קרבן התרומה
פרק
רביעי שקלים העדה
י:
מסורת הש"ס
הלכה ב מתני' פרה אדומה ושעיר המשתלח לעזאזל באין מתרומת הלשכה. אע"ג דפרה אינה נשחטת בעזרה באה מתרומת הלשכה דחטאת קרייא רחמנא ושעיר
א) כתובות קו ע"ב קדו' נד א,
ב) כתובות קו ב, ג) מנחות צ א, ד) יומא
המשתלח לפי שצריך ליקח שני שעירים ואין ידוע על איזה מהם יעלה הגורל לה': ולשון של זהורית. שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה וה"ה לעץ
מב א וירו' שם פ"ד הלכה ב,
ארז ואזוב אלא נקט לשון של זהורית לבד לחלק בין לשון של זהורית זה ללשון של שעיר המשתלח: כבש פרה. שהיו עושין שני גשרים זה ע"ג זה מפני קבר התהום מהר
ה) כתובות קו א, ו) נ"א ספר עזרא,
הבית להר המשחה ועליהן היו מוציאין את הפרה: וכבש שעיר. שהיו עושין כמין גשר ועליו היה הולך המשלח את השעיר מפני הבבליים שהיו תולשים בשערו ואומרין
ז) ע"ש קה א, ח) שם קו א, ט) חונה,
טול וצא שלא תשהה עונותינו: ולשון שבין קרניו.
ריבב"ן
י) שם ע"ב, כ) לעיל פ"ב, ל) גרוגרות,
לידע אם הלבין ונתכפרו עונותיהן של ישראל והני
❖
הלכה ב מתני' פרה ושעיר המשתלח ולשון
א
מ) אלעזר,
מתני' ב פרה אדומה ושעיר המשתלח. פרה
אינן צורך קרבן לפיכך אינן באין מתרומה שהופרשה
של זהורית באין מתרומת
לשם קרבנות אלא ממה שנשתייר בלשכה אחר
אדומה על שנקראת חטאת באה
הלשכה כבש פרה וכבש שעיר המשתלח ולשון
הפרשת התרומה: ואמת המים. העוברת בעזרה
ב
מתרומת הלשכה ושעיר המשתלח ממקום שבא
עין משפט
אם צריכין תיקון: וכל צרכי העיר. לחפור בורות
שבין קרניו ואמת המים וחומות העיר ומגדלותיה
שעיר הנעשה בפנים כדתניא בפ' שני שעירי (דף
א)
נר מצוה
שיחין ומערות ותיקון רחובותיה ושווקיה ושמירת
ולקח את שני השעירים שיהיו שניהן שוין
וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה אבא שאול
סב)
העיר: מותר שירי הלשכה. מה שנשאר אחר שנעשה
יד א מיי' פרק ד משקלים הל"א:
במראה ובקומה [ובדמים] ולקיחתן כאחת: ולשון
אומר כבש פרה כהנים גדולים עושין משל עצמן
מהן תיקון צרכי העיר: לוקחין מהן יינות שמנים
טו ב מיי' שם הל"ח:
של זהורית. בעוד שהיה מלבין ונותנין אותו באולם
מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן
ב)
וסלתות. ומוכרין אותן למי שצריך יין לנסכים ושמנים
טז ג טור שו"ע יו"ד סימן רנט
כדאמר ביומא בפ' שני שעירי [דף סז] כבש פרה
יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי רבי
למנחות: אין משתכרין בשל הקדש. שאין עניות
סעיף א בהג"ה:
שהיו עושין מירושלים להר המשחה כיפה מול
במקום עשירות וגנאי הוא להקדש: ואף לא בשל
יז ד מיי' שם הל"ט:
ישמעאל רבי עקיבא אומר אין משתכרין בשל
אוטם מפני קבר התהום כדאמר במסכת פרה
יח ה מיי' פ"ז מכלי המקדש הל'
עניים. דלמא מתרמי עני וליכא למיתב ליה:
הקדש ג אף לא משל עניים מותר התרומה מה היו
פ"ג וכבש שעיר המשתלח דתנן ביומא בפ' שני
מותר התרומה. היינו מה שנשאר בקופות בר"ח
י"ג ובהשגות וכ"מ:
עושין בה רקועי זהב ציפוי לבית קודש הקדשים
יט ו מיי' פרק י"א מטומאת צרעת
שעירי עזים וכבש היו עושים מפני הבבליים
ניסן שאז מביאין קרבנות מתרומה חדשה: צפוי
רבי ישמעאל אומר מותר הפירות קיץ המזבח מותר
הלכה א:
שהיו מתלשין בשערו ואומרים לו טול וצא ולשון
לבית קדשי קדשים. לרצפה ולכותלים: מותר
כ ז מיי' פרק ג מפרה הל"ב:
תרומה לכלי שרת רבי עקיבא אומר מותר תרומה
ד
הפירות. מפרש בגמ': קיץ למזבח. כשהמזבח
שבין קרניו לאחר שמת שמעון הצדיק שראו
כא ח מיי' פרק ד משקלים הל"ד:
לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנניה סגן
בטל מביאים מהן עולות כמו שדרך בני אדם
שלפעמים היה מלבין ופעם לא היה מלבין
כב ט מיי' שם הל"ז:
להעלות מיני מתיקה על השלחן בגמר סעודתם כך
הכהנים אומר מותר נסכים קיץ המזבח מותר
התקינו שהיו מניחין בין קרניו ובסלע כל הראוי
ה
ג)
כג י מיי' שם הל"ב:
אחר שגמרו להביא חובת היום מביאין עולות הללו
לפנים ואף פרה אדומה ושעיר המשתלח באין
התרומה לכלי שרת זה וזה לא היו מודים בפירות:
כד כ מיי' שם הל"א:
כשאין נדרים ונדבות והמזבח בטל: מותר תרומה
מתרומת הלשכה אבל כבש השעיר אע"פ שהיה
גמ'
כה ל מיי' שם הל"ב:
כבש פרה כו' (א) ר' ישמעאל בר נחמן בשם
לקיץ המזבח. שלצורך קרבנות הופרשה: מותר
❖
כו מ מיי' שם הל"ח:
בפנים הואיל שלא הוצרך לעשותו אלא מפני
רבי יונתן (נתן) ג' לשונות הן של שעיר בסלע
ד)
הנסכים. מפרש בגמ': מותר נסכים לקיץ המזבח.
הבבליים לא היה בא מתרומת הלשכה וכל
של מצורע בשקל של פרה בשתי סלעים (ב)רבי
שהנסכים כליל והעולה כליל: זה וזה. ר"ע ור"ח:
ו
ז
שהוא צורך חוץ נעשה משירי הלשכה לפי שלא
גמ'
של שעיר המשתלח. דבעי חלוקה כדתנן
חוניה דברת חוורין רבי בא בר זבדא בשם רבי
היה בו מעילה לר' יהודה אבל לר' מאיר יש
נוסחת הבבלי
ביומא מה היה עושה חציו קשר בסלע וחציו קשר
שמעון בן חלפתא של פרה בשתי סלעים ומחצה
מעילה גם בשירי הלשכה לפי שלפעמים כשהיה
בקרניו לפיכך היה משקלו סלע: ושל מצורע. דלא
(א) רב שמואל בר נחמני בשם ר'
ואית דמפקין לישנא בעשרה זוז (מותר שירי לשכה
נחסר תרומת הלשכה לקנות קרבנות צבור
צריך חלוקה די לו בשקל: ושל פרה. דבעי כובד
נתן ג' לשונות כו' שעיר משתלח
כו') (ג) ר' ה) יהודה בשם ר' שמואל ח תלמידי חכמי'
מביאין לו מן השירים: מתני' ג שירי לשכה.
ליפול אל תוך שריפת הפרה בעיא משקל שני סלעים:
בסלע כו': (ב) ר' ביבא בר זבדא
המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה הלכות קבלה
ואית דמפקין לישנא. כלומר יש אומרים בלשון אחר
הכסף שנשאר שם שלא בא בקופות לוקחין בהן
בשם ר"ש בר תחליפא של כו':
(ג) א"ר הונא בשם ר' שמעון ת"ח
של פרה בי' זוזין והיינו הך דסלע ד' זוזין ושני
הלכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלישכה
יינות כדי להשתכר: אין משתכרין בשל הקדש.
כו': (ד) ר"י בר רדיפא אמר מבקרי
סלעין ומחצה הן י' זוזין: מבקרי מומי קדשים
מפרש במסכת כתובות בפרק בתרא (דף קו)
(ד) רבי יצחק בר רדיפה בשם רבי אימי מבקרי
כו': (ה) גידול בר מניומי בשם ר'
נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. דאילו ליטול שכר
לפי שאין עניות במקום עשירות ואף לא בשל
מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלישכה רבי
אסי אמר שני דייני גזירות כו':
מכל בהמה בפני עצמה אסור דתנן הנוטל שכר
עניים מפני שפעמים היו צריכין מעות לעניים
אחא ר' תנחום בר חייא בשם ר' שמלאי מגיהי
ט
(ו) הלשכה רב הונא אמר מתרומת
להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו הלכך נוטל
ואין בידם: מתני' ד מותר. תרומת הכסף
ב"ה כו': (ז) בשיריי' א"ר (היתנא)
ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה
ו)
[א]
מתרומת הלשכה תהיה הבהמה תמימה או בעלת
שנשאר בקופות: מותר פירות. ר' ישמעאל לטעמי'
כלום כו': (ח) תני ר"י גדגדות
(ה)גידל בר בנימין בשם ר' אסי שני דייני גזילות
מום אין לו תועלת: שני דייני גזלות. שבירושלם:
ז)
השלחן כו': (ט) ור' אילא בשם ר'
דאמר לעיל שהיו לוקחין יינות ושמנים וסלתות
האורגות בפרכות. שבין היכל לקדשי הקדשים: מה
נוטלין שכרן מתרומת הלשכה שמואל אמר
ח)
נחמני אפי' כו' שבחוץ א"ר
חנין
להשתכר קיץ המזבח בשעה שהמזבח בטל שאין
פליג. במאי פליגי: ר"י גרוגרות. כך שמו:
❖
נשים האורגות בפרוכת נוטלין שכרן מתרומת
י
כו':
בו מה להקריב לוקחין עולות ומקריבין ונקראין
מזבח הזהב. כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לאדמה
(ו)הלשכה רבי חונה אמר מתרומת בדק הבית מה
קיץ המזבח כאדם שאוכל פירות בקינוח סעודה
ויכולין לטלטלו לפיכך נידון ככלי: ממותרי הנסכים.
פליג שמואל עבד לה כקרבן רב הונא עבד
ט)
[ב]
[א]
כדאמרי' בשבועות פ"ק [יב] כבנות שבע לאדם:
לקמן פ"ה מפורש מה מותר נסכים: מזבח העולה.
הגהות הגר"א
לה כבנין אמר רבי חזקיה תנא ר' יהודה (גרוגרות)
שהוא בנין: חוץ לעזרות. כל מה שהוא חוץ לעזרת
לכלי שרת. דס"ל להאי תנא מכשירי קרבן כקרבן
ישראל כגון עזרת נשים והחיל וחומת העיר
גדגדות הקטרת וכל קרבנות הצבור באין
לפיכך באין ממקום שהקרבנות באין ובכתובות
י)
כ
[א] ספר העזרה כצ"ל ועי' רש"י
ומגדלותיה: מועלין בהן. ואס"ד דמשירי הלשכה
כתובות (קו.) ד"ה מגיהי ספרים של
פ' בתרא מפרש טעמא דכתיב את שאר הכסף
מתרומת הלשכה מזבח הזהב וכל כלי שרת
הן באין קשיא וכי יש מעילה בשירים: ומשני אלא
כל אדם ואדם ועי' במ"ק (יח:)
איזהו כסף שיש בו שירים הוי אומר זו תרומה
ל באין ממותר נסכים מ מזבח העולה וההיכל
כר"מ. אתיא הך ברייתא: אמר ר' חיננא. אפי'
אפילו בספר עזרה פירש"י שהיה
ואימא שירים גופייהו כדאמר רבא העולה עולה
והעזרות באין משירי הלשכה חוץ לעזרות באין
[ג]
כר"מ לא מצי אתיא: אלא בתוך שנתו. הוא
להם ס"ת שממנו מגיהים שאר ס"ת.
ראשונה ה"נ הכסף כסף ראשון: מותר נסכים.
מלשכת בדק הבית והא תני אבני [ד] המזבח
והריטב"א פי' שם ס"ת שהיה כ"ג
דמועלין בשיריים דשמא יצטרכו לקנות מהן קרבנות
מפרש במנחות פרק שתי מדות ר' חייא בר יוסף
קורא בעזרה ביוה"כ. ועי' רמב"ם
צבור וכדאמרינן לעיל פ"ג ה"ד: והכא חוץ לשנתו
ההיכל והעזרות מועלין בהן וכי יש מעילה בשיריים
אמר בירוצי המדות פי' שהיה הגזבר לוקח
וב"י שם. וגי' עזרא ט"ס הוא דשל
אנן קיימין. דבתוך שנתו אסור להוציאן לצורך
אלא כר"מ דר' מאיר אמר מועלין בשיריים
כ)
[ה]
(ז)
סולת ויין ושמן במדה טפופה וגדושה ומחזיר
עזרא ודאי א"צ להגיה שהי' כל
דברים אחרים דשמא יצטרכו לקרבנות צבור:
א"ר חייא (חיננא) כלום אמר ר"מ אלא בתוך שנתו
התור' עוברת על פיו וכל סדר
לקונין ממנו לצורך מזבח במדה מחוקה ר' יוחנן
מעכבין את הקרבן. שאסור להקריב קרבן אם
והכא חוץ לשנתו אנן קיימין א"ר חזקיה (ח) תנא
כתיבת התורה ממנו קבלנו: [ב] צ"ל
אמר כאותה ששנינו המספק סלתות מארבע
אין אלו במקומן ויותר נראה שאסור להקריב עליהן
עבד ליה ככלים. כי כן תנא דבי ר"י
רבי יהודה גדגניות השלחן והמנורה והמזבחות
ל)
ועמדו משלש יספק מארבע דמעות קונות דכתב
קרבן כגון לחם הפנים על השולחן ונרות במנורה
כלי שרת באין מתרומת הלשכה ול"ג
והפרוכת מעכבים את הקרבנות דברי ר' מאיר
וקרבנות על המזבחות וזריקת הדם על הפרוכת
רחמנא ונתן הכסף וקם לו קיבל משלש ועמדו
כקרבן דלכלים מסתבר לדמותן יותר
וריחוץ ידים ורגלים בכיור: כל הן. כל היכא
מארבע יספק מארבע שיד הקדש על העליונה
וחכמים אומרים אין לך מעכב את הקרבן אלא
[ו]
מלקרבן אע"ג דקרבן נמי אתי
דכתיב נכח כגון במנורה דכתיב ואת המנורה
ולא יהיה כח הדיוט חמור מן ההקדש דהדיוט
[ב] הכיור והכן בלבד ולא כן א"ר אליעזר ור' יוסי
מתרומת הלשכה: [ג] ה"ג מזבח
מ)
(תתן) נוכח השלחן: צלע אינו מעכב. כגון בשלחן
כל זמן שלא משך יכול לחזור בו וזה וזה לא היו
העולה כו' באין מבדק הבית חוץ
בן חנינה תריהון אמרין כל הן דכתיב נכח מעכב
משנת אליהו
לעזרות באין משירי הלשכה. וכ"ה
צלע אינו מעכב ואמר רבי שמואל בר נחמן בשם
תקלין חדתין
בבבלי שם בברייתא להדיא ועי'
ה"ג ספר העזרה. ועי' רש"י בכתובות ק"ו א' ד"ה מגיהי
רבי יונתן ואפילו צלע מעכב (ט) וא"ר אילא בשם
מתני' פרה. פרה אדומה אע"ג דאינה נשחטת
ברמב"ם פ"ד דשקלים הל"ח מה
ספרים של כל אדם ואדם. שאסור להשהות ספר
שתמה הכ"מ עליו: [ד] ה"ג והא
בעזרה באה מתרומת הלשכה דחטאת
ר'
שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה וראו ב"ד שהיו
מתעצלין בדבר והפקירו תרומת הלשכה לכך. עכ"ל. ולשנא דספרים דקאמר שם דייק. ועי' מ"ק
קרייה רחמנא: שעיר המשתלח. לפי שצריך ליקח ב' שעירים וא"י על איזה יעלה הגורל
תני אבני ירושלים מועלין בהן כו'
י"ח ב' אפי' בספר עזרה שפירש"י שהיה להם ס"ת שממנו מגיהים שאר ס"ת. והריטב"א פי' שם
לה': ולשון של זהורית. שני תולעת שמשליכין אל תוך שריפת הפרה וה"ה עץ ארז ואזוב
וזה ודאי חוץ לעזרות: [ה] ה"ג
ס"ת שהיה כ"ג קורא בעזרה ביוה"כ. ועי' רמב"ם וב"י שם. וגי' עזרא ט"ס כאן דשל עזרא ודאי
אלא נקט לשון של זהורית לחלק בינו ובין לשון של שעיר המשתלח: כבש פרה. הגשר שהיו עושין
כר"מ דר"מ אמר כו' ול"ג אלא
א"צ להגיה שהיה כל התורה עוברת על פיו וכל סדר כתיבת התורה ממנו קבלנו. והרמב"ם בשקלים
א' ע"ג שלמטה הימנו מפני קבר התהום מהר הבית להר המשחה ועליהן היו מוציאין
דתירוצא קמא הוא דקאמר לה וגם
נקט לשון סוגיא דבבלי ספרים שבירושלים ודעתו כפי' רש"י ודמי לגוזרי גזירות בסמוך לזה שהיו
הפרה: וכבש שעיר. שהיו עושין גשר שעליו יוליך המשלח את השעיר מפני הבבליים שהיו
דמיפרך ולא אסיק לה הכי: [ו] ה"ג
נוטלים שכרן מתרומת הלשכה דהטעם כמ"ש התוס' שם ק"ה א' ד"ה גוזרי כו' לפי שכל שעה היו יושבין
תולשין בשערו ואומרים טול וצא שלא תשהה עונותינו: ולשון שבין קרניו. לידע אם הלבין
אין לך מעכב את הקרבן אלא כרכוב
בדין ולא היו עוסקין בשום מלאכה ולא היה להם במה להתפרנס והיה מוטל על הצבור לפרנסם וה"נ
והני אינן צורך קרבן לכן אינן באין מתרומת הלשכה שהופרשה לשם קרבנות אלא משירי
מגיהי ספרים שבירושלים תמיד היו עסוקין בזה והיה מוטל על הצבור לפרנסם ועיין תוספות בשבועות
וקרן בלבד. וטעם הגאון הנ"ל
הלשכה: ואמת המים. העוברת בעזרה אם צריכה תיקון: וכל צרכי העיר. לחפור בורות
י' ע"ב ד"ה קדושה כו' דייני גזירות וכן מגיהי ספרים דלב ב"ד מתנה עליהן ובק"ע אשתמיטתיה דברי
בהג"ה זו מסוגיא דזבחים (ס"ב.)
שיחין ומערות ותקון רחובותיה: גמ' בסלע. שצריך לחלקו כדאמרינן ביומא חציו קושר
התוספות דשבועות ופסק הרמב"ם דשקלים ותוספות דמעילה י"ד א' ד"ה בונין ע"ש: עבוד לה כבנין.
ת"ר קרן כו' אלא מעתה כו' ותניא
בסלע וחציו בין קרניו: בשקל. דלא בעי חלוקה די בשקל: בב' סלעים. דכתיב והשליך
לפי שלא קדשו קדושת הגוף. ובבבלי שם פריך עליה מברייתא דתניא נשים האורגות בפרכת כו'נוטלים
איזהו כרכב ר' אומר זה כיור ר"י
אל תוך שריפת הפרה דבעינן קצת כובד ליפול לתוך שריפת הפרה ובעינן יותר: ואית
שכרן מתרומת הלשכה. ומשני לה דבבי דברייתא מיירי בפרוכת דעבידי לצניעותא נגד הפתחים ואינן
בר"י אומר זה הסובב. וגבי כרכב
תחת בנין. וע"כ ר"ה דהכא הכי ס"ל דלא תקשי עליה מברייתא. ושמואל פליג גם בפרוכת המבדיל
דמפקין. לשנא אחרינא: בעשר זוז. חדא שיעורא הוא דהסלע ד' דינרין: מומי קדשים.
כתיב המזבח לעכב ובכרכב נכללים
בין היכל לק"ק דג"כ מתרומת הלשכה דודאי בחד גוונא פליגי וכ"ש דבפרוכת דפתחים ס"ל לשמואל
של קרבנות שנתקדשו. דליטול מכל בהמה בפ"ע אסור דהא תנן הנוטל שכר לראות בכורות
דמתרומת הלשכה ולדידיה ההיא ברייתא איירי בכל גוונא אף בפרכת דתחת הבנין: ה"ג מזבח העולה
שתיהן אי כמר אי כמר אבל מ"ש
אין שוחטין על פיו אבל כשנותנין לו מתרומת הלשכה ש"ד דאין לו תועלת אם תהיה תמימה
וההיכל והעזרות באין מבד"ה. וכ"ה בבבלי שם בברייתא להדיא והרמב"ם בפ"ד דשקלים ה"ח כתב על
בספרים כיור וכנו שבוש הוא דאיך
או בעלת מום: ספר העזרה גרסינן. ספר שבעזרה: בפרכת. כגון אותן פרוכת שתחת
מזבח כו' משירי לשכה והוא נגד סוגיא דבבלי דגרס בירושלמי כגי' הישנה ג"כ תמיה וכבר תמה הכ"מ
ממעט קרן דכתיב ביה המזבח וגם
בנין דהיינו פרכת המבדילין בין היכל לק"ק שהיו במקדש שני במקום אמה טרקסין שעשה
עליו: חוץ לעזרות. בבבלי הגי' חוץ לחומת העזרה ודייק רש"י דקאי על עזרת ישראל אבל עז"נ
דכן לא כתי' בי' לעיכובא וניחא
שלמה בבנין ראשון ואנשי הגולה עשו את הבנין גובה מאד ולא יכול בנין בעובי החומה להתקיים
והחיל כו'. אבל כאן דנקט חוץ לעזרות לא קאי אלא על חומת העיר ומגדלותיה וכ"מ ברמב"ם שם
❖
למנקט כרכב דלא אתיא בפלוגתא:
בגובה כזה ולהרחיבו לא יוכלו לפי שמקצרין את ההיכל ואת ק"ק ועשו ב' פרכת וביניהן אמה
דלא נקט אלא חומת העיר כו' וכן היה מפרש בבבלי דעז"נ בכלל עזרה: ה"ג אלא קרן וכרכוב.
ואותן פרכת ס"ל לרב הונא דבאין מב"ה: ה"ג עביד לה ככלים. דתנא דבי ר"י כלי שרת
וטעם רבינו הגאון. מסוגיא דזבחים ס"ב א' ת"ר קרן כו' אלא מעתה כו' ותניא איזהו כרכב רבי
באים מתרומת הלשכה ול"ג כקרבן דלכלים מסתבר לדמותן יותר מלקרבן אע"ג דקרבן נמי
אתי מתרומת הלשכה: כבנין. הואיל ועשויות תחת בנין: ר"י בר גרוגרות. שם אדם: הקטורת כו'. ברייתא זו הובאה בבבלי כתובות (ק"ו ב') וה"ג לה נמי הכא: מזבח הזהב.
גליון הש"ס
שהוא כלי ולא בנין שיוכל להטלטל לכן נידון ככלי: מזבח העולה. שהוא בנין. בא מקדשי ב"ה: חוץ לעזרות. כגון חומות העיר ומגדלותיה באין משירים הנותרים בלשכה: ה"ג והתני
אבני ירושלים מועלין בהן. וזה ודאי חוץ לעזרות וקשה וכי יש מעילה בשירים: ה"ג כר"מ דר"מ אמר כו'. ול"ג אלא דתירוצא קמא הוא דקאמר לה וגם דמיפרך ולא אסיק לה הכי:
[א] הגר"א הגיה ועי' במדרש חזית
בתוך שנתה. כדאמר לעיל שמא יצטרכו לקנות בהן קרבנות ואבני ירושלים ודאי חוץ לשנתה קיימי ואמאי מועלין בהן: מעכבין את הקרבן. שאם אינן במקומן ואינן שלמין אסור
ובמ"ר פרשה י"א: [ב] הגר"א הגיה
להקריב: ה"ג אלא כרכוב וקרן. כרכוב אית דסבר זהו הסובב וכתיב ביה המזבח לעכב דהכי משמע המזבח זהו המזבח העשוי כן. ורבנן ס"ל זהו הכיור. וקרן נמי כתיב ביה על
שצ"ל כרכוב וקרן. וצ"ע דהרי ביומא
קרנות המזבח. והכי אמרי' בזבחים פ' קדשי קדשים (ס"ב א'): נכח. דכתיב ואת המנורה תתן נוכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון. וא"כ נכח היינו מנורה: צלע. היינו שלחן:
פ"ד הל"ה אמרו ג"כ הכיור והכן
מעכבין ושם א"א להגיה ע"ש ועי'
בקונטרס מים חיים להפר"ח פ"ב מעיוה"כ הלכה ה: