הוציאו לו פרק
חמישי יומא
נב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ועשרים
אמה קומתו. רש"י פי' בפי' מלכים דהא דאמר לעיל
למיעל להדיא. לילך אצל הכותל הצפוני כל אורך ההיכל וכל שעה
מו א
א)
❖
ב) ג)
עיניו נזונות מבית קדשי הקדשים דרך הפריפה שכנגדו: ור' יוסי
ושלשים אמה קומתו היינו כל הבית עד הגג והא דכתיב
ד)
אמר לך חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח. אלא כל אחד
ועשרים אמה קומתו היינו עד עליית בית קדשי הקדשים ובב"ב פרק
ה)
❖
ואחד מתפלל על עצמו שנאמר אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו
המוכר פירות פריך
ליה ומשני עשרים אמה קומתו משפת
ו)
רבינו חננאל
אל הבית הזה הלכך
כרובים ולמעלה שהכרובים שעשה
ור' יוסי אמר לך חביבין
חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי:
שלמה העומדים בקרקע משני צדי
למיעל להדיא ורבי
יוסי אמר לך חביבין
ישראל שלא הצריכן הק'
תורה אור השלם
הארון גבהם עשר אמות ג): לזה. הלא תראה כי בכל
משחרי מאניה. בגדיו משחירין מעשן
ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח ור' יהודה
כותל ההיכל שש והתא שש וכותל
1. וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ
השנה הצריכו הק' לכהן
המנורה שהשחיר את הכותל: טרקסין.
נמי ניעול בין מנורה לכותל משחרי מאניה
במקום שליח הקשת הרמונים
שְׁלֹמֹה לַיְיָ שִׁשִּׁים אַמָּה
התא חמש. ותימה והכתיב
לשון פנים וחוץ הוא כך ראיתי
בתוך הפעמונים, כי בשעה
אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ
א"ר נתן אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים
בתלמוד ירושלמי וראיה לדבר
היציע התחתונה חמש באמה רחבה
שיבא אל הקדש ללבוש
וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ:
אי כלפנים אי כלחוץ מתקיף לה רבינא מ"ט
מלכים א ו ב
המעיל שהוא כשליח המגיד,
וי"ל דהכא מיירי בתא
חסידים הראשונים היו מכניסין
2. וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה
כלומר רוצה ליכנס, כדכתיב
אילימא משום דכתיב 1 והבית אשר בנה
האמצעי דכתיב והתיכונה שש באמה
פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבם
והיה על אהרן לשרת ונשמע
הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי:
המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים
במעשר למדנו
רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב
מלכים א ו יז
קולו בבואו אל הקודש לפני
3. וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים
ה' ובצאתו ולא ימות, ועכשיו
שהטרק לשון כניסת פנים הוא: דביר.
רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב וארבעים
ופר"י דה"פ דקרא שעובי כותל
2
ביום הכפורים בבואו לפניי
אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה
ההיכל לא היה שוה בכל מקום שאם
היא המחיצה. לפני הדביר חלל בית
באמה היה הבית הוא ההיכל לפני וכתיב
ולפנים לא הצריכו לזה
רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ
המעיל, לפיכך לא חיישינן
כן היו צריכות לנקב החומה לתחוב
קדשי הקדשים שהוא לפנים מן
וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף
ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים
3
להא דקאמר ר' יהודה. א"ר
מִזְבֵּחַ אָרֶז: מלכים א ו כ
המחיצה: קחשיב (א) לדידיה. למקום
בה ראשי הקורות של התא וזה לא
4. וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת
אמה רוחב ועשרים אמה קומתו ולא ידעינן
נתן אמה טרקסין לא הכריעו
המחיצה לבד מן הששים: כותל
רצו לעשות פן ירקבו אלא עשו את
בו חכמים אי כלפנים אי
מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם
אמה טרקסין אי מהני עשרים ואי מהני
כלחוץ. ופשוטה היא.
אולם. כותל החיצון למטה רוחב
חומת ההיכל במערב למטה שבעה
אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְיָ:
❖
ארבעים ודילמא לא מהני עשרין ולא מהני
מלכים א ו יט
ואסיקנא קדושת זו האמה
אמות והוצרכו לגרוע ממנה אמה
היסוד והאסקופה ולמעלה מגובה
איני יודע אי כקדושת ההיכל
ארבעין וחללא קא חשיב כותלים לא קא חשיב
כנגד תקרת התא האמצעי להניח
כיפת הפתח עובי החומה שעולה
היא, אי כקדושת קודש
הקדשים היא. והיינו דא"ר
תדע דכל היכא דקא חשיב כותלים חשיב ליה
ראשי הקורות על אותה כניסה
עד ק' אמה לבד רוחב כיפת החלל
גליון הש"ס
יוחנן בעי ר' יוסי איש הוצל,
ושוב הוצרכו לגרוע עוד אמה כנגד
שהיא י"א אמה לבד רוחב (ב) כיפת
לדידיה דתנן ההיכל מאה על מאה ברום
גמ' חמש מקראות בתורה
א
כתיב ודביר בתוך הבית
עובי החומה: והתא שש. יציע
תקרת תא השלישי לפיכך התחתונה
אין להם הכרע.
מפנימה וגו' היכי פשטיה
מאה כותל אולם חמש והאולם אחת עשרה
❖
ודביר בתוך הבית מפנימה
שאחורי בית הכפרת: היכי קאמר
חמש באמה רחבה והתיכונה ו' באמה
כותל ההיכל שש וארכו ארבעים אמה ואמה
הכין לתתן שם ארון ברית ה',
קרא. מי אמרינן ה"ק ודביר בתוך
רחבה והג' ז' באמה רחבה והיינו דתנן
דמשמע שהדביר כלחוץ. או
טרקסין וכ' אמה בית קדשי הקדשים כותל
במס' מדות
התחתונה רחבה
הבית מחיצה עשה שמפסקת בתוך
דלמא הכי קאמר, ודביר בתוך
הגהות הב"ח
ההיכל שש והתא שש וכותל התא חמש אלא
הבית מפנימה הכין לתתן שם
הבית: מפנימה הכין. ולפנים מאותה
חמש והרובד ששה רובד ששה היינו
(א) רש"י ליה
ארון ברית ה', דמשמע
קדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ והיינו דאמר
מחיצה הכין מקום חללה והזמינו
התקרה המפסקת בינה לתא התיכונה
(ב) ד"ה
מבפנים. ואמרינן ומי מספקא
רבי יוחנן בעי יוסף איש הוצל ודביר בתוך
לתת שם את הארון אלמא דביר
שעל גבה והאמצעית שש והרובד ז'
ליה ליוסף איש הוצל פשטיה
4
דהאי קרא. והתניא איסי בר
הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון
גופיה לאו מקדושת פנים הוא:
והקשה ר"י בר מרדכי אי למטה קא
❖
יהודה אומר ה' מקראות
או דילמא ה"ק ודביר בתוך הבית
חשיב הכא לשם לא היתה התא שש
ברית ה' איבעיא להו היכי קאמר קרא ודביר
בלבד אין להם הכרע מן
התורה
מפנימה. דמקום הדביר גופיה
אלא חמש ואי בתיכונה קא חשיב
בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם או דילמא
תוס' ישנים
מאי קאמר כותל ההיכל שש והא
משל פנים הוה ואותו הכין לתתו
הכי קאמר ודביר בתוך הבית מפנימה ומי
❖
שם באותה כניסה את הארון: אין
כבר נגרע ממנה כנגדה ולפי מה
מספקא ליה והתניא איסי בן יהודה אומר
להם הכרע. לדעת היכן הן נוטין:
שפירשנו ניחא דכותל ההיכל כנגד
$ חמש מקראות בתורה אין להן הכרע
תא התחתונה היה עוביה ז' וכנגד
שאת
תוס' ישנים (המשך)
שאת
התיכונה עוביה ו' כי כבר נגרע
ממנה אמה והכא כנגד התיכונה קא חשיב דהוי התם כותל ההיכל ו' והתא ו' וא"ת ואמאי לא קא חשיב למטה כותל ההיכל ז' והתא ה'
.
ואידי ואידי חד שעורא הוא י"ל דניחא ליה למיחשב במקום שהיה כותל ההיכל ו' כמו כותל מזרחי של היכל שהיה כמו כן ו' אי נמי נראה לר"י
שהמגרעות היו בכל הכתלים בכותל ההיכל ובשלשת כותלי התא וכותל ההיכל היה למטה ו' אמות ומחצה וכותל התא ה' אמות ומחצה וכשהיה
מגרע חצי אמה מכל כותל כדכתיב כי מגרעות נתן לבית סביב נמצא התא התחתונה חמש על חמש והתיכונה שש על שש והשלישית שבע
על שבע והא דקתני רובד שש ורובד שבע אור"י דהיינו אורך המגרעת הראשונה היא שש והמגרעת השניה ארכה שבעה וקרי להו רובד
לפי שהמגרעת כעין שורה בולטת כעין ששנינו במסכת תמיד בפ"ק בית גדול היה ומוקף רובדים וקאמר בגמ' רובדים מאי
ד)
נינהו ה) גורתא דאיצטוותא דסלקי בהו לאצטוותא שהיו עושין כעין אצטוואות סטיו לפנים מסטיו מעלותם של אבנים שקורין דגוריד ולשון
רובד הוא שורה עוד פר"י דנראה לו דכותל ההיכל שש והתא שש דלמטה לגמרי קא חשיב ואע"ג דכתיב במשכנה דמלכים חמש באמה רחבה
של מסכת מדות דבית שני היו חלוקין משל שלמה כמו שהיו חלוקין ממשכנה דיחזקאל דלעתיד דכתיב ביחזקאל בתר דפריש היכל ובית
קדשי הקדשים כתיב ורחב הצלע ד' אמות וצלע היינו תא כדאמר פ' המוכר הבית וכתיב נמי התם והצלעות צלע אל
.
צלע ו)שלשים ושלש פעמים אלמא דלא הוו בההיכל אלא ל"ג תאים ובמסכת מדות תנן ל"ח תאים היו שם ט"ו בצפון וט"ו בדרום
ושמנה במערב והר' יצחק בר מרדכי פי' דלא בהיכל היו המגרעות אלא בתא היו והא דתנן רובד שש היינו שורות אבנים עליונים של
כותל היציע התחתונה שעליה מונחים ראשי הקורות וכשהיתה אותה שורה רחבה שש נמצאת שהיתה בולטת אמה שעובי כותל התא לא היה אלא
ה' אמות ולכך בולטת אמה מבחוץ לפי שהיו צריכין לכנוס אמה מקום הנחת הקורות לבלתי אחוז בקירות הבית ונמצא דעכשיו נמי כשהיו כונסין
אמה היתה החומה מכל מקום עדיין עובי ה' אמות לפי שבמקום אמה הכניסה נתוספה אמה מבחוץ ולא נהירא לר"י דלמה היו מוסיפין אמה
אי מחמת חוזק החומה כדי שתהא בכל מקום לכל הפחות ה' אדרבה אותה תוספת היא גרעון שהיה בנין העליון בולט אמה חוץ לתחתון ומכביד
'.
עליו ועוד קשה התינח רובד שש אבל רובד שבע למה וכשהיה רובד שלמעלה ז' נמצא שהיה בולט חוץ לחומה שתי אמות שעובי החומה חמש
ומה היו צריכין לבליטת שתי אמות והלא לא היו כונסין ביציע השלישית אנא אמה שהיה שבע אמות רחבה אמה אחת יותר מן התיכונה ועוד
.
לפי דבריו היו נוקבין כותל ההיכל ויותר היה נכון לנקוב כותלי התא ועוד דלישנא דקרא כי מגרעות נתן לבית משמע היכל ולא תאים דלא
איקרו בית מיהו הא לא קשיא דמצינו למימר מגרעות נתן לדביר שהיה לבית סביב דהיינו לכותלי התאים ואני שמעתי בשם רבינו יצחק
הבחור שלא היה בכותל ההיכל לא מגרעות ולא כניסה ולא בליטה וראשי הקורות היו מונחין מכותל תא לכותל תא שכנגדו ובמקום הנחת
הקורות היה כניסה בכותל התא חצי אמה מזה וחצי אמה מזה וכל התאים היו שוים ממזרח למערב שש אמות בין התחתונה [בין] התיכונה
בין השלישית וכותל התא חמש אבל מצפון לדרום התחתונה ה' והתיכונה ו' והשלישית שבע והשתא ניחא כותל ההיכל ו' והתא שש וכותל
התא [חמש] דבין התחתונה בין התיכונה בין השלישית היו שש ממזרח
למערב וכותל היכל שש וכותל התא חמש בין למטה בין למעלה:
שאת