אם אינן
מכירין
פרק
שני ראש
השנה
כה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לאורתא
מקדשין לך ואת קיימת הכא. תימה הא שפיר אפשר
וערבית במערב. את החדשה: עדי שקר
הם. דקיימא לן
כד א ב
א)
ב)
עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא
כך פירשו רבותי
ולבי
שיהא המולד ביום ל' קודם י"ח שעות שיכולה לראות
ג)
נוקפי מדקתני בברייתא פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה
ביום ותראה הישנה ביום כ"ט שחרית אפילו לבני מערב שמא לא היה
כה ג
ד)
ואין לשון ביאת ארוכה וקצרה נופל כאן שהרי מתוך קוטנה הישנה
כל כך שחרית שכבר יצא
שמש בגבורתו שלא היתה ראויה לבני
כו ד
ה) ו)
ז) ח)
היא נכסית מבני מערב כשהיא במזרח
מערב ובקונטרס פי' ואת קיימת
כז ה
ט)
י) לפני חידושה. ונראה לי דעל החדשה
הכא ואם תהא נראית ערבית שוב
וערבית במערב א"ר
יוחנן בן נורי עדי שקר
❖
העידו ועדי שקר דקאמר רבי יוחנן
לא יקדשו החדש למחר כדאמר בפ'
כח ו
הם א כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל ועוד
❖
קמא וצריך שיהא לילה
בן נורי לפי שאינה ממהרת לרוץ
באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנו ובליל
תורה אור השלם
ויום מן החדש שאם נראית הישנה
בי"ב שעות שביום מתוך המזרח
עיבורו לא נראה ב וקיבלן ר"ג אמר רבי דוסא
לתוך המערב וע"ז קאמר פעמים
לאור עשרים ותשעה אין מקדשין
1. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי
(א)
לעזי רש"י
בן הורכינס עדי שקר הן היאך מעידים על
קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם
שבא בדרך ארוכה ושוהה לבא:
מחר את החדש וזה אי אפשר להיות
❖
בְּמוֹעֲדָם: ויקרא כג ד
מוט"א. רגב אדמה.
האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה אמר
ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו
כדפרישית בפ"ק :
2. וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב
זיל לעין טב וקדשיה. שם היו
לו רבי יהושע רואה אני את דבריך שלח לו
בזמנו. ביום שלשים: וליל שלשים.
וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי
יִשְׂרָאֵל: שמות כד ט
ר"ג גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך
קבועים לקדש את החדש כדאי'
שהיו מצפין ב"ד והעם שתהא מגולה
רבינו חננאל
3. עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים
בפסיקתא בפסוק תקעו בחדש שופר
שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: ויראוה מאחר שהעדים ראוה ביום
ובמעותיך ביוה"כ שחל להיות בחשבונך
תניא אמר רבן גמליאל
לא נראה להם: רואה אני את
למה בית דין מקדשין החדש בעין טב
לחכמים כך מקובלני
תהלים קד יט
הלך ומצאו ר"ע מיצר אמר לו יש לי ללמוד
ג
4. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מבית אבי אבא פעמים
דבריך. לעבר את החדש: הלך
לפי שהוא בית הועד אמר הקב"ה
שכל מה שעשה ר"ג עשוי שנאמר אלה
שבא בארוכה פעמים
וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְיָ
1
ומצאו. הלך ומצאו ר"ע לר' יהושע
בית מועד של כל העולם שנאמר
שבא בקצרה, ועכשיו בא
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם
מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם
כי מציון תצא תורה ואמרי'
מיצר על שהנשיא גזר עליו לחלל
בקצרה. אמר ר' יוחנן
מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם
בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדות
ויקרא כג ב
מהאי קרא עשה ירח
מוֹעֲדָי:
יום הכפורים: אשר תקראו.
בירושלמי כשם שתוקעים ביבנה כך
5. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ אֲשֶׁר
למועדים, כלומר לפי מה
אלא אלו בא לו אצל ר' דוסא בן הורכינס
תוקעים בעין טב משמע שהיה שם
בקריאת בית דין תלאו הכתוב:
שיזדמן לו. אבל שמש
תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי
אמר לו אם באין אנו לדון אחר בית דינו של
לא, אלא ידע מבואו.
בא לו. ר' יהושע אצל רבי דוסא:
בית דין קבוע דומיא דיבנה:
קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיְיָ
ר' חייא [חזייא] לסיהרא
עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים
למה לא נתפרסמו שמותן כו'. שאם
שהימים
ר"ג צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית
בצפרא דכ"ט בירחא דקאי
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:
בא אדם לדון אחר בית דין שבימיו
ויקרא כג לז
במזרח, שקל אבנא רמא
דין שעמד מימות משה ועד עכשיו שנאמר 2 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא
6. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל
ביה, לאורתא מקדשינן לך
ולומר וכי בית דין זה כמשה ואהרן
ושבעים מזקני ישראל ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים אלא ללמד שכל
על חשבון המולד ולא
הָעָם יְַיָ אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת
כאלדד ומידד אומרים לו שמא חשוב
תיראה הלילה במערב,
שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה
מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר
הוא כשלשה מן השאר שלא נתפרשו
זיל בדרך קצרה. מצינו
הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם
נטל מקלו ומעותיו בידו והלך ליבנה אצל ר"ג ביום שחל יוה"כ להיות
שמותם: גמ' דחזי' לסיהרא.
שנמשלה מלכות בית דוד
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
כירח, שנאמר כירח יכון
שמואל א יב ו
בחשבונו עמד ר"ג ונשקו על ראשו אמר לו בוא בשלום רבי ותלמידי רבי
ישנה: שקל קלא. פיסת רגבים
7. וַיִשְׁלַח יְיָ אֶת יְרֻבַּעַל
עולם ועד בשחק וגו',
בחכמה ותלמידי שקבלת את דברי: גמ' תניא אמר להם ר"ג לחכמים כך
מוט"א בלע"ז: לאורתא בעינן
לפיכך א"ר לר' חייא זיל
וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת
לעין טב וקדשיה לירחא,
שְׁמוּאֵל וַיַצֵּל אֶתְכֶם מְיַּד
לקדושיך. צריכין אנו לעשות הלילה
מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה א"ר
ד
ושלח לי סימנא דוד מלך
אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ
יום טוב של ראש השנה לחסר את
❖
יוחנן מ"ט דבי רבי דכתיב עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו שמש
בֶּטַח: שמואל א יב יא
ישראל חי וקיים. כלומר
3
אלול ולאיים על העדים לומר ראינוהו
נתקיימה ראיית הלבנה
הוא דידע מבואו ירח לא ידע מבואו רבי חייא חזייא לסיהרא דהוה קאי
בעולם. תנו רבנן פעם אחת
בזמנו לקדשו למחר ואף על פי שלא
בצפרא דעשרים ותשעה שקל קלא פתק ביה אמר לאורתא בעינן לקדושי
נתקשרו שמים בעבים,
הגהות הב"ח
ראוהו לפי שהיה עיבור החדש דוחה
ודימו בני אדם שהחשיך,
בך ואת קיימת הכא זיל איכסי א"ל רבי לר' חייא זיל לעין טב וקדשיה לירחא
(א) רש"י
את יום הכפורים אצל שבת: ואת
וראו דמות לבנה ביום
ושפיר
ושלח לי סימנא דוד מלך ישראל חי וקים ת"ר פעם אחת נתקשרו שמים
כ"ט לחדש. אמר להו
קיימת הכא. ואם תהא נראית
נופל כאן
רבן גמליאל כך מקובלני
בעבים ונראית דמות לבנה בעשרים ותשעה לחדש כסבורים העם לומר ר"ח
ערבית שוב לא יקדשו את החדש
ופעמים שבא
מבית אבי אבא, שאין
❖
בדרך קצרה
ובקשו ב"ד לקדשו אמר להם ר"ג כך מקובלני מבית אבי אבא אין חדושה
חדשה של לבנה פחותה
למחר כדאמרן לעיל פרק קמא
ה
מכ"ט ימים ומחצה וב'
צריך שיהא לילה ויום מן החדש
של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים
שלישי שעה וע"ג חלקים.
שאם נראית הישנה לאור כ"ט אין
ואותו היום מתה אמו
ואותו היום מתה אמו של בן זזא והספידה ר"ג הספד גדול לא מפני שראויה
מוסף רש"י
של בן זזא והספידה רבן
מקדשין מחר את החדש: זיל לעין
לכך אלא כדי שידעו העם שלא קידשו ב"ד את החדש: הלך ר"ע (ומצאו)
פתק ביה.
גמליאל להודיע לכל שלא
טב וקדשיה. דואג היה שלא ירננו
(שבועות יח: ע"ז יז:)
נתקדש החדש. ועוד באו
מיצר כו': איבעיא להו מי מיצר ר"ע מיצר או רבי יהושע מיצר ת"ש דתניא
עליו בני עירו כשיקדשנו למחר
שנים ואמרו ראינוהו בזמנו
הלך ר"ע ומצאו לרבי יהושע כשהוא מיצר אמר לו [רבי] מפני מה אתה
כול'. פיר' באו שנים
לפי שראו הישנה כל יום כ"ט וסלק
שאמרו ראינוהו ליל ל',
מיצר אמר לו (רבי) עקיבא ראוי לו שיפול למטה י"ב חדש ואל יגזור עליו
תלונותם מעלי. ומורי פירש שגזרו
ולילי ל"א לא נראתה,
גזירה זו א"ל רבי תרשיני לומר לפניך דבר אחד שלמדתני אמר לו אמור
גזרה במקומו שלא יקדשו את
וקיבלן רבן גמליאל וקבע
ט)
ראש שנה יום שלשים.
החדש: דוד מלך ישראל. נמשל
אמר לו הרי הוא אומר אתם אתם אתם ג' פעמים אתם אפילו שוגגין
ו
4
1
5
ואמר ר' דוסא עידי שקר,
כלבנה שנאמר בו כסאו
אתם אפילו מזידין אתם אפילו מוטעין בלשון הזה אמר לו עקיבא נחמתני
ראוי להיות ראש שנה
כשמש נגדי כירח יכון עולם:
למחר. והודה ר' יהושוע
נחמתני: בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס כו': ת"ר למה לא נתפרשו
לדבריו כול', עד א"ל
י) (ונראית דמות לבנה בעשרים
שמותם של זקנים הללו שלא יאמר אדם פלוני כמשה ואהרן פלוני כנדב
רבי עקיבא לר' יהושע
ותשעה): שידעו שלא קדשו בית
ר' תרשוני לומר לפניך
ואביהוא פלוני כאלדד ומידד ואומר ויאמר שמואל אל העם ה' אשר עשה
6
ממה שלמדתני, אמר לו
דין את החדש. שאין מספידין
את משה ואת אהרן ואומר 7 וישלח ה' את ירובעל ואת בדן ואת יפתח
אמור, אמר לו היה לו
ביום טוב: אתם אתם אתם.
לכתוב אלה מועדי ה'
ואת שמואל ירובעל זה גדעון ולמה נקרא שמו ירובעל שעשה מריבה
שלשה זמנין כתיב אשר תקראו
מקראי קדש וודיי, למה
כתיב אשר תקראו אתם
עם הבעל בדן זה שמשון ולמה נקרא שמו בדן דאתי מדן יפתח כמשמעו
אותם בפרשת שור או כשב וקרי
שלשה פעמים, אלא ללמד
ביה תקראו אתם: שוגגין. מאליהן
ואומר
שאין מועדים עד שתקראו
כסבורין שהוא ראוי להתעבר
יום פלוני מועד. ולמה
שלש פעמים כתיב תקראו,
וטועין: מוטעין. על ידי עדי שקר: שלא יאמר אדם. על בית
דין שבימיו וכי פלוני ופלוני כמשה ואהרן שאשמע לו עכשיו שלא
ללמד אפילו שוגגים
זקנים שאינך יודע מי הם: ואומר ה' אשר עשה את משה ואת אהרן.
נתפרשו אמור לו אם אינו כמשה ואהרן הרי הוא כאחד משאר
מוטעין ואפי' מזידין, אין
שמואל הנביא אמר
לישראל הקדוש
ברוך הוא עשה לכם נסים
על ידי
ששה זקנים הללו משה ואהרן ירובעל ובדן ויפתח ושמואל:
מועד אלא מה שתקראו.
אמר לו עקיבא נחמתני.
ואומר
בא לו, ר' יהושע, אצל
ר' דוסא תנו רבנן למה
לא נתפרשו שמותן
של זקנים צדיקים, שלא
יאמר
פלוני
כמשה
ואהרן, פלוני כאלדד ומידד.
ואומר ויאמר
שמואל אל העם ה' אשר עשה
את
משה ואת אהרן וגו'.