעוברת דל ירחא
ואחד חסר מתאחר הקיבוע יום חמישי ויום
ב]
פשו להו ט' חסירין ובין לרב הונא
ובשביל המלאים], יח] דאיכא
חסר דהיינו חודש העבור: אכתי
ששי ויקבע ביום שביעי כמו אשתקד והשתא
תרי יומי כגון (ש"מ), יט] צ"ל
איכא חד יומא. שלם ועוד יותר
חסירא בהדי ירחא ומליאה ואכתי איכא חד
בין לעולא אפילו שמונה חסירין ליכא
לא קדמה ראיית הלבנה לקיבוע אלא יום
ט"ו, [אבל הצ"ק מקיים את הגי'
[מקדים ואתי סהרא חד יומא] חד
לאוקמא אלא במעוברת אבל תשעה לא
יומא סברי איתחזויי איתחזי ואנן לאו אדעתין
י"ד], כ] נ"א לר"י דקאמר הש"ס
ג]
יומא לאו אדעתייהו דאינשי.
אחד ופי' בקונטרס ואע"ג דזימנין דאיכא
השתא נמי מקדים וכו' (צ"ק),
בפשוטה ולא במעוברת כדלקמן:
הואיל ולאלתר שנראה [הירח]
במאי
יח]
כגון אם היה המולד דאשתקד בערב
כא] צ"ק מח"ז, כב] יומי אלמא
הוא מתכסה ואינהו לאו
לא אדעתייהו דאינשי. אחד יומא לא תמהי ולא מרנני: מייתרא סיהרא.
שבת בשמונה עשר ונקבע בשבת וכי שדית ה' כ"א תקפ"ט תמצא המולד ביום ה'
השתא נמי דייקינן ופי' ר"י דלכך
אדעתייהו דאכתי לא הוי מולד:
יט] י"ד ונראית הלבנה בו ביום ועתה קבעו בשבת דהא שמונה מליאים עבדת והשתא
עתיקא שלש יומי אחר ראש השנה דסדר תולדות החדשים למולד
כג] נ"א אפילו לרש"י י"ל
[דאי עבדינן ט' חסירין מיתרח
ט]
(ש"מ),
קדים תרי יומי לאו פירכא היא דאנן בהכי מוקמינן בדלא קדים אלא חד יומא
דלכך ובצ"ק כתב דשבוש הוא,
סיהרא תלתא יומי. שג' ימים של
הלבנה אחד מלא ואחד חסר כדפרישית ב) וכי עבדת תלתא חסירין טפי
כד] נ"א השתא (צ"ק), כה] שבת
כ]
ו' חסירין שנחסר מימי הלבנה
ועוד קשה לו השתא דקאמר הש"ס מקדים תרי יומי משמע דלעולם לא אירע
מקדמת ליה לראש השנה ג' יומי: שהיתה שנה שלפניה. של אשתקד
מכסי סיהרא י"ח שעי וליכא
שלהן ישהה המולד לבוא מאחר
כן והשתא אנו דוחים בו מולד הבא בגטר"ד ויקבע ביום ה' ואיכא תרי יומי וליכא
(ש"מ), כו] נ"א י"ח או למטה דומיא
ר"ה ג' ימים: השתא נמי. כי הוו
מעוברת וחדש העיבור שלשים יום ולמנין הלבנה לא הוי אלא כ"ט
לדחויי דהשתא לא איכפת לן מיהא דמכמה דברים אין מנהג שוה למה שהיה בימי
דרישא, ובצ"ק קיים גרסתינו,
ח' חסירין מיתרח תרי יומי משום
ופלגא אשתכח דמאחרת לראש השנה פלגא יומא והשתא לא קדים
האמוראים דבימיהם לא היו דוחין יום אחד מפני ערבה כאשר אנו דוחים דהא
כז] הקיבוע בי"ח שעות דהאידנא
הני ד' חסירין דהוו טפי מן
לראש השנה אלא יומא ופלגא וכיון דלא הוו ב' שלימים חד קא חשיב
(ש"מ), כח] ר"י [תיבת רש"י נמחק]
ליתא דהא רש"י פי' ותירץכא] דלכך לא דחו השתא יום ז' לקיים מצות שופר משום
י]
מליאין: עיבור שנה שלשים טול
(ש"מ), כט] גירסת צ"ק עבדינן בה
עתה מילוי של חדש עיבור ותן
דא"כ זימנין דאשכחן דמקדים תרי יומי דאירע המולד בהי"ח ונדחה גם למחר
ליה והיינו דקא פריך ואכתי איכא חד יומא: איתחזויי איתחזי. לבנה לב"ד
כו' ח' מלאים ואפשר כי קאמר ה"נ
לאחד מן החסירים אכתי איכא
משום תרי ג) שבי ואי דחינו ליה גם ביום ז' עד יום א' אשתכח דמקדים תרי יומי
ואנן הוא דלאו אדעתין למימסר נפשין ולמיחזייה הילכך לא מרנני:
כו',, ל] נ"א וחודש העיבור יתאחר
חד יומא דחיסרון ומיתרח סיהרא
❖
כב] השתא נמי דייקינן כג] ותירץ רש"י דלכך אין אנו תופסין גטר"ד להקדים תרי
[גי' צ"ק ב' מלאים יתאחר],
סברי כו':
במאי
לא] נ"א מכוח העיבור (צ"ק),
יומי דלבני בבל מיכסי סיהרא י"ח מחדתא (ושית מעתיקא) כדאי' סוף פ' קמא
לב] נ"א שמונה, לג] מאי שנא שלש
כד]
דר"ה (דף כ:) ולא הוי מקדים תרי יומי הואיל ולא לכל נראית באותו יום עד למחר וא"ת א"כ מאי קשיא ליה (תרי) נמי מקדים תרי יומי הלא כשהמולד
(ש"מ), לד] נ"א ג' [וצ"ק כ' שטעות
כה]
שיטה מקובצת (המשך)
דאשתקד בתחילת ליל שבת האידנא בד' ח' שעי וליכא הקדמה ב' יומי וי"ל דמשמע ליה דהמולד דאשתקד היה ביום ו' י"ח או למטה דומיא דרישא דאין
הוא], לה] חסרים ומאחר עתה
פוחתין מד' חדשים מעוברין וח' חסירים דבכך תתפרש לרב הונא וכן מפרש לה לעולא בסמוך ולא משכחת פירושו של עולא דח' חסירים עבדינן רק בכהאי
לו] המולד בחמש שעות
ו' משום תרי שבי בהדי הדדי
(ש"מ),
גוונא שמולד דאשתקד היה מיום שלפני הקיבוע הילכך משמע ליה לרב הונא דסיפא נמי מיירי בהכי שהמולד דאשתקד קדם ליום הקיבוע בו' כו] י"ח הילכך
לז] נ"א
ביום שלפני הקיבוע (ש"מ),
ואי דחינן נמי יום שבת מקדים
י"ח, לח] רש"ק ה' שעי וע"ש,
האידנא המולד ביום ארבעה ב' שעות דכי נמי מיכסי שמונה עשר שעות תראה ביום רביעי וניחא השתא להא אמאי לא שני דאשתקד היה המולד בז' י' שעות
סיהרא תרי יומי אלמא קפדינן
❖
לט] דקאמר צ"ק, מ] לא צ"ק,
האידנא בהכי וא"כ אם יארע
דמשמע ליה דומיא דסיפא דהמולד ביום שלפני הקיבוע ואם תאמר למאי דפרשינן דלא תפסין למקדים סיהרא אם לא קדם י"ח שעה מאי קאמר בתחילת
המולד בגטר"ד היאך אנו דוחין
הסוגיא השתא קדים תרי יומי כי עבדינן שני מלאים יתירים על כסדרן ומאי קאמר הלא יכול להיות דבשני מלאים היה המולד לתשעה שעות דכל אותו יום
הקביעות עד יום ה' אלא ודאי
לא תראה לבני בבל וי"ל דפריך מקדים תרי יומי היכא מיהא דאשתקד אירע המולד ביום שלפני הקיבוע כז] [ביום ו' שעה דהאידנא יארע ביום הקיבוע דכי
כיון דאין הלבנה נראית ביום ג'
שיטה מקובצת
הכא
כח]
נמי תתכסה י"ח תראה אחר כך. רש"י]:
נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת. באותה שנה קיימינן והוה ליה למימר דהשנה מעוברת ולכך
לבני בבל דלהם מכסי סיהרא
קדים ואתי סיהרא תרי יומי.
עבדינן כט] בח' מלאים כי הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת פירוש שנה זו שעשינו בה ח' מליאים ואם לא היה העיבור אם אשתקד היה הקיבוע
חדתא י"ח שעי לא חשבינן ליה
גליון הקשה הר"ר אלחנן זימנין
כקדים סיהרא תרי יומי. תוס':
ל]
לא]
והמולד בשבת יהיה הקיבוע השנה זו אם יהיו כסדרן ביום רביעי (שבו המולד) וכשמוסיפין מליאים יתאחר עוד יום אחד עד יום שביעי [אבל בעיבור] המולד
מיתרח סיהרא. סיהרא חדתא
דמשכחת לה באמצע השנה
אירע ביום ה' כ"א שעות ולא נראה עד יום ששי הרי דלא מקדים רק חד יומא: מחד יומא לא אדעתא דאינשי. משמע דעבדי השתא ח' מליאין היכא דליכא
דקדים ואתי סיהרא טפי מתרי
מתאחר וחבירו (שבת קלו.) אי
מקדים רק מחד יומא וקשה האידנא דאנו דוחים גטר"ד משום דבשנה הבאה יהיה בז' י"ח ויקבע ביום שני ואיכא ששה ימים ונעשה לב] שני מליאים ואכתי ליכא
יומי כגון שבאותה שנה היו ח'
אתרחיתו ל"א מייתרא סיהרא
אלא חד יומא וצ"ל דלא רצו לתקן אותם שסדרו לנו עיבורים וקביעות שיאריכו בשום פעם השנה יותר מז' מליאים: מאי לג] טעמא שלש חסירים דלא.
מלאים וד' חסרים וחדש אלול
עתיקא כלומר משתהא ג' ימים
אחר ר"ה: כגון שהיתה שנה
לעולם הוא מן החסרין דאמרינן
דאם כן מייתרא סיהרא ג' יומי דבכסדרן יארע הקיבוע ביום המולד ביום ד' ובשביל ג' חסירים בצרי משתא שלש יומי ויקבע ביום א' תרי נמי מייתרא
לד] ב' יומי ויהיה הקיבוע ביום שני: כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת. ועיבור שנה שלשים ונמצא הקיבוע היה ראוי להיות ביום שני ובשביל הח' חסירים
שלפניה. כלומר שנה שלפני
בר"ה (יט:) מימות עזרא ואילך
לא מצינו אלול מעובר נמצא
תשרי זה דהיינו שעשינו בה
לה] יתאחר עתה בשביל חדש העיבור שהוא משלשים יום שני ימים יותר ויהיה ביום רביעי והמולד יהיה בחמישי כ"א שעות והיינו הא דפריך אכתי איכא
שעד אלול היו ח' מלאים
ח' חסרים היתה מעוברת ועשינו
חד יומא ואי קשיא תרי יומי נמי איכא דשית שעי מיכסי ולא תראה עד יום ששי תשובה לדבר דמיירי דאשתקד היה המולד לו] לז] ה' שעי ביום שלפני הקיבוע
וג' חסרים אוקי שלשה מלאים
חדש העיבור שלשים יום ואם
דכי תשים ה' כ"א תקפ"ט יהיה המולד לח] (ט' שעי) מיום ויכולה לראות ביום ה' לבני ארץ ישראל ואין זה מקדים רק חד יומא אבל ודאי אם אשתקד היה
לבהדי ג' חסרים ואשתייר ה'
היו כולם אחד חסר ואחד מלא
מלאים וקדים ואתי סיהרא תרי
בשנה פשוטה אם היה המולד
המולד בתחלת השבת שהשנה יהיה ביום ה' כ"א שעות ולא תראה באותו יום אז לא נעשה ח' חסירים דא"כ מייתר סיהרא שני יומי וא"ת ונהי דלרב הונא דסיפא
יומין ופלגא, ויש לומר דהכל
והקביעות של אשתקד בשבת
קאמרלט] לא נראה לעבר יתר על ח' הא ח' עבדינן ולאמ] משכחינן אלא בשנה מעוברת והיכא דלא נראית כלל ביום ה' עד יום ו' ארישא דמתני' אין פוחתין
תולין עיניהן בקביעות דר"ה
יהיה השתא המולד והקביעות
מארבעה חדשים מעוברים זקוק הוא לפרש כעולא משום דאין מחסרין יתר מח' הא שמונה עבדינן והיינו היכא דנראית ביום ה' עצמו דאשתקד קודם המולד
אבל בשאר דברים לא מרגישין
ביום ד' ומפני חדש העיבור
לקיבוע א"כ הוי לצדדין י"ל דתנא דמתני' נחת לאורויי לן כל מה שיכולין אנו לשנות החדשים מכסדרן תנא ברישא דשמונה חסירים עבדינן אם אשתקד קדם
אינשי כולי האי ואחר שיחסרו
שהוא מל' יום ניתוסף השנה ב'
המולד לקיבוע ובסיפא תנא דח' מליאים עבדינן אם לא קדם אשתקד מולד ליום קיבועו ולמאי דפרישית לעיל מיתוקמא רישא וסיפא בחד גוונא:
אלול יבא ר"ה על מכונו.
ימים והקביעות ביום ו' והמולד
תוס' הרא"ש ז"ל: כדאמר רב
ביום ה' מפני שצריך להשליך על
שני
משרשיא כו'. גליון. הקשה
המולד של אשתקד מפני העיבור
הר"ר אלחנן אמאי לא מוקי לה אף בשנה פשוטה וכגון שהיתה שנה שלפניה שבעה חסרים וחמשה מלאים ובשנה זו ח' מלאים אוקי תרי
הכ"א תקפ"ט וכי עבדינן ח' חסרים מתמעטת השנה ב' ימים ויהיה הקביעות ביום ד' ולא מיתרח סיהרא אלא חד יומא וא"ת והלא לא
מלאים לבהדי תרי חסרים דאשתקד שרבו על המלאים וישאר ששה מלאים וד' חסרים, והשתא ניחא נמי דליכא אלא חד יומא ולא לקשי
נראית ביום ה' עד ליל ו' דמכסי סיהרא שית שעי תשובה לדבר דמוקמינן לה שהמולד חל אשתקד בוי"ח והקביעות ביום השבת שדי הכ"א
מה שהקשה רש"י ז"ל דאיכא יומא ופלגא, וי"ל דלא בעי לאוקמי אלא לפי רוב השנים אחד מלא ואחד חסר, ועוד הקשה אמאי אמרינן
תקפ"ט על וי"ח ותמצא המולד של שנה זו ביום ה' בט"ו שעות ותקפ"ט חלקים ויהיה נראית לבני א"י ביום ה' ובכה"ג קאמר דעבדינן ח'
במתני' דלא נראה לעבר יותר על שמונה הא משכחת לה שיכולין לעבר תשעה כגון שהיו בשנה שלפניה שמונה חסרים וארבע מלאים ואז
חסרים. תוס': רש"י ז"ל רש"י במהדורא קמא וקא פריך השתא נמי כי עבדינן ליה ח' מעוברין קדים מולד לבנה תרי יומי דאוקי ארבע'
יכולין לעבר תשעה חדשים דאוקי ד' מלאים לבהדי ארבע חסרים דאשתקד שרבו על המלאים וישארו בשנה זו ה' מלאים לבהדי ג' חסרים
חדשים החסרים נגד ח' חדשים מעוברים ונשתיירו ד' חדשים מלאים דבכל ירחא איכא פלגא דיומי טפי שאין חדשה של לבנה פחות מכ"ט
ונמצא דלא קדים סיהרא אלא חד יומא דוקא וי"ל דאי אפשר לעשות כן דלא עשו אשתקד ח' חסרים אם לא שעשו לתקן לכל הפחות
יום וחצי נמצא דמייתרי לארבע' חדשים תרי יומי וקבוע דר"ה להוי בששי בשבת דהיינו תרי יומי דקדים מולדה של לבנה שחל להיות בח'
מילוי חדש היתר בשנה שעברה, ועי"ל דלעולם אין לעשות ג' מלאים יתר על החסרון אפילו לתקן חסרון של שנה שעברה משום דלא
שעות ביום ד' ומרנני עלמא: כדאמר רב משרשיא. לקמן גבי עצרת כגון שהיתה שנה מעוברת הכא נמי כגון שהיתה שנה שלפניה של
ידעי דמשום תקון שנה שעברה עשו ואתו למעבד כן אפילו כשלא רבו החסרון בשנה שלפניה אבל בשיש עיבור לפניה לא אתי למטעי
אשתקד מעוברת דשנה של תשרי זה המאוחר אחר המולד דהיינו אותה שנה שעשינו בה ח' מלאים היתה מעוברת וקרי לה אשתקד דניסן
דהכל יודעים דבשביל חדש העיבור עשו כן א) ורבי שעשה ט' חסרין משום מלאים דאשתקד אף שהיתה שנה שלפניה פשוטה שאני
ראש השנה לחדשים וקודם ניסן עשינו שני אדרים ותשרי הבא הוי ר"ה ושדי הכ"א תקפ"ט שיש בין מולד למולד בשנה מעוברת תמצא
התם כיון דאחד מן החסרים היתה תחת חדש העיבור של אותה שנה ולא נשארו כי אם שנים חסרים לתקן מילוי היתר של שנה שעברה:
מולד תשרי יום ה' בשבת בכ"א שעות ותקפ"ט חלקים ולא נראה הלבנה עד ליל ששי דמכסיא הני תלת שעי של יום ועבור השנה חדש
ועיבור שנה חדש. כלומר וכגון שעשו חדש של עבור של כ"ט יום וחשיב סדר החדשים ח' מלאים וה' חסרים תמצא קביעות ר"ה ביום
חדש העבור ב) כ"ט יום וחצי וקא מדחי לקמיה קביעות ר"ה יומא ופלגא וחשוב סדר י"ג חדשים ח' מלאים וה' חסרים תמצא קביעות ר"ה
השבת כמו אשתקד והשתא לא קדמית ראיית הלבנה למולד השנה אלא יום אחד והיינו דקא פריך דל ירחא מלא בהדי ירחא חסירא ואכתי
כמו אשתקד, ואוקי ה' חסרים לבהדי ה' מלאים ונשתיירו ג' מלאים ואיכא בכל חדש פלגא יומא טפי על סדרי החדשים דהיינו יום וחצי
איכא חד יומא ואע"ג דזימנין איכא טפי כגון דהוי מולד דאשתקד בע"ש בי"ח שעות ונקבע ר"ה בשבת וכי שדית הכ"א תקפ"ט הוי מולד
דקדים מולד הלבנה לקביעות ר"ה והאי חצי יום לא חשיב ליה דהא קבעי' ר"ה בשבת והלבנה נראית בששי בשבת דהשתא לא קדמה
השתא ביום ה' בט"ו תקפ"ט ונראית בו ביום ואתה קבעו בשבת דהא שמנה מעוברות עבדית והשתא קדים תרי יומי לאו פירכא היא דאנן
ראייתה לר"ה אלא יום אחד, והיינו דקא פריך דל ירחא מליא לבהדי ירחא חסירא כלומר אוקי ה' מלאים לבהדי ה' חסרים ואכתי איכא חד
בהכי מוקמינן למתני' בדלא קדים אלא חד יומא. לשון רש"י בכת"י: ועבור שנה חדש. הקשה מורי הרמ"ר בלא שנה מעוברת ה"מ לשנויי
יומא כדפרשית ואע"ג דפלגא יומא איכא טפי לא חשיב ליה כיון דקביעות דר"ה בתחילת היום: דא"כ דעבדינן ט' חסרים הוי ליה ג' חסרים
דנמצא ח' מלאים ולא קדים סיהרא חדתא אלא חד יומא וכגון שהיה מולד של אשתקד בי' שעות ביום ז' ונקבע ר"ה בו ביום שדי ד"ח
כנגד ג' מלאים מן ששה חסרים מחסרין שלשה ימים מכל חדש חצי יום נמצא שלבנה ישנה נכנסת בתוך החדשה שלשה ימים דמקדמינן
תתע"ו על ז' י' ונמצא מולד של ר"ה זו בי"ח תתע"ו ולא [נראית] הלבנה עד הלילה דשית שעי מיכסא סיהרא וכי עבדת ח' מלאים יהיה
ועבדינן ר"ה ג' ימים מכל חדש קודם מולד הלבנה דלא נראית הלבנה עד בארבע בשבת בח' שעות ותתע"ו חלקים וקבעינן ר"ה ג' ימים
קודם ומרננין עלמא בתר רבנן: שהיתה שנה שלפניה. של אשתקד מעוברת וחדש העיבור מלא משלשים יום ולמנין הלבנה לא הוי אלא
קביעת ר"ה ביום ו' וא"כ לא תקדים ראיית הלבנה לקביעת ר"ה רק יום א' וכה"ג הוצרך לתרץ לפי שיטת התלמוד כדפי' ותירץ דהוצרכנו
לאוקמ' כגון שהמולד בוי"ח דהיינו בער"ה שהרי רב הונא הוצרך לתרץ רישא דמתני' דאין פוחתין והוא צריך לפרש כן כדאפרש ואע"ג
[כ"ט יום] וחצי ושדי האי יומא פלגא לחד מהני חדשים חסרים לשוייה בסדר החדשים ואשתכח דלא קדמינן לר"ה למולד הלבנה אלא
דלפי תירוץ התלמוד פירש"י דלא מצינו לאוקמ' בהכי שהיה המולד של אשתקד בער"ה דא"כ תקדים תרי יומי ראיית הלבנה לקביעת
יום וחצי דאוקי ה' חסרים בהדי ה' מלאים ואשתיירו ג' חדשים חסרים דבצרינן להו מאורחייהו פלגא דיומא מכל ירחא דהיינו יומא ופלגא
ר"ה הבאה אמר מורי דלא נאמר שיטה זו אלא נוקי כולי שמעתתא בהכי שיהיה המולד דאשתקד בער"ה בוי"ח ומה שהקשה רש"י זימנין
דקדים ר"ה לראיית הלבנה וכיון דלא הוי תרי שלמים חד קחשיב ליה והיינו דקא פריך איכא חד יומא וקשיא לי דכי דייקינן כה"ג כדפרשית
דאיכא טפי כו' י"ל דלא הקפיד התלמוד אלא שהיא נראית לכל בפומבי כדאיתא בר"ה ואם יארע המולד מו' שעות ולמעלה דליכא תו תמני
לעיל איכא למפרך אכתי תרי יומי [איכא] שדי הכ"א תקפ"ט על מולד לבנה של אשתקד דאיתרמי בתחילת ליל שבת דנמצא מולד זה
סרי שעי עד הלילה אפילו לא נקבע ר"ה עד יום ג' לא חשבינן ליה קדים סיהרא תרי יומי מאחר שאינה נראית ביום המולד לכל וכן אנו
בחמישי בכ"א שעות והלבנה לא נראית עד ליל ששי בשבת דמתכסי שית שעי ובסידור החדשים ה' מלאים וה' חסרים איתרמי ר"ה ביום
רביעי אתחזי הלבנה כו' [לא כתבתי יותר כי הספר היה מוטעה] [הוא לשון הרב"א]: סד"ה כדאמר רב משרשיא. מעוברת. שנה שלפני תשרי
צריכין לומר ע"כ שהרי האידנא כשאירע מולד של תשרי שלפני שנה פשוטה בגטר"ד אנו עושים הקביעות ביום ה' אע"ג דקדים סיהרא
תרי יומי ואין לומר דאין חוששין עתה לקדים סיהרא שהרי מכמה דברים אנו משנים המנהג שהיה בימי אמוראים בזה ודאי אנו מקפידים
זה המאוחר אחר המולד דהיינו אותה שעשינו בה שמונה מלאים היתה מעוברת ושדי הכ"א תקפ"ט ה' ימים כ"א שעות תקפ"ט חלקים
שהרי הקשה רש"י על מנהג שלנו שאנו דוחים בשביל שלא יבא שביעי של ערבה בשבת שאינו אלא דרבנן ודחיית שופר דאורייתא אין
שיש בין מולד למולד בשנה מעוברת ותמצא מולד תשרי ביום ה' כ"א שעה ושית שעי מכסי סיהרא חדתא נמצא שלא תראה הלבנה עד
ליל ששי בשבת: סד"ה ואכתי חד יומא כו' כדלקמן. גליון. וא"ת והא אמרינן לקמן דרבי עשה תשעה חסרים בשנת עיבור, וי"ל דרבי עשה
אנו דוחין ויש מתרצים (עי' סוכה מג: תוד"ה לא איקלע) דברי תורה אין צריכין חיזוק ודרבנן צריכין חיזוק ודוחק ונראה דלכך אין אנו
דוחין מפני שופר דא"כ דזימנין דקדים סיהרא תרי יומי כגון אם יארע המולד בהי"ח שאין ר"ה נקבע ביום ה' מפני מולד זקן ולא ביום
כדי לתקן שנה שעברה אבל אם היתה שנה שעברה כתקנה לא עבדינן תשעה חסרים דקדים ואתי סיהרא תרי יומי ופלגא. הרא"ש ז"ל:
א) הוא לקמן סוף עמוד ב'. ב) נראה דצ"ל ועיבור השנה חודש העיבור כ"ט יום ולמנין הלבנה הוא כ"ט יום וחצי וקא מדחי כו'.