יום טוב
פרק רביעי ראש השנה
לה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אילימא
משום דנפישי. פירש בקונטרס דאיכא דמוספי ר"ח
כי סליק רבי אבא מימי. שהפליג בספינה לים וחזר: בברכות של
סו א
א)
ב) ג)
ר"ה. לקמן מפרש מ"ש הני: מאן מודים. לו בברכות של ר"ה
וראש השנה ומלכיות וזכרונות ושופרות כיון שאמר
ויוה"כ ר"מ: והלכה מכלל דפליגי. דקאמר ר' יוחנן הלכה כרבן
ובתורתך כתוב לאמר כיון שאמר נעשה ונקריב לפניך כמצות רצונך
[גמליאל] בהך (א) דמשמע מכלל דעמדו במחלוקתן: רבנן. שאר
כמו שכתבת עלינו בתורתך אין צריך לומר מקראות המוספין ובשם
סז ב
ד)
החכמים חוץ מר"מ: אילימא משום
רבותיו פירש להא דרב חננאל
דנפישי קראי. דאיכא דמוספי ר"ה
במלכיות זכרונות ושופרות וקשה
כי סליק רבי אבא
מימי פירשה מודים
א
ור"ח ומלכיות וזכרונות ושופרות:
הא דלא כרבנן ודלא כר' יוחנן בן
סח ג
חכמים לרבן גמליאל בברכות של ר"ה ושל
❖
ה)
כיון שאמר ובתורתך כתוב. כלומר
נורי דתנן אין פוחתין
יוה"כ והלכה מכלל דפליגי בברכות דכל
כיון שאמר נעשה ונקריב לפניך
מעשרה מלכיות כו' ור"ת פירש
סט ד
השנה איני והאמר ר' חנה ציפוראה א"ר
כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו
דאפסוקי דמלכיות זכרונות ושופרות
הגהות הב"ח
יוחנן הלכה כרבן גמליאל בברכות של ר"ה
בתורתך: אין צריך. לומר מקראות
קאי והיכא דהתחיל פליגי דלא יפחות
(א) רש"י
ושל יוה"כ אלא אמר רב נחמן בר יצחק
המוספין: אלא משום דאוושי.
למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה
❖
ע ה
מאן מודים רבי מאיר והלכה מכלל דפליגי
שהרי כאן תשע וארוכות ומטעות
אבל יכול לפטור עצמו לגמרי ע"י
שמעתין
(ב) בהג"ה
רבנן דתניא ברכות של ר"ה ושל יוה"כ שליח
דאין הכל בקיאין בהן. ורבותי מפרשין
בתורתך כתוב לאמר אבל מקראות
היום הלילה
רבינו חננאל
להא דרב חננאל במלכיות וזכרונות
של מוסף צריך להזכיר לעולם שהם
צבור מוציא הרבים ידי חובתן דברי ר"מ וחכ"א
(ג) בא"ד
אליעזר
ושופרות וקשיא לי הא דלא כרבנן
במקום הקרבנות אבל מוסף דר"ח
ואקשינן אי מודו ליה לרבן
כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד
לר' יהושע
גמליאל למה ליה לר' יוחנן
ולא כר' יוחנן בן נורי דתנן
אין צריך להזכיר בר"ה אלא שדי לו
❖
חייב מאי שנא הני אילימא משום דנפישי
למימר הלכתא כוותיה, לא
במה שאמר מלבד עולת החדש
אין פוחתין מעשרה מלכיות
אמרינן הלכתא אלא היכא
קראי והאמר רב חננאל אמר רב כיון
ב
וכו': ושל פרקים. מועדות: מתלתין
ומנחתה שבזה נכלל כל מוספי ר"ח
דאיכא פלוגתא. ופריק רב
שאמר ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו
נחמן בר יצחק מאן מודי
הגהות הגר"א
לתלתין. שהיה מחזר תלמודו כל
העולות וכדי להזכיר גם השעיר
ליה לרב גמליאל ר' מאיר
צריך אלא משום דאוושי [א] ברכות גופא
שלשים יום: פוטר היה כו'. שש"צ
שהוא חטאת יאמר ושני שעירים לכפר
[א] גמרא
וחכמים חולקין על זה ועל
❖
אמר רב חננאל אמר רב כיון שאמר ובתורתך
זה. דתנו רבנן ברכות של
מוציאם: אינן בכלל ברכה. ואע"פ
ושני תמידים כהלכתן ד):
ראש השנה ויום הכפורים
שעם שבשדות בכלל ברכה הני דמצו
כתוב לאמר שוב אינו צריך סבור מינה הני
הדרן עלך יום טוב
בלבד, אבל בכל השנה
למיתי קמי כהנים ויפנו כהנים אליהם
אין הלכה כרבן גמליאל.
מילי ביחיד אבל בצבור לא אתמר אמר ר'
מוסף רש"י
וסליקא לה מסכת ראש השנה
ומאי שנה ראש השנה ויום
ויברכום והם לא באו אינן בכלל
יהושע בן לוי אחד יחיד אחד צבור כיון שאמר
עם שאחורי כהנים
הכפורים מן השנה כולה,
ברכה: אבל דעיר לא. משום דלא
אינן בכלל ברכה.
אילימא משום (דכת')
ובתורתך כתוב לאמר שוב אינו צריך אמר ר"א לעולם יסדיר אדם תפלתו
אניסי ויכולין להסדיר תפלתן:
[דנפישי] בהו קראי, והן
ואח"כ יתפלל אמר רבי אבא מסתברא מילתיה דר' אלעזר בברכות של
ג
עשר מלכיות עשר זכרונות
הדרן עלך יום טוב
ועשר שופרות, והאמר
ר"ה ושל יוה"כ ושל פרקים אבל דכל השנה לא איני והא רב יהודה מסדר
רב חננאל אמר רב כיון
וסליקאלהמסכתראשהשנה
צלותיה
ומצלי שאני רב יהודה כיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוה מצלי
שאמר ובתורתך כתוב
לאמר שוב אינו צריך
כפרקים דמי אמר רב אחא בר עוירא אמר רבי שמעון חסידא פוטר
(סוטה לח:)
להזכיר הפסוקין, אלא
היה רבן גמליאל אפילו עם שבשדות
ולא מיבעיא הני דקיימי הכא אדרבה הני אניסי הני
לא אניסי
הדרן עלך מסכת ראש
משום דאוושי ברכות.
השנה
כלומר בכל שבת ומועד
דתני אבא בריה דרב בנימין בר חייא ד עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה אלא
כי אתא
מתפללין שבע ובאלו
רבין אמר רבי
יעקב בר אידי אמר רבי שמעון חסידא לא פטר רבן גמליאל אלא
עם
שבשדות
מתפללין [תשע]. אמר ר'
ה
אלעזר לעולם יסדיר אדם
מ"ט משום דאניסי במלאכה אבל בעיר לא:
תפילתו ואחר כך יתפלל.
ואמר ר' אבא מסתברא
הדרן עלך יום טוב וסליקא לה מסכת ראש השנה
בברכות של ראש שנה
ושל יום הכפורים ושל
פרקים, אבל של כל השנה
כולה לא. וכן סוגיא
דשמעתא. אמר רב אחא
בר רב עוירא אמר ר'
שמעון חסידא פוטר היה
רבן גמליאל אפילו עם
שבשדות כול'. ואסיקנא
אלא כי אתא רבין אמר
ר' יעקב בר אידי אמר ר'
ה)הקרקע וששה למטה כשזה עולה מן הקרקע מצד אחד
שמעון חסידא לא פטר
רבן גמליאל אלא עם
חבירו שכנגדו שוקע בקרקע בניסן מע"ק גד"ד למעלה בלילה טש"ת סא"ב
למטה לאור הבוקר מתחיל טלה לעלות מן הקרקע ומאזנים
שבכנסת ושומעין משליח
לשקוע לסוף שעה ראשונה טלה כולו עולה ומאזנים כולו שוקע בארץ שניה שור עולה ועקרב שוקע שלישית תאומים עולה
קשת שוקע
ציבור, והעם שבשדות
וכן עושין כל ימי ניסן י"ב מזלות מגלגלין את העולם פעמים בין (ב) ביום ובין בלילה באייר שור עולה בשעה ראשונה של
יום ועקרב
והן אנוסין שאינן יכולין
שוקע שניה תאומים עולה קשת שוקע שלישית סרטן עולה גדי שוקע וכן
מגלגלין עד תשלום כל המזלות וחוזרין חלילה פעמים בין
לבא, אבל הני דשכיחי
בעיר ולא אתו לא פטר
היום והלילה וכן עושין השנים עשר מזלות לשנים עשר חדשים לסיון תאומים עולה מן הקרקע בתחילת היום לתמוז סרטן
לאב אריה
להו רבן גמליאל. ירושלמי
לאלול בתולה לתשרי מאזנים למרחשון עקרב וכן כולם כימה הוא שור ר"א אומר אותו היום שבעה עשר במרחשון היה יום שמזל כימה
רבן גמליאל אומר שליח
שוקע ביום כשכימה שהוא שור עולה כבר התחילה חמה לנטות למערב וזהו שקיעתו של כימה שלשעה שביעית של יום עולה שור מן
ציבור מוציא את הרבים
הקרקע שהרי שעה ראשונה של מרחשון עקרב עולה מן הקרקע שניה עולה קשת שלישית גדי רביעית דלי חמישית דגים ששית טלה
ידי חובתן ר' חונא רובה
דצפורין בשם ר' יוחנן
שביעית שור ובשביעית חמה מתחלת לשקוע לצד מערב ומעינות מתמעטין מחמת הצינה והרוחות ר' יהושע אומר אותו היום שבעה
הלכתא כרבן גמליאל
עשר באייר היה יום שמזל כימה עולה
מן הקרקע בשעה ראשונה של יום ומעינות מתגברין שבאותו זמן לא חמה ולא צינה להמעיטן
באלין תקיעתא והא שישנן
בשלמא לר' יהושע היינו דכתיב שני האי בחדש השני היינו אייר שהרי מצינו ניסן נקרא ראשון ראשון הוא לחדשי השנה אלא לר"א דאמר
שם מראש התפילה.
מרחשון היכן מצינו תשרי שנקרא ראשון שני לדין מצינו תשרי שנקרא ראשון לדין מראשית השנה היינו תשרי בשמעתין לעיל והוה ליה
הדרן עלך י"ט של
ר"ה סליקו פירושי רבינו
מרחשון שני בשלמא לר' (ג) יהושע היינו
דשינה שלא היה זמנו של כימה לעלות מן הקרקע עד שעה שביעית ועלה מזל כימה בתחלת היום
חננאל ממסכת ראש
כדי לעשות בו ארובות ולשפוך עליהן
המבול דרך
הארובות למהר
עליהן פורעניות ועוד שינוי אחר שבשאר שנות העולם מעיינות
השנה. תהלה לשוכן
מתמעטין
בזה הזמן
ועכשיו נתרבו אלא
לר"א מאי
שינה אין כאן
שנוי
לא במזל
כימה ולא
בתגבורת המעיינות
שינה
כדרב חסדא:
מעונה