יז: ארבעה ראשי שנים
פרק ראשון
ראש השנה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בתחלה
כי אתה תשלם. והכי קאמר קרא ולך ה' החסד
כשירים: צדיק. במשפט אמת: חסיד. נכנס
למי שמשים עצמו
צח א
א)
ב)
ולבסוף. כשרואה שאין העולם מתקיים בדין:
ליכנס לפנים משורת הדין כשאתה רואה שאין
לפנים מן השורה:
❖
ה' ה'. מדת רחמים. אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם אחר
העולם מתקיים כשתשלם לאיש כמעשהו:
ג)
שלש
עשרה מדות. אומר רבינו תם דשני שמות הראשונים
שיחטא אם ישוב: ברית כרותה לשלש עשרה מדות. הללו שאם
ד)
הם שני
יזכירום ישראל בתפלת תעניתם
מוסף רש"י
ה)
אינן חוזרות ריקם: הנה אנכי
מדות * כדאמרינן
למי שמשים עצמו כשירים רב הונא רמי
הגה"ה
ו)
למי שמשים עצמו
❖
והכי איתא בפסיקתא
כורת ברית. על האמור למעלה:
הכא אני ה' קודם
ז)
כשירים.
כתיב 1 צדיק ה' בכל דרכיו וכתיב וחסיד בכל
ותאמר ציון עזבני
בינתים. בין ראש השנה ליום
שיחטא לרחם עליו
מעשיו בתחלה צדיק ולבסוף חסיד רבי
ה' וה' שכחני אותן
הכפורים: עתים לטובה כו'.
(סנהדרין קיא:) ואני מרחם לאחר
❖
אלעזר רמי כתיב ולך ה' חסד וכתיב כי אתה
שתי מדות עזבוני
תורה אור השלם
2
פעמים שהעתים הנתונים לסוף
שיחטא אם ישוב
ומכל מקום קשיא
תשלם לאיש כמעשהו בתחלה כי אתה
1. צַדִּיק יְיָ בְּכָל דְּרָכָיו
השנה לטובה היא להקל עליה מן
ה' מדת רחמים
כיון דשניהם של
וְחָסִיד בְּכָל מַעֲשָׂיו:
תשלם כמעשהו ולבסוף ולך ה' חסד
רבינו חננאל
הפורענות הנגזר עליה בר"ה:
הוא ולא כאלהים
רחמים אין כאן שתי
תהלים קמה יז
אילפי ואמרי לה אילפא רמי כתיב ורב חסד
מדות לכך נראה
ופעמים שהוא לרעה. לפחות מן
שהוא מדת הדין
2. וּלְךָ אֲדֹנָי חָסֶד כִּי
ויעבור יי' על פניו ויקרא
3
שהן מדה אחת ואחת
יי' יי' (יי') אל רחום
אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ
הטובה שפסקו לה: על הארץ
וכתיב ואמת בתחלה ואמת ולבסוף ורב
עון ופשע וחטאה
מהן שם התואר שכך
וחנון וגו'. אמר ר'
כְּמַעֲשֵׂהוּ: תהלים סב יג
שצריכה להם. על השדות ועל הכרמים
ונקה הם נמנים
חסד ויעבור ה' על פניו ויקרא א"ר יוחנן
3. וַיַּעֲבֹר יְיָ עַל פָּנָיו
יוחנן אילמלי מקרא כתוב
מזכירין אותו על
ועל הגנות: שלא בזמנן. לפני
בד' כדאית' ביומא
איפשר לאומרו, מלמד
וַיִּקְרָא יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם
אדנותו לפי שהוא
$ אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו
שנתעטף הקב"ה, פיר'
וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב
הזריעה: ועל הארץ שאינה צריכה
בפ'ה) שני שעירים
אדון על כל כמו
מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור
ציוה הק' למלאך להתעטף
חֶסֶד וֶאֱמֶת: שמות לד ו
מלך על שם מלכותו
להם. ביערות ובמדברות: סימניות.
4. וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת
כשליח ציבור היורד לפני
והראה לו למשה סדר תפלה אמר לו כל זמן
ואותו כנוי מדת
דעונות אלו
בין פסוק לפסוק יש סימנין הפוכין
התיבה, והראהו למשה
בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ
רחמים הוא שלפי
שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני
ואמר לו, כל זמן שישראל
אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא
כזה : אכין ורקין. באין לדרשה למעט
זדונות פשעים אלו
שהוא אדון על כל
חוטאין לפני עשה לפני
נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל
מוחל להם ה' ה' אני הוא קודם שיחטא האדם
המרדים וחטאות
את הדיבור. כאכין ורקין שהן מיעוטין
כסדר הזה, ואני מוחל
צריך להתנהג עם
הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם
ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה
להם. יי' יי' אני הוא
אלו השגגות
לומר לא בכל שעה שיצעקו אל ה'
אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת
כל במדת רחמים אל
קודם שיחטא האדם,
מַעֲשֵׂה יְיָ כִּי נוֹרָא הוּא
הוא מדת חוזק כי
ובמגלת סתרים
בצר להם יוציאם ממצוקותיהם אלא
אל רחום וחנון אמר רב יהודה ברית כרותה
שכתבו בספר חיים. ואני
אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ:
ביד חזקה הוא מכין
דרבינו נסים אין
אם כן צעקו קודם גזר דין:
שמות לד י
יי' לאחר שיחטא האדם
לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה
4
מזון לכל הבריות
5. הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה
וישוב בתשובה, שמקבלו
מונה שם הראשון
אנכי כורת ברית אמר ר' יוחנן גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם שנא'
כדכתי' (תהלים קד)
כאילו לא חטא. ברית
וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע
שיש פסיק בין
הכפירים שואגים
כרותה לי"ג מדות שאינה
5 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו
פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו
השמות משום
חוזרת ריקם, שנאמר הנה
לטרף ולבקש מאל
יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב
ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו א"ל רב פפא לאביי ודלמא לפני גזר דין א"ל
אנכי כורת ברית וגו'. אמר
וְרָפָא לוֹ: ישעיהו ו י
דהכי קאמר קרא
אכלם רחום גם הוא
6. אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ
ר' יוחנן גדולה תשובה
ורפא לו כתיב איזהו דבר שצריך רפואה הוי אומר זה גזר דין מיתיבי השב
מדת רחמים ולא
הקב"ה ששמו ה'
שמקרעת גזר דינו שלא
דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְיָ
כמדת ה' כי הרחמי'
בינתים מוחלין לו לא שב בינתים אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין
קרא ה' רחום
אדם, שנאמר ושב ורפא
אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית
חלוקים כדאמרינן
לו. איזהו דבר שצריך
הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית
מוחלין לו לא קשיא הא ביחיד הא בצבור מיתיבי עיני ה' אלהיך בה עתים
וחנון ונוצר חסד
א
6
הכא קודם תשובה
רפואה, הוי אומר זה גזר
דברים יא יב
שָׁנָה:
לאלפים מונה
לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין
7. יוֹרְדֵי הַיָּם בָּא¢ נִיּוֹת
ואחר תשובה וחנון
דין. מיתיבי השב בינתים
בשתי מדות דנוצר
מוחלין לו כול'. פיר', מי
גם הוא מענין אחר
עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם
בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי
רַבִּים: תהלים קז כג
שאינו לא זכיי ולא רשע
כי מדת רחמים היא
חסד היינו מדה
אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן
8. כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא
אלא בינוני, אם שב בין
שלא בעת צרה כי
אחת לאלפים מדה
ראש שנה ליום הכיפורים
אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי
הכל לפי הארץ עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בר"ה
בטרם תגיע הצרה
קודם שיחתם גזר דינו
אחרת שמדה
הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל
הוא מרחם שלא
ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר
מוחלין לו, אבל אם שב
הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא
טובה מרובה חמש
תבא אבל חנון הוא
לאחר גזר דין, אין מוחלין
יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח
נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן
מאות על מדת
שחונן בעת הדחק
דברים י יז
לו. ופריק ר' יוחנן הא
שֹׁחַד:
9. יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ
לטובה מיהא ליקרעיה לגזר דינייהו ולוסיף להו שאני התם דאפשר בהכי
ביחיד, וכי קאמינא אנא
לגאול הצועק כדכתי'
פורענות דהתם
שהתשובה מקרעת הגזר
וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
(ישעיה ל) חנון יחנך
כתיב על רבעים
ת"ש יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו'
❖
7
דין של ציבור. מיתיבי
במדבר ו כו
לקול זעקך ומדה זו
והכא כתיב
תמיד עיני ה' אלהיך
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו יחוגו וינועו כשכור וגו' ויצעקו אל
כביכול שבעל כח יש
בה, עיתים לטובה עיתים
לאלפים:
ה' בצר להם וגו' יודו לה' חסדו וגו' עשה להן סימניות כאכין ורקין שבתורה
לו לחון על הצועק אף
ושב ורפא לו.
לרעה. כיצד, הרי שהיו
גליון הש"ס
שלא כדין כדכתיב
ישראל רשעים גמורים
לומר לך צעקו קודם גזר דין נענין צעקו לאחר גזר דין אינן נענין הני נמי
גמ' אלמלא מקרא כתוב.
סליחת
(שמות כב) והיה כי
כול'. הנה ציבור ולא
כיחידין דמו ת"ש שאלה בלוריא הגיורת את רבן גמליאל כתיב בתורתכם
מקרע גזר דין. ופריק, שני
יצעק אלי ושמעתי כי
העון קרא רפואה
התם לגבי גשמים דאיפשר
אשר לא ישא פנים וכתיב ישא ה' פניו אליך נטפל לה רבי יוסי הכהן
חנון אני כלומר אע"פ
8
כדאיתא פרק שני
9
בהכי. תא שמע יורדי
שבדין בא העבוט
אמר לה אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שנושה בחבירו מנה וקבע
דמגילה :
הים באניות וגו', ויצעקו
לידך כי הלוית עליו
אשר לא ישא
אל יי' בצר להם וגו',
לו זמן בפני המלך ונשבע לו בחיי המלך הגיע זמן ולא פרעו בא לפייס את
מעותיך אף על פי
עשה להם הק' סימניות
פנים.
כן תשיבנו לו כי אם
המלך ואמר לו עלבוני מחול לך לך ופייס את חבירך הכא נמי כאן בעבירות
כאכין ורקין שבתורה. פי'
יצעק אלי המדה
פשטיה דקרא
אכין ורקין מיעוטין נינהו,
שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו עד שבא ר"ע ולימד
כגון אך פדה תפדה,
היא כך שאשמע
אפני אדם קאי
כאן
כלומר מיעט בכור בהמה
צעקתו לפי שחנון
שאין נושא פנים
טהורה מפידיון. וכן נמי
אני ואיני יכול לראות בעניו וגם יש בלשון חנון מתנת חנם כדאמרינן בברכות (דף ז.) וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו הגון ארך אפים
רק קדשיך אשר יהיו לך
בשביל גדולתו
ז)
ונדריך, מיעט בעלי מומין.
ועושרו או באדם
הכי נמי עשה בספר תילים
זקן ונשוא פנים
נונין הפוכין כדין אך ורק,
צעקו קודם גזר דין יענו,
כדכתיב
מיעטן הסימניות הללו, כי
אשר לא ישא פנים לזקן אבל ישא ה' פניו אליך אפני שכינה קאי שיראה לך פנים שוחקות ולא פנים של כעס והא דלא פריך הכא מדכתי'
אפילו יצעקו כמה לאחר
וישא ה' את פני איוב וכתיב כי אם פניו אשא משום דהתם ו) [חס] בשביל צדקו: :
גזר דין אין נענין, ודומה
כמו שאמרו ויצעקו אל
כאן
ה' בצר להם ממצוקותיהם
יושיעם לפני גזר דין. אך
אם
צעקו לאחר גזר דין אינו מושיעם. נמצא סימניות הללו מלמדין מיעט כאכין ורקין שבתורה שממעטין [ד]לאחר
גזר דין אין נענין. ופריק (הכינו) [הני נמי] כיח[י]דים דמן.