יום טוב פרק רביעי ראש השנה
לב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מתחיל
בתורה ומסיים בנביא. וא"ת דבכל דוכתא משמע
וקבעיה בשמיה. למנותה עם שאר תקנותיו ולהכי תנא תשע תקנות:
ל א
א) ב)
מתני' סדר ברכות אומר אבות וגבורות כו' וקדושת היום ותוקע
ג)
דנביאי עדיף מכתובים כדאמר כתוב
כו'. דמצוה בשלש תקיעות של שלש שלש כדתניא לקמן בפירקין
בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים וה"ק קראי דכתיבי בכתובי
ד)
גמ'
רחמנא אמר אידכר. כדתניא בברייתא לקמן:
ברישא והדר בנביאי וי"ל משום דקראי דתהלים משלי ואיוב קדמו
:
לא ב
לב ג
ה) ו)
לימא תשע דהואיל ואשתני. מלכיות
לנביאים ומה שאנו נוהגים להשלים
וקבעיה רביה בשמיה: מתני' $ סדר בתורה דעבדינן כרבי יוסי כדאמרינן
ז)
מזכרונות לענין תקיעה שאין תוקעין
בהן אשתנו נמי לפחות מהן: בני
בגמרא המשלים בתורה זריז ומשובח
ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם
ח)
אלים. לישנא דתקיפי כמו ואת אילי
וכן היו וותיקין עושין:
וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת
לג ד
הארץ לקח : הבו לה'.
בשעת
היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע
לד ה
הזכירו לפניו האיתנים: מפני מה לא
ט)
ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי ר' יוחנן בן נורי אמר לו ר"ע אם
❖
❖
נאמר שבתון שבות שהרי פתח בו
אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר א אלא אומר אבות וגבורות וקדושת
הכתוב תחילה. והוא בא להזהיר
השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע
על המלאכה שהיא עיקר וכך יפה
תורה אור השלם
מוסף רש"י
גמ'
ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים: אמר לו ר"ע אם אינו תוקע
לדרוש הואיל והוא ראשון במקרא
1. מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַיְיָ
הבו לה' בני אלים
והשביתה ראשונה לכולם: אני ה'
למלכיות למה הוא מזכיר למה הוא מזכיר רחמנא אמר אידכר אלא למה
בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַיְיָ כָּבוֹד
(מגילה יז:) מימות
אלהיכם. דלעני ולגר תעזוב וסמיך
תהלים כט א
וָעֹז:
עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני תנו רבנן מנין שאומרים אבות
ב
2. הָבוּ לַיְיָ כְּבוֹד שְׁמוֹ
עזרא ואילך.
ליה בחדש השביעי זכרון תרועה:
שנאמר הבו לה' בני אלים ומנין שאומרים גבורות שנאמר הבו לה'
הִשְׁתַּחֲווּ לַיְיָ בְּהַדְרַת
1
אני ה' אלהיכם. הוא לשון אני
תהלים כט ב
קֹדֶשׁ:
כבוד ועוז ומנין שאומרים קדושות שנאמר 2 הבו לה' כבוד שמו השתחוו
3. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
אדון לכם: אף כאן באמצע. והיום
לה' בהדרת קדש ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות ר"א אומר
לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
תשע ברכות הן ואומרה בחמישית:
(ביצה ו.) בראשית נמי
בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם
דכתיב שבתון זכרון תרועה מקרא קדש שבתון זה קדושת היום זכרון
ירד רבי יוחנן בן ברוקא לפני
3
מאמר הוא.
שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה
אלו זכרונות תרועה אלו שופרות מקרא קדש קדשהו בעשיית מלאכה
התיבה. לפי שמצוה להתפלל במקום
מִקְרָא קֹדֶשׁ:
(מגילה כא:
ויקרא כג כד
נמוך קתני ירד: כר' יוחנן בן נורי.
אמר לו רבי עקיבא מפני מה לא נאמר שבתון שבות שבו פתח הכתוב לגי' הב"ח)
❖
4. וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר
דמתניתין: לא כך היו נוהגין ביבנה.
תחילה אלא שבתון קדשהו בעשיית מלאכה זכרון אלו זכרונות תרועה
אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת
בימי אבא כשהיתה סנהדרין שם:
שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט
אלו שופרות מקרא קדש זו קדושת היום מנין שאומרים מלכיות תניא
קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי
מתני'
רבינו חננאל (המשך)
אין פוחתין מעשרה מלכיות
רבי אומר 4אני ה' אלהיכם (א) ובחדש השביעי זו מלכות רבי יוסי בר יהודה
וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְיָ
כו': גמ' הנך דכתיב בהו הללוהו
ויקרא כג כב
עוד באו לפרש היאך
אֱלֹהֵיכֶם:
אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם שאין
5. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם
5
סידורן, תניא ר' אומר
בתקע שופר. הנך דהללו אל בקדשו:
קדושת היום שהיא
וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי
תלמוד לומר אני ה' אלהיכם ומה תלמוד לומר אני ה' אלהיכם זה בנה אב
כנגד עשרת הדברות. דכתיב בהו
אתה בחרתנו אומרה עם
חָדְשֵׁיכֶם
וּתְקַעְתֶּם
לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהן והיכן אומרה לקדושת
נמי שופר ולא שמעתיה אלא ראיתיה
ט)
המלכיות בברכה רביעית,
בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם
מה מצינו כל מקום
וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ
היום תניא רבי אומר עם המלכיות אומרה מה מצינו בכל מקום ברביעית
ביסוד רבינו יצחק בן יהודה:
בשבתות ובימים טובים
לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי
עשרה מאמרות שהעולם נברא בהן.
אף כאן ברביעית רשב"ג אומר עם הזכרונות אומרה מה מצינו בכל
ברביעית, פירוש אבות
אֱלֹהֵיכֶם
אֲנִי
יְיָ
בראש השנה: בראשית נמי מאמר
אֱלֹהֵיכֶם: במדבר י י
גבורות קדושת השם
מקום באמצע אף כאן באמצע וכשקידשו ב"ד את השנה באושא ירד
6. הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר
ואחריהן קדושת היום.
הוא. ואף על גב דלא כתיב ביה
ר' יוחנן בן ברוקא לפני רשב"ג ועשה כר' יוחנן בן נורי אמר לו רבן
וכיון שעמד רבי כר'
הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר:
ויאמר יהי שמים כמאן דכתיב דמי
תהלים קנ ג
עקיבא דמתניתין הלכתא
שמעון לא היו נוהגין כן ביבנה ליום השני ירד רבי חנינא בנו של רבי יוסי
7. בִּדְבַר יְיָ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ
כוותייהו. ואפי' רשב"ג
דבאמירה נמי איברי ולא בידים
הגלילי ועשה כר"ע אמר רשב"ג כך היו נוהגין ביבנה למימרא דרבי
דפליג על רבי אמר כר'
וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם:
דכתיב בדבר ה' שמים
❖
תהלים לג ו
עקיבא דמתניתין [ש]היו
שמעון בן גמליאל כר' עקיבא ס"ל והא אמר ר"ע מלכיות עם קדושת
נעשו: היכי קתני. האי דר' יוחנן
נוהגין ביבנה שתוקעין
היום אמר להו ורשב"ג אומר קדושת היום עם הזכרונות אמר להו א"ר
למלכיות. והא דתניא
בן נורי האי מכולם דקאמר אמאן
לשני ירד ר' חנניה
הגהות הב"ח
קאי אתורה נביאים וכתובים קאי
זירא לומר שתוקעין למלכיות ליום השני ירד רבי חנינא מאי שני אילימא
בנו של ר' יוסי הגלילי
דהא מכולהו אמר כדתנן מתחיל
(א) גמ'
ועשה כר' עקיבא, אוקמה
יו"ט שני למימרא דעברוה לאלול והאמר רבי חנינא בר כהנא (ב) מימות
וכתיב
רב חסדא מאי לשני
בתורה ומשלים בנביא והכי קאמר
עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר אמר רב חסדא מאי שני ליום שני
(ב) שם
לשנה הבאה. והלכה כר'
אם אמר שלש מן התורה ושלש מן
לשנה הבאה: מתני' ג אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות
אמר רב
עקיבא דאמר אומר אבות
(ג) רש"י
הנביאים ושלש מן הכתובים מכל
וגבורות וקדושת השם
בן נורי אומר אם אמר ג' ג' מכולן יצא:
מעשרה שופרות ר' יוחנן
ד
וכולל מלכיות עם קדושת
אחת ואחת יצא ולא פליג אדרבנן
גמ' הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר (רבי) כנגד עשרה הלולים
אחד ואחד
היום ותוקע, זכרונות
אלא אחדא דאינהו אמרי עשרה
❖
ותוקע, שופרות ותוקע,
שאמר דוד בספר תהלים
הלולים טובא הוו הנך דכתיב בהו הללוהו
ואיהו אמר תשעה: או דלמא.
ואומר עבודה והודאה
6
וברכת כהנים ושים שלום.
בתקע שופר רב יוסף אמר
כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני
האי ג' ג' אמלכיות וזכרונות ושופרות
ירושלמי ר' בא בשם ר'
גליון הש"ס
קאי שלש למלכיות ושלש לזכרונות
ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם הי נינהו ויאמר
אבא ב"ר ירמיה בתפילה
מתני' סדר ברכות.
ושלש לשופרות דהוו להו אחת מן
הוא אומר אלהי דוד ובונה
(ויאמר) דבראשית ט' הוו בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים
7
ירושלים, ובנביא הוא
התורה ואחת מן הנביאים ואחת מן
❖
נעשו: ר' יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא: איבעיא
אומר אלהי דוד ומצמיח
הכתובים: לא יפחות משבע וכו'.
קרן ישועה. יום של ראש
להו היכי קתני שלש מן התורה שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים דהוו
השנה שחל להיות בשבת
ואי סלקא דעתך שלש מן התורה ושלש
תשע ואיכא בינייהו חדא או דלמא אחד מן התורה ואחד מן הנביאים
ר' אומר פותח בשבת
רבינו חננאל
מן הנביאים ושלש מן הכתובים לכל (ג)
וחותם בשבת ויום טוב
ואחד מן הכתובים דהויין להו שלש ואיכא בינייהו טובא ת"ש דתניא אין
אם כן שבע נמי שבע מן התורה
[מתני'] סדר ברכות
בינתיים, ר' יהודה בן פזי
אומר אבות וגבורות כו'.
בשם ר' יהושע בן לוי
פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות ואם אמר שבע
ושבע מן הנביאים ושבע מן הכתובים
הלכה כרבי. [מתני'] אין
ואקשינן עלה לר' יוחנן
הוה ליה רבי יוחנן בן נורי מוסיף:
מכולן יצא כנגד שבעה רקיעים רבי יוחנן בן נורי אמר הפוחת לא יפחות משבע
פוחתין מעשרה מלכיות
בן נורי אם אינו תוקע
מתני'
אין מזכירין זכרון כו':
מעשרה זכרונות מעשרה
למלכות למה מזכיר עשר
ואם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי לה כנגד כהנים
שופרות. הני עשר כנגד
מלכיות לכתחלה ודאיעבד
לוים וישראלים אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי: מתני' אין
גמ'
ה
מי, כנגד עשרה הללו אל
שלש, דתנן אין פוחתין
בקדשו כול'. רב יוסף
מעשרה מלכיות מעשרה
מזכירין (זכרון מלכות ושופר) של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא:
אמר כנגד עשר דברות.
זכרונות מעשרה שופרות,
גמ'
ר' יוחנן אמר כנגד עשרה
ר' יוחנן בן נורי אמר
מאמרות, והן ויאמר ויאמר
אם אמר שלש שלש יצא,
דבראשית, ובראשית נמי מן המניין, כי מאמר הוא, שנא' בדבר ה' שמים נעשו. ירושלמי הני עשר מלכיות כנגד עשר
נימא הואיל ואישתני שאין תוקעין בהן כשם שתוקעין בזכרונות ובשופרות, כך אישתני מעשר, ולא איפריקא.
קילוסין שאמר דוד בהללויה הללו אל בקדשו וגו', עד כל הנשמה תהלל יה. עשרה זכרונות כנגד עשרה וידויים
ונדחו דברי ר' יוחנן מאחר שלא מצא תשובה. תנו רבנן מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים, כלומר
שאמר ישעיה רחצו הזכו. מה כתיב בתריה למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ לכו נא ונוכחה. י' שופרות כנגד
בני הגדולים כדכתיב ואת אילי הארץ לקח. גבורות שנאמר הבו לה' כבוד ועוז. קדושות שנאמר הבו לה' כבוד
(י' שופרות) [ז' כבשים] ופר ואיל ושעיר. ר' יוחנן בן נורי אמר אם אמר שלש [שלש יצא ואבעיא לן שלש] מן
שמו השתחוו לה' בהדרת קדש. ומנין שאומרים קדושת היום, והוא אתה בחרתנו מכל העמים, ומלכיות וזכרונות
התורה שלש מן הכתובים ושלש מן הנביאים יצא דהוו להו ט' ואיכא ביניהן חדא, או דילמא אחת מן התורה אחת
ושופרות, דתניא ר' אליעזר אומר שבתון זכרון תרועה וגו', שבתון זו קדושת היום כול'. אמר לו ר' עקיבא מפני
מן הנביאים ואחת מן הכתובים, ואיכא בינייהו שבע בכל אחת מהן. ת"ש דתניא ר' יוחנן בן נורי אומר לא יפחות
מה לא נאמר שבתון שבות, שהרי בו פתח הכתוב תחילה, אלא שבתון שבות קדשיהו בעשיית מלאכה, זכרון
משבע, ואם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים, ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים. אמר שמואל
אלו זכרונות, תרועה אילו שופרות, מקראי קדש זו קדושת היום. ומנין שאומרים מלכיות עמהן, שנאמר והיו לכם
הלכה כר' יוחנן בן נורי. ש"מ אחת מן [התורה ואחת מן] הנביאים ואחת מן הכתובים. ומצאנוהו מפורש בתלמוד ארץ
לזכרון לפני אלהיכם, (א') שאין ת"ל אני ה' אלהיכם ולמה עוד כתוב אני ה' אלהיכם, זה בנה אב כל מקום
ישראל הוינן סברין מימר שלש מכל אחת ואחת, אשכח תני אפילו שלש מכולן יצא. [מתני'] אין מזכירין של פורענות
שנאמרו זכרונות יהיו מלכיות עמהן. הנה מצאנו מן התורה שצריך להזכיר זכרונות שופרות ומלכיות וקדושת היום.