הוציאו
לו פרק
חמישי
יומא
נד.
מסורת הש"ס
תורה אור
כל חדרה. הגנוז בחדרי חדרים: נ"ב שנה. היו מחרבות ירושלים בגלות צדקיהו עד פקידת כורש שעלו לבנות הבית שהרי לסוף ע' לגלות
א)
1. וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ
ב)
יהויקים היתה הפקידה כמו ששנינו במגילה (דף יא:) וי"ח שנה היה מכיבוש יהויקים עד חרבות ירושלים דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה גלו
רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ
ג)
עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ
בשמונה עשרה גלו בתשע עשרה ופירושו גלה יכניה בשבע לכיבוש יהויקים שהוא שמונה לנבוכדנצר גלו צדקיהו וגלותו בחרבות ירושלים בשמונה
ד)
הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד
עשר לכיבוש יהויקים שהוא תשע עשרה לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה שניה עלה וכיבש יהויקים: עד בהמה. בהמה
הַיּוֹם הַזֶּה:
מלכים א ח ח
בגימטריא חמשין ותרין: הגביר
2. וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב
כרובים דצורתא. נשאלתי
לרבים. בספר דניאל כתיב והכי
כל הדרה מאי כל הדרה חדרה אתה מאי
יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי
מפרש ליה ר' יוחנן אותו ברית האמור
ה)
על אותם שמציירים
אתה אומר אמר לו שאני אומר ארון במקומו
בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת
ו)
בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד
בגפרית ומלח שנאמר בו על אשר
במחזורים צורות חיות ועופות אם יפה
נגנז שנאמר ויאריכו הבדים וגו' אמר ליה
ז) ח)
1
הַיּוֹם הַזֶּה:
עזבו את ברית הגבירו האויב על
עושים אם לאו והשבתי נ"ל דודאי לא
שופטים א כא
רבה לעולא מאי משמע דכתיב 1 ויהיו שם
❖
ישראל שבוע אחד: לרבים. לשרים
3. עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי
יפה עושים שמתוך שמסתכלים בצורות
עד היום הזה וכל היכא דכתיב עד היום הזה
וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר
כמו כל רבי מלך בבל :
הללו אין מכוונין לבם לאביהם
קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ
לעולם הוא והכתיב 2 ואת היבוסי יושב
מתעסק. בטיול ושחוק: רצפה
שבשמים מיהו אין כאן איסור דלא
עֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל
גליון הש"ס
ירושלם לא הורישו בני בנימין וישב היבוסי
משונה. אחת מן הטבלאות של שיש
מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד
תעשה לך פסל וגו' דהא
גמ' ועתודותיהם שושתי
בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ:
שברצפה ראה גבוהה מחברותיה והבין
את בני בנימין בירושלם עד היום הזה הכי
מסקינן בפרק כל הצלמים
תיובתא.
ירמיהו ט ט
שסילקוה מאחר שנסדרה שם:
נמי דלא גלו והתניא ר' יהודה אומר חמשים
שאני רבן גמליאל דאחרים
4. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה
❖
ביחוד. בברור: מתליעין בעצים.
כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא
עשו לו ואפילו חשדא ליכא
ושתים שנה לא עבר איש ביהודה שנאמר
תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל
דתנן כל עץ שיש
בציורים
3 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר
עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם
בו תולעת פסול למזבח: בעלי מומין.
וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם
הגהות הב"ח
קינה כי נצתו מבלי איש עובר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה
שאין ראויין לעבודה אחרת: נראין
אֲשֶׁר הָפַךְ יְיָ בְּאַפּוֹ
(א) גמ'
נדדו הלכו בהמה בגימטריא חמשין ושתים הוו ותניא ר' יוסי אומר שבע
וּבַחֲמָתוֹ: דברים כט כב
ואין נראין. כדמפרש ואזיל בברייתא
5. וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים
שנים נתקיימה גפרית ומלח בארץ ישראל ואמר רבי יוחנן מאי טעמא דרבי
שהיו דוחקין ובולטין בפרוכת ונראין
4
פתוחי מקלעות
שָׁבוּעַ אֶחָד וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ
יוסי אתיא ברית ברית כתיב הכא והגביר ברית לרבים שבוע אחד וכתיב
יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה וְעַל
כשני דדי אשה שבולטין מתחת
5
❖
וכתיב
כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם וְעַד
חלוקה: ויוצאין בפרוכת. הפרוסה
התם ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם אמר ליה הכא כתיב
6
כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל
כנגד פתח שבמחיצת אמה טרקסין.
דניאל ט כז
שֹׁמֵם:
שם התם לא כתיב שם וכל היכא דכתיב שם לעולם הוא מיתיבי ומהם
7
6. וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ
והפתח באמצע אמה טרקסין היה
רבינו חננאל
מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה
אֶת בְּרִית יְיָ אֱלֹהֵי אֲבֹתָם
במקדש ראשון: הכרובים. מדובקין
וא"ל ארון במקומו נגנז
אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּם בְּהוֹצִיאוֹ
ועוזיאל בני ישעי בראשם ויכו את שארית הפליטה לעמלק וישבו שם עד
זה בזה ואחוזין ומחבקין זה את זה
שנאמר ויאריכו הבדים
אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
היום הזה וכבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל כל הארצות שנאמר
דברים כט כד
ויראו ראשי הבדים מן
כזכר החובק את הנקבה: מעורים.
7. וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן
הקדש אל פני הדביר
8 ואסיר גבולות עמים $ ועתודותיהם שושתי תיובתא אמר רב נחמן תנא
לשון דיבוק כמו
ולא יראו החוצה ויהיו
הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים
וחכמים אומרים ארון בלשכת דיר העצים היה גנוז אמר רב נחמן בר יצחק
אילן שנפשח ומעורה בקליפה ובמס'
שם עד היום הזה. איני
חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה
והכתיב ואת היבוסי יושב
וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל
אף אנן נמי תנינא מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה רצפה משונה
ביצה אם היו מעורות בגידין
ירושלם לא הורישו וכו'
בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם: וַיַּכּוּ
אסורות: ולא יבאו לראות. הלוים
מחברותיה ובא והודיע את חבירו ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה
ועלתה בתיובתא, דמקשה
אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה
וכל היכא דכתיב עד
שבמדבר. אף על פי שהיו נושאין
לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד
נשמתו וידעו ביחוד ששם ארון גנוז מאי הוה עביד אמר רבי חלבו מתעסק
היום הזה לעולם הוא,
הַיּוֹם הַזֶּה:
כלי הקודש בכתף לא היו רשאין
בקרדומו היה תנא דבי רבי ישמעאל שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין
דברי הימים א ד מב-מג
והתניא ר' יהודה אומר
ליכנס בשעת סילוק מסעות שהיו
8. כִּי
נ"ב שנה לא עבר איש
אָמַר בְּכֹחַ יָדִי
בעצים ונשמטה קרדומו של אחד מהם ונפלה שם ויצתה אש ואכלתו רב
ביהודה שנאמר על ההרים
מפרקין את הארון והמזבח להסיעו
עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי
אשא בכי ונהי וגו'
יהודה רמי כתיב 1 ויראו ראשי הבדים וכתיב 1 ולא יראו
החוצה הא כיצד
נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת
ממקומו עד שהיו אהרן ובניו מכסין
בהמה בגימטריא נ"ב הוי,
עַמִּים
וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם
נראין ואין נראין תניא נמי הכי ויראו ראשי הבדים יכול לא יהו זזין
אותו בנרתיקיהן כמו שכתוב בפרשה
ותניא ז' שנים נתקיימה
שׁוֹשֵׂתִי
וְאוֹרִיד כַּאבִּיר
יוֹשְׁבִים: ישעיהו י יג
גפרית ומלח בארץ ישראל
ממקומן ת"ל ויאריכו הבדים יכול יהו מקרעין בפרוכת
ויוצאין ת"ל ולא
וכסו אותו במכסה עור תחש ולקחו
9. צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין
שנאמר על אשר עזבו
בגד תכלת וכסו וגו'. כבלע לשון
יראו החוצה הא כיצד דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת
ונראין כשני דדי
את ברית ה' וגו', וכתיב
שָׁדַי יָלִין:
כיסוי: בבית אביה. באירוסיה. אף
שיר השירים א יג
והגביר ברית לרבים שבוע
אשה שנא' צרור המור דודי לי בין שדי ילין אמר רב קטינא בשעה שהיו
9
01. וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת
[אחד], מה ברית זו
ישראל במדבר עדיין לא היו גסין
ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים
שבוע אף ברית זו שבוע.
כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ:
בשכינה: נתגרשה קאמרת. האי
במדבר ד כ
אמר רב נחמן תנא ארון
שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן ראו חבתכם לפני המקום כחבת זכר
11. וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת
מעשה בבית שני הוה לאחר שנתגרשו
בלשכת דיר העצים הוא
ונקבה מתיב רב חסדא ולא יבואו לראות כבלע את הקדש ואמר רב
גנוז. דתנן בשקלים מעשה
מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי
01
וחזרו: לחיבתה ראשונה. לתחילת
בכהן אחד שהיה מתעסק
מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת
יהודה אמר רב בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם אמר רב נחמן משל
חיבתן שאין גסין זה בזה: במאי
וראה זו הרצפה משונה
וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים
לכלה כל זמן שהיא בבית אביה צנועה מבעלה כיון שבאתה לבית חמיה
עסקינן. האי מגללין להן הפרוכת
וְלַחִיצוֹן: מלכים א ו כט
מחברותיה כו'. תנא שני
כהנים מתלעין בעצים
וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת
ומראין להן הכרובים: מי הוו
אינה צנועה מבעלה מתיב רב חנא בר רב קטינא מעשה בכהן אחד
היו ונפל קרדום אחד
וּפְטֻרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב
כרובים. דקס"ד בכרובים שעשה
שהיה מתעסק וכו' אמר ליה נתגרשה קא אמרת נתגרשה חזרו לחיבתה
מהן ויצאה ואכלתו. תניא
מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה:
מלכים א ו לה
כיצד היו הבדים נראים
שלמה אצל הארון מזה ומזה קאמר:
הראשונה במאי עסקינן אי נימא במקדש ראשון מי הואי פרוכת אלא
21. וַיְפַתַּח עַל הַלֻּחֹת
בארון היו דוחקין ובולטין
דבבי. שכנגד הפתחים פתח אולם
במקדש שני מי הוו כרובים לעולם במקדש ראשון ומאי פרוכת פרוכת
ויוצאין בפרוכת ונראין
יְדֹתֶיהָ וְעַל מִסְגְּרֹתֶיהָ
ובית קדשי הקדשים: שלש
והיכל
כשני דדי אשה שנאמר
כְּרוּבִים אֲרָיוֹת וְתִמֹרֹת
דבבי דאמר רבי זירא אמר רב שלשה עשר פרוכות היו במקדש
בין שדי ילין. וכשהיו
עשרה
פרוכות היו במקדש שני.
כְּמַעַר אִישׁ וְלֹיוֹת סָבִיב:
❖
מלכים א ז לו
ישראל עולין לרגל היו
שבעה כנגד שבעה שערים שתים אחת לפתחו של היכל ואחת לפתחו של
שבעה
לשבעה שערי העזרה שתים
מגללין הפרוכת ומראין
אולם שתים בדביר ושתים כנגדן בעליה רב אחא בר יעקב אמר לעולם
בדביר
במקום אמה טרקסין
להם הכרובין מעורים
זה בזה, שנאמר כמער
במקדש שני וכרובים דצורתא הוו קיימי דכתיב ואת כל קירות הבית
ושתים
כנגדן לחוץ בין עליית
מוסף רש"י
11
איש ולויות. ואיך מראין
ההיכל לעליית בית קדשי הקדשים
מסב קלע כרובים ותמרות ופטורי ציצים וצפה זהב מישר על המחוקה
חמשים ושתים שנה.
(א) 11
להם הכרובין והכתיב
וכי היכי דבמקדש שני היו פרוכות
ולא יבואו לראות כבלע
וכתיב
כמער איש
ולויות מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא
21
את הקדש ומתו, ואמרינן
כנגד הפתחים הכי נמי במקדש
כאיש
בשעת הכנסת כלי הקדש
ראשון: כרובים דצורתא.
לנרתיקו כו'. ואמרינן
מלפנים מכותלי האבנים: מסב קלע. צורות רשתות וקליעות:
מצויירין בכותל במיני סממנים או חקוקין
בקירות העץ
כאיש
(שבת
קמה:) יכול יהו מקרעין בפרוכת.
(מנחות צח.) דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת. (י:)
(מנחות צח.) במקדש ראשון מי הואי פרוכת. (לעיל נב:) שתים בדביר.
ושתים כנגדן בעליה. (כתובות קו.)
תוס'
ישנים
. '.
.