אם אינן מכירין פרק
שני ראש
השנה
כג.
מסורת הש"ס
תורה אור השלם
והא
דלא עביד במוצאי שבת איתנוסי איתנוסו. וא"ת והשתא
ט)אתו למיטעי. השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן
א)
1. אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז
ב)
אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא: ועבדינן
נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו
שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן
ג)
אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ
אמלא. ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין (ב): מידע ידעי דחסר
האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו וי"ל
ד)
תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו:
הוא. ומחמת איסור שבת שאירע בליל
משואותיו נמנעו מלהשיא:
דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי
ישעיהו מא יט
2. כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְיָ
דאיתנוסי. בשכרות של משתה השבת:
כלל ודאי תלו באונס אבל השתא
לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים
וליעביד אמלא ולא אחסר. וכי מקלע
דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא
למיטעי אמרי האי חסר הוא והאי דלא עביד
רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ
ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן
עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו
ה)
מאתמול משום דלא אפשר או דלמא מלא
א¢ נִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא
ו)
יַעַבְרֶנּוּ: ישעיהו לג כא
מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו
באונס אלא במילתא דשכיחא:
הוא ובזמנו עבדו וליעביד בין אמלא בין
ז)
משום בטול מלאכה לעם שני
3. עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר
בשכרות אלא במידי דשכיח דכל
אחסר וכי מקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד
צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה
ימים. פירש בקונטרס
חדשים חסרין לא עבדינן והאי נמי לא
ח)
יְרוּשָׁלִַם שְׁמָמָה:
כלל וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן
ט)
ישעיהו סד ט
עבוד: אמר אביי משום ביטול
אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני גולה
י) כ)
4. תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא
אמלא מידע ידעי דחסר הוא אפילו הכי אתו
מלאכה כו' ולא גרסינן גזירה. אי
ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר
זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא
למיטעי אמרי האי מלא הוא והאי דלא
אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום
אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין
כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים
עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי וליעביד אמלא
נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים
שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר
לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה
בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ
ולחנם דחק לפרש ר"ה דאכל ר"ח
ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום
ולא ליעביד אחסר כלל אמר אביי משום
שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה:
ל)
קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה
ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו
ישעיהו ס יז
ביטול מלאכה לעם שני ימים: כיצד היו
5. וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי
בר"ח כדאמרינן בפרק הקורא את
את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן
משיאין משואות מביאין כלונסות כו': אמר
מ)
וַיְיָ שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן:
משואות אחסר לאור יום ל' ידעי
המגילה עומד ושאין
❖
נ)
יואל ד כא
רב יהודה ד' מיני ארזים הן ארז קתרום עץ
❖
ס)
שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה
בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו
שמן וברוש קתרום אמר רב אדרא דבי רבי
למחר ואין בטלין שני ימים אלא
של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר
שילא אמרי מבליגא ואמרי לה זו גולמיש
לעזי רש"י
במעובר: כיצד היו משיאין כו':
שהוסיף המקום י"ט לנשים בר"ח
הגהות הב"ח
ופליגא דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב
פיניי"א [פי"ן]. אורן.
אמר רב אדרא. כך שם האילן
בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל
(א) גמ'
בוס"ו [בוי"ש]. עץ
הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם
כדאמרינן במסכת ביצה
כשאמר להם אהרן פרקו
ירושלים שממה
תאשור.
יטע בהן אדר: תורניתא. פיניי"א
שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ
נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו'
(ב) רש"י
ש"פ. אשוח.
1
אולמ"א. בוקיצה (עץ).
בלע"ז: ברתא. בוס"ו בלע"ז: שאגא.
ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם
שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור
(ג) ד"ה
צירקוו"ה [קישנ"א].
ש"פ בלע"ז: בוטמי. אולמ"י בלע"ז:
אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים
יחדו ארז ארזא שטה תורניתא הדס אסא
אלון.
: ארבעה מיני ארזים.
❖
בלוטי. צירקוו"ה בלע"ז שגדילין בו
ליתן כ)
אנקה
גליאנד"ה [גלנ"ט].
עץ שמן אפרסמא ברוש ברתא תדהר שאגא
בלוטים.
פירי שקורין גליאנד"ה: כסיתא.
תימה דבפרק לולב הגזול
תאשור שוריבנא הני שבעה הוו כי אתא רב
קוראל"ו [קור"ל].
מין עץ העולה בקרקע הים ושמו
א"ר יהודה סוכה אינה
אלמוג.
גליון הש"ס
דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים
קוראל"ו: ערי. לויר"ו שם האילן
נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב
לויר"ו [לו"ר]. דפנה.
תוס' ד"ה ארבעה מיני
אלמוגין אלונים בוטמי אלמונים בלוטי אלמוגין
ביי"ש. גרגירים.
ואת פריו קורין ביי"ש: דולבי.
ופריך עלה מהא דמכשר ר"י לסכך
ארזים וכו' ובירושלמי
קשטאניי"א
כסיתא א"ד ארונים ערמונים אלמוגין ארונים
קשטאניי"א: וצי אדיר לא יעברנו.
בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה
חשיב כ"ד.
[קשטיניי"ש].
❖
ערי ערמונים דולבי אלמוגין כסיתא וצי אדיר
על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס
לנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:
עצי-ערמונים.
2
דרומונ"ט. סוג ספינה.
זו בורני גדולה. ספינה שקורין
כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני
לא יעברנו אמר רב זו בורני גדולה היכי
❖
פורט"ו [פור"ט]. נמל.
דרומונ"ט: היכי עבדי. אותה בורני
ארזים הן והשתא לרב יהודה אמר
עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי
מוסף רש"י
גדולה למאי עבידא: חלא. חול:
רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא
שתא ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא
מבליגא.
(סנהדרין קח:) עד דשכנא. שוליה שוכנים בקרקעית
למימר ושמא הכא לענין מקח וממכר
רבינו חננאל (המשך)
❖
ירחי שתא וטעני לה חלא עד דשכנא ונחית
הים ועודנה נראית למעלה מן המים
פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני
עד דו עליל ונפיק מנהרא.
בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא
חכימיא לה מילתא, כלומר
ארזין הן $ ובירושלמי חשיב
דבמקום שהאלמוגים גדילים בים
דבר זה מתברר . אמר
וקטר להו בספינתא ונטלי חלא ושדו לבראי
רבינו חננאל
אין הים עמוק כל כך: בר אמוראי.
עשרים וארבעה:
עד אחד נולד לאיש פלוני
שטה תורניתא.
וכמה דמדליא עקרא ומתיא ומחליף על חד
מלומד לשוט בנהרות: וקטר אטוני
בפ"ק דע"ז
בשבת, מלין [אותו] על
יטעו, יאמרו כי חסר
היה ומפני אסור שבת
פיו, חשיכה במוצאי שבת
תרין בכספא תלת פרוותא הויין תרתי בי
דכיתנא. חבילי פשתן שהן קשין לינתק
דאמר מאי
לא עשו. או מלא היה
מטלטלין אות[ו] על פיו.
וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו
אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא
ארמאי וחדא דבי פרסאי דבי ארמאי מסקן
ר' חייא מטלטל אפומה
וראש חדש בשבת היה.
אחד בבורני: ושקלי. הנך גברי חלא
דהכא דההוא אין לו עיקר כדמשמע
ל)
והמשואות בזמנן עשו
דמלויתה ר' (מאמל) [אימי
כסיתא דבי פרסאי מסקן מרגנייתא ומקרייא
אותן אור ל"ב שהוא לילי
מל] על פי נשים דאמרי
דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה
התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי
פרוותא דמשמהיג א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה
שמשא הות בסיסיתא.
ל"א שהוא אור עיבורו.
מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:
יש לו שורש ועוד תורניתא הוא דלא
ואקשינן ונעביד בין אמלא
מכירי מכיריו של עד
שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה
פרוותא. פורט"ו בלע"ז ובלשון משנה
מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן
ובין אחסר, וכי מיקלע
שראה את הלבנה, מהו
י)
להחזירן לה שנאמר אתן במדבר ארז שטה
לחלל עליהן את השבת.
כי האי גונא לא ליעביד
נמל: מסקן מרגנייתא. מקרקעית הים
אין מוכרים להן במחובר
כלל כול'. ופרקינן אפילו
שמעינן לה מהכא, רבי
ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר 3 ציון מדבר
על ידי בר אמוראי: ומקרייא פרוותא
לקרקע דכי האי גונא דייק התם
הכי אתו למיטעא, יאמרו
נהוראי אומר מעשה
היתה וגו' ואמר רבי יוחנן כל הלומד
דמשמהיג. אותה של פרסיים נקראת
גבי דקל טב לכך נראה דההיא דהתם
שיר[ד]תי להעיד על עד
יתכן שהיה חסר ולא
(א)
מ)
עשו משואות משום איסור
אחד באושא, לא שהיו
תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר
נמל של מלוכה: ונקיתי דמם לא נקיתי.
מין אדמה כעין כובריתא דפרק א"ר
שבת, או מלא היה ולא
צריכין לי, אלא עילה
אם באתי לנקות את העכו"ם משאר
עקיבא ובפ' האשה שהיא
איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה
בקשתי להקביל פני חבירי.
נמנעו מלעשות משואות
אלא משום אונס שאירע
ומה קילקול הוה תמן,
עונות לא (ג) אנקם מדמם של ישראל:
עושה דאכולהו מייתי
במקום שאין ת"ח דומה להדס במדבר דחביב
להם. ואקשינן מאי חזית
שהיו אומרים עצרת לאחר
לה ההיא דכל שאין לה עיקר:
אף
וא"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם
דעבדינן אחסר, וליעביד
השבת, והיו יוצאין עליו
עץ שמן אפרסמון.
והא דכתיב
מבערב בחזקת שנתקדש.
אמלא ולא ליעביד אחסר.
תקנה שנא' 4תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצי' נחשת
ופריק אביי משום ביטול
מעתה על ניסן לא
ויעש כרובים עצי
ותחת האבנים ברזל תחת ר"ע וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר ונקיתי דמם
מלאכה. כלומר, צריך בכל
יקבלו, אלא מן המיודעין,
5
שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני
על שאר ירחיא יקבלון.
חדש להיבטל יום ל'
לא נקיתי: ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין: מאי בית בלתין אמר רב
עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא
ויום ל"א, ואם יעשו
אמר רבי יוסי בר בון
זו
להן משואות נתברר כי
קילקוליהן מאדר הות,
דכתיב בעזרא צאו ההר
והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר: ערמונים דולבי. פי' בקונטרס קשטיניי"ר
מעתה כך יהא, דכוותהון
החדש מלא היה, ואם לא
יעשו נתברר כי חסר היה,
לא יקבלון, (דכך) דלית
וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי"ר:
נ)
ס)
ולעולם אין הדבר מתברר
דכוותהון יקבלון, זו מפני
זו. מתני' כיצד משיאין
אלא באור היום ל"ב, מה
זו משואות מביאין כלונסאות
שאין כן בחסר, (אלא) אם
של ארז כול'. עשרה מיני ארזים הן, שנאמר אתן במדבר ארז ושטה וגו'. א"ר יוחנן
כל הלמד תורה ומלמדה
יראו המשואות אור ל"א
יודעין שחסר היה, ואם לאו יודעין שהוא מלא. ירושלמי: תמן, בתמיד ובמסכת
במקום שאין בו תורה, דומה להדס במדבר, כל דאתי שקיל מיניה. אוי להן לעובדי כוכבים שאין להן תקנה,
יום הכפורים תנינן, הרואה אומר בורקי, מהו בורקי תמן אמרי ברק ברקא אנהר מנהרא. ואקשינן עלה ועד
שנאמר תחת הנחשת אביא זהב וגו', תחת ר' עקיב' וחביריו מי מביאין, והיינו דכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי וגו'.
אחד נאמן, ופרקינן שנייה
היא הכא שאתה יכול
לעמוד עליו, ואין אדם
משקר בכי האי גוונא וחש לומר