קרבן שלשה
עשר שופרות פ"ו שקלים העדה
טז:
מסורת הש"ס
תן מהם חצי טפח לכל כותל. שהרי מבחוץ נמדד אמתיים וחצי ארכו: ה"ג תן רחבן של לוחות לרחבו של ארון: ה"ג חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לכותל נשתיירו שני טפחים
א) טפחים, ב) של ארון, ג) יומא
עב ב, ד) מדרש חזית פ' תורי זהב,
לשילוט. וה"פ לשילוט שתהא ס"ת נכנסת ויוצאת בריוח לפי שהיתה מונחת אורכה לרוחב הארון דהיינו באותן שני טפחים שנשתיירו באורך הארון וס"ת עביה שני טפחים וארכה
ה) מדרש חזית פ' ידיו גלילי זהב,
ששה טפחים והיתה מונחת בדוחק באותן שני טפחים שבאורך לכך היה הארון רוחב יותר ב"ט לשילוט וליטלה כרצונו: וההן ארון. והאי ארון נמי כלי הוא שהרי מיטלטל בשעת הנסיעה:
ו) שם פ' ראשו כתם פז, ז) הדא
ה"ג ורחבן שלשה תן ארכן של לוחות לארכו של ארון: אצבע לכתלים מכאן. שהטפח ד' אצבעות: חצי טפח מכאן וכו' לשילוט. ליטול הלוחות מן הארון לעת הצורך: נתן של זהב. הפנימית בשל
הוא, ח) מדות פ"ב מ"ו, ט) נראה
עץ האמצעי ושל עץ נתן בשל זהב החיצון: להביא
ריבב"ן
דצ"ל עד שער המים שבו מכניסין
שפתו העליונה. של העץ שיחפנו בזהב: להביא
❖
תן מהם חצי טפח לכל כותל נשתייר שני
ט)
צלוחית וכו',
מתני' (עד ד') צלוחית. שלימה שהיתה
בין נסר לנסר. נמי יצפה זהב דקמ"ל קרא בכל
טפחים לספר תורה רחבו של ארון תשעה
מחזקת ג' לוגין כדאמר בסוכה
היכא דאפשר לצפותו זהב יצפה אבל ציפוי העליון
בפ' בתרא שהיו מנסכין בתמיד של שחר בחג
טפחים דכתיב אמה וחצי רחבו אמתא אשיתא
1
לרשב"ל א"צ ריבוי דלא גרע משאר מקומות:
בשעת ניסוך היין שהוא רביעית ההין דהיינו ג'
נוסחת הבבלי
ויכתבם על שני לוחות אבנים. מיעוט לוחות שנים
ופלגות אמתא תלתא וארבעה לוחות היו בו
[א]
מה ת"ל שני שיהיו שניהם שוים חמשה על לוח זה
שנים שלימים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת
(א) שס"ת מונח בתוכה ריש
2
תקלין חדתין
וחמשה על לוח זה: עשרת הדברים. ויכתבם על
לקיש כו' אצבע (ומחצה) לכתלים
ושמתם בארון הלוחות היו כל אחד ואחד ארכן
טפחים: חצי טפח לכל כותל. לעובי הכתלים שהרי
שני לוחות אבנים משמע דעשרה על כל אבן כתב
כו' ואצבע (ומחצה) לכתלי' כו'
מבחוץ נמדד אמתים וחצי ארכו: לס"ת. שכתב משה
ששה טפחים ורחבן ששה טפחים תן רחבן של
[ב]
דאל"כ עשרת הדברים ל"ל: דכתיב ויכתבם.
אצבע לכל כותל נשתייר חצי טפח
כמ"ש ויכתוב משה את התורה וגו': חצי טפח. דד'
לוחות לרוחבו של ארון נשתייר שם שלשה טפחים
משמע שיהו כתובים שני פעמים על כל לוח: מזה
מיכן וחצי טפח מיכן לשלוט
לוחות רחבן י"ב: לשילוט. היינו שיהיה ריוח קצת
מקום שס"ת מונח: (ב) חנניה
חצי טפח מכאן לכותל זה וחצי טפח מכאן לכותל
ומזה הם כתובים. היינו ב' בארכו וב' פעמים על
ללוחות דיתבי י"ב בי"ב וכמו דפריך בבבלי תרי בתרי
בן אחי ר' יהושע אומר כו':
שני צידי רחבו ועל שטח שלמעלה ושלמטה לא היו
היכא יתיב: כיצד כו'. איידי דמביא סדר הלוחות
זה וטפחיים לשילוט מקום שספר תורה (א) מונח
(ג) ר"פ אמר בשם ר"ש תורה
בארון מפרש למעשה הארון: ה"ג ר"ח. ול"ג בן
נכתבים שכל לוח ארכו ו' ורחבו ג' ועביו ג' א"כ
ר"ש בן לקיש אמר באמה בת חמשה טפחים היה
שנתן הקב"ה לו למשה אש לבנה
גמליאל ונשתבש מסוגיא דלקמן והכא הוא בר
השטחיים שלמעלה ושלמטה לא היו כ"א שלשה על
הארון עשוי מאן תנא באמה בת חמשה טפחים
כו' היא מאש חצובה נולדת מאש
פלוגתיה דר"ל והוא סתם ר"ח: שלש תיבות כו'.
שלשה ולא היו ראויין לעשרת הדברים ולכתוב
מובללת מאש נתונה מימינו של
שנאמר מבית ומחוץ תצפנו ושל עץ באמצע והושיבו
ר' יהודה דתנינן תמן ר' יהודה אומר אמת הבנין
חמשה מכאן וחמשה מכאן אין זה דרך כבוד
בתוך של זהב וחזר ונתן של זהב שני בתוך של עץ
הקב"ה שנאמר מימינו אש דת
ששה של הכלים חמשה וההן ארון כלי הוא על
א)
לחלקם למ"ד שכולן היו נכתבין באורך (ועיין ביפה
למו: (ד) והיכן היו משתחוים
וחיפה שפתו העליונה בזהב נמצא מחופה מבית
מראה): טטרוגא. מרובע בלשון יון: בין כל
❖
דעתיה דרבי יהודה דו אמר באמה של חמשה
ומבחוץ: של זהב. ראשון: בשל עץ. ושל עץ הוא
כו' י"ג שערי' דרומיים כו':
דבור ודבור. היו כתובים דקדוקי התורה: כימא
אמצעי: שפתו העליונה. ציפה זהב שלא יהא העץ
טפחים היה אורכו עשוי שנים עשר טפח ומחצה
ב)
רבא. ששמו תרשיש והוא הים הגדול והוא מלא
ניכר: בין נסר לנסר. שיהיה כאחת: כיצד היו
דכתיב אמתים וחצי ארכו אמתא חמשא ואמתא
הלוחות. אחר שפירש מדת הלוחות והארון ומעשיהם
מיני דגים הרבה: אתקשית וכו'. הקשיתי לפני
הגהות הגר"א
ה' ופלגות אמתא תרי ופליג וד' לוחות היו בו שנים
מפרש כתיבת הלוחות כיצד: ר"ח ב"ג גריס. דהא
ר"פ דקראי כר"י דייקי ולא כר"מ: מצד ארון ברית
כאן בר פלוגתיה רשב"י. ורחב"ג מצינו בנדה פ"ג
שלימים ושנים שבורים דכתיב אשר שברת
[א] מן וארבעה לוחו' עד תן
ה'. מצד הוא מונח ולא בתוכו: ע"ד דר"י. דהוא
א' שהיה בימי ר"מ ואילו חנניה אחי ר"י היה בימי
רוחבן נמחק: [ב] צ"ל תן אורכן
ושמתם בארון והלוחות היה כל אחד ואחד ארכן
אמר שמצד היתה מונחת היכן היתה מונחת:
ר"ג כמ"ש בנדה כ"ד ב' וגם דמייתי ליה על מילתא
של לוחות לרוחבו של ארון וכו':
כמין. תיבה עשה לארון מבחוץ ועלי' היתה ס"ת
ששה טפחים ורחבן [ג] ששה טפחים תן (רחבן)
אחריתא: ה"ג ויכתוב על הלוחות עשרת הדברים.
[ג] צ"ל ורחבן שלשה טפחים
מונחת: ונתת את הכפרת על הארון ואל הארון
ודריש עשרה על שתיהן יחד ה' על זה וה' על זה
ארכן של לוחות לארכו של ארון ונשתייר שם
וכ"נ גירסת הק"ע: [ד] מכאן
תתן את העדות אשר אתן אליך. וה"ל למיכתב
ופסוק הכתוב בספרים שיבוש הוא: ה"ג דכתיב ויגד
חצי טפח אצבע לכותל מכאן ואצבע לכותל מכאן
עד תן רחבן כו' נמחק:
וגו' לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לוחות
תחלה ואל הארון תתן את העדות ואח"כ ונתת את
[ה] ר"ח בן גמליאל ל"ג.
רוחבו של ארון שבעה טפחים ומחצה דכתיב אמה
אבנים. דריש ויכתבם לעשרת הדברים על זה:
הכפורת אלא ודאי דעדות דקרא היינו ס"ת והיא
ונשתבש מסוגיא דלקמן והכא בר
רשב"י אומר כ' שנאמר כתובים מב' עבריהם. וס"ל
וחצי רחבו אמתא חמשה ופלגות אמתא תרי ופליג
נתונה לתוך הארון בסוף מ' שנה שכבר היה
פלוגתיה ר"ש ב"ל והוא סתם
כרבנן דעל עבר א' היה כתוב עשרה וכן על עבר
הכפורת נתון על הארון: ה"ג ע"ד דר"י דו אמר
[ד] וד' לוחות היו בו שנים שלימים ושנים שבורים
ר"ח: [ו] ר"ח בן גמליאל גרסינן
הב' וכן בשני: מ' על לוח זה. ס"ל כרשב"י שהיו
אין מוקדם ומאוחר בתורה. וה"פ לר"י ל"ק הך
דכתיב אשר שברת ושמתם בארון הלוחות היה
דהא כאן בר פלוגתיה רשב"י:
כתובים מב' עבריהם אך דדריש מזה ומזה שבכל
קרא דאיכא לשנויי אין מוקדם ומאוחר בתורה
[ז] ה"ג ויכתוב על הלוחות את
עבר היו כתובים עשר מול עשר: טטרגא. מרובעים:
כל אחד ואחד ארכן ששה טפחים ורחבן ששה
אפי' בחד ענינא והיינו דקשיא ליה לר' תנחומא
דברי הברית עשרת הדברי' כו'.
בין כל דיבור כו' שבעשרת הדברות נכלל כל התורה.
טפחים תן רחבן (ארכן) לרוחבו של ארון ונשתייר
קרא דר"י לר"מ דקרא דר"מ לר"י ל"ק כדשנינן
ודריש עשרת על שתיהן יחד ה'
וביניהם היו כל דקדוקיה ואותיותיה וכמ"ש במדרש
שם טפח ומחצה אצבע לכותל מכאן ואצבע לכותל
ע"פ תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף: כימא
על זה וה' על זה. ופסוק הכתוב
(ומה מאוד נתלבטו המפרשים בפי' סוגיא זו
רבא. כדמפרש ר"ל. וכמ"ש ומלאה הארץ דעה כמים
בספרי' שבוש הוא: [ח] ה"ג
ועיין בי"מ והנראה לי כתבתי): אש לבנה. הם
מכאן חצי טפח מכאן וחצי טפח מכאן לשילוט
לים מכסים: בין גל גדול לגל גדול גלים קטנים.
שנאמר ויגד לכם את בריתו וכו'
האותיות חקוקים ע"ג אש שחורה והיינו כתב
כיצד ג) עשה בצלאל את הארון [ה]ר"ח (בן גמליאל)
עשרת הדברות היו כלליות ונקרא גל גדול וביניהן
ויכתבם על שני לוחות האבנים.
ליבונאה א"נ בהיפך והוא ככתב שלנו: היא אש.
אמר שלש תיבות עשאו שתים של זהב ואחת של
דקדוקי תורה ודברי סופרים והן גלים קטנים וז"ש
כי ממלת ויכתבם קא דריש י' על
התורה עצמה אש ובלולה באש: חצובה. אותיותיה
יפה לימדני כו': ה"ג א"ר תנחומא כו' דרבי פנחס
עץ נתן של זהב בשל עץ ושל עץ בשל זהב וציפהו
לוח זה וי' על לוח זה לכן ראוי
באש: ונתונה. מהקב"ה למשה מאש שלמעלה:
כרבי מאיר ניחא לרבי יהודה קשיא ס"ת היכן מנח.
לכתוב גם סיפי' דקרא: [ט] צ"ל
דכתיב 3וצפית אותו זהב טהור מבית ומחוץ מת"ל
הלכה ב מתני' והיכן היו משתחוין.
דלר"מ היה מקום לס"ת כדלעיל אבל לרבי יהודה
שנא' כתובים משני עבריה' כתב
תצפנו להביא שפתו העליונה רשב"ל אמר תיבה
ד)
שלש עשרה השתחויות דתנן לעיל:
היכן היה הס"ת מונח ומשני: כמין גלוסקוס. דפא
על לוח זה וכתב על לוח זה:
ובבבלי שם ארגז שהשיבו פלשתים עליו היה ס"ת
שער העליון. הר הבית היה משופע ועולה
אחת עשאו וציפהו דכתיב וצפית אותו זהב טהור
[י] ה"ג אמר ר' תנחומא
מונח: מאי טעמא דרבי יהודה. דסבירא ליה שלא
ממזרח למערב והשער הסמוך למערב הוא שער
אתקשיתא קומי דר' פינחס
מבית ומחוץ מת"ל תצפנו א"ר פנחס להביא בין
היה ס"ת בארון: מצד ארון. ולא בתוכו ולר' מאיר
העליון ואחריו שער הדלק הוא שער של לשכת
כר"מ ניחא לר"י קשיא ס"ת
נסר לנסר כיצד היו הלוחות כתובים ר'
[ו] ה)
לא קשיא האי קרא מתרץ בבבלי בבא בתרא (י"ד
[א]
העצים שהיתה בעזרה ודרך שם מכניסין עצי
היכן מונח על דעתיה דר' יהודה
ב'): מאי טעמא דרבי מאיר. ולמה לא ס"ל כרבי
חנינה (בן אחיה ר' יהודה) בן גמליאל אומר חמשה
(ב)
המערכה שדולקין על המזבח: שער הבכורות.
כמין גלוסקי' עשו לו מבחוץ
יהודה וכפשטיה דקרא: ונתת את הכפרת על הארון
על לוח זה וחמשה על לוח זה הה"ד ויכתבם על
[ז]4
והיה ס"ת מונח בתוכו כצ"ל
שמכניסין שם הבכורות הנשחטים בדרום:
מלמעלה ואל הארון תתן את העדות אשר אתן
וה"פ דלר"מ יהיה מקום לס"ת
שני לוחות אבנים חמשה על לוח זה וחמשה על
אליך. ר"מ הכי דייק דלעיל מניה כתיב ונתת אל
משנת אליהו
כדלעיל אבל לר"י היכן היה
הארון את העדות אשר אתן אליך והאי קרא תנינא
לוח זה ורבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על
א"א ליישבן שהן כ"ד טפחים וארון גם לר"מ לא הוי
הס"ת מונח ומשני כמין גלוסקי'
למה לי אע"כ דקרא קמא מיירי בלוחות שנקראו
אלא י"ב וכן פי' בדר"י והתוס' במנחות (צ"ט א') ד"ה
לוח זה הה"ד ויגד לכם את בריתו אשר צוה
[ח]
כו'. ובבבלי שם איתא ארגז
לוחות העדות ואחר כך כתיב ונתת את הכפורת על
מלמד כתבו גיר' הירושלמי ג"כ ורוחבן ג' ועי' במהרש"א
אתכם לעשות עשרת הדברים עשרה על לוח זה
שהשיבו פלשתי' עליו הי' הס"ת
הארון וגו' לאורויי דתחילה יתן את הלחות ואח"כ
שם שהגיה מ"ש אורכן לאורכו של ארון אלא צ"ל רוחבן
מונח: [כ] מן על דעתי' דר"י
את הכפורת ואח"כ כתיב ואל הארון תתן את העדות
לאורכו של ארון והוא כגירסת רבינו כאן ורצו התוס'
ועשרה על לוח זה ר"ש בן יוחאי אומר עשרים על
להשוות התלמודים אהדדי דמ"ש בבבלי ורחבן ששה
עד מ"ט דר"מ ל"ג. כי כבר
אשר אתן אליך קאי אס"ת שנקראת גם כן עדות
לוח זה ועשרים על לוח זה [ט] דכתיב ויכתבם על
אתרוייהו קאי לוחות ושברי לוחות ורש"י לא ניחא ליה
וגם כן היתה מונחת בתוך הארון אך דס"ת עדיין
גרסינן לה לעיל קודם מ"ט
דרוחבן משמע דומיא דאורכן וגם דלא הוזכר שם בדברי
שני לוחות אבנים עשרים על לוח זה ועשרים על לוח
דר"י: [ל] צ"ל ע"ד דר' יהודה.
לא ניתנה בתוכו עד סוף מ' שנה כמ"ש לקוח את
ר"מ שברי לוחות ובדר"י שהזכיר בדבריו אין בארון רק
ספר התורה גו' ושמתם מצד ארון גו' ולכן כתב צווי
ועי' בספר תקלין חדתין ותמצא
זה רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים
לרבות שברי לוחות וה"א דלדידיה קאי המדידה אכולהו
נתינתה אחר נתינת הכפורת על הארון והכי כתיבה
טעם לשבח לכל הגרסאות הנ"ל:
על לוח זה דכתיב מזה ומזה הם כתובים טטרוגה
ואעוביין מנח להו ולכן בדר"י נזהר רש"י וכתב בד"ה
5
בסדר העשיה בהקמת המשכן בפרשת פקודי תחלה
[מ] ה"ג תורה שנתן הקב"ה
מונחות מוטלות על רוחבן ולא על חודן וטעמיה דלא
חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בין כל דבור
נתינת העדות היינו הלוחות דהס"ת עדיין לא היתה
למשה אש לבנה חרותה באש
מסתבר ליה למדוד השברים דכיון דנשברו א"א להעמידן
כתובה ואחר כך נתינת הכפרת. אבל לרבי יהודה
ודבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה דכתיב
עם השלמות במדידתן שוה רק דתחת השלמות היו מונחין
שחורה מובללת מאש חצובה באש
❖
דס"ל דהס"ת לא היתה מקומה בתוך הארון א"כ
אך דבזה מיפריך רש"י מירושלמי זה אלא צ"ל דרצה לאוקמי
נתונה באש שנאמר מימינו וכו':
6 ממולאים בתרשיש כימא רבא ר"ש בן לקיש כד
הני קראי צ"ל הכל בלוחות ותרי קראי ל"ל וצריך
בדברי ר"י כמו לר"מ ובדר"מ לא הוזכר כלל שברי לוחות
הוה מטי הדין קרייה הוה אמר יפה למדני חנניה בן
בדבריו ועיין במ"ר במדבר דשם כמו בבבלי רק דמוקי
לפרש דקרא בתרא לאורויי סדר נתינתן שיהיה תחלה
דעל עוביין היו מונחים: אצבע לכותל זה כו'. מכאן
נתינת הלוחות ואח"כ נתינת הכפרת א"כ הכי הל"ל
אחי רבי יהושע מה הים הזה בין גל גדול לגל גדול
מוכח כפירש ר"ת בב"ב שם ד"ה אצבע דל"ג ומחצה
גליון הש"ס
ואל הארון תתן את העדות אח"כ ונתת את הכפורת
גלים קטנים כך בין כל דבור ודבור דקדוקיה
ואצבע ר"ל אצבע קטנה דהוויין ששה בטפח ונשאר קצת
וזהו דאמר על דעתיה דר' יהודה אין מוקדם ומאוחר
[א] עי' שו"ת הרדב"ז ח"ג
ריוח שיהא יוכל לישב י"ב בי"ב ודלא כרש"י שם ומה
ואותיותיה של תורה אמר ר' תנחומא [י]איתקשיית
בתורה אף בחד ענינא וה"ל כאילו כתיבה ואל הארון
❖
דקאמר בסוגיין לשלוט כ"ה גירסת רבינו וגיר' הספרים
סימן תקמ"ט:
וגו' ואח"כ ונתת וגו' וכמ"ש בקדושין ע"ח דאורחיה
קומי רבי פנחס אתיא כר' יהודה ולא אתיא כר"מ
לס"ת שיבוש דלר"י ס"ת מצד הוה מונח ופי' לשלוט לפירוש
דקרא הכי הוא כמו דכתיב ונר אלהים טרם יכבה
רש"י דמפרש אצבע מד' בטפח פירושו לשלוט היינו שיהא
מ"ט דר' יהודה דכתיב 7 לקוח את ספר התורה
גו' ושמואל שוכב בהיכל ה' וגו'. והמפרשים נתלבטו
ריוח קצת ללוחות דיתבו י"ב בי"ב וכדפריך בבבלי תרי
הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' וגו' [כ] על
בזה באין מבין: רבי פנחס. איידי דאיירי בעניינא
תורה אור השלם
בתרי היכי יתיב לרבינו תם אף דלא נזכר הכא לעמודין
דס"ת מפרש נתינתה איך היה: ה"ג אש לבנה. הן
ואם כן למה הטפח דהא ריוח קצת יש לשיטתו דמ"מ בעי
דעתיה דר' יהודה דו אמר היכן היה ספר תורה
1. וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים
ריוח יותר קצת:
רזין דאורייתא כענין לבנת הספיר: מוכללת מאש.
נתון כמין גלוסקיי' עשוי לו מבחוץ והיה ספר
כמ"ש ז"ל ע"פ לדבקה בו וכי אפשר לדבק בהקב"ה
אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה
תורה נתון בתוכו מ"ט דר"מ דכתיב ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון
8
והלא אש אוכלה אלא לדבק בתורתו ולומדיה כו'.
וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי
והן חלק ההלכות ריתחא דאורייתא כמ"ש הלא כה
שמות כה י
תתן את העדות אשר אתן אליך על דעתיה [ל] דר"מ דו אמר אין מוקדם ומאוחר בתורה
קֹמָתוֹ:
2. וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת
דברי כאש גו' וזהו מוכללת דאיהי כלולה מאש:
אלא ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך ואח"כ ונתת את הכפורת על הארון
חצובה באש. מלובשת בשרשי נשמות ישראל שהן
הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת
מלמעלה רבי פנחס בשם רשב"ל התורה שנתן לו הקב"ה למשה נתנה לו אש
ו)
(ג)
[מ]
לבושין למחצב התורה שהנשמה חלק אלהי ממע"ל
הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ
שהן ג' חלקי התורה כידוע: ונתונה באש. בשעת
לבנה חרותה באש שחורה היא אש מובללת באש חצובה מאש ונתונה מאש דכתיב
וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: דברים י ב
ז)
מתן תורה עיקר נתינתה באש היתה: שנאמר.
3. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר
9מימינו אש דת למו:
מימינו זו אש לבנה ימין חסד אש נגד אש שחורה:
מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ
הלכה ב מתני'
(ד)היכן היו השתחויות האלו ארבע בצפון וארבע בדרום שלש במזרח
דת למו. הן אותיות תלמו"ד כדכתב רבינו הגאון
עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב:
נ"ע ולמו היינו שניתנה לנו וגם כן שמחוברת
וב' במערב כנגד שלשה עשר שערים דרומיים סמוכים למערב שער העליון
ח)
שמות כה יא
לנשמתינו וזהו למו וגם קאי על מימינו שמחוברת
4. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר
שער הדלק שער הבכורות שער המים ולמה נקרא שמו שער המים שבו מכניסין צלוחית
לו ית"ש ומהכא דריש כל הנ"ל: מתני' היכן היו
צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת
של
משתחוים. י"ג השתחויות דלעיל: שער העליון. הוא
הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי
שער הסמוך למערב שהוא שער העליון ואחריו שער הדלקה של לשכת העצים שהיתה בעזרה ודרך שם היו מכניסים עצי המערכה שדולקים ע"ג המזבח: שער הבכורות. שמכניסים שם הבכורות
לֻחוֹת אֲבָנִים: דברים ד ג
5. וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר
וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: שמות לב טו 6. יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים: שיר השירים ה יד 7. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם
אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד: דברים לא כו 8. וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: שמות כה כא
9. וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ
מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ: דברים לג ב