קרבן בשלשה
פרקים פרק שלישי שקלים העדה
ט:
מסורת
הש"ס
הרחוקות על לבן וישלחו שקליהן: גמ' ופריך אילו. מי שהיו מונחים לפניו שני כריים של תבואה ותרם מאחד על חבירו מי לא פטר גם השני א"כ ה"נ מאי נפקא להו
א) תרם את הראשונה כו',
לדבית ר"ג אם הוא תורם של חצי שקל שלהן או לא: ומשני הנחת רוח הוא להן. שיהא הקרבן קרב מממונם ראשונה ולא יהא לשירי הלשכה: שמט את הקטבליות.
ב) תוספתא פרק ב,
מכולן נעשה הכל שיריים: איצטלא. בגדים וחמש חליפות שמלות מתרגמין וחמש איצטלון: אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השניה. אקופות הגדולות קאי שאינו נוטל מן
ג) קדושין נד א, ד) סוטה
הראשונה כל הג' קופות קטנות בפרוס הפסח אלא מכל אחת מהן נטל קופה אחת וכדפירש' במתניתין: שלמה שלישית. שהוציאו כל המעות שבקופה שלישית לצורך הקרבנות:
מט א ע"ז כ: וירושלמי שבת
פרק א הל"ג, ה) ב"מ קיח
שלמו שלשתן. שאין בקופות גדולות מעות צריכין
❖
ריבב"ן
א מנחות פ"ד א,
כל ישראל לשקול מחדש שקלים אחרים שהמעות
מדינות הרחוקות: גמ' של בית ר"ג וכו' אילו היו
שנשאר בלשכה ולא נכנס לתוך קופות הגדולות
עשירה שבכולן שהיו בה דרכונות של זהב סתמא
שני כריים ותרם מאחד מהן על חבירו שמא לא
הוא שיריים ואינן כשרין שוב ליקח מהן קרבנות:
כר' יהודה דאמר לעיל בפ"ב אף לשקלים אין
עין משפט
מועלין בשיריים. שנשארו בלשכה שמא יצטרכו להן
להם קצבה. ירושלמי נטל את הראשונה אע"פ שיש
פטר חבירו הנחת רוח היא להם שלא יהא קרבן
[א]
בסוף כשיכלה כל המעות שבתוך הקופות: וכן
בראשונה נוטל מן השניה נטל מן השניה אע"פ
נר מצוה
מתקרב אלא משלהן תחלה. תני שמט את
א)
היה ר"פ וכו'. אהא דקאמר ר"מ דמועלין בשיריים
שיש בשניה נוטל מן השלישית שלמה השלישית
כה א מיי' פרק ב
הקטבליאות נעשו כולן שיריים תני שלישית היא
ב)
שמא יצטרכו להן בסוף מייתי הא דר"פ שצריך
חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה שלמו
משקלים הל"ח:
היתה עשירה שבכולן שהיו בה (איצטלי) אסטריאות
האדם להיות זהיר וזריז שלא יבא לידי חטא:
שלשתן חוזר ושוקל ר' מאיר אומר חוזר לשירים
כו ב מיי' שם הל"ו:
זריזות. הזריז במצות לעשותן כהוגן ומרחיק
של זהוב ודרכונות של זהוב תני תרם את הראשונ'
א
(א)
פי' לוקחין תמידין מכסף הנשאר בלשכה לאחר
כז ג מיי' פרק ט"ז
מעצמו כל דבר שיכול לבא ע"י לעבירה מביא את
לשם ארץ ישראל ולשם כל ישראל שניה לשם
שתרם בקופות ור' מאיר לטעמיה דאמר מועלין
מטומאת אוכלין
האדם שהוא נקי בעשיותיו ומעבירות שבידו:
לשירים שמא יצטרכו להם בסוף:
כרכים המוקפים ולשם כל ישראל והשלישית לשם
הלכה יב:
טהרה. שאף עונותיו הראשונים יתלבנו ויוטהר
משנה א התרומה. שנתרמה בקופות: שומרי
א ד מיי' פרק ד משקלים
בבל ומדי ולשם מדינות הרחוקות ולשם כ"י תני
נשמתו: קדושה. קדושת הלב והמחשבה: לידי
ספיחית בשביעית. לפי שכל השדות
הל"א:
(ב) נטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה נוטל
ענוה. שכל מי שיש בו רוח קדושה חפץ להיות
ב ה מיי' שם הל"ה:
היו מופקרין בשביעית ביהודה היו שומרים
יותר קדוש גם כי יפלס מעגלי צדק של שאר בני
❖
מן השניה נטל מן השניה אע"פ שיש בשניה נוטל
ג ו מיי' שם הל"ו:
במקום אחד הספיחין להביא מהן העומר ושתי
אדם ושאין דרכיו מבוררים כל הצורך וזה הוא
מן השלישית שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה
הלחם ולא היו מביאין לכתחלה אלא ביהודה
עיקר ענוה שמכיר פחיתת ערכו: לידי יראת
משום דכתיב כרמל ואם הי' מביאין מרחוק היה
שניה חוזר לראשונה שלמו שלשתן [א] חוזר
חטא. שאל יאמר אני אלך בשוק של זונות ולא
הרוח מיבשו ולא היה כרמל ואם לא מצא מן
נוסחת הבבלי
ושוקל ר"מ אומר חוזר לשיריים שהיה ר"מ
ב
(ג) ג)
אחטא וכמו שאמר שלמה המלך ע"ה שכיון שהוא
הקרוב לירושלים מביאין מן הרחוק ודוקא מא"י
עניו ויאמר שהוא שפל אנשים יהיה ירא חטא:
אומר [ב] מועלים בשיריים שמא יצטרכו להן בסוף
(א) של זהב דרכמוני זהב:
דס"ל להאי תנא אין עומר ושתי הלחם באין
לידי חסידות. והיינו שיעשה דברים שהם לפנים
וכן היה רבי פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה
(ב) נוטל מן הראשונה כו'
ד)
[ג]
מחוץ לארץ ודלא כר' יוסי בר יהודה דאמר
משורת הדין כדי שלא יבא לידי שום חטא: לידי
חוזר כו' חוזר ותורם כו':
לידי נקיות ג נקיות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה
במנחות בפרק כל קרבנות (דף פד) עומר בא
רוח הקודש. שכיון שהוא עושה לפנים משורת
(ג) ר"מ אומר יחזור
מחוץ לארץ מאי טעמא דמאן דאמר אינה
לידי קדושה קדושה מביאה לידי ענוה ענוה מביאה
הדין עושין עמו מן השמים דברים שהן חוץ מהטבע
לשיריים כו': (ד) לידי
באה מחוץ לארץ דכתיב ממושבותיכם ולא
לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי חסידות
ומודיעין לו רזי התורה: לידי תחיית המתים.
אליהו ז"ל דכתיב אז תבין
מחו"ל ור' יוסי בר יהודה האי ממושבותיכם
שע"י שישרה רוח קדושה על עצמות יחיו וכמפורש
חסידות מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש
יראת ה' ודעת אלהים
דריש ליה בכל מקום שאתם יושבים דחדש נוהג
❖
ביחזקאל: לידי אליהו. שקודם התחיה האחרונה
תמצא:
מביאה לידי תחיית המתים תה"מ מביאה לידי
בחו"ל. ועוד אמרינן בפרק כל קרבנות רמי ליה
יבא אליהו: וכלה מכפר את הקדש. ולשון וכלה
אליהו זכור לטוב. זריזות מביאה לידי נקיות דכתיב
רמי בר חמא לרב חסדא תנן שומרי ספיחים
משמע זריזות מלשון כלוי ומשמע זהירות דהיינו
וכלה מכפר נקיות מביאה לידי טהרה דכתיב
נוטלין שכרן מתרומת הלשכה אלמא עומר בא
1
זריזות וכתיב קרא אחרינא וכפר בעדו ובעד העם
הגהות הגר"א
מהן בשביעית והכתיב והיתה שבת הארץ לכם
וכפר עליה הכהן וטהרה טהרה מביאה לידי
הוא הכפרה הכוללת לכולם אלמא ע"י זריזות בא
2
❖
לאכלה לאכלה ולא לשריפה וקומץ העומר מתירו
[א] צ"ל נחת רוח וכו':
הנקיה הגמורה: וכפר עליה הכהן וטהרה. מן
קדושה דכתיב וטהרו וקדשו קדושה מביאה לידי
3
אמר ליה רחמנא אמר לדורותיכם ואת אמרת
השבועה שנשבעה כשכרעה לילד ואף ששוגגת היא
ענוה דכתיב 4 כי כה אמר רם ונשא שוכן עד
צריכה טהרה: וטהרו וקידשו. לבתר טהרה
תקלין חדתין
וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל
אתיא קדושה: כי כה אמר רם ונשא. מדכתיב
גליון הש"ס
הרחוקות. שלא היו מביאין אלא בפ' הג': גמ' אילו
רוח ענוה מביאה לידי יראת חטא דכתיב עקב
5
מרום וקדוש אשכון דהיינו שעם היותו מרום
היו שני כו' שמא לא פטר את חבירו. בתמיה והכי
[א] עי' ק"ע ועיין תוס'
ישכון עם הקדוש והדר קאמר שישכון את דכא
ענוה יראת ה' יראת חטא מביאה לידי חסידות
נמי למה לבית ר"ג להדר שיבוא דמיהן לקופה כיון
קדושין נד ע"א ד"ה
ושפל רוח שהוא העניו משמע דמקדושה יבוא
דכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו חסידות
6
שיתרמו גם על שלהם: ומשני נחת רוח כו' תחלה.
מועלין: [ב] עי' ש"ק ועי'
האיש להיות עניו ולהכי קאמר שיהיה ה' עם
זריזות מצוה שיהא משלהן ובתחלה ולא ישאר בשירים:
מביאה לידי רוח הקדש דכתיב אז דברת בחזון
7
ברמב"ם פ"ו ממעילה
הקדוש ויהיה עם דכא ושפל רוח: ה"ג דכתיב
תני. תוספתא פ"ב דשקלים: שמט הקטבלאות
הלי"ג ועי' בשעה"מ פ"ב
לחסידיך רוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים
עקב ענוה. בעבור ובשכר ענוה יבא לידי יראת
נתערבו השירים. והתם תני דמ"מ לא יערבו בשל
משקלים וצ"ע: [ג] עי'
ה': אז דברת. אין הקב"ה מדבר בחזון אלא
דכתיב ונתתי רוחי בכם וחייתם תחיית המתים
8
אשתקד: אצטלית של זהב ודרכונות כו'. שהיו
ירושלמי שבת מ"ש שם על
לחסידיו: רוה"ק מביא לידי תחיית המתים. דכתיב
מביאה לידי אליהו זכור לטוב דכתיב הנה
מביאין ממדינות רחוקות והיו מצרפין על דרכונות
❖
9
(ד)
הגליון:
ונתתי רוחי והוא רוה"ק וחייתם אח"כ: ה"ג לידי
כדלעיל רפ"ב: נוטל מן הראשונה. מפרש שבג'
אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה'
אליהו זכור לטוב דכתיב הנה אנכי שולח לכם את
הקופות שתורם היה כתוב עליהן אב"ג מפני זה
הגדול והנורא תנא בשם ר"מ (אומר) כל מי
אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב
וכ"ה בתוספתא בהדיא ובפרקין לעיל למה היה כתוב
שקבוע בארץ ישראל ומדבר בלשון הקודש ואוכל
תורה אור השלם
עליהן כו' ותחלה נוטל מראשונה שמצוה בראשון
לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם: כל מי
להסתפק ממנה תחלה. אבל אינו מריקה לגמרי
שהוא קבוע וכו'. פי' שהוא דר בקביעות בא"י
פירותיו בטהרה וקורא ק"ש בבוקר ובערב יהא
1. וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת
שצריך לספק מכל הג' דאסמכוה אקרא לקמן
שהיא מכפרת עון כדכתיב העם היושב בה נשוא
מבושר שבן עולם הבא הוא:
הַקֹּדֶשׁ וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד
מוהעמדנו עלינו לתת שלישית השקל. ואם היה
עון: ואוכל פירותיו בטהרה. שגורם טהרת
הדרן עלך פרק בשלשה פרקים
וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְהִקְרִיב אֶת
מסתפק מהראשונה מכל וכל לא יבוא קודם עצרת
הגוף: ומדבר בלשון הקודש. שגורם טהרת
הלכה א מתני' התרומה מה היו עושין בה
לספק מהשלישית: שלמה שלישית. משום הכי הצריכו
הַשָּׂעִיר הֶחָי:
הנפש: וקורא ק"ש בבוקר ובערב. שמקיים והגית
ויקרא טז כ
לגמור השלישית קודם לשניה דבכך לא יטעו לספק
לוקחין בה תמידין ומוספין
בו יומם ולילה שהתורה עיקר טהרת נשמה:
ד
2. וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ
מקופה ראשונה מכל וכל קודם לשניה: שוקל. תקלין
מובטח לו שהוא בן עוה"ב. אפילו גופו יזדכך
ונסכיהם העומר ושתי לחם ולחם הפנים וכל קרבנו'
חדתין והיינו היכא דהיו קרבנות מרובים והוציאו
דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי
ויזכה לחיים נצחים והם חיי עולם הבא אי נמי
כל הג' קודם הפרק הב' ולא ר"ל ליקח מהשירים
הציבור ה שומרי ה) ספיחין בשביעית נוטלין שכרן
תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה
בלא דין ויסורין יזכה לעוה"ב: סליק פרק ג'
שאין דינם כשקלים: מועלין בשיריים. ודינן
אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד
מתרומת הלשכה רבי יוסי אומר אף הרוצה מתנדב
הלכה א מתני' התרומה מה היו עושין
כשקלים: וכן היה ר"פ ב"י אומר זריזות. איידי
לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ
שומר חנם אמרו לו אף אתה אומר שאין באין אלא
ו
בה. מה שנתנו לתוך הקופות מה
דאמרי בג' פרקים ושצריך להיות נקי מהבריות כמו
הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה:
היו עושין בהן: וכל קרבנות הצבור. לאתויי
מידי שמים ושצריך להיות זריז כמו של בית ר"ג
משל
ויקרא יב ח
שיהיה שלהם תחילה מפרש לכולהו מדות דרפב"י: זריזות מביאה לידי נקיות. זריזות
קטרת: ספיחים. תבואה העולה מאליה ממה שנשר בקציר ונותנים שכר לשומרים
3. וְהִזָּה עָלָיו מִן הַדָּם
הוא היפוך העצלות וע"י שאחוז במדת הזריזות מביאתו לידי נקיות הן בכה"ג דנקיים
שימנעו רגלי בהמה משם ויודיעו לבני אדם שהם לצורך העומר ושתי הלחם שאינן
בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים
מבריות דאיירינן בשמעתין כשרואין זריזותו בדבר בשלימות לא יחשדוהו. והן בידי שמים.
באין אלא מן החדש ומן הארץ ונותנין שכרן מן התרומה דצורך קרבן כקרבן דמי:
וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ מִטֻּמְאֹת
כשהוא זריז במצוה המצוה מזורזת ומלובנת מזבובי מות וכן אמרו ת"ח שעבר עבירה כו'
שומר חנם. ואף אם קנה אותן מן ההפקר כששמרן חנם סבר ר"י דקרבן יחיד משתנה
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
ודאי עשה תשובה תיכף. והוא ע"י זריזותו נקי מחטא: נקיות מביאה לידי טהרה. טהרת
לקרבן צבור: אף אתה אומר וכו'. כלומר אי אתה מודה שאינן באין אלא משל
ויקרא טז יט
הגוף בטבילה צריך שיהא נקי משום לכלוך חציצה ובלא זה אינו טהור. וכן ע"י נקיות
4. כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא
צבור ואם שמרן חנם וזכה בהם נמצא שאינן באין משל צבור ולשיטתם השיבו דסברי
הגוף מאבק חטא בא לטהרת הנשמה שאינה טהורה רק בכלי נקי כמו נפש נקי וצדיק:
שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ
משנת אליהו
טהרה מביאה לידי קדושה. כמו באכילת קדשים וחולין שנעשו על טהרת הקדש וליכנס
מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת
לקדש הכל על ידי טהרה וכל הנכנסין לעזרה צריכין טבילה. אי נמי כדאמרינן בברכות
תני שלישית היתה עשירה שבכולן שהיה בה אצטלית של זהב ודרכונות של זהב. וקשיא דהא בריש פ"ב
דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת
(כב א) גדר גדול גדרו בה מעשה בא' שתבע לדבר עבירה א"ל יש לך מ' סאה שאתה
מסיק דאף מרגליות אסור לצרף משקלים שמא תיזל המרגליות ונמצא הקדש מפסיד ואיך אמר אצטלי
רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב
של זהב שהוא שוה כסף וצ"ל שהביאו לכבוד שהיו הדרכונות של זהב כרוכים בהם לשמירה מדרכםהרחוקה:
טובל פירש ואמרו כ"מ שנאמר בו קדושה הוא פרישת מן העריות כמ"ש קדושים תהיו.
נִדְכָּאִים: ישעיה נז טו
הדרן עלך פרק שלישי
וזהו טהרה מביאה לידי קדושה: קדושה מביאה לידי ענוה. ע"י שהולך ומתקדש בדרכי
5. עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְַיָ
הקדושה כקדושים העומדים לפני ה' תמיד מבין גדולות השי"ת ורב נוראותיו ונעשה שפל ונבזה בעיניו ממה שאינו יכול לעבדו ית"ש כדבעי למיעבד לפני ממ"ה הקדוש ב"ה וכן
קדושה ע"י פרישתו מהנשים דאמרו שחצניות הן בעלי גאוה ועי"ז בא לידי ענוה: ענוה מביאה לידי יראת חטא. ע"י ענוותנותו שהוא נבזה בעיניו נמאס מתיירא וחרד שנבזה
עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים:
משלי כב ד
ושפל כמותו יחטא לפני קדוש ונורא וכל שהוא נמוך ושפל בעיניו מתרומם כבוד שמים בעיניו ויודע כמה החטא פוגם בכל העולמות. ודוד מלך ישראל ע"י שהיה עניו גדול כמ"ש
6. וְחֶסֶד יְַיָ מֵעוֹלָם וְעַד
ואנכי תולעת ולא איש אמר אשמרה דרכי מחטוא וכן אם ח"ו נכשל באיזה דבר חרד וירא מהחטא וחטאתו לנגד עיניו תמיד: ויראת חטא מביאה לידי חסידות. חסידות הוא דרגא
עילאה לפנים משורת הדין כמ"ש בגמרא ולאו משנת חסידים כו' ואמרו כל שיראתו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת ואמרו ולא ע"ה חסיד וע"י יראת חטא שהוא אוצר החכמה בא לעשות
עוֹלָם עַל יְרֵאָיו וְצִדְקָתוֹ
לפנים משורת הדין וכן ע"י שהוא ירא חטא עושה גדרים כדאמרינן לך אמרי' נזירא סחור סחור והוא לפנים משורת הדין ועיקר החסידות שלא יתבייש מבני אדם במילי דשמיא כמ"ש בריש
לִבְנֵי בָנִים:
ברכות ע"פ שמרה נפשי כי חסיד אני לא חסיד אני כו' ולא בושתי כו' ואז כשעולה במדרגה עליונה לעשות כל מה שמוטל עליו ומה שביכלתו להשיג אז על השאר ה' בעזרו ויערה עליו רוח
תהלים קג יז
ממרום וזוכה לרוח הקודש ואמרו בירושלמי שלהי סוכה שמחת בית השואבה שהיו שואבין רוה"ק ושם היו חסידים ואנשי מעשה והוא ע"י ששמחים במעשיהם ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה
7. אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן
כמו שהיה בדוד וז"ש אז דברת בחזון וגו' וזהו חסידות מביאה לידי רוה"ק: ורוה"ק לידי תחיית המתים. כי על ידי שיזככו הרוחות ויערה עליהם רוח ממרום רוח קדושה וטהרה אז יעוררו לרוחות
לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי
המתים שיתנם ה' בהם ויחיו כמ"ש ונתתי רוחי בכם וחייתם. ואמרו בפרק ו' דפסחים עתידים צדיקים שיחיו את המתים כו': דכתיב וכלה מכפר. סמיך להו בקראי ודרשו בזבחים (מ') אם
עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי
כלה כפר וכלה הוא זריזות. כפר נקיות כמו לכפורי ידיה בההוא גברא. והוא נקיות מחטא: וכפר עליה וטהרה. נקיות וטהרה: כי כה אמר וגו' וקדוש שמו. ואת דכא ושפל רוח. שע"י
בָחוּר מֵעָם:
הכרתו לקדושת שמו בא לשפלות כנ"ל: לידי אליהו ז"ל דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה לפני בוא יום הגדול וגו'. והוא אחר התחיה יום הדין הגדול וקודם ליום הגדול ישלחהו להשיב לב אבות
תהלים פט כ
על בנים גו': כל מי שקבוע בארץ ישראל. נגד תיקון שלימת הגוף והוא נגד יסוד העפר כי עפר אתה וקשור לישיבת אה"ק מוקף בקדושת הארץ תמיד וההולך ד"א עליה זוכה לעוה"ב ומוחלין
8. וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם
לו עונותיו כמ"ש העם היושב עליה נשוא עון וכמ"ש בשלהי כתובות: ומדבר בלשון הקודש. תיקון שלימות הרוח שממנו יסוד הדיבור ולשון הקדש פנימיות קדושה יש בו: פירותיו בטהרה.
וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם
נגד נפש הצומחת: ק"ש בבקר ובערב. נגד תיקון הנשמה שהיא מאתוון דאורייתא ואחז"ל כל הקורא ק"ש בבקר ובערב וגו' והגית בו וגו' וגם דק"ש מוסר ומייחד נשמתו ומתקנה בקבלת
עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי
עמ"ש. ונתקנו כל ד' חלקי האדם גוף ונר"ן נגד דצח"ם ואמר"ע. יהא מבושר שבן עולם הבא הוא. על ידי תיקון שלמותו הוא בן עולם הבא: הדרן עלך פרק שלישי
אֲנִי יְַיָ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי
הלכה א התרומה מה היו עושין כו'. כל מה שתרמו מהלשכה: ספיחין. העולין מאליהן ממה שנשרו בקציר ונתנו שכר לשומר שימנע רגלי בהמות משם שנצרכים לעומר וב' הלחם
נְאֻם יְַיָ: יחזקאל לז יד
שאינן באין אלא מן החדש ומן הארץ ולפי שצורך קרבן הוא וכקרבן דמי לכן נתנו שכרן מתרומת הלשכה: שומר חנם. ואף שקנה אותם מן ההפקר כששמרן חנם סבר
9. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם
דקרבן יחיד משתנה לשל צבור: אף אתה כו'. כלומר
א"א מודה דבאין משל צבור ובכה"ג דשמרן חנם זכה בהם נמצא שאינם
באים משל צבור דס"ל דאין קרבן יחיד משתנה לשל
אֵת אֵלִיָּה
הַנָּבִיא לִפְנֵי
בּוֹא יוֹם
יְַיָ הַגָּדוֹל
מלאכי ג כג
וְהַנּוֹרָא: