קרבן שלשה עשר
שופרות פ"ו
שקלים העדה
טז.
מסורת הש"ס
השמונה בגדים והציץ הוא החשוב שבהן: והלא הארון בציון היה. בימי דוד ואיך קאמר והארון יושב בסוכות אלא ודאי דעל הארון השני שיוצא עמהם למלחמה קאמר: סכך שהוא
א) יומא נב ב, ב) כריתות ה א
וע"ש, ג) ויק"ר פ"י וירוש' הוריו'
כקירוי. שהיה יושב באוהל שעדיין לא נבנה בה"מ ולכך קורא אותו סוכה לשון סכך בעלמא והואיל והארון לא היה מיושב וישראל במלחמה החמיר אוריה על עצמו שלא לשמש המטה:
פ"ג הל"ב ועי' בבלי הוריות יא ב,
נגנז עמו צנצנת המן. דכתיב בארון אשר אועד לך שמה וכתיב בצנצנת המן ותן שמה מלא העומר מן ויליף שמה שמה גזירה שוה: וצלוחית שמן המשחה. דכתיב בו שמן משחת קודש
ד) הוריות יב א, ה) שם יא ב,
יהיה זה לי לדורותיכם וכתיב גבי צנצנת למשמרת לדורותיכם ויליף דורות דורות: ומקלו של אהרן. דכתי' למשמרת לאות לבני מרי ובצנצנת כתיב למשמרת: וארגז שהושיבו פלשתים אשם לאלהי
ו) מגילה יד א, ז) הוריות יא ב,
ישראל. דכתיב תשימו בארגז מצידו אלמא גבי
תקלין חדתין
ח) ירושלמי סוטה פ"ח הל"ג,
ארון הוה קאי וממילא שמעינן דעמו נגנז: יולך
דארון קאי על ארון שהציץ מונח בו: בציון היה.
והלא ארון בציון היה מה עבדין ליה רבנן סכך
ט) כלים פי"ז מ"י, י) ב"ב יד א,
❖
ה' אותך וגו'. ודאג שמא יגלה: תנו את הארון
ואיך אמר והארון יושב בסוכות אע"כ דב' ארונות
כ) מנחות צט א ועי' במ"ר פ"ד,
שהוא כקירוי שעדיין לא נבנה בית הבחירה
[א]
הקודש בבית. הא התם הוה קאי אלא גניזה היא:
היו ואארון דבמלחמה קאמר: שלא בקירוי גרס.
משנגנז הארון נגנז עמו צנצנת המן וצלוחית
א)
א
שעדיין לא נבנה בה"מ והיה באהל ולפי שעדיין לא
אין אתם מחזירין אותו למקומו. שאין מצות בכתף
היה הארון בבית החמיר אוריה על עצמו: נגנז
שמן המשחה ומקלו של אהרן ופרחיו ושקדיו
ישאו נוהגת בלוים אז ועוד שיתחלל קדושת הארון
עין משפט
עמו צנצנת. בתוספתא שם ויליף מדכתיב בארון
בירידתו לבבל: פיטום שמן המשחה וכו'. מדפריך
וארגז שהשיבו פלשתים אשם לאלהי ישראל מי
אשר אועד לך שמה וכתיב בצנצנת המן ותן שמה
נר מצוה
עלה לקמן מהא דיאשיה גנזו מייתי ליה הכא ודלא
גנזו יאשיהו גנזו כיון שראה שכתוב יולך ה' אותך
1
מלא העומר מן ויליף גז"ש שמה שמה: וצלוחית כו'.
ד
כמהרא"פ: שהוא אלף ות"ק מנים. דמפרש קרא
א
מיי' פ"ד מבית הבחירה
דכתי' ביה לדורותיכם וכן גבי צנצנת לדורותיכם ויליף
ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת
כדכתיב דקנמן בשם וקנה בשם כל אחד לא היה
הל"א:
דורות דורות: ומקלו כו'. יליף משמרת דכתיב ביה
אתה ואבותיך עמד וגנזו הדא הוא דכתיב 2ויאמר
ה ב מיי' פ"א מכלי המקדש
אלא ר"ן מנה ודקשיא מחציתו דקנמון בשם למאי
למשמרת וכן בצנצנת כתיב למשמרת: וארגז כו'.
ללוים המבינים ולכל ישראל הקדושים לה' תנו את
הל"ב:
אתא י"ל דגזירת הכתוב הוא שיביא ת"ק מנים
דכתיב תשימו בארגז מצידו וממילא שמעינן דעמו
ו ג מיי' שם הלי"א ופ"א
נגנז: בבית אשר בנה כו'. שם גנזו: ה"ג ונגנז
ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך
וחוצהו ולוקח ממנו ר"ן מנים לשמן המשחה וכה"ג
פיטום של שמן המשחה כיצד כו'. וקאי אדלעיל
ממלכים הל"ז והלכה יב:
אמרינן במנחות מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב
ישראל אין לכם משא בכתף אמר להם אם גולה
ז ד מיי' פ"א מכלי המקדש
דחשיב בהנגנזין גם שמן המשחה ומפרש ענין שמן
ומחצה אבד ודלא כמהר"א פולדא: העיקרין.
הוא עמכם לבבל [א] אין אתם מחזירין אותו עוד
המשחה: שהן אלף ות"ק מנים. ס"ל כפשטא דקרא
הל"ז:
הן הבשמים: שולקן היה במים. שיבלעו המים
ח ה מיי' שם הלי"א ופ"א
למקומו אלא עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו
דכתיב קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות
וכשיציף עליהם השמן לא יבלעו אותו העיקרין דשמן
וקנמן בשם מחציתו. מחציתו דמר דרור שהוא ר"ן
ממלכים הלכה יא:
ישראל: פטום שמן המשחה ואתה קח לך וגו'
3
[ב]
המועט הזה היה נבלע בעיקרין המרובין: וממנו
וקנה בשם ג"כ ר"ן וקדה ת"ק הרי אלף ות"ק: י"ב
ט ו מיי' שם ופ"א ממלכים
וקידה חמש מאות וגו' שהן אלף וחמש מאות מנים:
נמשחו אהרן וכו'. דכתיב שבעת ימים ימלא את
לוג שבו שולקין את העיקרין. הבשמים: ה"ג דברי
הל"י:
שמן זית הין שנים עשר לוג שבו שולקין את
רבי יהודה וכ"ה בכריתות שם: רבי יוסי אומר כו'.
ידכם ואיתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם
ב)
י
ז מיי' פ"ב מבית הבחירה
בבבלי שם א"ל רבי יוסי והלא לסוך העיקרין אינה
ולמלא בם את ידם: טעונין משיחה. דכתיב והכהן
העיקרין דברי ר"מ רבי יהודה אומר שולקן
הל"ו ופ"ה מתמידין הל"ט
ב
[ג]
❖
ספק ופי' רש"י דהא שמן לא הוי אלא י"ב לוג ועיקרין
המשיח תחתיו מבניו לימא קרא והכהן שתחתיו
ופ"ג מבית הבחירה הלי"ב:
היה במים ונותן שמן על גביהן משהיה קולט את
הוי טובא כיצד עושה הביאו העיקרין ושלקום במים
מבניו מאי המשיח אלא הא קמ"ל דאפי' מבניו אי
הריח היה מעבירו כדרך שהפטמין עושין הדא
שיבלעו המים ולכשיציף עליהן השמן לא יבלעהו
נמשח הוה כה"ג ואם לאו לא הוה כה"ג: הה"ד
והציף עליהן שמן המשחה וקלט את הריח וקפחו
הוא דכתיב שמן משחת קדש וגו' תני רבי
4
ג)
שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם. דזה
הגהות הגר"א
וחבירו וקפחו את הרועה ביומא קפחו משה לשמן
יהודה בי רבי אילעי שמן המשחה שעשה משה
בגימטריא י"ב כלומר אף לדורות יהיה בגימטריא
מעל העיקרין ונתנו בצלוחית ע"ש וה"נ הכא ודריש
[א] שלא בקירוי גרסינן:
במדבר מעשה נסים נעשה בו מתחלה ועד סוף
זה: אלא ע"ג מעין. שתמשוך מלכותו דסימנא
לה מקרא: רוקח כדרך המפטמין. והתם מייתי לה
[ב] ה"ג ונגנז פיטום של שמן
מילתא היא: גיחון. מעין קטן סמוך לירושלם
דר' יהודה השיב לר"י וכי נס א' נעשה בשמן המשחה
שמתחלה לא היה בו אלא שנים עשר לוג שנאמר
המשחה כיצד וכו'. פי' וקאי
כו': כל שבעת ימי המלואים כו'. כדמפרש בגמרא
ולא זהו גיחון הגדול היוצא מגן עדן: מפני
שמן זית הין אם לסוך בו את העיקרין לא היה בו
אדלעיל דחשיב בהנגנזין גם שמן
פרק קמא דיומא שבעת ימים ימלא וגו' ואיתקש
מחלוקת של אדוניהו. דכתיב למען יאריך ימים
ספק על אחת כמה וכמה שהאור בולע והעצים
המשחה ומפ' ענין שמן
משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את
וגו' בקרב ישראל בזמן ששלום בישראל המלכות
המשחה: [ג] ה"ג דברי ר'
ידם: ה"ג מלך בן מלך אין טעון משיחה אבל כ"ג כו'.
בולעים והיורה בולעת וממנו נמשחו המשכן וכל
ירושה ולא בעי משיחה אבל אי איכא מחלוקת לאו
יהודה ר' יוסי אומר וכו' וכ"ה
ול"ג מ"ט דכתיב כי זה וגו' דמזה דריש לקמן על
כליו השולחן וכל כליו המנורה וכל כליה וממנו
ירושה היא ובעי משיחה בתחלה: ופריך לא כן
בכריתות שם: [ד] ה"ג מלך בן
מלכי ישראל שא"צ כלל משיחה וכ"ה בבבלי שם:
נמשחו אהרן כהן גדול ובניו כל שבעת ימי המלואי'
כתיב וכו'. ואין מלכי ישראל טעונין משיחה ויורם
כולן טעונין כו'. התם מפרש מדכתיב והכהן המשיח
מלך אינו טעון משיחה אבל כהן
מלך ישראל הוה: אלא יהואחז וכו'. כלומר סמי
תחתיו מבניו נימא קרא והכהן שתחתיו מבניו מאי
גדול בן כ"ג אפילו עד י' דורות
וממנו נמשחו כהנים גדולים ומלכים מלך בתחלה
המשיח הא קמ"ל דאפילו מבניו ההוא דמשח ליה
מכאן יהוא מפני יורם ותני יהואחז מפני יהויקים:
וכו'. ול"ג מאי טעמא קום
טעון משיחה [ד] מלך בן מלך אין טעון משיחה
ג
הוי כ"ג וא"ל משח כו': זה לדורותיכם. אלמא
ופריך ולא יאשיהו גנזו. לשמן המשחה כדאמרי'
משחהו וכו' דמזה דריש לקמן
מ"ט 5 קום משחהו כי זה הוא זה טעון משיחה ואין
כולהו י"ב לוג קיימי לע"ל: אין מושחין מלך בן
על מלכי ישראל שא"צ כלל
לעיל ויהואחז ויהויקים בני יאשיהו היו ואיך
מלך. בבבלי מפרש מקרא דכתיב למען יאריך ימים
בנו טעון משיחה אבל כ"ג בן כ"ג אפי' עד עשרה
ד
משיחה וכ"ה בבבלי שם:
קאמרת דיהואחז נמשח בשמן המשחה: ומשני הדא
על ממלכתו הוא ובניו כל הימים ירושה היא: אלא
[ה] מלות מפני המחלוקת ל"ג:
דורות טעון משיחה וכולו קיים לעתיד לבא הה"ד
אמרה. זאת אומרת שיהואחז בשמן אפרסמון
מפני כו'. גרסינן ול"ג תחלה מפני המחלוקת ובבבלי
[ו] אלא ל"ג: [ז] ה"ג ארכן
שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם: אין
נמשח ולא בשמן המשחה א"נ ה"ק כיון דעכ"ל
6
ד)
מפרש מנלן דכי אתי מחלוקת בעי משיחה ולא כל
ששה טפחים ורחבן שלשה תן
דבשמן אפרסמון נמשח א"כ אין צריך להגיה
מושחין המלכים אלא ע"ג המעיין שנא' והרכבתם
דבעי מלכא מורית ליה מלכותא: לא כדין כתיב כו'.
ה
7
רחבן של לוחות לארכו של ארון
הברייתא דאף יהוא בשמן אפרסמון נמשח: אין
קושיא היא דפריך על הא דאמר שנמשח יהוא מפני
את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אותו
וכו'. וה"ג בירושלמי פ' בתרא
יהורם והא כתיב כי זה וגו' דמשמע שאין אחר ממלכי
מושחין כהנים מלכים. ואע"פ שאינו זר אצל שמן
דתענית. ובבבלי ב"ב (יד.)
אל גיחון ומשח אותו שם צדוק הכהן ונתן הנביא
ישראל נמשח כלל אף מפני המחלוקת דלא מסתבר
המשחה דהא כבר נמשח כשנעשה כה"ג אפ"ה אין
הגירסא ארכן ששה ורוחבן ששה
למלך על ישראל אין מושחין מלך בן מלך אלא
שנמעול בשמן המשחה מפני המחלוקת כמ"ש בגמרא
ה)
מושחין אותו למלוכה כמלכי ישראל דאין מושחין
ועובין ג' ועיין שם בפירש"י.
שם. ועוד פריך על מ"ש שנמשח יהואחז מפני כו'
מפני המחלוקת מפני מה נמשח שלמה מפני
[ה]
אלא מלכי בית דוד: לא יסור שבט מיהודה. וכל
ועיין בס' ת"ח שהוא מפלפל
והלא יאשיהו גנזו לשמן המשחה ויהואחז היה אחרי
❖
מחלוקתו של אדוניהו יואש מפני עתליהו יהואחז
מלכות שאינו לירושה לעולם אין נמשח בשמן
באריכות בגי' שני התלמודים:
יאשיהו ובמה נמשח ופריק בחדא מחתא על שניהם
המשחה: וכתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים.
מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו ב' שנים יהוא
הד"א באפרסמונא משחו שהם משחו אותם באפרסמון
שאפילו למלך אין ממנים כהן וכ"ש שאינן נמשחים:
ולא בשמן המשחה ומפרש ב' המלכים דסמיך להו
מפני יורם לא כן כתיב קום משחהו כי זה הוא זה
5
הוא יוחנן הוא יהואחז. דבדברי הימים כתיב ובני
אהדדי בברייתא ואתיא כאוקימתא דבבלי שם: משבט
ציון ירושלים
טעון משיחה ואין מלכי ישראל טעונין משיחה
יהודה. ולא כהנים דאתו מלוי: אר"י הוא יוחנן כו'.
יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלישי צדקיהו
[ו]אלא יהואחז מפני יהויקים אחיו שהיה גדול ממנו
שאול ויהוא נמשחו מן הפך.
מייתי לה לפרושי דלא תקשי אר"י מברייתא דלעיל
הרביעי שלום ויוחנן הוא יהואחז דיהויקים
עי' שו"ת רמ"ע מפאנו סימן
כדמפרש: והכתיב הבכור יוחנן. וא"כ יהואחז הוי
שתי שנים ולא יאשיהו גנזו הדא אמרה באפרסמון
ו
וצדקיהו מצינו שמלכו לאחר יהואחז ש"מ דיהואחז
גדול וא"כ היאך קאמר יהואחז מפני יהויקים אחיו
ק"ב שכ' ששאול נמשח בשמן
הוא יוחנן: ופריך והא כתיב הבכור יוחנן. ולעיל
נמשח: אין מושחין המלכים אלא מן הקרן שאול
ו)
שהיה גדול ממנו ומשני בכור למלכות. ולעולם
המשחה. וכאן נראה מבואר
אמרינן שיהויקים גדול מיהואחז שתי שנים: ומשני
ויהוא נמשחו מן הפך היתה מלכותן מלכות עוברת
יהויקים הוה קשיש ובבבלי פריך מר"י אברייתא
שנמשח מן הפך. ובק"ע מבואר
בכור למלכות. שמלך ראשון: רביעי למלכות.
ומשני הכי: השלישי צדקיהו. הוא כמה דפריך בבבלי
דוד ושלמה נמשחו מן הקרן היתה מלכותן מלכות
שם דיהוא בשמן אפרסמון נמשח
שמלך יהואחז ואחריו יהויקים ואחריו יכניה בנו
והא בדרי קחשיב דהיינו שלישי רביעי ומשני שלישי
וע"כ דשאול גם כן נמשח בשמן
קיימת: [ב] אין מושחין כהנים מלכים אמר רבי
ואחריו צדקיהו: שצידק עליו. נבוכדנצר את הדין
לבנים רביעי למלכות: צדקיה שצידק כו'. שמות
אפרסמון וכן נראה מש"ס
(יונה אמר ר' אבי) יודה ענתונדרייא על שם 8לא
השבחים: מתניה שמו כו'. הכי נקט לה בפלוגתא
ואמר לו יה יצדיק עליך את הדין אם תמרוד בי
כריתות דף ו וכן מצאתי בשמואל
דר"י ור"ל ושם נקט לה בחד מאן דאמר דעיקר שמו
יסור שבט מיהודה אמר ר' חייא בר אדא למען
9
ולכך קרא שמו צדקיהו: כל האמות. אפילו של
א סימן י' על פסוק כי משחך
מתניה ואלו ב' שמות לשבחיו הם: בינונית. כל
יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל
כלים היו בינונית דהיינו באמה בת ששה טפחים:
הביא רד"ק ואלשיך מדרש ששאול
האמות בין של כלים בין של בנין היו נמדדות בבינונית
נמשח באפרסמא דכיא. ועי'
אמתא אשיתא. אמה אחת היא ששה טפחים:
מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים א"ר יוחנן
ז)
שהיא אמה בת ו' טפחים והיא קרויה בינונית מפני
פרקי ר"א פט"ז וגם מ"ש שם
אשר שברת ושמתם בארון. דאשר שברת מיותר
הוא יוחנן הוא יהואחז והא כתיב הבכור יוחנן
שיש בת חמשה טפחים קטנה הימנה והיא אמת היסוד
01
שאחז נמשח באפרסמא דכיא
ללמדך דאף השבורות ישים בארון וכל לוח רחבו
ואמה סובב ואמת הקרנות ואמת רובע של מזבח
בכור למלכות א"ר יוחנן הוא שלום הוא צדקיהו
מבואר כן ג"כ ועי' ב"ש בהוריו'
שלשה: ה"ג ורחבן שלשה. כן הוא בסוטה:
הפנימי כדאמר במנחות שם מהאי קרא ואלה מדות
ו א: ע"ש לא יסור שבט
והכתיב הג' צדקיהו והרביעי שלום ג' לתולדות ד'
המזבח באמות וגו' ויש גדולה הימנה חצי אצבע
משנת אליהו
מיהודה. עי' רמב"ן על התורה
למלכות צדקיהו שצידק עליו מדת הדין שלום
כדתניא בפסחים פ"ו ב' אמות היו בשושן הבירה א'
שהן אלף ות"ק מנין. הך סוגיא פליגא אסוגיא דבבלי
פרשת ויחי ע"פ לא יסור שבט
יתירה על של משה חצי אצבע (רש"י סוכה ג' ב')
שבימיו שלמה מלכות בית דוד (ריש לקיש אמר)
ריש כריתות (ה' א') דסוגיא דילן ס"ל כפשטיה
מיהודה ובתשובה בזה כתבתי
ועי' עירובין ד': אמת הבנין. כגון חומת הבית
דקרא דכתיב קח לך בשמים ראש מר דרור ת"ק וקנמן
לא שלום הוה שמיה ולא צדקיהו הוה שמיה אלא
דבר נחמד על ינאי המלך
ומזבח העולה: ושל כלים. ארון ושלחן ומזבח הזהב.
בשם מחציתו מחציתו דמר דרור שהוא ר"ן וקנה בשם
בקידושין ס"ו שאמרו רב לך כתר
מתניה הדא הוא דכתיב וימלך מלך בבל את
11
(רש"י במנחות צ"ז א'): שנא' אשר שברת ושמתם
ר"ן וקדה ת"ק הרי ט"ו מאות מנין. וסוגיא דבבלי שם
מלכות כו' והיינו שבאמת אין
וגו'. שישים השברים בארון. והכי איתא במנחות
מחציתו דכתיב בקנמון בשם ר"ל שיביא בב' פעמים
מתניה דודו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו: א"ר
ח)
מושחין כהנים למלכים ואם כן
(צ"ט א'): ה"ג ורוחבן שלשה תן רוחבן של לוחות
משום הכרעות ובאמת יהיה ת"ק והוי ביחד אלף תש"ן
יוחנן [ג] באמה של ששה טפחים היה הארון עשוי
וכ"פ הרמב"ם בפ"ק דהלכות כלי המקדש כגמרא דבבלי
אם יש לך כתר מלכות הנח כתר
לאורכו של ארון כו' נשתיירו ב' טפחים לס"ת. היינו
מאן תנא באמה של ששה טפחים ר' מאיר היא
ולסוגיא דירושלמי לא קשה מנינא ל"ל דקמ"ל פירושא
ליקח הס"ת משם דעביה של ס"ת ב' טפחים לפי שיעור
כהונה והם רמזו לו שמלבד זאת
דקרא להוציא מאוקימתא דבבלי כנ"ל: ה"ג ורוחבן שלשה
ארכה ששה: שלשה טפחים. דד' לוחות רחבן י"ב
אינו ראוי לכהונה כי אינו מזרעו
דתנן ר' מאיר אומר כל האמות היו בבינונית ר'
ט)
ז
תן רוחבן של לוחות לאורכו של ארון כו'. והכי גרסינן
של אהרן. וישבתי בה הרבה
יהודה אומר אמות הבנין ששה של כלים חמשה
בירושלמי פרק בתרא דתענית הלוחות היו אורכן ששה
❖
קושיות ועי' במקנה שם:
הגירסא אורכן ששה
ורוחבן ג' כו' ובבבלי בב"ב (י"ד א')
על י) דעתיה דר"מ דו אמר באמה של ו' טפחים היה הארון עשוי אורכו של ארון ט"ו
ורוחבן ששה ועוביין ג' ומפרש רש"י בדר"מ שהיו מונחות
טפחים דכתיב אמתים וחצי ארכו אמתא אשיתא ואמתא אשיתא ופלגות אמתא תלתא
21
זה אצל זה ולא חשיב רק של הלוחות ולא דשברי לוחות
וס"ל דשברי לוחות היו מונחים תחת הלוחות דבארבעתן
וארבעה לוחות היו בו שנים שלמים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת ושמתם בארון
כ)
31
גליון הש"ס
הלוחות היו כל אחד וא' ארכו ו' טפחים [ד] רחבו [ז](שלשה) ששה ותן ארכן של לוחות לאורכו של ארון נשתייר שם שלשה טפחים
[א] עי' ק"ע ועי' ברמב"ם
תן
ורמב"ן בספר המצות מצוה לד:
תורה אור השלם
[ב] עי' ק"ע. ועי' ברמב"ן על
1. יוֹלֵךְ יְיָ אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ וְעָבַדְתָּ
יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: שמות ל לא 7. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם
התורה פ' ויחי: [ג] מכאן יש
שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן: דברים כח לו 2. וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל
וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן: מלכים א א לג
סמך למה שפסק הרמב"ם כר"מ
8. לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים:
לגבי ר"י ועי' בכ"מ פ"ה
הַקְּדוֹשִׁים לַיְיָ תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם
מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: דברי הימים ב לה ג 3. וְאַתָּה
בראשית מט י 9. לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן
מתמידין שם משום דר' יוחנן
יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל: דברים יז כ 01. וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר
סובר כר"מ: [ד] עי' תוספות
קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה
יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִשִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם: דברי הימים א ג טו 11. וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ
בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם: וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין: שמות ל כג, כד
מנחות דף צט ע"א ד"ה מלמד:
4. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה:
בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ: מלכים ב כד יז 21. וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים
שמות לה כ 5. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְיָ קוּם
אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ: שמות כה י 31. וְאֶכְתֹּב עַל
מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא: שמואל א טז יב 6. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ
הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: דברים י ב