יא: ארבעה ראשי שנים פרק ראשון ראש השנה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הגה"ה שמעתי דודאי המלאכים באו בפסח כדפי' רש"י בחומש אבל אותו למועד אשוב אליך שאמר לו הקב"ה היה בתשרי ומאותו למועד דריש הכא דבסוכות
נח א
א) ב)
הוה קאי וקאמר ליה למועד שאחר זה אשוב והיינו בפסח אבל המלאכים הם סרטו סריטה בכותל בפסח וא"ת א"כ מאי פריך הכא א"כ כי מדלית ימי
❖
(ב)
טומאה בצרי להו והא לא אשכחן שפרסה נדה בסוכות אלא בפסח שעבר כשבאו המלאכים שהרי לא הביאה העוגות כדפירש רש"י וי"ל אין הכי נמי דאחר
ג)
סוכות שאמר לו הקב"ה למועד אשוב היתה נדה מדכתיב ותצחק שרה בקרבה וגו' פי' אפשר אחר שזקנתי יחזור לי עדן וסת לדם נדות מכלל שאין אשה
ד) ה)
יכולה להתעבר אא"כ יחזור לה עדן וסת וכשאמר לו הקב"ה היפלא מה' דבר (בראשית יח) והתרעם עליה על שצחקה עדיין לא היה לה עדן וסת וכשנתעברה
רבינו חננאל
נתפשטו הקמטים ונתעדן הבשר וחזר לה וסת וא"ת מביאת המלאכים הרי חזר לה וראיה מן העוגות כדפרש"י ליתא דודאי מה שפרסה נדה אז לא היה אלא
ו)
❖
ז)
בראש השנה בטלה עבודה
אקראי בעלמא ולא חזר לה וסת גמור עד שאמר לו הקב"ה למועד וראיה שלא היה אלא אקראי שהרי אחר שאכלו המלאכים כתיב חדל להיות לשרה אורח כנשים
מאבותינו במצרים. שנאמר
הלכך (כי) פריך כי מדלי מר וכו'. עכל"ה:
בו ביוסף הסירותי מסבל
שכמו, ואוקימנא כי בראש
לילה
תורה אור השלם
המשומר ובא מן המזיקין. ורבי יהושע תרתי שמעת מינה
עדות ביהוסף שמו. בתריה דההוא קרא כתיב דכי חק לישראל:
השנה יצא יוסף מבית
1. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי
הסירותי מסבל שכמו. ביוסף כתיב בתר עדות ביהוסף: המשומר
דכולהו מודו דמשומר מן המזיקין כדמוכח בערבי פסחים
האיסורין, וכתיב באבות
דתקון ד' כוסות ולא חייש אזוגות: יום שמזל כימה
והוצאתי את'[כם] מתחת
יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְיָ וְהוֹצֵאתִי
ובא. לגאולה: ואזדו לטעמייהו. רבי אליעזר ור' יהושע. דלר' אליעזר
סבלות מצרים וגמר סבילה
אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת
שוקע ביום. גרסינן במילתיה דרבי אליעזר גבי י"ז במרחשון ושינה
(א) בתשרי נברא העולם דמתשרי מתחילין מנין שני הדורות לפיכך
סבילה. ואזדו ר' אליעזר
מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם
הקב"ה עליהן מעשה בראשית והעלה
מבול על כרחך במרחשון ירד וי"ב
ור' יהושע לטעמייהו,
מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם
דתניא בשנת שש מאות
בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים
כימה ביום ובמילתיה דרבי יהושע
חדש היה ובחדש השני בשבעה
עדות ביהוסף שמו בצאתו וגו' בר"ה בטלה
שנה לחיי נח בחדש השני
שמות ו ו
גְּדֹלִים:
גבי י"ז באייר גרס יום שמזל כימה
ועשרים שיבשה הארץ במרחשון היה
2. הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ
עבודה מאבותינו במצרי' כתיב הכא 1והוצאתי
בשבעה עשר יום לחדש,
ר' אליעזר אומר אותו היום
עולה ובקונטרס גריס איפכא ואין
לשנה הבאה ובתשרי שלפניו חרבו
כַּפָּיו מִדּוּד תַּעֲבֹרְנָה:
אתכם מתחת סבלות מצרים וכתיב התם
י"ז במרחשון היה וכול'.
תהלים פא ז
הסדר כן דבניסן טלה עולה בתחלת
המים מעל הארץ שנעשית הארץ כמין
3. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
2 הסירותי מסבל שכמו בניסן נגאלו כדאיתא
היום ושוהה שתי שעות עם חלק אחד
גריד ולא יבשה לגמרי ובו התחלת
בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ:
בתשרי עתידין ליגאל אתיא שופר שופר כתיב
תהלים פא ד
שנת שש מאות ואחת שנה כדכתיב ג)
ו) משלשים בשעה אחריו שור שתי
4. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא
הכא 3 תקעו בחדש שופר וכתיב התם 4 ביום
שעות שכן דרך כל מזל שוהה שתי
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון
יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ
ההוא יתקע בשופר גדול ר' יהושע אומר
שעות כדמשמע בפרק המקבל
באחד לחדש והוא תשרי ומדלא קרי
הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר
וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם
ליה אחת ושש מאות עד השתא שמע
דקא אמרינן עד אימת
בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל מנלן אמר
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַר
מינה אין מנין הדורות מניסן שאם
עד דאתו אריסי מדברא וקיימא
קרא 5 ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת
הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם:
מניסן מתחילין למנותן היה לו לכתוב
כימה להדי רישייהו ויש שש מזלות
ישעיהו כז יג
ימי בראשית ואידך לילה המשומר ובא
א
5. לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיְיָ
ותנח התיבה באחת ושש מאות שנה
אחרות כנגדן מע"ק גד"ד די"ב מזלות
מן המזיקין ואזדו לטעמייהו דתניא בשנת
6
לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
בחדש השביעי על הרי אררט שכבר
יש שקבועין בגלגל ששה למטה ששה
הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיְיָ
שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני
נתחדשה שנה מניסן שהרי אותו
למעלה והגלגל סובב וכשמתחיל האחד
שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בשבעה עשר יום לחדש רבי יהושע אומר
לְדֹרֹתָם: שמות יב מב
חדש שביעי סיון היה והוא שביעי
לעלות מתחיל שכנגדו לשקוע וכל חדש
6. בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת
אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה
להפסקת גשמים כמו ששנינו בסדר
ניסן טלה עולה לאור הבקר או
שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ
שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך
עולם וההיא ר"א היא שכשאתה
מראשו או מזנבו ומאזנים שוקע
הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם
לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ
מונה משבעה עשר במרחשון
כנגדו ושור שאחר טלה משמש באייר
ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה
כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה
מאה ותשעים יום ארבעים לימי
וכל ימי אייר עולה בתחלת היום
בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל
וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ:
❖
בראשית ז יא
הגשמים ומאה וחמשים שגברו
ועקרב שוקע כנגדו וכן הולך סדר
שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם
על הארץ נמצאו כלים באחד בסיון
כולם דכל אחד משמש חדש ואמר
ר' אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה
ואותו יום התחילו לחסור שנאמר ד)
בפרק הרואה
דכימה
הגהות הב"ח
יום שמזל כימה עולה ביום ומעינות מתגברים
ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת
זנב טלה וכיון דשור מתחיל לעלות
(א) רש"י
ומתוך
יום והיו הלוך וחסור עד חדש
באייר בתחלת היום מכלל דכבר
העשירי והוא אב שהוא עשירי לירידת גשמים ובאחד באב נראו ראשי
טלה עולה כולו עד כימה הבא בזנבו ובמרחשון עקרב עולה
דבתשרי
מתשרי
ההרים בשני חדשים חסרו ט"ו אמה שהיו ההרים מכוסים מים
מתחלת היום מתחיל שור שכנגדו לשקוע ונמצא שכבר שקוע טלה
(ב) בהגה"ה
שנאמר חמש עשרה אמה למדת שחסרה אמה לארבעה
כולו עם הבא בזנבו ולפי זה הסדר קיימי כימה ארישייהו דפרק
דלאחר כך
בסוכות כשאמר
המקבל היינו שבט ולא כמו שפי' שם בקונטרס דהיינו
ימים והתיבה היתה משוקעת במים אחת עשרה אמה ולא היתה
אדר וגבי מרחשון גרסינן מעינות מתמעטין וגבי אייר מתגברין
צפה על ראש ההר אלא ד' אמות גובה לפיכך נחה בי"ז בסיון. ולר'
דאע"פ שרביעה ראשונה יורדת במרחשון מ"מ הכי אורחייהו כדכתיב
יהושע דאמר בניסן נברא העולם וממנו מתחילין מנין שני הדורות
והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר ואמר בפרק
ירד המבול באייר ושביעי שנחה בו התיבה הוא כסליו ולא מנה לך
במה אשה ובפרק בתרא דנדה
הכתוב חדוש שנה לפי שאין השנה מתחדשת אלא בניסן. ויש פותרין
ואזדו לטעמייהו מדאמר ר"א בחדש שני מרחשון אית ליה בתשרי
אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקוואות ביומי דניסן ומפצי ביומי דתשרי
ז)[וגרסי' בסמוך בשלמא לר"א היינו דשינה אלא לר' יהושע מאי שינה]:
נברא העולם והוי מרחשון שני לחדש שהתחילו בו שנת שש מאות
דאי לאו הכי למאי קרי ליה שני אם לסדר חדשים הא אמרינן
אלא
ניסן ר"ה לחדשים ולאו מילתא היא דאי מדקרי ליה שני שמעינן דבתשרי נברא העולם א"כ מאי פריך לקמיה בשלמא לר' יהושע היינו
דכתיב שני אלא לרבי אליעזר מאי שני הא מהכא יליף שני לבריאת עולם. ה) הכי גרסינן בסדר עולם ר' יהושע ברישא והדר ר' אליעזר
ר' יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ר"א אומר אותו היום י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה
עולה ביום. גלגל חמה עגול הוא חציו למעלה מן הקרקע וחציו למטה מן הקרקע ושנים עשר מזלות קבועין בו וזה סדרן טלה שור
תאומים סרטן אריה בתולה מאזנים עקרב קשת גדי דלי דגים וסימניך טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד ששה מהן שקועין למטה וששה מהם
למעלה וכשהגלגל מגלגל זה עולה מצד זה והראשון שבצד האחר שוקע וכן לעולם ושתי שעות שוהה המזל בעלייתו וכן שכנגדו בשיקועו
שיהו כולן משמשין בכ"ד שעות של יום ובניסן לעולם טלה מתחיל לעלות לאור הבקר מע"ק גד"ד למעלה בלילה טש"ת סא"ב למטה לאור הבקר
מתחיל טלה לעלות ומאזנים לשקוע לסוף ב' שעות טלה כולו עולה ומאזנים כולו שוקע אחר שתי שעות מתחיל שור לעלות ועקרב לשקוע וכן
כולן כל חדש ניסן באייר שור מתחיל לשמש ביום כל ימי אייר ובשתי שעות הראשונות גומר עלייתו שניות תאומים שלישית סרטן
רביעית אריה חמישית בתולה וששית מאזנים וכן כולן נמצא טלה עולה בשתי שעות אחרונות בלילה וכל היום הוא שוקע. וכימה הוא
זנב טלה והמבול ביום ירד ודרך נקב שתי כוכבים שנטלו מכימה שהוא מזל שיש בו כוכבים הרבה. ומניין שהמבול התחיל לירד ביום
שנאמר בעצם היום הזה בא נח והוא מקטני אמנה היה ולא נכנס לתיבה עד שירדו מים ודחקוהו ליכנס שנאמר מפני מי המבול.
והוצרך