לב:
יום
טוב פרק רביעי ראש השנה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
בשעת
גמ' דרבים אתו מינה. בההיא פקידה: רבי
גזרת המלכות מ)שנו. ואע"פ שבטלה גזרת המלכותנ) לא
יהודה
אומר ראשונה
לה א ב
א)
ב)
אחת שניה שתים. מי הוא זה מלך הכבוד
לאו ממניינא: זמרו
עבדינן כדמעיקרא אע"ג דזריזין מקדימין למצות
ג)
למלכנו. לא קא חשיב רבי יהודה דלא אמליכתיה אלא על אומה
דחיישינן שמא יחזור דבר לקלקולו ולפירוש הירושלמי ניחא טפי דמפרש
ד)
אחת: ושוין במלך אלהים כו'.
שם שדמו האויבים שנתאספו לתקוע תרועת מלחמה ועמדו עליהם
דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון
לו ג
ה)
ו)
מלכות: אינו אומרה אלא עם
והרגום ולכך תקנו תקיעות וברכות
לז ד ה ו
ז)
גמ' מלכיות כגון חי אני נאם ה' [אלהים]
הזכרונות. תרועה לאו לשון שופרות
במוסף דכי חזו דקרו בקריאת שמע
לח ז ח ט י
1
ח)
הוא עד דמזכיר שופר בהדיא:
ומתפללין וקורין בתורה וחוזרין
אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה
לט כ [
ט)
ומתחיל בתורה ומשלים בנביאים.
ומתפללין ותוקעין אמרי בנימוסייהו
שפוכה אמלוך עליכם ואע"ג דא"ר נחמן כל
י)
והכתובים בינתיים: היו משלימין
אינון עסקין כלו' בחוקיהם ובתורתם:
מ ל
כי האי ריתחא לירתח קודשא בריך הוא
בתורה. דהוו להו ארבע מן התורה
הא
עלן וליפרוקינן כיון דבריתחא אמור אדכורי
שלש בתחלה ואחת בסוף: ואנן
מא מ
כ)
ריתחא בריש שתא לא מדכרינן זכרון כגון 2 ויזכור כי בשר המה וגו' שופר
בעינן עשר. וארבע מהן תורה
ל) מ)
כגון תקעו שופר בגבעה וגו' אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של
נ)
דקאמר רבי יוסי משלים בתורה:
א
3
❖
מב נ
מתני' העובר לפני התיבה כו'
פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון ה' מלך ירגזו עמים וכגון
4
השני מתקיע. המתפלל תפלת
מג ס
ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון זכור ה' לבני אדום וגו'
5
6
מוספין מתקיע: גמ' בשעת גזרת
שופר כגון וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב
תורה אור השלם
7
המלכות כ) שנו. אויבים גזרו שלא
ה' צבאות יגן עליהם אין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון
1. חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱיִ
ב
8
יתקעו והיו אורבין להם כל שש שעות
מד ע פ
אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ
זכרני ה' ברצון עמך וכגון זכרה לי אלהי לטובה פקדונות הרי הן ל)
9
01
לקץ תפלת שחרית לכך העבירוה
נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה
❖
כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי ר'
לתקוע במוספין: מתני' שופר
אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם:
11
21
יחזקאל כ לג
יוסי ר' יהודה אומר אינן כזכרונות ולר' יוסי נהי נמי דפקדונות הרי הן
של ראש השנה אין מפקחין עליו וכו'
ג
2. וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה
כזכרונות וה' פקד את שרה פקדון דיחיד הוא כיון דאתו רבים מינה כרבים
ואין מעבירין עליו את התחום. לילך
רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב:
הגהות הגר"א
תהלים עח לט
חוץ לתחום לשמוע תקיעה: ואין
דמיא שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד מי (הוא)
[א] במשנה
31
3. תִּקְעוּ שׁוֹפָר בַּגִּבְעָה
חותכין אותו. מפרש בגמרא : אם
זה מלך הכבוד ה' עזוז וגבור ה' גבור מלחמה שאו שערים ראשיכם ושאו
חֲצֹצְרָה בָּרָמָה הָרִיעוּ
❖
רצה ליתן לתוכו מים כו'. ולא
בֵּית אָוֶן אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין:
פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך
אמרינן קא מתקן מנא: גמ' השתא
4. יְיָ מָלָךְ יִרְהגְּוזשוּ עעַמִּהיםח
הכבוד סלה ד ראשונה שתים שניה שלש דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר
דרבנן אמרת לא. איסור תחומין
יֹשֵׁב כְּרוּבִים תָּנוּט
מוסף רש"י
ראשונה אחת שניה שתים זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי
41
הָאָרֶץ: תהלים צט א
ופיקוח הגל דליכא למגזר אטו
5. יְיָ מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד
כל כי האי ריתחא.
מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת ושוין
דאורייתא אמרת לא: דאורייתא.
אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ:
במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהיא אחת זכרון שיש
רוכבין דאיכא למימר שמא יחתוך
תהלים י טז
51
6. זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת
בו תרועה כגון שבתון זכרון תרועה מקרא קדש אומרה עם הזכרונות
זמורה ועולה באילן דאיכא למימר שמא
ה
61
(סנהדרין
יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים
יתלוש דאורייתא מיבעיא. ויש גמגום
ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינו אומרה אלא עם
קה.) אין מעכבין את
עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
התינוקות מלתקוע.
בדבר ונראה בעיני דלא גרסינן לה:
תהלים קלז ז
הזכרונות [בלבד] מלכות שיש עמו תרועה כגון ה' אלהיו עמו ותרועת
71
7. וַיְיָ עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא
ואין
מלך בו אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות דברי ר' יוסי רבי
כַבָּרָק חִצּוֹ וַאדֹנָי יֱיִ
ו
בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ
יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד תרועה שאין עמה לא
כלום כגון יום תרועה יהיה
❖
81
בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן:
(ערובין צו:)
לכם אומרה עם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה כל עיקר: מתחיל בתורה ומשלים
זכריה ט יד
8. יְיָ צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם
בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא: אם השלים דיעבד אין לכתחילה לא והתניא ר' יוסי אומר
וְאָכְלוּ וְכָבְשׁוּ אַבְנֵי קֶלַע
רבינו חננאל
המשלים בתורה ה"ז משובח אימא משלים והא אם השלים קתני דיעבד אין לכתחילה לא הכי קאמר
וְשָׁתוּ הָמוּ כְּמוֹ יָיִן וּמָלְאוּ
מלכות כגון אם לא
כַּמִּזְרָק כְּזָוִיּוֹת מִזְבֵּחַ:
מתחיל בתורה ומשלים בנביא ר' יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא תניא נמי הכי אמר רבי
ז
זכריה ט טו
ביד חזקה ובחמה שפוכה
9. זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ
אמלוך עליכם. זכרון כגון
אלעזר ברבי יוסי וותיקין היו משלימין אותה בתורה בשלמא זכרונות ושופרות איכא טובא אלא מלכיות תלת
ויזכור כי בשר המה
פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ:
הוא דהויין ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו ויהי בישורון מלך ה' ימלוך לעולם ועד ואנן בעינן עשר וליכא אמר
91
02
תהלים קו ד
רוח הולך ולא ישוב,
01. זָכְרָה לִּי אֱלֹהַי
שופר כגון תקעו שופר
רב הונא ת"ש שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות וידעת
12
ח
22
בגבעה חצוצרות ברמה
לְטוֹבָה כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי
היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים אין עוד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות
ט
וגו', אבל פורענות של
עַל הָעָם הַזֶּה:
נחמיה ה יט
עובדי כוכבים אם בא
32 אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו י מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות:
11. וַיְיָ פָּקַד אֶת שָׂרָה
להזכיר מזכיר, כגון ה'
מתני' העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל: גמ' מאי
אלהים בשופר יתקע והלך
כ
כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְיָ
בסערות תימן. אין מזכירין
לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:
שנא שני מתקיע משום 42 דברוב עם הדרת מלך אי הכי הלל נמי נימא בשני משום דברוב עם הדרת
בראשית כא א
של יחיד אפי' לטובה, כגון
מלך אלא מאי שנא הלל דבראשון משום דזריזין מקדימין למצות תקיעה נמי נעביד בראשון משום דזריזין
21. לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי
זכרה לי אלהי לטובה,
זכרני ה' ברצון [עמך].
יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְיָ
מקדימין למצות אמר רבי יוחנן בשעת גזרת המלכות שנו: מדקאמר בשעת הלל מכלל דבראש השנה לליכא
פקדונות הרי הן כזכרונות,
אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה
הלל מ"ט אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך
[כגון] וה' פקד את שרה,
אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק
כיון דאתו מינה רבים אם
וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי
בר"ה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל
בא להזכירו עם הזכרונות
אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם
אומרים שירה: מתני' מ שופר של ר"ה אין מעבירין עליו את התחום ואין מפקחין עליו את הגל לא עולין
בְּמִצְרָיִם: שמות ג טז
מזכיר דברי ר' יוסי, ר'
31. שְׂאוּ שְׁעָרִים
יהודה אומר אינו מזכיר.
באילן ולא רוכבין ע"ג בהמה ולא שטין על פני המים ואין חותכין אותו בין בדבר שהוא משום שבות ובין
שאו שערים ראשיכם וגו',
רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי
ראשונה שתים שניה שלש
בדבר שהוא משום לא תעשה נ אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין יתן ס אין מעכבין את התנוקות
עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ
הַכָּבוֹד: תהלים כד ז
דברי ר' יוסי, ר' יהודה
מלתקוע אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו והמתעסק לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא:
ע
פ
[א]
41. זַמְּרוּ אֱלֹהִים זַמֵּרוּ
אומר אחת. מלכיות שיש
גמ' מ"ט שופר עשה הוא ויו"ט עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה: לא עולין באילן ולא
עמה תרועה כגון ותרועת
זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ:
תהלים מז ז
מלך בו, בחצוצרות וקול
רוכבין על גבי בהמה כו': השתא דרבנן אמרת לא דאורייתא מיבעיא זו ואין צריך לומר זו קתני:
51. מָלַךְ אֱלֹהִים עַל
שופר הריעו לפני המלך
ה', אומר עם המלכיות
גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל
ואין
ואומר עם השופרות דברי
כִּסֵּא קָדְשׁוֹ: תהלים מז ט
61. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: ויקרא כג כד
ר' יוסי. ר' יהודה אומר אינו אומר אלא עם המלכיות בלבד. (משלים) [מתחיל] בתורה ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר אם
71. לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: במדבר כג כא 81. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
השלים בתורה יצא. ואקשינן עלה וכי ר' יוסי דאיעבד קתני, והתניא ר' יוסי אומר המשלים בתורה הרי זה זריז ומשובח.
בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: במדבר כט א 91. וַיְהִי
ותריצה למתני' הכי, ר' יוסי אומר מתחיל בתורה ומשלים בתורה ואם השלים בנביא יצא. תניא נמי הכי ר' אלעזר בר'
בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: דברים לג ה 02. יְיָ יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: שמות טו יח 12. שְׁמַע
יוסי אומר וותיקין היו משלימין בתורה. אמר רב הונא תנא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד מלכות. וכן וידעת היום
יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד: דברים ו ד 22. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ
והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים וגו' מלכות. וכן אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים וגו' אלו כולן מלכות
דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר אינה מלכות. וקי"ל כר' יוסי. [מתני'] העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השיני
מִתָּחַת אֵין עוֹד: דברים ד לט 32. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ: דברים ד לה 42. בְּרָב עָם
הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן: משלי יד כח
מתקיע. כלומר במוסף שהוא יורד שליח צבור שנית. אמר ר' יוחנן בשעת השמד שנו. ירושלמי ר' יעקב בר אחא בשם
ר' יוחנן מעשה פעם אחת תקעו בתפלת שחרית והיו השונאים סבורים שמא עליהן הן הולכין ועמדו עליהן והרגום.
עמדו לתקוע ותיקנו בתפילת המוסף ומיגו דאינון חמיין לון דקרו קרית שמע ומצלו וקרו באורייתא ומצלו והדר תקעין אמרין בנימוסיהון אינון עסיקין. ר' יהושע בן לוי שמע להא מהכא שמעה אלקים צדק זו קרית שמע הקשיבה רנתי
זו רנון תורה, האזינה תפלתי זו תפלה, בלא שפתי מרמה זו מוסף, מה כתיב בתריה מלפניך משפטי יצא. אמר ר' תנחומא קרייה אמרה כן, יום תרועה ועשיתם עולה, כלומר התרועה במוסף בעשיית העולה. ר' אלעזר בר' יוסי אומר בכל
הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם, אמר להן הקב"ה כיון שנכנסתם בראש השנה לפני בדין ויצאתם בשלום, מעלה אני עליכם כאילו נעשיתם בריה חדשה. בכל הקרבנות, בשעיר הקרב בכל המועדים [כתיב] חטאת, ובעצרת כתיב
שעיר עזים אחד לכפר עליכם, ולא כתיב חטאת, אמר להן הקב"ה כיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם. מדקתני במתני' ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל, מכלל דבראש השנה לא אמרי' הלל,
מאי טעמא, אמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין אומרים ישראל לפניך בראש השנה וביום הכפורים הלל, אמר להן איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים נפתחין לפניו וישראל
אומרין הלל. [מתני'] שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו את הגל כו'. מאי טעמא דתקיעת שופר דהוא יום תרועה יהיה לכם עשה הוא, ואין עשה דוחה עשה ולא תעשה של ראש השנה, שנאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה
לכם שבתון שבות, כלומר שב ולא תעשה, וכתיב נמי כל מלאכת עבודה לא תעשו והקרבתם אשה לה'. ולא עולין באילן ולא רוכבין כו'. ואקשינן השתא לא עולין באילן שהוא משום שבות דרבנן, דתנן אלו הן משום שבות לא עולין
באילן, אמרינן דלא, פיקוח הגל והעברת התחום שהן איסור מן התורה הוצרך לומר דלא. ופרקי' הכי נמי קתני, אין מפקחין עליו את הגל, כלומר לא פיקוח הגל וכיוצא בו שהוא איסור מן התורה, אלא אפי' דבר שמשום שבות לא דחי.